של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים – האם ניתן לבטל את ההעברה ומה אומר החוק בישראל

השאלה של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים נוגעת באחת הסוגיות המשפטיות הרגישות והמורכבות ביותר בתחום דיני המשפחה והקניין.
לא אחת מתברר כי חייב שמעוניין להימנע מתשלום חובות או מעיקול רכוש, מעביר נכסים – ובפרט דירה – על שם בן זוגו, ילדיו או קרוב משפחה אחר, מתוך מטרה "להגן" על הרכוש מפני הנושים.
אבל האם מהלך כזה באמת מצליח? האם מדובר בעסקה תקפה מבחינה משפטית? ומה קורה כאשר מתברר שמדובר בהעברה פיקטיבית שנועדה להבריח נכסים?

במאמר זה ננתח לעומק של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים, נבין כיצד החוק מתמודד עם הברחת נכסים, מה ההבדל בין העברה לגיטימית לבין תרמיתית, ומהן ההשלכות האפשריות למי שמבצע פעולה כזו.

העברת בעלות בדירה – פעולה חוקית או הברחת נכסים?

כאשר נבחנת השאלה של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים, חשוב להבין שהעברת בעלות בנכס כשלעצמה היא פעולה לגיטימית – כל עוד היא נעשית בתום לב ובתמורה אמיתית.
עם זאת, כאשר ההעברה נעשית ללא תמורה, או בסמוך למועד שבו החייב צפה כי נושיו יפעלו נגדו, היא עלולה להיחשב כהברחת נכסים – פעולה אסורה לפי הדין האזרחי והפלילי כאחד.

החוק הישראלי, ובעיקר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 וחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973, קובעים כי העברת נכס שנעשתה בכוונה לפגוע בנושים ניתנת לביטול על ידי בית המשפט.

המבחן המשפטי – כוונה להונות את הנושים

כדי שבית המשפט יקבע שהדירה הועברה במטרה להונות נושים, עליו לבחון כמה גורמים:

1. מועד ההעברה – האם בוצעה סמוך לפתיחת הליכים משפטיים נגד החייב?
2. תמורה אמיתית – האם הועברה הדירה בתמורה ריאלית (כסף, זכויות אחרות) או כ"מתנה"?
3. יחסי קרבה – האם ההעברה בוצעה לטובת בן משפחה (כגון בן זוג או ילד)?
4. שליטה בפועל – האם לאחר ההעברה ממשיך החייב להתגורר בדירה או להשתמש בה כאילו לא בוצעה העברה כלל?

כאשר מתקיימים כל או חלק מהתנאים הללו, קיימת חזקה שהעברת הבעלות נועדה להבריח את הנכס מהנושים, והדירה עלולה להיחשב כחלק מנכסי החייב למרות שהבעלות נרשמה על שם אחר.

דוגמה: חייב שמעביר דירה על שם אשתו

אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר לסיטואציה שבה עולה השאלה של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים היא מקרה שבו אדם המעורב בחובות מעביר את דירתו הרשומה על שמו לרישום על שם אשתו.
לכאורה – מדובר במהלך "חוקי", שהרי בני זוג רשאים להעביר נכסים ביניהם.
אבל אם לא שולמה תמורה ממשית, ואם ההעברה נעשתה בסמוך למועד שבו החלו נושים לפעול לגביית חובות – בית המשפט יכול לראות בכך העברה פיקטיבית.

במקרה כזה, גם אם הדירה רשומה על שם האישה, ייתכן שייקבע כי מדובר ב"נכס מוסתר" השייך למעשה לבעל, ולכן הנושים רשאים לעקל או למכור אותה.

מה קובעת הפסיקה בישראל

בתי המשפט בישראל מתייחסים בחומרה רבה להברחת נכסים.
בפסקי דין רבים נקבע כי רישום פורמלי אינו קובע את הבעלות האמיתית, וכי ניתן "להרים את מסך הרישום" ולבחון מי באמת נהנה מהנכס בפועל.

במקרה אחד, חייב העביר את הדירה הרשומה על שמו לאשתו זמן קצר לפני שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל.
בית המשפט קבע כי מדובר בהעברה למראית עין שמטרתה להבריח נכסים, ולכן ביטל את העסקה והחזיר את הדירה לבעלות החייב לצורך מימוש על ידי הנושים.

כלומר, גם אם רשמית נראה שהדירה בבעלות האישה – בפועל, היא תיחשב כחלק מנכסי הבעל אם יוכח שההעברה נועדה לרמות את הנושים.

השלכות חמורות על המעביר והמקבל

כאשר בית המשפט קובע שהעברת הנכס נועדה להבריח רכוש, ההשלכות עשויות להיות קשות מאוד:

1. ביטול העברת הבעלות והשבת הנכס לרשימת הנכסים של החייב.
2. עיקול ומכירת הנכס לצורך תשלום החובות.
3. נקיטת הליכים פליליים במקרים חמורים של ניסיון להונות נושים.
4. פגיעה באמינות וביכולת לקבל הפטר מחובות בהמשך.

חשוב להבין שגם המקבל (לדוגמה, בן הזוג או הילד שאליו הועברה הדירה) עלול להיפגע – בית המשפט עלול לחייב אותו להחזיר את הנכס או את שוויו, גם אם לא היה מעורב במרמה באופן ישיר.

האם יש מקרים שבהם ההעברה תישאר בתוקף?

כן. אם ניתן להוכיח שהעברת הבעלות נעשתה בתום לב ובתמורה מלאה – ייתכן שבית המשפט יאשר אותה.
לדוגמה:

1. אם בן הזוג רכש את חלקו בדירה בכספו האישי.
2. אם ההעברה נעשתה שנים רבות לפני שנוצרו החובות.
3. אם ההעברה הייתה חלק מהסכם גירושין אמיתי ולא מהלך הסוואה.

במקרים כאלה, ייתכן שבית המשפט יקבע כי ההעברה תקפה ואינה ניתנת לביטול.

כיצד ניתן להגן על זכויותיך

אם אתה מוצא את עצמך במצב שבו נושים טוענים שהעברת הדירה נועדה להבריח נכסים, או אם אתה הצד השני שקיבל את הדירה, חשוב לפעול מידית ובאופן מקצועי.
עו"ד מנוסה בתחום דיני המשפחה והחדלות פירעון ידע:

1. לבדוק את נסיבות ההעברה לעומק.
2. לאסוף ראיות לתום לב ולתמורה אמיתית.
3. להגיש תגובה מנומקת לבית המשפט שתשמור על זכויותיך.

פירמת עו"ד רן רייכמן, מהמובילות בישראל בדיני משפחה, ירושות והגנת רכוש, מטפלת בעשרות מקרים מורכבים שבהם עלתה הסוגיה של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים, ומייצגת בהצלחה חייבים ובני זוג מול רשויות ההוצאה לפועל, כונסי נכסים ובתי המשפט.

טיפים חשובים להתנהלות נכונה

1. אל תעביר נכסים בחופזה – פעולה כזו תעורר חשד מיידי.
2. שמור תיעוד מלא של כל עסקה – חוזה, העברה בנקאית, שומות מס וכדומה.
3. התייעץ עם עורך דין לפני כל צעד – כדי לוודא שאתה פועל במסגרת החוק.
4. אם אתה נושה – ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול העברת הנכס ולמימושו.

לסיכום – של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים

התשובה תלויה בכוונה ובנסיבות.
אם ההעברה בוצעה מתוך רצון אמיתי ותמורה מלאה, הבעלות החדשה תישאר בתוקף.
אך אם יוכח שמדובר במהלך מלאכותי שמטרתו להונות נושים – בית המשפט יראה בכך העברה למראית עין, יבוטל הרישום, והדירה תיחשב שייכת לחייב.

בסופו של דבר, בתי המשפט אינם נרתעים מלחדור מעבר לרישום הפורמלי כדי לגלות מי באמת הבעלים האמיתי של הנכס.

