ניתן להגיש התנגדות לצוואה אך ורק לאחר מות המצווה, ורק בתנאי שיש בסיס חוקי להתנגדות, כמו למשל: פגמים בקיום הצוואה, חוסרים או טעויות בצוואה (העדר תאריך בצוואה, העדר חתימת המצווה), המנוח לא היה צלול בעת כתיבת הצוואה (דמנציה, בעיה נפשית), במידה וכתיבת הצוואה הייתה תוצאה של כפייה, כאשר הוכח שהצוואה זויפה, כאשר ניכרת השפעה בלתי הוגנת או היא נכתבה כתוצאה ממעורבות של נהנה מצוואה. כדי להגיש התנגדות יש להמתין להגשת בקשה לצו קיום צוואות על ידי הרשם לענייני ירושה ופרסומה בעיתונים. ורק לאחר מכן ניתן להגיש את ההתנגדות לצוואה לבית משפט לענייני משפחה על ידי עורך דין המתמחה בירושות וצוואות.

זיוף צוואה הוא מנוגד לחוק והוא גורם לפסילת הצוואה ופסילת היורש המזייף מלרשת את העזבון. על פי רוב זייפני צוואות אינם מורשעים בפלילים, על אף שעבירת זיוף צוואה היא פלילית. כדי לדעת אם צוואה זויפה בית המשפט בוחן את אותנטיות הצוואה; גרפולוג (מומחה לכתב יד) בודק את החתימה על הצוואה ומשווה אותה לחתימות אחרות של המנוח. לעיתים ייבדק סוג הנייר שעליו נכתבה הצוואה כדי לבחון את תאריך הייצור של הנייר. ייתכן ובית המשפט יזמן עדים שנכחו בעת חתימה על הצוואה ואת עורך הדין שבעזרתו נכתבה הצוואה.

בית המשפט לענייני משפחה הוא הסמכות שיכולה לקבוע פיסלת צוואה בישראל. במידה ונקבעה פסילת צוואה, העזבון לא יחולק על פי מה שנקבע בה. הנסיבות שבעטיין בית המשפט יכול לפסול צוואה הן רבות, ביניהן: אי כשירות נפשית או קוגניטיבית של המצווה, תרמית, תחבולה או זיוף צוואה, העדר שני עדים, צוואה שנכתבה בכתב יד, מעורבות של נהנה בכתיבת הצוואה ועוד. כדי לקדם פסילת צוואה או למנוע פסיחת צוואה, מומלץ מאוד להסתייע בשירותי עורך דין.

נישול יורשים פירושו קיפוח יורשים טבעיים דוגמת ילדים, אישה או בעל בצוואה. תחושה שהיורש אינו מקבל בהתאם לחלקו או בהתאם למגיע לו. לעומת זאת, הדרה בצוואה היא חמורה הרבה יותר, ובה היורשים הטבעיים לא נהנים מדבר בצוואה. לעיתים כדי להדגיש מודרי צוואות, כותבים בצוואה שהיורש הטבעי לא יקבל שקל אחד, על מנת להבהיר ולהדגיש את כוונת ההדרה מן הצוואה. על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965 אנשים הרואים עצמם יורשים טבעיים יכולים לערער על הנישול. למשל, לעיתים ניתן לערער על נישול מצוואה כי מגיעים מזונות מהעיזבון. כך או כך מוטב להיעזר בעורך דין המתמחה בירושות וצוואות במקרה של נישול יורשים.

בישראל כיום אין מס ירושה או מס עיזבון. מס זה היה נהוג בישראל בין שנת 1950 לבין שנת 1981, אז בוטל. כמו כן, גם אם מקבלים בירושה דירה בישראל, אין חוק המחייב תשלום של מס רכישה או מס שבח, שכן הורשת דירה בישראל פטורה ממס. יחד עם זאת, במידה והיורשים ימכרו את נכס שירשו יחויבו לשלם מס שבח, על הרווח ממועד רכישת הנכס של ידי המוריש ועד למועד מכירת הנכס. לעיתים, במקרים שבהם היורשים רוצים לבצע חלוקה שונה מזו המצוינת בצוואה הם עשויים לשלם מס. בנוסף, ייתכן בהחלט תשלום מס ירושה כאשר יורשים רכוש בחו"ל. המס יקבע בהתאם למיסי הירושה והעיזבון הנהוגים במדינה בה נמצא הרכוש. בכל מקרה, כדי להימנע ממיסי ירושה או לפחיתם כדאי מאוד לבצע תכנון מס מראש.

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 נועד להסדיר את תקנות הירושה לאחר מותו של אדם, ובמסגרת חוק זה מוסדרים יורשים על פי דין, סדר יורשים, קיום צוואות, עילות לפסילה והתנגדויות לצוואות ועוד.