האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים – מה באמת משפיע על ההחלטה

האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים? זו אחת השאלות הרגישות והחשובות ביותר בכל הליך גירושין שבו יש ילדים.
כאשר זוג נפרד, ההחלטות הנוגעות למשמורת, זמני שהות ומגורי הילדים הופכות למורכבות מאוד. מצד אחד, ההורים רוצים בטובת ילדיהם; מצד שני, לכל ילד יש רצון, רגשות, העדפות – ולעיתים גם פחדים.

אבל האם החוק בישראל מכיר ברצון הילד כגורם מכריע? האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים גם אם רצונו מנוגד לדעת אחד ההורים?
במאמר זה נעמיק בשאלה, נבחן כיצד נקבעים הסדרי המשמורת בפועל, באילו גילאים ניתן משקל לדעת הילד, ומה הכלים המשפטיים שבהם משתמשים כדי לוודא שהרצון מבוסס ואמיתי.

טובת הילד – העיקרון המנחה בכל החלטה

לפני הכול, חשוב להבין שבכל החלטה של בית המשפט בענייני ילדים, הכלל המרכזי הוא טובת הילד.
זהו עיקרון־על הקבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובפסיקת בתי המשפט.
כלומר, גם אם הילד מביע רצון ברור – בית המשפט לא יקבל את עמדתו אוטומטית, אלא יבחן האם הרצון תואם את טובתו הכוללת.

כאשר שואלים האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים, התשובה היא כן – אך תוך בחינה מעמיקה של ההקשר, הגיל, מידת הבשלות והאם הרצון נובע ממקום אותנטי או מהשפעה חיצונית.

איך נבחן רצונו של הילד?

בישראל, כאשר מתנהל הליך גירושין הכולל שאלות של משמורת או זמני שהות, בית המשפט נעזר בדרך כלל בתסקיר של פקידת סעד לסדרי דין (עובדת סוציאלית).
הפקידת הסעד משוחחת עם שני ההורים ועם הילד, ובמקרים מסוימים עם אנשי מקצוע נוספים (מורים, פסיכולוגים ועוד), ומגישה לבית המשפט המלצה מקצועית.

במסגרת זו נבדק גם רצונו של הילד – אך לא במנותק, אלא כחלק מתמונה כוללת.
כך, אם ילד בן 14 אומר שאינו רוצה לפגוש הורה מסוים, תיבחן השאלה מדוע – האם זה נובע מהזנחה, מהתעלמות, מהסתה או מסיבה אחרת.

באיזה גיל מתחשב בית המשפט ברצון הילד?

אין בחוק גיל קבוע שבו בית המשפט “מחויב” להתחשב ברצונו של ילד, אך יש הבחנה ברורה לפי רמת הבשלות:

1. ילדים מתחת לגיל 6 – נחשבים קטנים מאוד, ורצונם כמעט לא נשקל.
2. גילאי 6–11 – נשמעים בדרך כלל על ידי פקידת סעד, אך ההחלטה מתקבלת בעיקר לפי שיקולים מקצועיים.
3. גילאי 12–15 – לבית המשפט יש נטייה משמעותית להתחשב ברצון, כל עוד הוא נראה כן ואותנטי.
4. מעל גיל 15 – במקרים רבים הילד נחשב בוגר מספיק כדי להביע עמדה עצמאית ובית המשפט ייתן לכך משקל רב.

מכאן עולה כי האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים תלוי בעיקר בגיל הילד ובבשלותו הרגשית.

איך נשמרת פרטיות הילד?

כדי למנוע פגיעה נפשית בילדים, נקבע בחוק כי אין להביא ילדים להעיד בבית המשפט.
במקום זאת, נקבע הליך ייחודי של “שיחת הקשבה” בפני שופט מיוחד, המתקיים באווירה רגועה ובליווי עובד סוציאלי.
המטרה היא לשמוע את הילד מבלי להפוך אותו ל“צד” בסכסוך.

במקרים כאלה, חשיבות ההקשבה לרצונו של הילד גדולה מאוד, אך השופט יבחן בזהירות אם הילד לא הושפע מלחץ, מפחד או מהסתה מצד אחד ההורים.

השפעת הסתה הורית על משקל הרצון

במקרים מסוימים, הרצון שמביע הילד עלול להיות תוצאה של הסתה הורית – מצב שבו הורה אחד משפיע על הילד עד כדי ניכור מההורה השני.
במצבים כאלה, בתי המשפט נזהרים מאוד מלהתבסס על דברי הילד בלבד.

לכן, כאשר נשאלת השאלה האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים, חשוב להבין שהתשובה היא כן – אך לא אם הרצון נובע מהשפעה או מהתניה רגשית.
בתי המשפט רואים בטובת הילד ערך עליון, גם אם פירוש הדבר לקבל החלטה שאינה תואמת את רצונו המוצהר.

האם יש מקום לחוות דעת פסיכולוגית?

כן.
במקרים שבהם קיימת מחלוקת חריפה או ספק באמיתות דברי הילד, בית המשפט רשאי למנות מומחה פסיכולוגי חיצוני, שיבחן את מצבו הנפשי ואת הסיבות לרצונו.
החוות דעת הפסיכולוגית נחשבת לכלי מרכזי בקביעת המשקל שיש לתת לעמדת הילד.

כך, אם פסיכולוג קובע שהילד בוגר, עקבי ויציב בעמדתו – הסיכוי שבית המשפט יאמצה גבוה.
לעומת זאת, אם נמצא שהילד מביע רצון מתוך פחד, תלות או נאמנות מופרזת, בית המשפט עשוי לקבוע כי טובתו מחייבת החלטה אחרת.

דוגמה מהפסיקה

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ילד בן 13 סירב לעבור לגור אצל אביו למרות שהאב ביקש משמורת משותפת.
העובדת הסוציאלית קבעה כי הילד מושפע מאוד מאמו, אך גם הביעה רצון אמיתי להישאר בסביבתו החברתית הקבועה.
בית המשפט פסק כי יש לכבד את רצונו, אך קבע הסדרי שהות רחבים עם האב – כדי לשמור על הקשר עמו.

המקרה הזה מדגים היטב כיצד בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים – אך באיזון עם עקרון טובת הילד.

כיצד ההורים יכולים לשמור על רצון הילד ועל טובתו?

1. הימנעו מהסתה או השפעה רגשית – ילדים קולטים הכול, והם נפגעים כשהם נאלצים “לבחור צד”.
2. כבדו את רגשות הילד – גם אם דעתו שונה משלכם.
3. שתפו פעולה עם גורמי הרווחה – זהו אינטרס משותף לכל הצדדים.
4. שקלו גישור משפחתי – הליך רך יותר שמאפשר לשמוע את הילד מבלי לערב אותו בעימות משפטי.

הבנת האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים תעזור לכם להיערך נכון, לשמור על יחסי אמון עם הילדים ולצמצם פגיעה רגשית.

טובת הילד מול זכויות ההורים – איזון עדין

בתי המשפט בישראל רואים בילדים ישויות עצמאיות עם זכויות משלהם, אך גם כמי שזקוקים להגנה.
לכן, לא תמיד “מה שהילד רוצה” הוא מה שטוב עבורו.
אם ילד אומר שאינו רוצה לפגוש הורה מסוים – בית המשפט יבדוק מה עומד מאחורי האמירה: האם זה פחד, לחץ או חוויה קשה.

כך נשמר האיזון בין שמיעת הילד לבין שמירה על אחריות הורית משותפת – איזון עדין שמבטא את התשובה לשאלה האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים.

סיכום – קולו של הילד נשמע, אך אינו היחיד

לסיכום, ניתן לומר כי בית המשפט בהחלט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה ותוך שיקול דעת רחב.
רצון הילד הוא גורם חשוב, אך הוא אינו עומד לבדו – טובת הילד, היציבות, והקשר עם שני ההורים הם העקרונות המכריעים.

אם אתם מצויים בהליך גירושין, חשוב להבין איך להציג את עמדתכם בצורה מאוזנת, מבלי לערב את הילדים במחלוקת, ותוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מתאימים.

האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו עקרון "טובת הילד" בהליכי גירושין?
   עקרון זה קובע כי כל החלטה משפטית הנוגעת לילדים – משמורת, זמני שהות, חינוך או מגורים – תתקבל לפי מה שנחשב לטובתם האישית, הנפשית והחברתית של הילדים.
2. האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים?
   כן, אך במידה ובאופן התואמים את גילו ובשלותו של הילד. רצונו נבחן כחלק ממכלול השיקולים ולא כגורם יחיד ומכריע.
3. באיזה גיל מתחיל בית המשפט לשקול את רצון הילד?
   בדרך כלל מגיל 6–7 ניתן להביא בחשבון את רצונו, אך ככל שהילד בוגר יותר – כך משקל דעתו עולה, במיוחד בגיל ההתבגרות.
4. כיצד נאסף המידע על רצון הילד?
   המידע נאסף באמצעות עובד סוציאלי לסדרי דין, שמראיין את הילד באופן מקצועי ומגיש לבית המשפט דו"ח חסוי.
5. האם הילד נשמע ישירות על ידי השופט?
   במקרים חריגים בלבד. לרוב, השופט אינו פוגש את הילד ישירות כדי להגן עליו מלחץ או מתח רגשי.
6. מה קורה כאשר רצונו של הילד מנוגד לטובתו?
   במקרה כזה, בית המשפט ייתן עדיפות לטובת הילד גם אם רצונו שונה, במיוחד אם ברור כי הרצון מושפע מגורמים חיצוניים.
7. מהו תפקידה של יחידת הסיוע בהליכי גירושין?
   יחידת הסיוע מלווה את המשפחה בתהליך, בוחנת את מצבו הרגשי של הילד ומסייעת לבית המשפט להבין את נסיבותיו האישיות.
8. האם יש הבדל בין רצון ילד צעיר לבין רצון ילד מתבגר?
   בהחלט. רצון של ילד צעיר נבחן בזהירות רבה משום שהוא מושפע בקלות מהוריו, בעוד שדעתו של נער מתבגר נחשבת בוגרת ועצמאית יותר.
9. כיצד משפיע רצון הילד על קביעת המשמורת?
   רצון הילד הוא אחד השיקולים, אך בית המשפט שוקל גם את מסוגלות ההורים, היציבות בבית, והקשר בין הילד לכל אחד מהם.
10. האם הילד רשאי לבחור עם מי לחיות?
    לא באופן מוחלט. זוהי החלטה משפטית בלבד, אך ככל שהילד בוגר יותר – עמדתו תקבל משקל משמעותי.
11. מה קורה אם הילד מסרב לפגוש הורה אחד?
    בית המשפט בוחן את הסיבה לסירוב. אם מדובר בהשפעה של הורה אחד על השני (ניכור הורי), הוא עשוי להורות על טיפול משפחתי או שינוי הסדרי השהות.
12. כיצד מבטיחים שהילד מביע את רצונו בחופשיות?
    העובד הסוציאלי מקיים פגישה עם הילד ללא נוכחות ההורים, כדי למנוע לחץ או הטיה ולהבטיח כנות בדבריו.
13. האם ניתן להיעזר בחוות דעת פסיכולוגית כדי להבין את רצון הילד?
    כן. במקרים מורכבים ממנה בית המשפט פסיכולוג או מומחה מטעם בית המשפט שיבחן את עמדת הילד ואת מצבו הנפשי.
14. כיצד מתייחסים בתי הדין הרבניים לרצון הילד?
    גם בתי הדין הרבניים מתחשבים ברצון הילד, אך תמיד במסגרת העיקרון של טובתו העליונה, ולא כגורם מכריע יחיד.
15. מה קורה כאשר שני ילדים באותה משפחה מביעים רצונות שונים?
    בית המשפט בוחן כל ילד לגופו, וייתכן שייקבעו הסדרים שונים בהתאם לצרכיהם האישיים ולמערכת היחסים שלהם עם ההורים.
16. האם אפשר לשנות החלטת משמורת אם רצון הילד משתנה?
    כן, ניתן להגיש בקשה לשינוי משמורת אם חלו שינויים משמעותיים, לרבות שינוי ברצונו של הילד ובנסיבות חייו.
17. מה הסכנה שבהתחשבות יתר ברצון הילד?
    התחשבות מוגזמת עלולה להעמיס עליו אחריות רגשית גדולה מדי ולפגוע ביציבותו הנפשית. לכן השיקול נעשה בזהירות רבה.
18. מה תפקידו של עורך דין משפחה במצבים כאלה?
    עורך הדין מלווה את ההורה בהליך, מוודא שההליך נשמר לטובת הילד, ומווסת את התקשורת המשפטית מול יחידת הסיוע ובית המשפט.
19. כיצד ניתן למנוע מניפולציות על הילד במהלך גירושין?
    על ההורים להימנע מהכפשת זה את זה בפני הילד, לא לערב אותו בהחלטות משפטיות, ולהיעזר בגורמים מקצועיים אם נדרש.
20. מה ניתן ללמוד מהשאלה האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים?
    שהמערכת המשפטית רואה בילד צד עצמאי בעל רגשות ורצונות, אך מקבלת החלטות בהתאם לטובתו הכוללת ולא רק לרצונו המוצהר.

מתמודדים עם סוגיות משמורת ורצון הילד?

פירמת עו"ד רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מתמחה בניהול תיקים רגישים הכוללים מחלוקות סביב משמורת, טובת הילד ורצונו.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, המשרד מלווה הורים בהליכים מורכבים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים – מתוך רגישות, מקצועיות והבנה עמוקה של צרכי הילדים.

צרו קשר עוד היום לייעוץ חסוי וללא התחייבות – ונעזור לכם להבין לעומק האם בית המשפט מתחשב ברצונו של ילד להורים שמתגרשים, וכיצד ניתן להבטיח שהילדים יישמעו – אך גם יישמרו.