של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה המשמעות של העברת נכס כדי להתחמק מנושים?
   מדובר במצב שבו אדם מעביר את זכויותיו בדירה או בנכס אחר לקרוב משפחה, בן זוג או גורם שלישי, כדי למנוע מנושים לגבות את חובם באמצעות מימוש הנכס.
2. האם העברה כזו נחשבת חוקית?
   לא בהכרח. אם העברת הנכס נעשתה במטרה להונות נושים, היא עלולה להיפסל ולהיחשב כהברחת נכסים לפי חוק.
3. כיצד נושים יכולים לטעון נגד העברה כזו?
   הנושים רשאים להגיש תביעה לבית המשפט לביטול העברה שנעשתה במרמה, תוך טענה כי מדובר בפעולה שמטרתה להתחמק מתשלום חוב.
4. של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים בפועל?
   במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לקבוע כי למרות הרישום הרשמי על שם אדם אחר, הדירה שייכת למעשה לחייב עצמו, ולהורות על החזרתה לנכסיו לצורך פירעון החוב.
5. אילו חוקים חלים על מקרים כאלה?
   הדינים המרכזיים הם חוק ההוצאה לפועל, פקודת פשיטת הרגל (כיום חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), וחוק עשיית עושר ולא במשפט.
6. כיצד מזהים הברחת נכסים?
   בתי המשפט בוחנים את מועד ההעברה, קרבת הצדדים, התמורה ששולמה (אם בכלל) ונסיבות ההעברה – האם נעשתה בתקופה שבה התעורר החוב.
7. מה המשמעות של "עסקה למראית עין"?
   זו עסקה הנחזית כאמיתית אך נועדה ליצור מצג שווא – למשל, העברת דירה על שם קרוב משפחה מבלי להעביר בפועל שליטה או שימוש בנכס.
8. האם ניתן להחזיר דירה שהועברה במרמה לנכסי החייב?
   כן. אם הוכח שההעברה נעשתה במטרה להונות נושים, בית המשפט רשאי לבטל אותה ולהשיב את הנכס לבעלות החייב.
9. מה תפקידו של כונס הנכסים במקרים כאלה?
   כונס הנכסים פועל מטעם בית המשפט לאיתור נכסים שהועברו במרמה ולהשבתם לקופת הנשייה לשם חלוקתם לנושים.
10. כיצד משפיעה תקופת הזמן שעברה מאז ההעברה?
    ככל שההעברה בוצעה סמוך יותר להיווצרות החוב, כך גוברת הסבירות שבית המשפט יראה בה ניסיון להונות נושים ויבטל אותה.
11. האם ניתן להעניש אדם שמבצע העברה פיקטיבית של נכס?
    כן. מעבר לביטול העסקה, ייתכנו גם סנקציות אזרחיות ואף פליליות בגין מרמה והפרת הוראות החוק.
12. מה קורה אם הנכס נרשם על שם בן או בת זוג?
    אם ניתן להוכיח שהרישום היה פיקטיבי ונועד להסתיר את בעלותו של החייב, בית המשפט רשאי לראות בנכס חלק מנכסיו של החייב.
13. האם ילד או קרוב משפחה שקיבל דירה במתנה עלול להיפגע?
    אם ההעברה הוכחה כהברחת נכסים, גם מקבל המתנה עלול להידרש לוותר על הנכס, גם אם פעל בתום לב.
14. כיצד ניתן להגן על דירה שהועברה בתום לב?
    יש להציג ראיות לכך שהעברה נעשתה בכפוף להסכם תקף, בתמורה אמיתית וללא קשר לחובות החייב.
15. מה תפקידו של עורך דין במקרים כאלה?
    עורך דין מנוסה בדיני חדלות פירעון וגביית חובות יוכל לייעץ כיצד להתמודד עם טענות להברחת נכסים ולהגן על זכויות הרוכש או הנושה.
16. האם העברה לפני פתיחת הליך פשיטת רגל תיבחן אחרת?
    כן. כאשר החייב מעביר נכסים סמוך לפתיחת הליך חדלות פירעון, בית המשפט בוחן בקפדנות את תום לבו ואת נסיבות ההעברה.
17. האם נדרש להוכיח כוונה להונות נושים כדי לבטל העברה?
    לא תמיד. גם אם אין הוכחה מפורשת לכוונת מרמה, העדר תמורה אמיתית ונסיבות מחשידות מספיקים לביטול ההעברה.
18. מה קורה אם הנושים כבר מימשו חלק מהנכסים?
    הם רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לכלול גם את הנכס שהועבר במרמה במסגרת מימוש הנכסים הקיימים.
19. כיצד משפיעה פסיקה קודמת על מקרים דומים?
    פסיקת בתי המשפט יצרה עקרונות מנחים ברורים: עסקאות שנעשו לצורך הברחת נכסים בטלות, גם אם נרשמו כחוק ברשם המקרקעין.
20. מדוע חשוב להבין של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים?
    הבנת הנושא מאפשרת לזכאים לדעת כיצד לפעול להגנה על זכויותיהם, ומרתיעה חייבים מפני ניסיונות הברחה שעשויים להסתיים בסנקציות חמורות.

חושש שטוענים נגדך להברחת נכסים? פנה עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי

אם אתה נמצא במצב שבו נטען כי של מי הדירה שבעלותה הועברה כדי להתחמק מנושים או שאתה חושש שהעברה שביצעת עלולה להתפרש כהברחת נכסים, פנה עוד היום אל משרד עורכי הדין רן רייכמן – מהמובילים בישראל בדיני משפחה, רכוש וחדלות פירעון.
צוות המשרד יבחן את פרטי המקרה שלך לעומק, יבנה עבורך אסטרטגיה משפטית חכמה, ויגן על זכויותיך מול כל ערכאה משפטית.

צור קשר עוד היום לייעוץ דיסקרטי ומקיף עם עו"ד רן רייכמן וצוות המשרד.