מהי אישה עגונה ואיך ניתן להתמודד עם המצב?

3005-5 מהי אישה עגונה ואיך ניתן להתמודד עם המצב? – בתחום דיני המשפחה אנו שומעים לא אחת את המושג "אישה עגונה". הכלל הראשון בדיני גירושין בישראל הנו כי גירושין נערכים בהסכמה – ובהיעדר הסכמה של הצדדים להתגרש, על הצד החפץ בגירושין להוכיח כי קיימת עילה בהלכה לחייב את הצד שכנגד בגט. אישה עגונה היא אישה שבית הדין מצא כי קיימת עילה שבדין לחייב את הבעל ליתן לה גט. האישה הופכת לעגונה באותם מקרים בהם ניתן פסק דין המחייב את הבעל לתת גט, אולם הבעל מתעלם מפסק הדין, מסרב לקיים אותו ומעגן את האישה.

האישה העגונה לא יכולה להתחתן עם גבר אחר לפי ההלכה, בשל האיסור לקיים יחסים עם אשת איש. על פי ההלכה, אין הפרדה בין הסיבות שהביאו למצב של עגינות.

מצב זה במקור תיאר אישה שבעלה "הלך למרחקים" וגורלו אינו ידוע שכן נעלמו עקבותיו. עם הזמן פותחה הגדרה זו והתרחבה למצבים של מחלות קשות שבהן לוקים בני הזוג ומונעות מהם להתגרש, סרבנות גט כפי שהוסבר וכדומה. מצב ייחודי זה יכול להתקיים רק אצל נשים, שכן אין איסור בתורה על גבר לשאת שתי נשים. אם לאישה עגונה נולד ילד כתוצאה מקיום יחסים עם אדם שאינו בעלה בזמן עגינותה, הילד יוגדר 'ממזר' ויהיה פסול חיתון כשיתבגר.

מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה 'עגונה'?

  • אסון – הסיבה המקורית היא היעלמות הבעל בלי שישנן עדויות באשר למותו. כמו כן, אם הבעל לוקה חו"ח במחלה שמונעת ממנו לתקשר עם הסביבה, כגון תרדמת, אי שפיות וכיו"ב, אין הוא יכול לתת גט לאישה. בישראל ישנם מקרים רבים של עגינות, בעקבות היעדרותם של גברים במלחמות.
  • סרבנות גט – אם הבעל מסרב לתת גט לאישה, האישה תוגדר מסורבת גט, ותהא עגונה.
  • פטירת הבעל – כאשר הבעל הולך לעולמו מבלי להביא ילדים לעולם. במצב ספציפי זה, אחיו של הבעל אמור להינשא לאלמנה (לייבם אותה) או לוותר על הנישואין ב'חליצה'.

במניין זכויות היסוד של האזרח מנויה הזכות לכבוד, לחיות בכבוד, חירות האדם ואוטונומיית הרצון הפרטי. המשפט האזרחי אינו יכול לסבול מצב בו זכויות אלה נפגעות ונרמסות ברגל גסה בעקבות סירוב של צד, למשל של הבעל, לשחרר את האישה מהנישואין, וזאת חרף כך שאין לו עילה הלכתית לכך. לפיכך, בשנים האחרונות פיתחו בתי המשפט האזרחיים נתיב להתמודדות עם הצד המעגן, אשר פוגע ברצון הפרטי של הצד האחר ובזכויותיו לחירות כאדם חופשי.

נתיב זה כולל בתוכו אפשרות להגיש תביעה נזיקית כנגד הצד המעגן, כאשר העילה הנזיקית הוכרה באותם מקרים בהם בית הדין קבע שיש עילה לחיוב בגט, והצד האחר מסרב לקיים זאת. פסיקת בתי המשפט מלמדת כי באופן ממוצע פוסק בית המשפט סך של 40 אלף ש"ח לטובת הצד המעוגן עבור כל שנת עיגון. הדבר הגיע לכדי כך שבתי משפט, לא פעם, פסקו פיצויים נזיקיים לצד הפוגע בסך מאות אלפי ש"ח, דבר אשר אפשר חזרה למסלול ההידברות והמשא ומתן וסיום קשר הנישואין בהסכמה.

בתי הדין הרבניים, על פי תפישתם, יש צורך לתת את הגט בהסכמה – ואם יש חשש שהגט לא ניתן בהסכמה, הרי זהו גט מעושה ונחשב לגט פסול. הרלוונטיות של עניין זה לנושא העגינות היא שבתי הדין הרבניים מאיימים לא אחת שישלפו את 'נשק יום הדין' ויראו בהסכמת הבעל או האישה ליתן גט בעקבות תביעה נזיקית שהוגשה כנגדם, כהסכמה שאינה חופשית ושבאה בעקבות לחצים פסולים, ולפיכך הגט מעושה ופסול. האיום של בתי הדין אמנם מרחף כעננה, אולם בתי הדין לא נוהגים לעשות בו שימוש שכיח וכאשר הם נוכחים שמדובר בבני זוג שמעגנים שלא כדין את בן הזוג האחר, בייחוד לאחר פס"ד לחיוב בגט, נוטים לקבל את ההסכמה המיוחלת שהגיעה בסופו של יום מהצד המעגן, ולא לראות בכך גט מעושה.

משרד עורך דין רן רייכנמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים:

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

We’d love to hear from you

נלחם עבורך ועבור הזכויות שלך כל הדרך אל הניצחון!

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם העורך דין המוביל בישראל חייגו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם