מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים – המדריך המלא להבנת הקריטריונים, ההשלכות והאיזון בין טובת הילד לזכויות ההורים

השאלה מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים הפכה לאחת המרכזיות ביותר בהליכי גירושין בישראל. בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בגישת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים – ממודל מסורתי שבו הילדים היו כמעט תמיד בחזקת האם, אל עבר מודל שוויוני של משמורת משותפת, שבו שני ההורים חולקים את האחריות ההורית במידה שווה או כמעט שווה.

אולם, משמורת משותפת אינה נקבעת אוטומטית בכל מקרה של גירושין. היא מחייבת בחינה מעמיקה של טובת הילד, מערכת היחסים בין ההורים, גיל הילדים, מרחק מגורים ויכולת ההורים לשתף פעולה. במאמר זה נפרט מהם התנאים שנבחנים, מתי בית המשפט נוטה לאשר משמורת משותפת, ומהם המקרים שבהם לא מומלץ לקבוע אותה.

מהי בכלל משמורת משותפת?

לפני שנבין מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים, חשוב להבין את המונח עצמו.
משמורת משותפת משמעותה שהילדים שוהים זמן שווה או כמעט שווה אצל שני ההורים, וששניהם נושאים באחריות שווה לחינוכם, בריאותם ורווחתם.

בניגוד למצב שבו הורה אחד הוא “משמורן” וההורה השני הוא “מבקר”, במשמורת משותפת שני ההורים הם שותפים מלאים בחיי ילדיהם, הן מבחינת זמני שהות והן מבחינת החלטות חינוכיות ורגשיות.

הקריטריונים המרכזיים לקביעת משמורת משותפת

בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בוחנים מספר שיקולים עיקריים כאשר נדרשים להחליט מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים:

1. טובת הילד – השיקול העליון
   זהו העיקרון המרכזי והבלתי מתפשר. אם משמורת משותפת משרתת את טובת הילדים – היא תאושר; אם היא עלולה לפגוע ביציבותם הרגשית או בחינוכם – היא תידחה.
2. גיל הילדים
   בדרך כלל משמורת משותפת מתאימה לילדים מעל גיל 6–7, כאשר הם כבר בעלי יכולת הסתגלות ובגרות מספקת להתנהלות בין שני בתים.
   בגיל הרך (עד 6), הנטייה עדיין היא שהאם תשמש כהורה המרכזי, בהתאם להנחיית “חזקת הגיל הרך”.
3. יחסי ההורים ויכולת התקשורת ביניהם
   תנאי הכרחי להצלחת משמורת משותפת הוא תקשורת בסיסית, שיתוף פעולה ויכולת קבלת החלטות משותפת.
   כאשר היחסים עכורים במיוחד או יש סכסוכים מתמשכים – בית המשפט יירתע מקביעת משמורת משותפת מחשש לפגיעה בילדים.
4. קרבה גיאוגרפית בין בתי ההורים
   משמורת משותפת מחייבת מגורים סמוכים – בדרך כלל עד 15–20 דקות נסיעה זה מזה.
   פער גיאוגרפי גדול מקשה על הילדים לשמור על שגרה ועל מעורבות שווה של שני ההורים.
5. רצון הילדים
   כאשר מדובר בילדים בוגרים (בני 10 ומעלה), בית המשפט עשוי לשמוע את דעתם – כמובן באופן רגיש ולא מכריע – כדי להבין היכן הם חשים נוחות וביטחון.
6. זמינות ההורים
   נבחנת היכולת המעשית של כל הורה להיות נוכח בחיי הילד: עבודה, שעות שהייה, גמישות תעסוקתית ותמיכה משפחתית.

מתי בית המשפט נוטה לאשר משמורת משותפת?

הפסיקה מלמדת כי כיום ישנה נטייה הולכת וגוברת לקבוע משמורת משותפת, במיוחד כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

1. שני ההורים מתפקדים כהורים מעורבים ואחראיים גם לפני הפירוד.
2. הילדים בגיל בית הספר ומעלה, בעלי יכולת הסתגלות.
3. קיימת תקשורת סבירה בין ההורים (גם אם לא מושלמת).
4. שני הבתים נמצאים באותו אזור גיאוגרפי.
5. ההורים מבינים כי טובת הילד קודמת לכל ויודעים לשתף פעולה בעניינים מהותיים.

במקרים כאלה, בית המשפט רואה במשמורת משותפת מודל ראוי שמקדם את טובת הילד בכך שהוא שומר על קשר משמעותי עם שני הוריו.

מתי בית המשפט יעדיף שלא לקבוע משמורת משותפת?

לצד זאת, קיימים מקרים שבהם לא מומלץ או לא ניתן לקבוע משמורת משותפת, למשל:

1. כאשר אחד ההורים אינו כשיר הורית או אינו מעורב בחיי הילדים.
2. כאשר קיימת אלימות במשפחה או פחד של אחד הצדדים מהשני.
3. כאשר הילדים צעירים מאוד ותלויים רגשית באם.
4. כאשר המרחק הגיאוגרפי בין ההורים גדול מדי.
5. כאשר ההורים מסוכסכים קשות ואינם מסוגלים לשתף פעולה כלל.

במקרים כאלה יעדיף בית המשפט לקבוע משמורת יחידנית עם זמני שהות רחבים להורה השני.

מהן ההשלכות של משמורת משותפת על מזונות הילדים?

נושא המזונות קשור ישירות לשאלה מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים.
מאז פסק הדין התקדימי בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון (2017), נקבע כי כאשר מתקיימת משמורת משותפת אמיתית, שני ההורים נושאים במזונות הילדים לפי הכנסותיהם היחסיות, ולא רק האב כפי שהיה בעבר.

לכן, במודל של משמורת משותפת – המזונות עשויים להיות מופחתים משמעותית, ולעיתים אף מבוטלים לחלוטין כאשר הכנסת ההורים דומה.

האם בית הדין הרבני נוהג אחרת מבית המשפט לענייני משפחה?

באופן עקרוני, גם בתי הדין הרבניים מאמצים כיום את הגישה השוויונית, אם כי לעיתים בגישה זהירה יותר.
גם שם מתקבלת ההנחה כי הילדים זקוקים לשני הוריהם במידה שווה, וכי משמורת משותפת היא פתרון ראוי במקרים שבהם יש תקשורת טובה בין ההורים ויכולת הורית שווה.

עם זאת, במקרים שבהם יש חשש לחוסר יציבות, בתי הדין עדיין עשויים להעדיף את האם כהורה מרכזי, במיוחד בילדים צעירים.

דוגמה מהפסיקה – משמורת משותפת שאושרה

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הורים לשני ילדים בני 9 ו־12 ביקשו לקבוע משמורת משותפת.
למרות קיומם של חילוקי דעות, נקבע כי ההורים מתפקדים באופן עצמאי, הילדים קשורים לשניהם, והמרחק בין הבתים הוא פחות מ־10 דקות.
בית המשפט קבע כי משמורת משותפת משרתת את טובת הילדים, תוך חלוקה שווה של זמני השהות וחלוקת מזונות בהתאם להכנסות.

סיכום – מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים?

התשובה לשאלה מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים תלויה בראש ובראשונה בטובת הילדים, וביכולתם של ההורים לשתף פעולה.
כאשר הילדים בגיל המתאים, קיימת קרבה גיאוגרפית, תקשורת סבירה בין ההורים והבנה אמיתית של הצרכים הרגשיים של הילדים – בית המשפט יעדיף כמעט תמיד לקבוע משמורת משותפת.

לעומת זאת, כאשר אחד התנאים המרכזיים אינו מתקיים, או כאשר יש סכסוך עמוק או פערים משמעותיים בהורות – תישאר המשמורת אצל אחד ההורים בלבד, וההורה השני יקבל זמני שהות קבועים.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים

1. מהי משמורת משותפת?
   משמורת משותפת היא מצב שבו שני ההורים חולקים את האחריות ההורית על ילדיהם באופן שווה, הן מבחינת זמני שהות והן בקבלת החלטות חינוכיות, רפואיות וחברתיות.
2. מתי נהוג לקבוע משמורת משותפת לקטינים?
   בדרך כלל נקבעת משמורת משותפת כאשר שני ההורים מעורבים בחיי הילדים, מתגוררים בקרבה גיאוגרפית סבירה, ויש ביניהם תקשורת טובה המאפשרת שיתוף פעולה לטובת הקטינים.
3. האם משמורת משותפת מחייבת חלוקה שווה בזמני השהות?
   לא בהכרח. לעיתים קיימת חלוקה כמעט שווה, אך במקרים אחרים ייקבעו יחסי שהות גמישים בהתאם לגיל הילדים ולצרכיהם.
4. האם כל זוג גרוש יכול לבקש משמורת משותפת?
   לא. רק כאשר קיימת יציבות הורית, מסוגלות הורית טובה ורצון כן לשיתוף פעולה בין הצדדים, ייטה בית המשפט לאשר משמורת משותפת.
5. מהם התנאים העיקריים לקביעת משמורת משותפת?
   מסוגלות הורית של שני ההורים, תקשורת תקינה, מגורים קרובים, ועמידה בטובת הילד כעקרון מנחה.
6. כיצד מתייחסים בתי המשפט לגיל הילדים בקביעת משמורת משותפת?
   לרוב משמורת משותפת נקבעת לילדים מעל גיל 6–7, כאשר הם מסוגלים להתמודד עם מעבר בין שני בתים.
7. מהי עמדת מומחי הרווחה לגבי משמורת משותפת?
   עובדי סוציאליים נוטים לתמוך במודל זה כאשר הם מזהים תקשורת הורית חיובית ומעורבות אמיתית של שני הצדדים.
8. האם האם יכולה לסרב למשמורת משותפת?
   כן, אך הסירוב ייבחן לפי טובת הילד. אם ייקבע שהמשמורת המשותפת מיטיבה עם הילד – ייתכן שבית המשפט יאשר אותה גם ללא הסכמת אחד הצדדים.
9. מה ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת מלאה?
   במשמורת מלאה הילדים מתגוררים בעיקר אצל אחד ההורים, בעוד שבמשמורת משותפת הם חולקים את זמנם בין שני הבתים באופן שוויוני יותר.
10. כיצד נקבעים דמי המזונות במשמורת משותפת?
    הם מחושבים לפי הכנסות שני ההורים, זמני השהות והצרכים הכלכליים של הילדים, בהתאם להנחיות הפסיקה העדכנית.
11. האם קיום משמורת משותפת מבטל לחלוטין את תשלום המזונות?
    לא תמיד. אם יש פער משמעותי בהכנסות, ייתכן שהורה אחד עדיין יחויב בתשלום חלקי.
12. מה החשיבות של קרבה גיאוגרפית בין הבתים?
    היא חיונית לשמירה על שגרת חיים יציבה – בתי ספר, מסגרות חינוך ופעילויות צריכות להיות נגישות משני הבתים.
13. כיצד נקבעת חלוקת החגים והחופשות?
    ברוב המקרים נהוג לחלק את ימי החופשה והחגים באופן שווה, כדי לאפשר לשני ההורים נוכחות שווה בחיי הילדים.
14. מה קורה אם אחד ההורים עובר לעיר אחרת?
    המעבר עשוי להשפיע על המשמורת. ייתכן שהסדר המשמורת המשותפת יבוטל או יותאם מחדש בהתאם למרחק ולצרכי הילדים.
15. האם ניתן לשנות הסדר משמורת משותפת לאחר שנקבע?
    כן. אם חל שינוי מהותי בנסיבות – כמו מעבר דירה, שינוי תעסוקתי או בעיה בתקשורת בין ההורים – ניתן לבקש שינוי בהסדר.
16. מהו תפקידו של תסקיר סוציאלי בהליך קביעת משמורת?
    התסקיר מספק לבית המשפט תמונה מקצועית על רווחת הילדים, הקשר עם כל הורה והיכולת ההורית בפועל.
17. האם יש יתרונות פסיכולוגיים לילדים במשמורת משותפת?
    מחקרים מצביעים על כך שילדים במשמורת משותפת שומרים על קשר הדוק עם שני ההורים ומפגינים יציבות רגשית גבוהה יותר.
18. מהם האתגרים במשמורת משותפת?
    תיאום לוחות זמנים, שמירה על עקביות בחינוך ובמשמעת, והימנעות ממאבקי שליטה בין ההורים.
19. כיצד משפיעה רמת הקונפליקט בין ההורים על החלטת בית המשפט?
    קונפליקט מתמשך או עוינות עלולים להוביל לדחיית הבקשה למשמורת משותפת, מתוך שיקול של שמירה על טובת הילדים.
20. האם משמורת משותפת נחשבת למצב קבוע או זמני?
    בדרך כלל נקבעת כהסדר קבוע, אך ניתן לעדכנה עם שינוי נסיבות החיים של אחד ההורים או של הילדים.

רוצים לדעת אם המקרה שלכם מתאים למשמורת משותפת?

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מתמחה בניהול תיקים של משמורת קטינים, מזונות וזכויות הורים.
עם ניסיון של מעל 25 שנה בייצוג אלפי הורים בכל הערכאות המשפטיות, נוכל לבחון את נסיבות חייכם, להעריך אם מתקיימים התנאים למשמורת משותפת, ולבנות אסטרטגיה משפטית שתבטיח את טובת ילדיכם.
צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונבחן יחד מתי וכיצד ניתן לקבוע משמורת משותפת לקטינים במקרה שלכם בצורה הנכונה והחוקית ביותר.