איזון משאבים בגירושין זהו תחום שכל מי שהתחתן והתגרש כדת משה וישראל ודאי נתקל בו. מדובר בתחום שהתפתח עם השנים, וההוראות בעניינו ידעו שינויים רבים, לאור התיקונים שבוצעו בחוק יחסי ממון בין בני זוג- במסגרתו מעוגן הסדר איזון משאבים בגירושין. משרדו של רן רייכמן, המתמחה בדיני משפחה- בקיא ומיומן בהסדר זה, וישמח לתת לכם שירות מקצועי ורגיש תוך שמירה על האינטרס שלכם במצב של סכסוך משפחתי.
איזון משאבים בחוק יחסי ממון
איזון משאבים בגירושין הוא בעצם ההסדר על פיו אומדים את כלל נכסי בני הזוג בעת נישואיהם, ומחשבים כיצד לאזן- כלומר לחלק אץ המשאבים בין השנאים בעת הפירוד, כאשר בעצם מדובר באופן בו מחולק הרכוש בין השניים. עד תיקון 4 לחוק יחסי ממון בני זוג שרצו לסיים את הקשר ביניהם היו צריכים לחכות ליישום ההסדר עד לאחר מתן הגט. המשמעות המעשית היא שמי שמעכב את הגט בעצם מונע את איזון המשאבים, דהיינו- הבעל. החוק האזרחי הזה (לוק יחסי ממון) בעצם שיתף פעולה עם הדין הדתי ו"חיזק את החזק". החוק הזה היה "אות מתה"- כי כדי להגיע לאיזון משאבים היה צריך להגיע קודם לגט, ולגט מגיעים לרוב לאחר שיש הסכם. אך "הסכם" היא מילה מאוד מתעתעת כי ההתקשרות אמנם מבטאת את רצון הצדדים וההסכמות של הצדדים, אך במקרה זה ההסכם הוא תוצאה של יחסי כוח בין הצדדים. כשיחסי הכוח אינם מאוזנים מלכתחילה, אותם הסכמים במקרים רבים כרוכים בוויתורים מצד הנשים בתמורה לקבלת הגט.
בשנת 1973 חוקק חוק יחסי ממון, אך כאמור- מה עקב האכילס בנוסח המקורי שלו? החוק קובע כי חלוקת הרכוש מתבצעת רק לאחר הגירושין, וכאשר אנו יודעים שהגירושין הם גירושין קשים, במסגרתם לצד אחד יש כוח עודף על פני הצד שני, והוא בדרך כלל הצד החזק כלכלית- הצד שאין לו שום אינטרס בחלוקת הרכוש, זה שיצטרך להכניס את היד לכיס ולתת חצי מהם לצד השני, יש לנו כאן מחוקק אזרחי שמחוקק חוק שמעצם טיבו וטבעו מחזק עוד יותר את החזק ומחליש עוד יותר את החלש.
תיקון החוק
רק בשנת 2008 החוק תוקן, ועד אז , במשך 35 שנה, הוא היה מעין "אות מתה" כדברי השופט שמגר. למה הוא היה אות מתה? כי כאמור, את הסדר איזון משאבים בגירושין היה ניתן להפעיל רק אם יש גט. אם הגבר מסרב לתת גט, הוא בעצם חוסם את חלוקת הרכוש. אנחנו מבינים שכל הפסיקה מתמודדת עם נקודות מוצא בעייתיות- תחילה זה היה הדין הדתי שהוא מפלה, ולאחר מכן זה חוק יחסי ממון שמתנה את חלוקת הרכוש במתן גט. מדוע לקח כל כך הרבה זמן לתקן את החוק? התפיסה ההלכתית של הרכוש היא שכל צד נשאר עם מה שהוא הגיע אתו לנישואין, או שהוא צבר על שמו במסגרת הנישואין (הפרדה רכושית)- תפיסה קוטבית לחלוטין, ולכן מבחינה דתית האמונה היא שאם מורים על שיתוף רכושי, משמע שהבעל סובל מגזל. עם זאת, המחוקק כבר אמר כי הוא מאמץ את השיתוף הרכושי- האידיאולוגיה הדתית הפסידה במבחן החוק. ואז באה השאלה מתי תהיה חלוקת הרכוש? במידה והיו קובעים כי חלוקת הרכוש תהיה טרם הנישואין ייתכן כי הדבר היה מעודד גירושין וברגע שמתקיימת חלוקת רכוש ללא גירושין, בני הזוג יכולים להיות פרודים בפועל והבאנו למצב שבו בני זוג נשואים יכולים לפתוח בפרק ב' ללא גירושין ואף תוך הכרת המדינה- ידועים בציבור. מיותר לציין כי הדבר העיקרי המפריע למערכת הדתית זו האישה הנשואה שפותחת בפרק ב'- "אשת איש יוצאת לשוק".
