ביה"ד קרא לחרם על בעל המעגן את אשתו – כותרת שמזעזעת ומעוררת עניין ציבורי עצום, משום שהיא נוגעת באחת התופעות הכואבות ביותר בחברה הישראלית: סרבנות גט. כאשר בעל מסרב במשך שנים לשחרר את אשתו ולהעניק לה גט, בתי הדין הרבניים מוצאים עצמם לעיתים חסרי אונים אל מול סירובו – ובמקרים קיצוניים, נוקטים בצעדים חריגים וחריפים במיוחד, בהם קריאה לחרם ציבורי על הסרבן.
במאמר זה נבין לעומק מה המשמעות של קריאת חרם על בעל המעגן את אשתו, מהו הבסיס ההלכתי והמשפטי לצעד זה, באילו מקרים ביה"ד נוקט בו, וכיצד ניתן להתמודד עם מקרים של סרבנות גט בעזרת כלים משפטיים וחברתיים נוספים.
מהי סרבנות גט ולמה מדובר בעוול קשה
סרבנות גט מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג – בדרך כלל הבעל – מסרב לשחרר את אשתו באמצעות מתן גט כדין. המשמעות של הסירוב היא שהאישה נותרת במעמד של “עגונה” ואינה יכולה להינשא שוב או להקים משפחה חדשה.
מדובר בפגיעה חמורה בזכויות היסוד של האישה לחירות, לכבוד ולבחירה חופשית – פגיעה שנמשכת לעיתים שנים ארוכות.
בתי הדין הרבניים בישראל מוסמכים להורות על מתן גט ואף להפעיל סנקציות משפטיות וחברתיות על הסרבן – החל משלילת דרכון ועד מאסר בפועל. אך כאשר גם סנקציות אלו אינן מועילות, נשקל לעיתים השימוש באמצעי יוצא דופן: הטלת חרם ציבורי.
ביה"ד קרא לחרם על בעל המעגן את אשתו – מה זה אומר בפועל
כאשר ביה"ד קורא לחרם על בעל המעגן את אשתו, מדובר בקריאה לציבור הרחב להוקיע את הסרבן ולהימנע מכל קשר חברתי או עסקי עמו. החרם נועד ליצור לחץ חברתי כבד שיוביל אותו להסכים סוף-סוף לגט.
בין ההשלכות שנכללות בקריאת החרם:
- מניעת השתתפות באירועים חברתיים ודתיים.
- מניעה מהסרבן להתפלל בבית הכנסת או להשתתף במניין.
- הימנעות מקשרים עסקיים עמו.
- לעיתים אף פרסום שמו ותמונתו לציבור, כדי למנוע ממנו לחיות חיים נוחים בעוד אשתו כלואה במצב של עגינות.
צעד זה מבוצע רק לאחר שמוצו כל האמצעים האחרים, ובית הדין משוכנע כי מדובר במקרה מובהק של עיגון שלא ניתן לפתור בדרכים אחרות.
הבסיס ההלכתי לחרם
החרם הוא אחד הכלים ההלכתיים העתיקים ביותר שנועדו לשמור על סדר חברתי ולמנוע עוולות מוסריות. כבר בתלמוד ובפסיקות הראשונים הוזכר השימוש בחרם כלפי אדם הפוגע בזולתו באופן חמור.
במקרה של בעל המעגן את אשתו, החרם נתפס כצעד מוסרי הכרחי שנועד להחזיר צדק לעולם ולשחרר את האישה מעוול מתמשך.
במקרים נדירים במיוחד, כאשר גם החרם לא מועיל, עשוי בית הדין לשקול אף פנייה לרבנים בכירים לצורך מתן היתר חריג – אך זהו הליך רגיש ומורכב מאוד מבחינה הלכתית.
ההיבט המשפטי – שילוב בין דת לחוק
במדינת ישראל, נישואין וגירושין של יהודים כפופים לדין הדתי, אך לצד הסמכות ההלכתית, החוק האזרחי מאפשר להפעיל כלים משפטיים אזרחיים נגד סרבני גט.
למשל:
- צו הגבלה לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין).
- עיקול רכוש וחשבונות בנק.
- שלילת רישיון נהיגה או דרכון.
- מאסר בפועל במקרים חמורים של סירוב ממושך.
