ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד? אחת השאלות המרכזיות והרגישות ביותר בכל הליך גירושין או פרידה בין הורים. קביעת גובה המזונות אינה עניין שרירותי – היא מבוססת על עקרונות משפטיים, על צרכי הילד בפועל, ועל רמת ההכנסות של שני ההורים. בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בפסיקה בישראל, שיצר מודל חדש ושוויוני יותר לחלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים, במיוחד כשמדובר במשמורת משותפת.
במאמר זה נבין לעומק ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד, כיצד בתי המשפט מחשבים את הסכום, מה ההבדלים בין גילאים שונים, מה נחשב “צרכים הכרחיים” לעומת “צרכים מיוחדים”, ואיך ניתן לוודא שהסכום שנקבע הוא צודק ומאוזן לטובת הילד – וגם לטובת ההורה.
הרקע המשפטי לחיוב במזונות ילדים
הבסיס לחיוב במזונות ילדים בישראל נקבע ב־חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959, וכן בפסיקות בתי המשפט ובמיוחד בפסק הדין המהפכני בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון.
בעבר, האב היה נושא כמעט לבדו בתשלום המזונות, ללא קשר להכנסות האם. כיום, הפסיקה קבעה כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6 ובמשמורת משותפת – שני ההורים משתתפים בהוצאות הילדים באופן יחסי להכנסותיהם.
עו"ד רן רייכמן, מומחה לדיני משפחה, מסביר:
“הגישה החדשה מדגישה אחריות הורית שווה – גם כלכלית וגם מעשית. אין יותר חלוקה אוטומטית לפי מגדר, אלא נבחנת התרומה של כל הורה בפועל לגידול הילד.”
ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד
כדי להבין ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד, חשוב להכיר את ארבעת הרכיבים המרכזיים שמהם נגזר הסכום הכולל:
- צרכים הכרחיים (בסיסיים)
אלו הם הצרכים היומיומיים של כל ילד, הכוללים:
- מזון וביגוד.
- הוצאות על מגורים (חלק יחסי מהשכירות, המשכנתה או הארנונה).
- חשמל, מים, גז, אינטרנט וכבלים.
- בריאות בסיסית (טיפת חלב, קופת חולים, תרופות שגרתיות).
הוצאות אלה נחשבות חיוניות, ובית המשפט מחשב אותן לפי רמת החיים הסבירה של המשפחה לפני הגירושין.
- צרכים חינוכיים
כוללים את כלל ההוצאות על חינוך הילד, כמו:
- גן ילדים, בית ספר, צהרון.
- ספרים, ציוד לימודי, תלבושת אחידה.
- שיעורים פרטיים או טיפולים רגשיים במסגרת מערכת החינוך.
- צרכים רפואיים חריגים
כאן מדובר בהוצאות שאינן צפויות מראש, כמו:
- טיפולים רפואיים יקרים.
- טיפולי שיניים, משקפיים, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ועוד.
הוצאות אלו נחלקות לרוב בין ההורים באופן שווה או יחסי בהתאם להכנסות.
- צרכים חברתיים ותרבותיים
אלו הוצאות נוספות המשקפות את אורח החיים של הילד, כגון:
- חוגים, קייטנות, חופשות, ימי הולדת ומתנות.
- הוצאות על טלפון נייד, תחבורה, בילויים.
למרות שאינן מוגדרות כהכרחיות, בתי המשפט רואים בהן חלק בלתי נפרד מטובת הילד.
כיצד נקבע הסכום הכולל
בתי המשפט בוחנים את מכלול ההוצאות ומחלקים אותן בהתאם ליכולת הכלכלית היחסית של כל הורה.
למשל, אם האב מרוויח 10,000 ₪ בחודש והאם 6,000 ₪ – יחלקו את ההוצאות ביחס של 60% לאב ו־40% לאם.
במקרים שבהם האם היא המשמורנית העיקרית, האב ישלם מזונות חודשיים קבועים.
במשמורת משותפת, הסכום הכולל קטן משמעותית – ולעיתים אף נקבע שאין צורך בתשלום מזונות ישיר, אם ההכנסות של ההורים דומות.
דוגמה לחישוב מזונות ממוצע
נניח שמדובר בילד בן 8, במשמורת משותפת, כאשר הכנסות שני ההורים שוות פחות או יותר.
- הוצאות בסיסיות (מגורים, מזון, ביגוד): 2,000 ₪.
- הוצאות חינוך ובריאות: 800 ₪.
- הוצאות חברתיות: 500 ₪.
סה"כ: 3,300 ₪ בחודש.
במקרה זה, כל הורה ישא בכ־1,650 ₪ לחודש, כל אחד לפי זמני השהות שלו.
אם מדובר במשמורת מלאה אצל האם, האב ישלם את מרבית הסכום ישירות.
גיל הילד משפיע על גובה המזונות
בתי המשפט מחלקים את תקופות הילדות לשלוש קבוצות עיקריות:
- לידה עד גיל 6 – המזונות מבוססים על הדין האישי (לרוב חיוב כמעט מלא של האב).
- גיל 6 עד 15 – המזונות מתחלקים בין ההורים לפי הכנסותיהם ויחס המשמורת.
- גיל 15 עד 18 (ואף עד סיום שירות צבאי) – המזונות מצטמצמים, ולעיתים הופכים ל"מזונות מדין צדקה", בסכום מופחת של כ־1/3 מהמזונות הקודמים.
ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד במשמורת משותפת
במשמורת משותפת, הוצאות רבות מתבצעות “בעין” – כלומר, כל הורה נושא ישירות בהוצאות בזמן שהילדים אצלו.
במקרים כאלה, סכום המזונות החודשי קטן באופן משמעותי, ולעיתים נקבע תשלום סמלי בלבד.
העיקרון המרכזי הוא: כל הורה תורם לפי זמני השהות וההכנסות שלו.
מתי ניתן לשנות את סכום המזונות
אם חל שינוי מהותי בנסיבות – למשל שינוי בהכנסות, שינוי במשמורת או עלייה משמעותית בהוצאות הילד – ניתן להגיש בקשה להפחתה או הגדלה של מזונות.
בית המשפט בוחן את הראיות ומחליט אם אכן מדובר בשינוי המצדיק עדכון הסכום.
טיפים חשובים להורים
- תעדו כל הוצאה הקשורה לילד – במיוחד הוצאות חינוך ובריאות.
- הימנעו מהסכמות בעל פה – כל שינוי במזונות חייב להיות בכתב או באישור בית המשפט.
- שמרו על תקשורת מכבדת – מזונות הם לטובת הילד, לא כלי לניהול מאבקים בין ההורים.
- התייעצו עם עורך דין מומחה – כדי לוודא שהסכום שנקבע הוא צודק, מאוזן וחוקי.
איך עורך דין מנוסה יכול לעזור
משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, מייצג הורים בהליכי מזונות, משמורת והסדרי שהות כבר למעלה מ־25 שנה.
המשרד בונה אסטרטגיה אישית לכל לקוח, בהתאם להכנסות, למצב המשפחתי ולצרכי הילדים, ומוודא שהסכום שנקבע תואם את החוק ואת טובת הילד.
לסיכום – חישוב מזונות הוא שילוב של מספר גורמים
השאלה ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד אינה נענית בסכום קבוע או בנוסחה אחת, אלא בבחינה אישית של כל מקרה: גיל הילד, רמת החיים, המשמורת והכנסות ההורים.
החוק והפסיקה שואפים לאיזון צודק בין טובת הילד לבין יכולתם הכלכלית של שני ההורים.
שאלות ותשובות נפוצות – ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד
- מהו הרעיון הבסיסי מאחורי חיוב מזונות ילדים?
מטרת דמי המזונות היא להבטיח את רווחת הילד ולספק את צרכיו החיוניים – כלכלה, מגורים, חינוך ובריאות – בהתאם ליכולת ההורים. - ממה מורכב סכום המזונות על כל ילד בפועל?
הסכום נקבע לפי הצרכים הבסיסיים של הילד (כמו מזון ולבוש), הוצאות נוספות (כמו חינוך ובריאות), והכנסות ההורים. - מהם הצרכים הבסיסיים הנכללים במזונות?
הצרכים כוללים מזון, ביגוד, היגיינה אישית, מגורים, חשמל, מים והוצאות יומיומיות הקשורות לקיום השוטף של הילד. - האם דמי המזונות כוללים גם חוגים ופעילויות חברתיות?
לא תמיד. הוצאות על חוגים, קייטנות או פעילויות נחשבות הוצאות חריגות ונקבעות לעיתים בנוסף לסכום המזונות הקבוע. - כיצד נקבע גובה המזונות בבית המשפט?
בית המשפט בוחן את הכנסות שני ההורים, את זמני השהות עם הילד, ואת הצרכים הכלכליים הממשיים של המשפחה. - האם יש הבדל בין מזונות לילד אחד למזונות למספר ילדים?
כן. במקרים של כמה ילדים, הסכום הכולל אינו בהכרח מוכפל – קיימת התחשבות בחלוקת הוצאות משותפות (כמו דיור ומזון). - האם גיל הילד משפיע על גובה המזונות?
בהחלט. ככל שהילד גדל, כך משתנים צרכיו, ובמקרים מסוימים ניתן לבקש עדכון של סכום המזונות. - מה ההבדל בין מזונות בסיסיים לבין הוצאות חריגות?
מזונות בסיסיים כוללים את ההוצאות הקבועות, בעוד שהוצאות חריגות כוללות טיפולים רפואיים, נסיעות, לימודים פרטיים וכדומה. - האם יש נוסחה קבועה לחישוב סכום המזונות?
אין נוסחה אחת מחייבת, אך בתי המשפט מסתמכים על קווים מנחים הכוללים את רמת ההכנסה, מספר הילדים וחלוקת המשמורת. - כיצד משפיעה המשמורת המשותפת על סכום המזונות?
במשמורת משותפת, ההורים חולקים את האחריות הכלכלית, ולכן הסכום עשוי להיות מופחת בהתאם לפערי ההכנסה ביניהם. - מה נחשב "פער הכנסה משמעותי" בין ההורים?
פער משמעותי הוא מצב שבו אחד ההורים משתכר הרבה יותר מהשני, דבר המשפיע ישירות על חלקו במימון המזונות. - האם ניתן לשנות את סכום המזונות לאחר שנקבע?
כן. אם חל שינוי בנסיבות – כמו שינוי במשמורת, ירידה בהכנסה או שינוי בצרכי הילד – ניתן לבקש עדכון מהבית המשפט. - מה קורה אם אחד ההורים אינו עומד בתשלום המזונות?
ניתן לפנות להוצאה לפועל או למוסד לביטוח לאומי, שמסייע בגביית דמי המזונות במקרים של אי-תשלום. - האם יש תקרה חוקית לסכום מזונות שניתן לפסוק?
אין תקרה קבועה בחוק. הסכום נקבע בכל מקרה לגופו לפי רמת החיים והיכולת הכלכלית של ההורים. - האם בני זוג יכולים להסכים על סכום המזונות ביניהם מחוץ לבית המשפט?
כן. ניתן לערוך הסכם מזונות מוסכם, אך עליו לקבל אישור משפטי כדי שיהיה תקף ואכיף. - מה נכלל בהוצאות דיור לצורך חישוב המזונות?
הוצאות דיור כוללות את חלקו של הילד בשכר הדירה, חשמל, מים, ארנונה, אינטרנט ושירותים בסיסיים בבית. - מה תפקידו של עורך הדין בחישוב המזונות?
עורך הדין מסייע בהצגת ההכנסות, הצרכים וההוצאות בפירוט, ומוודא שהסכום שנקבע הוגן ומבוסס. - האם האם חייבת לשאת בחלק מהוצאות המזונות?
כן. כיום, בתי המשפט מחייבים את שני ההורים להשתתף במימון הצרכים בהתאם להכנסתם ולחלוקת המשמורת. - כיצד מטופלות הוצאות רפואיות חריגות?
הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופות החולים (כמו טיפולים פרטיים או תרופות יקרות) נחלקות בדרך כלל שווה בשווה בין ההורים. - מה חשוב לדעת לפני הגשת תביעה למזונות?
חשוב להכין פירוט מלא של ההוצאות בפועל, לצרף מסמכים תומכים, ולוודא שהבקשה מתבססת על טובת הילד ולא רק על שיקולים כלכליים.
רוצים לדעת אם סכום המזונות שנקבע לכם הוגן?
פנו עוד היום למשרד עורכי הדין רן רייכמן – מהמובילים בישראל בתחום דיני משפחה ומזונות.
צוות המשרד יבחן את המצב הכלכלי שלכם, את זמני המשמורת ואת צורכי הילדים, ויבנה עבורכם תכנית משפטית מדויקת לשמירה על זכויותיכם.
☎️ משרד עורכי דין רן רייכמן – 25 שנות ניסיון, מקצועיות ויחס אישי אמיתי.
כי מזונות הוגנים שומרים על הילדים – וגם על ההורים.