להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין – כל הדרכים לעצור את ההליך ולהגיע לסיום הוגן ומהיר

להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין הוא אחד האתגרים הכואבים והמורכבים ביותר שגברים רבים נאלצים להתמודד איתם בהליכי פרידה. לעיתים, האישה מסרבת לשתף פעולה, מושכת זמן או משתמשת בעיכוב הליך הגירושין כאמצעי לחץ – רגשי, כלכלי או משפטי.
המטרה עשויה להיות השגת יתרון במאבק על המשמורת, הגדלת מזונות, קבלת רכוש נוסף או פשוט ניסיון למנוע מהבעל לפתוח דף חדש. כך או כך, חשוב לדעת: החוק והפסיקה בישראל מכירים בתופעה הזו, ויש דרכים אפקטיביות להתמודד איתה.
במאמר זה נסקור מתי מדובר בעיכוב לגיטימי ומתי בעיכוב אסטרטגי, מה ניתן לעשות כדי לקדם את ההליך, ואיך אפשר להביא לסיום מהיר והוגן של הגירושין.

למה נשים מושכות זמן בגירושין?

לפני שמבינים איך להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין, חשוב להבין את הסיבות מאחורי ההתנהגות.
במקרים רבים, מדובר בשילוב של רגשות חזקים ומניעים משפטיים:

1. חשש לאבד זכויות כלכליות או קורת גג.
2. רצון להעניש את הבעל או להפעיל עליו לחץ רגשי.
3. ניסיון לשפר תנאים לקראת הסכם גירושין עתידי.
4. פחד מהבלתי נודע ומהשלב שאחרי הפרידה.
5. ולעיתים – פשוט טקטיקה משפטית מכוונת שנועדה לעכב את מתן הגט או את חלוקת הרכוש.

לא כל עיכוב נובע מרוע לב – אך כשברור שהעיכוב הפך לכלי מיקוח, חשוב לפעול בנחישות ובאופן חכם.

מהם הסימנים למשיכת זמן מכוונת?

כדי לדעת איך להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין, צריך לזהות מתי מדובר בעיכוב מכוון:

1. סירוב להגיע לדיונים או דחיות חוזרות ונשנות.
2. דרישה ל"שלום בית" כשברור שהנישואין הסתיימו מזמן.
3. אי-חתימה על הסכמים למרות סיכום בעל פה.
4. סירוב לשתף פעולה בגישור או בהליכי יישוב סכסוך.
5. הגשת בקשות מיותרות לבית הדין הרבני או לבית המשפט – רק כדי להאריך את ההליך.

כאשר דפוס כזה חוזר על עצמו, יש מקום להפעיל כלים משפטיים ברורים שמונעים סחבת.

מה ניתן לעשות כשהאישה מסרבת להתגרש?

בתי הדין הרבניים והמשפט הישראלי מכירים במצבים שבהם אחד מבני הזוג מסרב לגירושין שלא כדין.
במקרים כאלה ניתן לנקוט בכמה צעדים:

1. הגשת תביעת גירושין בעילת “מאיס עליי” או “עוברת על דת”

אם קיימות עילות הלכתיות המצדיקות גירושין, בית הדין הרבני יכול לקבוע שהאישה מחויבת בגט ואף להטיל עליה סנקציות עד שתסכים לקבלו.

2. בקשה להטלת הגבלות על סרבנית גט

כאשר מתברר שהאישה מושכת זמן במכוון ומסרבת להתגרש, ניתן לבקש מבית הדין להטיל הגבלות – שלילת רישיון נהיגה, הגבלות יציאה מהארץ, עיקולים ועוד – עד שתציית לפסק הדין.

3. בקשה לפסיקת מזונות מופחתים

כאשר אישה מסרבת להתגרש שלא כדין, ניתן לבקש מבית הדין להפחית או לבטל מזונות אישה, בטענה שהיא "מורדת" או מנצלת את העיכוב שלא בתום לב.

4. הוכחת חוסר תום לב בהליך

בתי הדין ובתי המשפט רואים בחומרה צד שמנצל את ההליך כדי למשוך זמן. אם מוכיחים זאת, ניתן לבקש הוצאות משפט, פיצוי כספי או סנקציות בגין התנהלות חסרת תום לב.

כיצד למנוע עיכובים מיותרים מראש?

כדי להתמודד נכון עם משיכת זמן של האישה בגירושין, יש להיערך מראש עם אסטרטגיה משפטית חכמה:

1. לא להמתין – להגיש תביעת גירושין מוקדם. כך נקבעת סמכות הערכאה (רבני או משפחה) לפי העיתוי.
2. להגיע מוכנים עם ראיות ועמדה ברורה. עיכובים נגרמים לרוב כשאין תיעוד או קו פעולה ברור.
3. להיעזר בעו"ד מומחה לדיני משפחה. ניהול עצמאי של ההליך עלול להאריך אותו עוד יותר.
4. לשמור על קור רוח. תגובות רגשיות או תקשורת עוקצנית רק מחזקות את הצד השני.

מתי אפשר לבקש מבית הדין להורות על גט כפוי?

אם הוכח שהאישה מושכת זמן ומסרבת להתגרש למרות שהיחסים הסתיימו באופן סופי, בית הדין הרבני רשאי לקבוע כי היא "מעגנת את הבעל".
במקרים חמורים כאלה, ניתן להורות על מתן גט כפוי, הכולל סנקציות משמעותיות – ולעיתים גם פסק דין הפוטר את הבעל ממזונות אישה.

כיצד להתמודד עם עיכוב ברכוש או במשמורת?

לא תמיד משיכת הזמן קשורה ישירות לגט – לעיתים מדובר בעיכוב סביב חלוקת רכוש, משמורת או דירת המגורים.
במקרים כאלה ניתן להגיש בקשות נפרדות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש אכיפה או צווי ביניים שימנעו ניצול לרעה של הזמן.
לדוגמה:

1. בקשה למינוי כונס נכסים למכירת הדירה.
2. בקשה לצו עשה לחתימה על מסמכים.
3. בקשה לצו מניעה נגד מכירת נכסים במרמה.

החשיבות של ליווי משפטי מקצועי

להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין דורש ידע, סבלנות ועמידה איתנה על זכויותיך.
עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מייצג למעלה מ-25 שנה גברים המתמודדים עם עיכובים, סחבת וסירוב גט.
למשרד ניסיון עשיר בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, ויכולת משפטית מוכחת לקצר תהליכים ולהביא לסיום מהיר של ההליך – תוך שמירה מלאה על זכויות הלקוח.

לסיכום – איך להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין?

1. לזהות מוקדם אם מדובר בעיכוב לגיטימי או טקטיקה מכוונת.
2. להפעיל כלים משפטיים דרך בית הדין או בית המשפט.
3. לא להסכים לסחבת – אלא לפעול באופן יזום, שקול ומבוסס.
4. להיעזר בעו"ד מנוסה שיודע לקדם את ההליך במהירות ובנחישות.

להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה המשמעות של משיכת זמן בגירושין?
   מדובר במצב שבו אחד מבני הזוג, לעיתים האישה, מעכב את ההליך המשפטי או את מתן הגט באמצעות סירוב, דרישות חוזרות או טקטיקות משפטיות.
2. מדוע נשים נוקטות לעיתים במשיכת זמן בהליכי גירושין?
   הסיבות מגוונות – רצון לשפר תנאים כלכליים, לנהל מו"מ ממקום חזק יותר, או מתוך תקווה לשנות את עמדת הבעל ולהימנע מגירושין.
3. כיצד ניתן להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין?
   באמצעות נקיטת הליכים משפטיים מסודרים, פנייה לבית הדין הרבני או לבית המשפט, והצגת ראיות לעיכוב מכוון.
4. מה תפקידו של עורך דין במקרים כאלה?
   עורך דין מנוסה יכול לזהות התנהלות שמטרתה דחייה, להגיש בקשות מתאימות ולהאיץ את ההליך בצורה חוקית ומבוקרת.
5. האם ניתן להגיש תביעה לגירושין גם אם האישה אינה משתפת פעולה?
   כן. ניתן לפתוח תיק גירושין באופן חד-צדדי בבית הדין הרבני ולבקש לקדם את ההליך גם ללא הסכמתה.
6. מה ההבדל בין סירוב גט לבין משיכת זמן?
   סירוב גט הוא מצב שבו אחד הצדדים מסרב בפועל להתגרש; משיכת זמן היא עיכוב טקטי לפני שלב מתן הגט.
7. האם ניתן לבקש סנקציות על משיכת זמן מכוונת?
   במקרים מסוימים, כן. בית הדין הרבני רשאי להורות על סנקציות כלפי צד שמעכב את ההליך בחוסר תום לב.
8. כיצד מוכיחים שמשיכת הזמן נעשית במכוון?
   באמצעות תיעוד של דחיות חוזרות, סירוב לחתום על הסכמים, הגשת בקשות סרק או סירוב להופיע לדיונים.
9. מה המשמעות הכלכלית של עיכוב בהליך הגירושין?
   העיכוב עלול לגרום נזק כספי – תשלומי מזונות זמניים, חלוקת רכוש מעוכבת, והוצאות משפטיות נוספות.
10. האם ניתן לבקש מבית הדין לקדם דיון חרף התנגדות האישה?
    בהחלט. בית הדין רשאי להורות על קיום הדיונים לפי לוחות זמנים שייקבעו מראש, גם אם אחד הצדדים מנסה לדחותם.
11. כיצד משפיעה משיכת זמן על הילדים?
    היא מאריכה את חוסר הוודאות, מגבירה מתחים בין ההורים ועלולה לפגוע ביציבות הרגשית של הילדים.
12. מה ניתן לעשות אם האישה מסרבת להגיע לדיונים בבית הדין?
    ניתן לבקש צו הבאה או להטיל הוצאות בגין היעדרות בלתי מוצדקת.
13. האם החוק רואה בעין יפה ניסיונות לעכב גירושין?
    לא. מערכת המשפט רואה בחומרה עיכובים מלאכותיים ומעודדת הליכים ענייניים ותום לב.
14. כיצד משפיעה תקופת משיכת הזמן על זכויות רכושיות?
    העיכוב עשוי להשפיע על חלוקת נכסים שנצברו בזמן הפרידה, ולכן חשוב להגיש בקשות מתאימות מוקדם ככל האפשר.
15. מה תפקיד הגישור בהפחתת עיכובים?
    גישור מאפשר הידברות ישירה בין הצדדים ומצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית ממושכת.
16. מהן הסכנות בבחירה שלא להגיב לעיכובים של האישה?
    אי-תגובה עלולה להאריך את ההליך שנים, לפגוע בזכויותיך הכלכליות ולהעמיק את הסכסוך המשפחתי.
17. האם ניתן להיעזר בבית הדין כדי לחייב את האישה לשתף פעולה?
    כן. בית הדין רשאי להורות על מתן גט ואף לנקוט צעדים משמעתיים נגד מי שמסרבת לציית להוראותיו.
18. מהי הדרך היעילה ביותר לקדם את ההליך?
    לפעול בעקביות באמצעות עורך דין מנוסה, לשמור על תיעוד מלא של ההתרחשויות ולהימנע מתגובות רגשיות או חפוזות.
19. האם קיים הבדל בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט ביחס לעיכובים?
    כן. בתי הדין נוטים לפעול ישירות בעניין הגט, בעוד שבתי המשפט עוסקים בעיקר בסוגיות רכוש ומשמורת – לעיתים במקביל.
20. מדוע חשוב לדעת כיצד להתמודד עם משיכת זמן של האישה בגירושין?
    כדי להגן על זכויותיך, למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי, ולהבטיח סיום הוגן ומהיר של הגירושין בהתאם לחוק.

אל תתנו למשיכת הזמן לנהל את חייכם – פעלו עכשיו

אם אתם מרגישים שבת הזוג מושכת זמן בהליך הגירושין, אל תישארו חסרי אונים.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בדיני משפחה וגירושין, יעניק לכם ליווי משפטי אישי, דיסקרטי וממוקד מטרה – עד לסיום מוצלח ומהיר של ההליך.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן לייעוץ ראשוני – ותגלו כיצד לעצור את הסחבת ולהחזיר את השליטה לידיים שלכם.