כשבן הזוג מחליט לקחת את הילדים לחו"ל ולא לשוב, מדובר באחת הסיטואציות המטלטלות והמסוכנות ביותר להורה. מעבר לפגיעה האישית והרגשית הקשה, מדובר בהפרה חמורה של זכויות המשמורת והאחריות ההורית – ולעיתים גם בעבירה פלילית של חטיפת ילדים על פי החוק הבינלאומי.
במקרים כאלה, הזמן הוא גורם מכריע. כל יום שעובר עלול לסבך את האפשרות להחזיר את הילדים לישראל במהירות.
במאמר זה נסביר מה ניתן לעשות כאשר בן הזוג לוקח את הילדים לחו"ל בלי לחזור, מה אומר החוק הישראלי והבינלאומי, ומה הצעדים המעשיים שעליך לנקוט באופן מיידי כדי להגן על ילדיך.
מה נחשב ל”חטיפת ילדים” לפי החוק
כאשר הורה לוקח את ילדיו לחו"ל או נשאר שם עימם בניגוד להסכמת ההורה השני, ובפרט כאשר קיים צו משמורת או הסכם גירושין תקף, מדובר במעשה שנכנס להגדרה של חטיפה הורים לפי אמנת האג.
האמנה הבינלאומית להשבת ילדים חטופים (אמנת האג 1980), שאושררה גם בישראל, קובעת כי:
- יש להחזיר לארץ המוצא כל ילד שנלקח ממנה בניגוד להסכמת ההורה השני.
- על המדינה הזרה לפעול להשבת הילד באופן מיידי, אלא אם מתקיימים חריגים נדירים (כמו סכנת חיים לילד).
מה אומר החוק הישראלי
בישראל, לקיחת ילדים לחו"ל ללא אישור ההורה השני או בית המשפט נחשבת לעבירה חמורה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962.
בנוסף, ניתן לראות בה מעשה של “חטיפה בין־הורית” לפי אמנת האג, ומדובר בעבירה פלילית שעלולה להביא להוצאת צווי מעצר וביטול דרכונים.
מה לעשות מיד כשאתם מגלים שהילדים לא חוזרים
ברגע שאתם מבינים שבן או בת הזוג לא מתכוונים לחזור עם הילדים, חשוב לפעול מיד – הזמן הוא גורם קריטי להצלחת ההליך:
- פנו מייד לעורך דין מומחה לדיני משפחה ולחטיפות ילדים בינלאומיות
הוא ידע כיצד לפעול במהירות מול הרשויות בישראל ובמדינה הזרה.
- הגישו תלונה במשטרה
יש להודיע מיידית למשטרת ישראל על חטיפה בין־הורית. המשטרה תעביר את המידע לאינטרפול ולרשות המרכזית של אמנת האג.
- פנו לרשות המרכזית במשרד המשפטים
הרשות היא הגוף הרשמי בישראל המטפל בהשבת ילדים חטופים לפי אמנת האג.
היא תפעל מול המדינה שאליה נלקחו הילדים ותסייע בהגשת הבקשה הרשמית להחזרתם.
- הגישו בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ (אם הילדים עדיין בישראל)
אם קיים חשש מיידי שבן הזוג עומד לטוס עם הילדים – ניתן להגיש בקשה דחופה לבית המשפט לעיכוב יציאתם מהארץ.
בית המשפט רשאי להוציא צו תוך שעות ספורות.
- שמרו כל ראיה המעידה על כוונת החטיפה
התכתבויות, הודעות, מיילים, כרטיסי טיסה, מסמכים רפואיים – כל פרט עשוי להיות קריטי בהמשך.
כיצד מתבצע ההליך להשבת הילדים לפי אמנת האג
לאחר הגשת הבקשה הרשמית, נפתח הליך במדינה הזרה.
ההליך כולל:
- בדיקה מהירה של מקום מגוריו הרגיל של הילד – לרוב המדינה שבה חי בשנה שקדמה לחטיפה.
- הגשת תביעה בבית המשפט המקומי במדינה שאליה הובאו הילדים.
- דיון משפטי קצר יחסית – אמנת האג קובעת כי ההחלטה צריכה להינתן בתוך שישה שבועות בלבד.
ברוב המקרים, כאשר הורה פועל במהירות, הילדים מוחזרים לישראל תוך זמן קצר.
חריגים נדירים שבהם בית המשפט הזר עשוי לסרב להחזיר את הילדים
אמנת האג מאפשרת חריגים בודדים:
- אם יוכח שהחזרת הילדים תחשוף אותם לסכנה פיזית או נפשית חמורה.
