בגידה הדדית: מה מותר ומה אסור בהשגת הראיות? – מה עתיד להחליט בית הדין הרבני כאשר שני בני הזוג בוגדים זה בזה? סוגיה זו הנה מורכבת עבור עו"ד גירושין. מקרה מעניין בנושא נדון לאחרונה בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. המדובר בשני בני זוג שנישאו בשנת 2004 שהביאו לעולם שני ילדים ומוגדרים 'פרודים' מזה ארבע שנים. בתקופה זו הבעל שביצע פתיחת תיק גירושין פעמיים, לא הגיע לדיונים והתיקים נסגרו, והאישה הגישה תביעת גירושין וכתובה של מיליון ש"ח. טענתה הייתה שעזבה את הבית בגלל גילויי אלימות של הבעל, שבגד בה ואף הסית את שני הילדים כנגדה.
הבעל מצידו דחה את הטענות לאלימות ונימק זאת בכך שתלונות שהוגשו על ידי האישה למשטרה נסגרו. כמו כן, הוא הכחיש שהיה בקשר עם אחרות, אך בבית הדין הרבני הוצגה תמונה וסרט קצר שלו מלפני מספר שנים, שבו הוא מנשק בחורה במקום ציבורי. כמו כן, האישה הציגה כרטיס של הבעל באתר היכרויות. הדיינים קבעו שאין מקום לשלום בית בין השניים לאור מורכבות היחסים בין השניים וצורת ההתבטאות של הגבר כלפי האישה.
על אף טענות האישה, הדיינים בבית הדין לא מצאו בהן עילה שתחייב את הבעל בגירושין – שכן היא לא הוכיחה שהבעל אלים וגם אם התנשק עם אישה אחרת, לא ניתן לקבוע שהוא 'רועה זונות', או ביצע 'מעשה כיעור'. בנוסף הסבירו הדיינים שהאישה אף היא הודעתה שאחד מידידיה שהה בביתה. לכן, הוחלט לחייב את הצדדים ב'מרידה' וכך להביא לגירושין. ההחלטה משפיעה על הכתובה והאישה, זכאית לחלק ממנה בלבד. לדברי הדיינים, סכום הכתובה שדרשה האישה מנופח ולכן פסקו לטובתה 120,000 ש"ח.
על כשרות הראיות שהוצגו בבית הדין
חוק הגנת הפרטיות ופסיקת בג"ץ המיישמת את חוק זה, קובעים מגבלות של ממש על יכולתו של חוקר מטעם מי מבני הזוג, להשיג ראיות אשר לא יותירו ספק לבגידה מצד אחד, אך יושגו תוך פגיעה בפרטיות מאידך.
למשל, החוקר הפרטי אינו יכול לצלם אל תוך הבית פנימה, שכן אז הראיות פוגעות בפרטיות ויהיו פסולות לשימוש. התוצאה היא כי בתי הדין כיום מסתפקים ברמה פחותה של ראיות כדי לבסס עילה של בגידה, או לכל הפחות של מעשה כיעור. די יהיה להוכיח כי אישה שהתה לבד בדירה עם גבר זר, היינו צילום שהגבר נכנס לדירה, נשאר שם פרק זמן ויוצא ממנה, כאשר הוכח לבית הדין כי השניים שהו לבדם בפרק הזמן הזה, על מנת לבסס חשש ממשי לבגידה. בכך, אם יציג בעל הטוען לבגידת האישה ראיות מסוג זה, ייחשב הוא מבחינת בית הדין, כמי שהוכיח לכל הפחות מעשה כיעור של האישה.
מעשה כיעור הנו דרגה אחת מתחת לבגידה, ואולם די בו כדי לשמש עילה להכריז על האישה כמורדת. הכרזה על האישה כמורדת מביאה לחיובה בגט.
המסקנה לגבי האישה: ככל שהנך מעוניינת בגירושין ואת עומדת על כתובתך, זכרי כי אסור עלייך להיות עם גבר זר לבד בבית, גם אם את מנהלת אורח חיים חילוני ומתירני – אם יש ספק, הספק יפעל לחובתך.
המסקנה לגבי הבעל: במקרה שנדון בפני בית הדין, אף הבעל נצפה מתנשק עם אישה זרה. בניגוד לאישה אשר הכניסה גבר זר הביתה, ולא ניתן להשיג או לקבל ראיות כשרות באשר למה שעשתה האישה עם הבעל בתוך הבית, כאן נצפה הבעל ברשות הרבים. משמעות הדבר היא כי תיעוד והתחקות אחר הבעל ומעשיו יהיו קבילים כראיה בבית הדין.
מראיית האישה בנוגע לבעל, בית הדין יכול ללמוד מאופי הנשיקה שלא מדובר בנשיקה ידידותית ולפיכך ראה בבעל כמי שביצע עוולה של מרידה אף הוא כלפי האישה. המשמעות במובן הרחב יותר, הנה כי על הגבר לדעת כי אם ייתפס ברשות הרבים כשהוא בפעולה רומנטית אשר לא תשתמע לשתי פנים, הוא לא יוכל להסתתר מאחורי טענה להגנת הפרטיות, שכן מבחירתו לעשות כן בפומבי, הוא נתפס כמי שוויתר על טענה זו.
בכל מקרה שבו אתם מעוניינים להעלות ראיות ו/או לבצע פתיחת תיק גירושין כנגד בן הזוג, מומלץ לבצע את הצעד בסיועו של עורך דין גירושין בעל ניסיון.