כאשר ננקט גם חרם וגם סנקציות משפטיות, נוצר שילוב עוצמתי שמפעיל לחץ הן מהיבט חברתי והן מהיבט חוקי.
דוגמאות מהפסיקה – מתי ביה"ד קרא לחרם על בעל המעגן את אשתו
במקרים שבהם הסרבן מתעלם שוב ושוב מהוראות בית הדין, מסרב להגיע לדיונים, וממשיך למנוע את הגט ללא עילה מוצדקת – ביה"ד עשוי לפרסם קריאה פומבית לחרם.
כך למשל, פורסמו מקרים בהם בית הדין הרבני בירושלים ובחיפה קראו לציבור להוקיע סרבני גט שנמנעו ממתן הגט במשך למעלה מעשר שנים.
במקרים כאלה, החרם מתפרסם בתקשורת, ברשתות החברתיות ולעיתים גם בבתי הכנסת – עד שהסרבן נכנע ללחץ הציבורי.
האם החרם אפקטיבי?
במקרים רבים – כן.
החשש מפני נידוי חברתי, פגיעה במוניטין וביחסים קהילתיים או עסקיים גורם לסרבנים להסכים לגט בתוך זמן קצר.
עם זאת, לא בכל מקרה החרם מביא לפתרון, במיוחד כאשר הסרבן חי מחוץ לקהילה דתית או בארץ אחרת. לכן, חשוב לשלב את החרם יחד עם הליכים משפטיים יעילים כדי להביא לתוצאה סופית.
איך ניתן לפעול נגד בעל מעגן – כלים משפטיים מעשיים
אם את או מישהי ממכרותייך מתמודדת עם בעל מסרב גט, חשוב לדעת שיש מה לעשות:
- פנייה מיידית לעורך דין מומחה לדיני משפחה – שידע כיצד לבנות תיק חזק להכרה בסרבנות גט.
- הגשת בקשה לבית הדין הרבני להפעלת סנקציות – כולל קנסות, שלילת רישיונות ועיקולים.
- בקשה לחרם ציבורי במקרים קיצוניים – כאשר כל האמצעים האחרים מוצו.
- פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בנושאים רכושיים כדי למנוע שימוש בגט ככלי סחיטה.
ביה"ד קרא לחרם על בעל המעגן את אשתו
כאשר בית הדין הרבני קורא לחרם על בעל המעגן את אשתו, מדובר בצעד נדיר אך נחוש, שנועד להילחם באחת התופעות הקשות ביותר בדיני המשפחה בישראל. החרם הוא קריאה מוסרית, חברתית והלכתית לציבור לפעול נגד מי שמונע מאישה את זכותה הבסיסית לחופש.
המסר ברור: החברה כולה מגויסת למאבק נגד סרבנות גט, ואין עוד מקום לסלחנות כלפי מי שמחזיק את אשתו "שבויה" מטעמי נקמה או אינטרס אישי.
שאלות ותשובות נפוצות – ביה"ד קרא לחרם על בעל המעגן את אשתו
- מה משמעות הביטוי "בעל המעגן את אשתו"?
מדובר בגבר המסרב לתת לאשתו גט למרות שהקשר הזוגי הסתיים לחלוטין, ובכך מונע ממנה להינשא מחדש ולהמשיך בחייה. - מה המשמעות של כך שביה"ד קרא לחרם על בעל המעגן את אשתו?
פירוש הדבר שבית הדין הרבני פרסם קריאה לציבור להתרחק מהבעל המסרב לגט, כאמצעי לחץ חברתי וקהילתי שנועד לגרום לו למלא את חובתו ההלכתית. - מהו חרם בהקשר ההלכתי?
חרם הוא צעד קיצוני שבו אדם מורחק מהקהילה – נאסר לדבר איתו, לסחור עמו או להזמינו לאירועים – במטרה לגרום לו לשנות את התנהגותו. - מתי בית הדין נוקט בצעד של חרם?
רק לאחר שנעשה כל מאמץ לשכנע את הבעל לתת גט בדרכי שלום, ורק אם נקבע באופן ברור שהוא מעגן את אשתו ללא הצדקה. - האם חרם הוא צעד משפטי או דתי בלבד?
החרם הוא צעד הלכתי, אך הוא עשוי להוביל גם לסנקציות משפטיות במקרים חמורים, כמו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלות נוספות. - מה ההבדל בין חרם לבין סנקציות אחרות שבית הדין מטיל?
בעוד שחרם הוא אמצעי מוסרי-קהילתי, הסנקציות החוקיות נובעות מחוקי המדינה – למשל שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק או מאסר. - האם בית הדין רשאי לפרסם את שמו של הבעל המעגן?
כן. בית הדין רשאי לפרסם את שמו ותמונתו של סרבן גט, כדי לאפשר לציבור להימנע מקשר עמו כחלק מהחרם הציבורי. - מה מטרת החרם בפועל?
המטרה היא לייצר לחץ חברתי ומוסרי על הסרבן, מתוך תקווה שהבידוד החברתי יוביל אותו להסכים למתן הגט. - האם החרם משפיע מבחינה משפטית על תוקף הנישואין?
לא. החרם אינו מבטל את הנישואין או את תוקפם; רק מתן גט כשר יכול לסיים את הקשר באופן הלכתי. - האם גם נשים יכולות להיות מושא לחרם במקרים דומים?
במקרים חריגים, כן. אם אישה מסרבת לקבל גט מבעלה בניגוד להחלטת בית הדין, ניתן לנקוט נגדה צעדים דומים. - כיצד מתקבלת ההחלטה להטיל חרם?
בית הדין בוחן את התנהלות הצדדים, את ניסיונות הפיוס ואת חוות הדעת ההלכתיות, ורק אז קובע אם קיימת הצדקה להטלת חרם. - האם החרם מתפרסם בכל כלי התקשורת?
לא תמיד. לעיתים הוא מופץ דרך מוסדות דתיים, רבנים, ארגונים חברתיים או אתרים ייעודיים של בתי הדין הרבניים. - האם החרם נחשב אפקטיבי?
במקרים מסוימים כן. הלחץ הציבורי והחברתי גורם לבעל להבין את חומרת מעשיו ולהיענות לדרישות בית הדין. - האם ניתן לערער על החלטת בית הדין להטיל חרם?
כן. ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אך לרוב מדובר בצעד שמתקבל לאחר בחינה מדוקדקת וממושכת. - האם החרם משפיע גם על ילדיו או משפחתו של הסרבן?
באופן עקרוני לא, אך במציאות לעיתים עלולה להיות לכך השפעה עקיפה על בני משפחה החיים עמו באותו בית. - האם החרם נועד להעניש את הסרבן?
לא. מטרתו איננה ענישה אלא תיקון – לגרום לסרבן לשחרר את אשתו ולאפשר לה להמשיך את חייה לפי הדין. - מה תפקידם של רבנים וקהילה במקרים כאלה?
הרבנים מתבקשים לא להזמין את הסרבן לאירועים, לא למכור לו שירותים קהילתיים, ולפעול לפי הנחיות בית הדין. - האם ניתן להטיל חרם גם מחוץ לישראל?
כן. בתי דין רבניים הפועלים בקהילות יהודיות ברחבי העולם יכולים להטיל חרם דומה, בהתאם למסורת ההלכתית המקומית. - מה קורה אם הבעל מתחרט ונותן את הגט?
ברגע שהגט ניתן כדין, בית הדין מבטל את החרם והאדם חוזר למעמד רגיל בקהילה. - למי ניתן לפנות במקרה שבו יש חשד לעגינות?
מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובדין הדתי, או ישירות לבית הדין הרבני, כדי לבדוק את האפשרויות המשפטיות וההלכתיות העומדות לרשות האישה.
מתמודדים עם סרבנות גט? יש מי שילחם בשבילך
פירמת עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה, מייצגת זה למעלה מ-25 שנה נשים וגברים בתיקי גירושין מורכבים, כולל מקרים של סרבנות גט ועיגון.
עו"ד רייכמן וצוותו מלווים את לקוחותיהם בליווי צמוד, מקצועי ואנושי, תוך שימוש בכל הכלים המשפטיים וההלכתיים הקיימים – עד להשגת חירות מלאה וצדק אמיתי.
צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונפעל יחד לשחרור מלא ולמימוש הזכויות שלך מול כל סרבן גט.