איזון משאבים מול הלכת השיתוף
המשטר הרכושי שיחול על בני זוג נשואים זה איזון משאבים בגירושין של חוק יחסי ממון. המשטר הרכושי שיחול על ידועים בציבור זה הלכת השיתוף. ההבדל המרכזי בין הלכת השיתוף לחוק יחסי ממון זה טיב הזכויות- לפי הלכת השיתוף אופי הזכויות הן קנייניות או מעין קנייניות כלומר צד שרוצה להביא לפירוק השיתוף ולחלוקת השיתוף יכול לעשות את זה תמיד, ובכל רגע נתון. זכויות מכוח הלכת השיתוף ניתן לתבוע ולממש בכל רגע נתון וזה לא מותנה בשום דבר. האם הסדר איזון משאבים בגירושין מכוח חוק יחסי ממון ניתן לתבוע בכל רגע נתון?- בעבר זה היה מותנה בגירושין עצמם, ומאז חוק יחסי ממון שונה, אך עדיין צריך לחלוף זמן (שנה או 9 חודשים- תלוי בנסיבות) מהגשת התביעה, ומכאן שמבחינת הזכויות הרכושיות נראה כי יש ייתרון לנשים להיות ידועות בציבור על פני נשואות.
תחת הלכת השיתוף יש זכויות קנייניות או מעין קנייניות- מידיות, כאשר ניתן לפרק את השיתוף בכל רגע נתון. לעומת זאת- הזכויות מכוח חוק יחסי ממון אינן קנייניות- עושים איזון משאבים. מה זה אומר איזון משאבים? זכות לשווי ולא זכות בעין- מדובר בזכות אובליגטורית דחויה (הקמה רק כאשר עושים את איזון הנכסים- בעקבות תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון המועד הוקדם).
מקרה שכזה מתרחש בפסק דין קנובלר יעקובי- מדובר בנשים שנישאו לבעליהן לאחר שנת 1974, וברגע שהבעלים עיכבו את הגט בעצם נמנעה זכות הנשים לקבל רכוש לפי איזון המשאבים. לפי ס' 4 לחוק יחסי ממון- הלכת השיתוף לא קיימת, ולמרות זאת השופטים שמגר ודורנר אומרים שלמרות קיומו של סעיף 4, עדיין יכולה להיות תכולה להלכת השיתוף. השופטים שטרסברג כהן וטל אמרו שנכון שכתוב שמדובר בהתרת נישואין בגט, אז הכוונה היא גם אם הנישואין הגיעו לסופם ללא אפשרות תיקון, או אם ניתן חיוב בגט והוא עדיים לא ניתן- וכל האקרובטיקה הפרשנית הזו נעשית על מנת להציל את אותן הנשים ולתת להן רכוש על אף שלא ניתן גט. לפי השופט מצא- יש גבול לכמה אפשר להפעיל מניפולציה פרשנית שניתן לעשות לאור הלשון המאוד ברורה של החוק.
מה משמעות השיתוף?- חצי חצי- זה לפי שיתוף קנייני= הלכת השיתוף. בחוק יחסי ממון- הסדר איזון המשאבים אומר בס' 5 שכל אחד יקבל מחצית. אבל אז בא סעיף 8(2) שהוא סעיף שיקול הדעת- שאומר שניתן לסטות ממחצה על מחצה, למשל בהתחשב בהון האנושי- יכולת השתכרות עתידית. כלומר- לפי הלכת השיתוף אי אפשר לסטות ממחצה על מחצה ולפי הסדר איזון משאבים בגירושין- ניתן לסטות.
