ביהמ"ש למשפחה מקבל תמיד המלצות תסקיר הסעד?

ביהמ"ש למשפחה מקבל תמיד המלצות תסקיר הסעד? – בית המשפט למשפחה דן לאחרונה בסוגיה מעניינת של אם חד-הורית, שביקשה ששם משפחתה יתווסף לשמו של בנה – וזאת חרף התנגדותו של האב, שכן הדבר לא מקובל בעולם החרדי שבו הוא חי. השניים ניהלו יחסים רומנטיים שמהם נכנסה האישה להריון לפני מספר שנים, והגבר נרשם במשרד הפנים כאבי התינוק שנולד.

לפני למעלה משנה פנתה האישה באמצעות עו"ד משפחה לבית המשפט כדי שלשם בנה יתווסף גם שם המשפחה שלה, כדי שהפעולות מול מוסדות החינוך והרשויות יהיו קלות יותר עבורה. האב התנגד למהלך בטענה שהוא יפגע ביחסיו עם הבן, ובטענה כי השינויים הללו לא מקובלים בחברה החרדית. האם עמדה על כך שהאב אינו בקשר עם הבן ואפילו לא משלם מזונות ילדים עבורו.

תמונה: nenetus
תמונה: nenetus

דברי האם אומתו באמצעות תסקיר שהזמין בית המשפט, אך זו הוצגה כשתלטנית. העובד הסוציאלי המליץ לדחות את הבקשה שלה, מחשש ששליטתה בחיי הילד תגבר עוד יותר. שופט ביהמ"ש למשפחה, מרדכי הלוי, דווקא דחה את המלצות העובד הסוציאלי, בניגוד למקובל, והסביר שבית המשפט הוא לא 'חותמת גומי' לחוות הדעת של העובדים הסוציאליים. השיקול המנחה, לדברי השופט, הוא טובת הקטין – והוא התרשם שהאם פעלה לקירוב האב לבן ללא הצלחה. בהתבסס על חוק השמות – התשט"ז, 1956, הוחלט לקבל את בקשת האם, מה שלדבריו אמור להשפיע לחיוב על זהותו של הקטין.

על חוק השמות והסמכות לעסוק בשינוי שמו של קטין

שינוי שם משפחתו או שמו הפרטי של קטין, מוסדר בחוק השמות, כאמור. המדובר בחקיקה אזרחית, והסמכות לדון בשינוי שם המשפחה או השם הפרטי – בין אם הילד הובא בין מקשר של גבר ואישה שנישאו זה לזו ובין אם מקשר של שני הורים שלא השתכלל לכדי נישואין – נתונה בידי בית המשפט למשפחה. זה המקום לציין כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לעסוק בשינוי שם פרטי או שם משפחה של קטין, שכן אין מדובר בענייני נישואין וגירושין והדבר אינו מצוי בסמכותו.

הכלל הוא כי ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. במקרה שבו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים. שונה הדבר כאשר מדובר בילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, שאז מקבל הילד מלידה את שם משפחת אמו – אלא אם רצתה האם שהילד יקבל את שם משפחת האב והאב הסכים לכך, או אם האם הייתה ידועה בציבור של האב, ובמקרה זה אם הסכימו ההורים כי הקטין יישא את שמות המשפחה של שניהם, כך יהיה.

ניתוח המקרה שלפנינו

במקרה שלפנינו, המדובר בקטין שנולד לזוג הורים שמעולם לא נישאו זה לזו, בשים לב שהצדדים משתייכים למגזר החרדי. חפצה האם, כמקובל במגזר, שהבן יקבל את שם משפחת האב, וזה הסכים לכך. ברבות השנים הוברר להם כי מהלך זה לא ייטיב עם הילד, שכן האב לא היה מעורה בחיי הקטין ולמעשה התנתק ממנו, כך שנשיאת שמו של האב היוותה מעין מכשול של ממש לאם בהתנהלותה מול הרשויות.

בנסיבות אלה פנתה האם אל בית המשפט באמצעות עו"ד משפחה וביקשה כי יתווסף שם משפחתה לצד שמו של האב, דבר שיעניק יציבות וביטחון לקטין ויגשים את טובתו. בית המשפט, כמקובל בסוגיות הקשורות בטובת הקטין, הזמין תסקיר מפקידת הסעד לסדרי דין (מאגף הרווחה) אשר תגיש לבית המשפט דו"ח (תסקיר סעד) עם המלצותיה באשר לשינוי שם משפחת הקטין.

הגם כי הונח בבית המשפט תסקיר אשר דחה את בקשת האם, והמליץ שלא להוסיף את שם משפחתה, בית המשפט הביט באופן רחב על מלוא ההיבטים הקשורים לטובת הקטין והבהיר כי הוא אינו מקבל אוטומטית את ההמלצות. לכן התקבלה בקשת האם, המגשימה את טובת הקטין.

בשורה התחתונה – בסוגיות הנדונות בבית המשפט למשפחה ובהן מעורבות קטינים, טובת הקטין גוברת על כל שיקול אחר.

משרד עורך דין רן רייכנמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים:

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

We’d love to hear from you

נלחם עבורך ועבור הזכויות שלך כל הדרך אל הניצחון!

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם העורך דין המוביל בישראל חייגו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם