תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת – מה קבעו בתי המשפט?

תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות היותר טעונות ומורכבות בתחום דיני המשפחה. פעמים רבות, כאשר בני זוג מצויים בעיצומו של משבר זוגי או בהליכי גירושין, אחד מהם מבקש למכור את הדירה המשותפת כדי "לחתוך" סופית את הקשר הכלכלי והרגשי. במקרים אחרים, בן הזוג השני – לרוב האישה – מגיש תביעת שלום בית, שלכאורה נועדה לשקם את היחסים, אך בפועל נועדה לעכב את הליך מכירת הדירה.

מהי בעצם תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת? האם מדובר בזכות לגיטימית לשיקום הנישואין או בכלי טקטי שמטרתו למנוע פירוק שיתוף בנכס? ומה קבעו בתי המשפט לגבי מקרים שבהם הרצון לשלום בית אינו כן אלא נועד לעכב את המכירה?

במאמר זה נבחן לעומק את ההיבטים המשפטיים והרגשיים של התופעה, נציג פסקי דין חשובים בנושא, ונסביר כיצד ניתן להתמודד עם מצבים שבהם תביעת שלום בית משמשת למעשה כנשק משפטי במסגרת סכסוך רכושי.

מהי תביעת שלום בית ולמה היא מוגשת?

תביעת שלום בית היא בקשה שמוגשת לרוב על ידי אחד מבני הזוג (בדרך כלל האישה) לבית הדין הרבני, מתוך מטרה להורות לצד השני לחזור ולחיות עמה תחת קורת גג אחת ולשקם את הנישואין.
מדובר בזכות הלכתית המעוגנת בדין הדתי, הנובעת מתפיסת מוסד הנישואין כערך עליון שיש לשמרו.

עם זאת, במקרים לא מעטים, מתברר כי תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת אינה נובעת מרצון אמיתי לשלום, אלא משיקולים רכושיים – ניסיון למנוע מכירת הנכס, להאריך את המגורים בו, או להרוויח זמן עד לחלוקת הרכוש.

הדירה המשותפת – מוקד המאבק המרכזי

הבית המשותף הוא הנכס המשמעותי ביותר ברוב מערכות הנישואין, ולכן הוא גם מוקד המחלוקות הקשות ביותר.
כאשר אחד מבני הזוג מבקש למכור את הדירה כדי לפרק את השיתוף, והצד השני מגיש תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת, נוצר עימות בין שתי זכויות יסוד:
מצד אחד – הזכות לשמור על מוסד הנישואין; מצד שני – הזכות הקניינית של אדם לנתק שיתוף רכושי וליהנות מחלקו בנכס.

בתי המשפט ובתי הדין נדרשים לאזן בין שני אינטרסים אלו – איזון שאינו פשוט כלל.

מה קבעו בתי המשפט והדיינים בסוגיה?

במקרים רבים, בתי הדין הרבניים נדרשו לבחון האם תביעת שלום הבית היא כנה ואמיתית – או שמא מדובר במהלך טקטי שנועד למנוע פירוק שיתוף.
כך לדוגמה, בפסק דין שניתן בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, דחה בית הדין תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת, לאחר שקבע כי האישה לא הוכיחה רצון אמיתי לשלום אלא רק ביקשה "לקנות זמן" ולהישאר בבית.

הדיינים הדגישו כי “שלום בית אינו יכול לשמש מחסה טקטי לעיכוב זכויות רכושיות”. מנגד, במקרים שבהם הוכח רצון כן לשיקום הנישואין, בית הדין נוטה להעניק לתביעה משקל ולהורות על עיכוב זמני במכירת הדירה – עד לבחינת סיכויי הפיוס.

כיצד נבחנת כנות תביעת שלום הבית?

בית הדין בוחן מספר פרמטרים כדי לבדוק אם תביעת שלום הבית היא אמיתית:

1. האם התקיים ניסיון ממשי לפיוס – האם הצד התובע יזם טיפול זוגי, שיח או פגישה עם יועץ נישואין?
2. האם קיימת תקשורת חיובית בין הצדדים או שמא נמשכים עימותים קשים?
3. מהן הנסיבות הכלכליות – האם הדירה היא הנכס היחיד והאם יש אינטרס ברור למנוע את מכירתה?
4. מהם טיעוני הצד השני – האם הוא מוכן לשקם את היחסים או שהוא עומד על גירושין מוחלטים?

כאשר מתברר כי התביעה נועדה לעכב את ההליך בלבד, בתי הדין נוטים לדחות אותה ולתת אור ירוק לפירוק השיתוף בנכס.

ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה

בעוד שבית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעות שלום בית, הרי שבית המשפט לענייני משפחה עוסק בהיבט הקנייני בלבד – כלומר, בזכות לפרק שיתוף במקרקעין.
לכן, כאשר מוגשת תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת, לעיתים מתנהלים שני הליכים במקביל:
האחד – בבית הדין הרבני בנושא שלום הבית, והשני – בבית המשפט לענייני משפחה בנושא המכירה.

בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לקבוע כי עצם הגשת תביעת שלום בית אינה מצדיקה עיכוב של פירוק השיתוף, אלא אם קיימת החלטה מפורשת של בית הדין על עיכוב מכירה. במילים אחרות – “שלום בית” אינו עוצר את הזכויות הקנייניות באופן אוטומטי.

פסקי דין בולטים בנושא

בפסק דין שניתן בשנת 2021 בתל אביב, נדונה בקשת אישה לעכב את מכירת הבית בטענה כי הגישה תביעת שלום בית. בית המשפט קבע כי אין מקום לעכב את המכירה, מאחר שהבעל כבר עזב את הבית חודשים קודם לכן ולא היה סיכוי ממשי לפיוס.
השופטת ציינה כי “אין להפוך את מוסד שלום הבית לכלי לעיכוב הליכים רכושיים”.

לעומת זאת, במקרה אחר בחיפה, התקבלה בקשת האישה לעכב מכירה לתקופה קצרה, לאחר שהוצגו ראיות לניסיונות גישור אמיתיים ולרצון כנה לשקם את הקשר.

שימוש לרעה בהליכי שלום בית

בתי המשפט הדגישו שוב ושוב כי שימוש לרעה בהליך של תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת עלול להיחשב חוסר תום לב.
כאשר בן זוג פועל כך כדי “להחזיק” את השני בבית או למנוע ממנו לממש את זכויותיו, הדבר עלול להוביל אף לפסיקת הוצאות נגדו.

מערכת המשפט רואה חשיבות בשמירה על כנות ההליכים. שלום בית אמיתי מתקיים מתוך אהבה ורצון לשיקום, לא מתוך אינטרס כלכלי.

כיצד ניתן להתמודד עם תביעת שלום בית טקטית?

אם הוגשה נגדך תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת, חשוב לדעת כיצד לפעול:

1. לא להיבהל – עצם הגשת התביעה אינה עוצרת אוטומטית את מכירת הדירה.
2. לפנות לייעוץ משפטי מיידי – עורך דין מנוסה ידע כיצד להגיש תגובה לבית הדין ולדרוש הוכחת כנות התביעה.
3. להמשיך בהליך הקנייני – אם בית הדין לא הורה על עיכוב מפורש, ניתן להמשיך בבקשה לפירוק השיתוף בבית המשפט.
4. לאסוף ראיות – מסמכים, הודעות או התנהגות המעידים על כך שאין רצון אמיתי לשלום בית.

נקודת מבט רגשית – לא תמיד מדובר ברמאות

חשוב לציין כי לא כל תביעת שלום בית שמוגשת במקביל לסכסוך רכושי היא תביעה טקטית. לעיתים מדובר בביטוי של כאב, פחד מאובדן, או תקווה אמיתית לשיקום היחסים.
גם אם בסופו של דבר בית הדין דוחה את התביעה, יש לראות בה חלק מהמורכבות האנושית שמלווה הליכי גירושין.

עם זאת, מערכת המשפט נדרשת להבחין בין רגשות לבין זכויות רכושיות, ולמנוע מצב שבו אחד הצדדים מנצל את רגשותיו של האחר כדי למנוע ממנו לממש את חלקו בנכס.

סיכום – בין שלום לבית ובין צדק קנייני

המסקנה ברורה: תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת יכולה להיות מהלך לגיטימי – אך רק כאשר היא נובעת מרצון אמיתי לשיקום היחסים.
כאשר היא מוגשת כאסטרטגיה לעכב מכירה או לשמור על יתרון כלכלי, בתי המשפט ובתי הדין לא יאפשרו להשתמש בה ככלי טקטי.

בכל מקרה של סכסוך מסוג זה חשוב לפעול בזהירות, באחריות ובייצוג משפטי מקצועי שידע לנתח את המצב לעומק ולפעול בהתאם.

תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה משמעות המונח "תביעת שלום בית"?
   תביעת שלום בית היא בקשה שמגיש אחד מבני הזוג לבית הדין הרבני במטרה לחדש את חיי הנישואין ולהחזיר את הצד השני לחיים משותפים, במקום להתגרש.
2. כיצד קשורה תביעת שלום בית לנושא מכירת הדירה המשותפת?
   לעיתים צד אחד מגיש תביעת שלום בית כדי לעכב או למנוע את פירוק השיתוף בדירה המשותפת, בטענה שהנישואין עדיין ניתנים להצלה.
3. מה קובע החוק לגבי מכירת דירה משותפת בזמן סכסוך זוגי?
   החוק מאפשר לכל צד לבקש פירוק שיתוף, אך כאשר קיימת תביעת שלום בית, בית הדין הרבני עשוי להורות על עיכוב המכירה עד להכרעה.
4. האם בית המשפט האזרחי מחויב לעצור מכירה בגלל תביעת שלום בית?
   לא בהכרח. סמכות זו שייכת בעיקר לבית הדין הרבני, אך בית המשפט לענייני משפחה עשוי להתחשב בנסיבות ולהשהות את ההליך לזמן מוגבל.
5. האם ניתן להשתמש בתביעת שלום בית באופן מניפולטיבי?
   כן. לעיתים צד מגיש תביעה כזו לא מתוך כוונה אמיתית לשיקום היחסים, אלא כדי לעכב חלוקת רכוש או מכירת נכס.
6. כיצד ניתן להוכיח שתביעת שלום בית אינה כנה?
   באמצעות ראיות להתנהגות סותרת – כמו מגורים נפרדים, קשר חדש, או אי-נכונות ממשית לשוב לחיים משותפים.
7. מהי עמדת בתי הדין הרבניים במקרים כאלה?
   בתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו. אם הם משתכנעים שהתביעה כנה, הם עשויים לעכב את פירוק השיתוף; אם לא – יאשרו את המשך ההליך.
8. האם יש מגבלת זמן על עיכוב מכירת הדירה?
   כן. העיכוב ניתן לתקופה מוגבלת, ולא ניתן לעכב את המכירה ללא גבול, במיוחד אם מתברר שאין התקדמות ממשית בשלום הבית.
9. מה קורה אם בית הדין דוחה את תביעת שלום הבית?
   במקרה כזה ניתן להמשיך בהליכי פירוק השיתוף והמכירה על פי החוק, ללא מגבלה נוספת.
10. האם בית הדין יכול להורות על עיכוב מכירת הדירה גם ללא בקשת הצד השני?
    רק אם מתקיימים נימוקים כבדי משקל לטובת שלום הבית, ובדרך כלל לבקשת אחד הצדדים.
11. מה ניתן לעשות אם צד אחד נשאר לגור בדירה ומונע את מכירתה?
    ניתן להגיש בקשה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה או בבקשה לאכוף את המכירה באמצעות כונס נכסים.
12. מה המשמעות של פירוק שיתוף בנכס?
    זהו הליך משפטי שבו נמכרת הדירה המשותפת, והכסף מתחלק בין הצדדים בהתאם לזכויותיהם.
13. כיצד נבחנת כוונת התובע בתביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת?
    בית הדין בוחן את כנות הרצון לשיקום היחסים, התנהלות הצדדים לאורך הזמן, והאם קיימת תקשורת חיובית בין בני הזוג.
14. מה ההבדל בין סמכות בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה בנושא זה?
    בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת שלום בית, בעוד שבית המשפט דן בזכויות הקניין ובמכירת הנכס בפועל.
15. האם אפשר להגיש תביעת שלום בית לאחר שכבר הוגשה תביעת גירושין?
    כן, אך בדרך כלל הדבר יעכב את הדיון בגירושין לזמן קצר בלבד, עד לבדיקת כנות הבקשה.
16. מהם הסיכויים שתביעת שלום בית תתקבל?
    הסיכויים תלויים בכנות הכוונה ובמערכת היחסים בין בני הזוג. אם אחד מהם נחוש להתגרש – הסיכוי נמוך.
17. מה ההשלכות הכלכליות של עיכוב מכירת הדירה?
    העיכוב עלול לפגוע בשני הצדדים – לדוגמה, מניעת שימוש בכספים, תשלום משכנתה או מניעת רכישת דירה חלופית.
18. כיצד ניתן להתגונן מפני תביעת שלום בית שאינה כנה?
    יש להציג ראיות להתנהגות המעידה על חוסר רצון אמיתי לשיקום היחסים ולהדגיש את הנזק הכלכלי מהעיכוב.
19. האם ניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין בנושא זה?
    כן, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול או לבית המשפט, בהתאם לאופי ההחלטה ולסמכות שנקבעה.
20. מה העיקרון שמנחה את בית הדין במקרים של תביעת שלום בית כדרך להתנגד למכירת הדירה המשותפת?
    העיקרון המרכזי הוא איזון בין כיבוד מוסד הנישואין ורצון לשיקום המשפחה לבין הצורך להגן על זכויות קנייניות והגינות כלכלית.

מתמודדים עם תביעת שלום בית שמעכבת מכירת דירה?

משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מתמחה בניהול תיקים מורכבים של פירוק שיתוף, תביעות שלום בית והתנגדות למכירת נכסים.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה בייצוג לקוחות בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, אנו נדע לזהות אם מדובר בתביעת שלום בית כנה או טקטית – ולפעול במהירות כדי להגן על זכויותיך.

צרו קשר כבר היום לשיחת ייעוץ חסויה וללא התחייבות – ונוביל אותך לפתרון צודק, מקצועי ומהיר.