כל האמור מדגים כיצד עלול תחום איזון משאבים בגירושין להיות מסועף וסבוך, וזאת כתלות בנסיבות המקרה המשתנות מאירוע לאירוע, ודורשות מומחיות רבה ועמוקה בתחום, על מנת לנהל את ההליך באופן האופטימלי והמקצועי ביותר.
עומדים בפני גירושין? פנו לעו"ד רן רייכמן
צוות המשרד יקבל אתכם באדיבות במקצועיות וברגישות. עו"ד רן רייכמן יספק לכם ליווי אישי שיאפשר לכם להשיג את מבוקשכם על הצד הטוב ביותר. ההליך הצפוי עלול להיות מסובך, אך עם עו"ד מנוסה הכל הופך לפשוט יותר. ליווי של עורך דין מנוסה ומקצועי בהליך איזון משאבים בגירושין הוא נצרך וחיוני, תוך שהתנהלות נכונה למן ההתחלה באמצעות ליווי משפטי ברמה הגבוהה ביותר, עשוי למנוע מכם עוגמת נפש והפסדים כלכליים בעתיד.
התקשרו עוד היום: 072-3955001
הסדר איזון משאבים
הסדר איזון משאבים הוא מרכיב בסיסי בכל תיק גירושין. חשוב לזכור שזוגיות היא תמיד גם סוג של שותפות כלכלית, וככל שהיא הייתה ממושכת יותר, כך יש יותר סוגיות פיננסיות רלוונטיות לגיבוש הסדר איזון המשאבים – שמטרתו היא לאפשר לשני הצדדים לבנות חיים חדשים בתנאים נוחים ככל האפשר. משרד עורכי דין רן רייכמן הוא הפירמה המובילה בארץ בתחום הגירושין, כך על-פי דירוג דן אנד ברדסטריט, וגם שביעות הרצון של מי שכבר נעזר בידע ובניסיון של עורכי הדין במשרד לצורך גיבוש הסדר שכזה מעידה על איכות השירות.
כיצד נקבע הסדר איזון משאבים?
* חוק יחסי ממון – חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי כשהנישואים מסתיימים, הרכוש המשותף יתחלק בין בני הזוג שווה בשווה. כלל זה רלוונטי גם לזוגות ידועים בציבור, וזאת מתוקף חזקת השיתוף שהתקבעה בפסיקות בתי המשפט.
* הסכם ממון – כשישנו הסכם ממון תקף, הוא גובר על החוק הנ"ל ועל חזקת השיתוף, והסדר איזון המשאבים ייקבע לפי ההסכם.
* החלטת בית משפט – לבית משפט לענייני משפחה סמכות להורות על הסדר לאיזון המשאבים אחר מזה שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג. בתי המשפט נוהגים להפעיל סמכות זו במקרים שבהם אחד מבני הזוג ניסה להבריח נכסים (כלומר להסתיר אותם כך שלא ייכללו בהסדר), במקרים של אלימות במשפחה (פיזית, נפשית או כלכלית) וכשיש פער ניכר בכושר ההשתכרות של בני הזוג.
אילו נכסים נכללים בהסדר איזון המשאבים?
חשוב לציין כי הסדר איזון משאבים לא חל על כלל הנכסים שיש לבני הזוג. בפרט מוחרגים מהחלוקה גמלאות המשולמות לאחד מבני הזוג ע"י המוסד לביטוח לאומי, נכסים שהיו ברשות אחד הצדדים עוד לפני החבירה לחיים משותפים (בחלק מהמקרים), החיסכון הפנסיוני (או ליתר דיוק חלק ממנו), נכסים שאחד הצדדים קיבל במתנה (בהתאם לנסיבות, ייתכן שבית משפט יפסוק כן לכלול נכס שכזה בהסדר איזון המשאבים), ועוד. משרד עורכי דין רן רייכמן מתנהל בנושא ספציפי זה מתוך בקיאות מעמיקה והתעדכנות בכל הפסיקות הרלוונטיות – ובנוסף מתנהל בנחישות רבה על-מנת להוביל לתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח או הלקוחה.
התקשרו עוד היום: 072-3955001