- אם הילד בוגר מספיק ומביע התנגדות ברורה ומנומקת לשוב.
- אם חלף זמן רב מאוד מאז החטיפה והילד כבר השתקע במדינה הזרה.
עם זאת, בתי המשפט נזהרים מאוד מלהשתמש בחריגים אלה, כדי לא לעודד חטיפות.
האם ניתן לנקוט צעדים גם בישראל במקביל
כן.
במקביל לפעולות הבינלאומיות, ניתן להגיש בישראל:
- בקשה לצווי משמורת ומזונות בבית המשפט לענייני משפחה.
- בקשה לפסק דין הצהרתי הקובע כי הילדים נחטפו בניגוד לחוק.
- בקשה לצווי מניעה ורכוש, למניעת הברחת נכסים או כספים על ידי בן הזוג החוטף.
דוגמה מהפסיקה
במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אם לקחה את ילדיה לצרפת “לטיול קצר” – אך סירבה לשוב לישראל.
האב פעל מיידית, הגיש בקשה לפי אמנת האג, ובתוך 45 יום בלבד הילדים הוחזרו לישראל בצו בית משפט צרפתי.
השופטים קבעו כי השהייה בחו"ל ללא הסכמה מהווה חטיפה בין־הורית מובהקת.
כיצד ניתן למנוע מראש מצב כזה
- להחתים את בן הזוג על הסכמה כתובה לכל נסיעה עם הילדים.
- להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ אם יש חשש אמיתי לחטיפה.
- להגדיר בהסכם הגירושין או המשמורת הוראות ברורות לגבי נסיעות לחו"ל.
- להיות ערניים לשינויים בהתנהגות – רכישת כרטיסי טיסה, מכירת רכוש, סגירת חשבון בנק וכו’.
עו"ד רן רייכמן – מומחה לדיני משפחה ולחטיפות ילדים בין־לאומיות
עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, בעל ניסיון של מעל 25 שנה בייצוג הורים במקרי חטיפת ילדים לפי אמנת האג ובהליכי החזרה בין־לאומיים.
למשרד ניסיון עשיר בתיאום עם הרשות המרכזית, משטרת ישראל והאינטרפול, ובניהול הליכים מורכבים מול מדינות זרות להחזרת הילדים בבטחה לישראל.
לסיכום – כשבן הזוג מחליט לקחת את הילדים לחו"ל ולא לשוב
כאשר בן או בת הזוג לוקחים את הילדים לחו"ל ללא הסכמה ואינם חוזרים, מדובר בעבירה חמורה ובפגיעה קשה בזכויות ההורות.
הדרך הנכונה לפעול היא מהירה, נחושה ומדויקת – באמצעות עורך דין מומחה לדיני משפחה ולחטיפות בין־הוריות, בשיתוף פעולה עם הרשויות בישראל ובמדינה הזרה.
כשבן הזוג מחליט לקחת את הילדים לחו"ל ולא לשוב – שאלות ותשובות נפוצות
- מה נחשב למקרה שבו בן הזוג לוקח את הילדים לחו"ל ולא חוזר?
כאשר אחד ההורים יוצא עם הילדים מחוץ לגבולות ישראל בניגוד להסכמה או בלא כוונה לשוב, מדובר בהפרת זכויות משמורת ולעיתים אף בחטיפה לפי אמנת האג. - מהי אמנת האג בהקשר זה?
אמנת האג נועדה להבטיח החזרת ילדים שנחטפו ממדינת מגוריהם החוקית למדינה שבה הם חיים בדרך קבע, כדי למנוע העתקת מקום מגורים חד-צדדית. - מה לעשות מיד כשמתברר שבן הזוג לא מתכוון לשוב?
יש לפנות באופן מיידי למשטרה, למשרד המשפטים (הרשות המרכזית לפי אמנת האג) ולעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובמשפט בינלאומי. - האם ניתן להגיש תלונה במשטרה במקרה כזה?
בהחלט. מדובר בעבירה פלילית על פי חוק העונשין, והמשטרה רשאית לפתוח בחקירה ולהפעיל את מנגנון האינטרפול. - מה ההבדל בין יציאה חוקית לבין חטיפה?
יציאה חוקית היא יציאה שאושרה על ידי שני ההורים או בית המשפט. חטיפה מתרחשת כשאחד ההורים מוציא את הילדים ללא רשות או נשאר בחו"ל בניגוד להסכמה. - כיצד ניתן למנוע מראש מצב כזה?
