עורך דין להתנגדות לצוואה באילת – משרד עו״ד רן רייכמן, משרד בעל מוניטין וניסיון רב

התנגדות לצוואה ניתן להגיש רק לאחר פטירת המצווה, ורק כאשר מתקיים טעם משפטי מוכר בדין. בין העילות האפשריות להתנגדות ניתן למנות פגמים צורניים בצוואה, כגון חוסר בתאריך או היעדר חתימת המצווה, טעויות מהותיות במסמך, מצבים שבהם המנוח לא היה כשיר קוגניטיבית או נפשית בעת עריכת הצוואה, מקרים של כפייה או לחץ פסול, זיוף הצוואה, השפעה בלתי הוגנת, או מעורבות פסולה של אחד הנהנים בעריכתה.

הליך ההתנגדות מתאפשר רק לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה ופרסום הבקשה כדין. רק בשלב זה ניתן להגיש התנגדות לצוואה בפני בית המשפט לענייני משפחה, באמצעות עורך דין המתמחה בדיני ירושה וצוואות.

זיוף צוואה מהווה עבירה חמורה על פי דין, אשר עשויה להביא לפסילת הצוואה כולה ואף לשלילת זכאותו של הנהנה המזייף לרשת את העיזבון. אף שמדובר בעבירה פלילית, בפועל לא תמיד מוגשות הרשעות פליליות נגד מבצעי זיוף צוואות. לצורך בחינת טענת זיוף, בית המשפט בודק את אמינות הצוואה באמצעות כלים ראייתיים שונים, ובהם חוות דעת של גרפולוג הבוחן את חתימת המצווה ומשווה אותה למסמכים נוספים מתקופת חייו.

בנוסף, ייתכן וייבחנו מאפייני המסמך עצמו, כגון סוג הנייר ומועד ייצורו, וכן יישמעו עדויות של עדים שנכחו במעמד החתימה ועורך הדין שליווה את עריכת הצוואה, ככל שהיה מעורב בכך.

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת בישראל לדון ולהכריע בשאלת תוקפה של צוואה. כאשר מתקבלת החלטה על פסילת צוואה, חלוקת העיזבון תיעשה שלא בהתאם להוראות שנקבעו בה. קיימות נסיבות רבות שבגינן רשאי בית המשפט לפסול צוואה, ובהן היעדר כשירות נפשית או קוגניטיבית של המצווה, מעשי תרמית, תחבולה או זיוף, פגמים צורניים כגון היעדר שני עדים, עריכת צוואה בכתב יד בנסיבות שאינן עומדות בדרישות החוק, וכן מעורבות פסולה של אחד הנהנים בעריכת הצוואה.

לאור המורכבות המשפטית והראייתית הכרוכה בהליכי פסילת צוואה או בהגנה על תוקפה, מומלץ להיעזר בליווי של עורך דין בעל ניסיון בתחום דיני הירושה והצוואות.

נישול יורשים מתייחס לפגיעה בזכויותיהם של יורשים טבעיים, כגון ילדים, בן זוג או בת זוג, במסגרת הצוואה – כאשר חלקם בעיזבון מצומצם או נמנע ביחס למה שהיה מצופה בנסיבות העניין. הדרה מצוואה היא מצב חמור אף יותר, שבו יורשים טבעיים אינם מקבלים כל חלק בעיזבון. לעיתים, על מנת להבהיר את כוונת ההדרה, נכללת בצוואה הוראה מפורשת שלפיה יורש מסוים לא יהיה זכאי לדבר, וזאת לשם הדגשת רצון המצווה.

בהתאם לחוק הירושה, התשכ״ה–1965, מי שרואים עצמם יורשים טבעיים רשאים לפעול משפטית כנגד נישול או הדרה, בנסיבות המתאימות. כך למשל, קיימים מקרים שבהם ניתן לטעון לזכאות למזונות מן העיזבון, חרף הוראות הצוואה. בכל מקרה של נישול או הדרה, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני ירושה וצוואות לצורך בחינת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.

בישראל לא חל כיום מס ירושה או מס עיזבון. מיסוי מסוג זה היה קיים בעבר, בין השנים 1950–1981, אך בוטל ואינו חל עוד. בהתאם לכך, קבלת נכס בירושה – לרבות דירת מגורים – אינה מחייבת בתשלום מס רכישה או מס שבח במועד ההורשה, שכן הורשת נכסים בישראל פטורה ממס. עם זאת, במצב שבו היורשים בוחרים למכור את הנכס שקיבלו בירושה, יחול מס שבח על הרווח שנצבר ממועד רכישת הנכס על ידי המוריש ועד למועד המכירה בפועל.

בנוסף, במקרים שבהם היורשים מבקשים לבצע חלוקה שונה של העיזבון מזו שנקבעה בצוואה, ייתכן וייווצר חיוב מס. כמו כן, ירושת נכסים המצויים מחוץ לישראל עשויה להיות כפופה למסי ירושה או עיזבון בהתאם לדין החל במדינה שבה נמצא הרכוש. לאור זאת, תכנון מס מוקדם ונכון עשוי לצמצם ואף למנוע חבויות מס עתידיות, ומומלץ לבצעו בליווי מקצועי מתאים.

חוק הירושה, התשכ״ה–1965, מסדיר את הכללים החלים על חלוקת עיזבון לאחר פטירת אדם. במסגרת החוק נקבעים בין היתר זהות היורשים על פי דין, סדרי הירושה, הליכי קיום צוואות, עילות לפסילת צוואה והאפשרות להגיש התנגדויות לצוואות.