איך נקבעת משמורת – אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר שעליהם חושבים זוגות לפני הגירושין הוא סוגיית המשמורת. על כן, טרם הגירושין, חשוב לדעת כיצד זו נקבעת.
להלן טיפ מעו"ד רן רייכמן בנושא זה:
עיקרון העל המנחה את בית המשפט/ביה"ד הרבני בתביעות משמורת הנו טובת הילד. בית המשפט יותיר את הילד במשמורת ההורה אשר יימצא מתאים יותר, יציב יותר, ראוי יותר ולמעשה בעל מסוגלות הורית גבוהה יותר.
כחלק מטובת הילד, בית המשפט שוקל את גילו, זמינות ההורה ומידת מעורבותו בחייו, איכות הקשר בין ההורה לילד, למי מההורים היכולת להכיר בחשיבות ובנחיצות הקשר עם ההורה האחר, ואת רצון הילד.
בית המשפט רשאי לשמוע את רצון הילד ולהתחשב בו, בגילו, בנחרצות עמדתו ובאם עמדתו מושפעת משיקולים לא רצוניים ומהפעלת לחץ מצד אחד ההורים. על פי האמנה לזכויות הילד, בתי המשפט ישמעו את רצון הילד רק באם הנו מעל לגיל 10 כאשר ההנחה היא שמתחת לגיל זה עמדתו של הילד טרם מגובשת והוא איננו יכול להביע עמדה אמיתית ומבוססת.
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את חזקת הגיל הרך ולפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אלא אם קיימות סיבות מיוחדות להורות אחרת. משכך, עקרונית אמור בית המשפט לצוות כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אמם, וזאת מתוך ההנחה שלאם כישורים מתאימים יותר לגדל ילדים צעירים. אולם, כפי שיפורט להלן, חזקת הגיל הרך היא רק אחד השיקולים ששוקל בית המשפט, אולם בדרך כלל בהיעדר נסיבות חריגות מאוד ויוצאות דופן , ילדים עד גיל 6 יוותרו אוטומטית במשמורת האם.
בבוא בית המשפט להחליט מהי טובת הילד הוא נעזר פעמים רבות באנשי מקצוע מומחים. בית המשפט ממנה פקידי סעד, עובדים סוציאליים, אשר מגישים תסקירים אודות הילדים וההורים לרבות המלצותיהם בענייני המשמורת והסדרי הראיה.