באמצעות צו עיכוב יציאה מהארץ, שניתן לבקש מבית המשפט כאשר קיים חשש שהורה עלול להוציא את הילדים מהארץ ללא אישור. - מהו תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה במקרים כאלה?
בית המשפט מוסמך לדון בבקשות דחופות, להוציא צווים זמניים, ולהפעיל מנגנונים משפטיים להחזרת הילדים. - תוך כמה זמן צריך לפעול במקרה של חטיפה לחו"ל?
יש לפעול בהקדם האפשרי. אמנת האג קובעת כי יש להגיש את הבקשה להחזרת הילדים תוך פחות משנה ממועד ההרחקה, אחרת התהליך עלול להסתבך. - האם ניתן להחזיר את הילדים גם אם עבר זמן רב?
כן, אך ככל שחולף יותר זמן, בתי המשפט במדינה הזרה עלולים לראות במצב כמציאות חדשה – ולכן חשוב לפעול במהירות. - מה תפקידו של עורך דין במצב זה?
עורך הדין מייצג את ההורה הנפגע, פועל מול הרשויות המקומיות והבינלאומיות, ומנהל את ההליך להחזרת הילדים לישראל. - האם ניתן לפעול נגד בן הזוג גם במדינה שבה הוא שוהה?
כן. באמצעות הרשות המרכזית לפי אמנת האג ניתן לפתוח בהליך מקביל במדינת היעד ולבקש את החזרת הילדים. - מה קורה אם המדינה שאליה נלקחו הילדים אינה חתומה על אמנת האג?
במקרה כזה נדרש הליך משפטי במדינה הזרה, ולעיתים גם סיוע דיפלומטי של משרד החוץ הישראלי. - האם הילד יכול להחליט בעצמו אם להישאר בחו"ל?
לא. ההחלטה על מקום מגורי ילד נקבעת על פי הסכמת שני ההורים או פסק דין – לא על פי רצונו בלבד, במיוחד אם הוא קטין. - מה העונש על חטיפת ילדים לחו"ל?
העונש עשוי להגיע למספר שנות מאסר, בהתאם לחומרת המעשה ולנזק שנגרם לילדים ולהורה השני. - כיצד פועלות הרשויות בישראל בשיתוף עם מדינות אחרות?
ישראל פועלת לפי מנגנון בינלאומי של הרשות המרכזית, המקיימת קשר ישיר עם מדינות שחתומות על האמנה כדי להחזיר את הילדים במהירות האפשרית. - מה קורה אם בן הזוג טוען שהמעבר נעשה לטובת הילדים?
הטענה נבחנת, אך בדרך כלל בתי המשפט קובעים כי שינוי מקום מגורים חד-צדדי אינו לגיטימי גם אם נטען שהוא "לטובת הילדים". - האם אפשר לבקש צו החזרה גם אם הילד הורגל כבר למדינה הזרה?
כן, אך בית המשפט ישקול את טובת הילד ואת משך הזמן שחלף לפני קבלת החלטה. - מה המשמעות של "משמורת קבועה" בהקשר זה?
כאשר יש פסק דין הקובע את המשמורת בישראל, הוצאת הילדים לחו"ל ללא אישור נחשבת להפרת צו שיפוטי, גם אם אין כוונה מוצהרת לחטוף. - כיצד ניתן להגן על ההורה הנפגע מבחינה משפטית ורגשית?
באמצעות ליווי של עורך דין, טיפול רגשי ותמיכה מקצועית, וכן הגשת בקשות למניעת נזק נוסף לילדים. - מדוע חשוב לדעת מה לעשות כשבן הזוג מחליט לקחת את הילדים לחו"ל ולא לשוב?
כדי לפעול מידית, להפעיל את הכלים המשפטיים והבינלאומיים העומדים לרשותכם, ולהבטיח שהילדים יוחזרו לסביבתם הטבעית ולזכויותיהם החוקיות.
אל תחכו – הזמן פועל נגדכם
אם בן או בת הזוג לקחו את הילדים לחו"ל ולא שבו – פעלו מיד.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והאמנה הבין־לאומית להשבת ילדים, יסייע לכם להגיש בקשות דחופות, לייצג אתכם מול הרשויות ולפעול להשבת הילדים לישראל במהירות האפשרית.
צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן לייעוץ מיידי ודיסקרטי – כי בכל יום שעובר, המרחק מהילדים רק גדל.