אילו סוגיות נדונות בדרך כלל בהסכם גירושין?

אילו סוגיות נדונות בדרך כלל בהסכם גירושין – בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית במספר הזוגות המתגרשים, הן בארץ והן בעולם. זוגות רבים בוחרים לפרק את המסגרת המשפחתית, כפי שאנו מכירים אותה, ולהתחיל מחדש, בין אם כחלק מזוגיות חדשה ובין אם להישאר ברווקות ולגדל את הילדים במשותף. זוגות אלה, בבואם להתגרש פונים בדרך כלל אל עורך דין לענייני משפחה, הבקיא בתחום זה ובעל ניסיון בשירות של פתיחת תיק גירושין.

הסכם גירושין הוא ההסכם הנחתם בין שני הצדדים, לאחר שנכתב על ידי עורך דין גירושין. הנה כמה מהסוגיות בהן דן הסכם זה:

אילו סוגיות נדונות בדרך כלל בהסכם גירושין:

משמורת ילדים/משמורת משותפת

הסכם גירושין הנערך על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה הינו הסכם כולל הבא להסדיר את כלל המחלוקות בין בני הזוג. משמורת ילדים, בין אם זוהי משמורת משותפת ובין אם לאו, הינה אחת הסוגיות המרכזיות בהן דנים בהסכם זה ואולי גם בין החשובות שבהן. במשמורת משותפת הילדים מתחלקים מבחינת זמני השהות באופן שווה או כמעט שווה בין ההורים. גידול הילדים הוא משותף ושווה. אפשרות אחרת, בה בוחרים זוגות רבים, הינה מצב בו קיים הורה אחד המשמש בית עיקרי לקטינים. החלוקה השכיחה היא ראיית הילדים פעמיים באמצע השבוע וכן בכל סוף שבוע שני. ימים אלו מכונים הסדרי ראיה ו/או הסדרי שהות של ההורה עם הקטינים.

על מנת למנוע מאבק בין ההורים ההסכם קובע באופן ברור ימים ושעות בהם ההורה הלא משמורן מתראה עם הקטינים. כיום, מתוך הכרה בשוויוניות בין שני ההורים, קיימת מגמה לעבור מהמושג של הסדרי ראייה להסדרי שהות בין ההורים, באופן שההורה האחר, אשר אינו מחזיק בילדים, אינו זכאי 'רק' להסדרי ראייה, כי אם לזמני שהות עם הילדים. קיימת נטייה לסבור כי הסדרי הראייה להורה הלא משמורן הם זכות של האב ולא חובה. פרשנות זו לא בהכרח נכונה. יש לבחון אופן ניסוח ההסכם. האם מצויין "האב ייקח הילדים" או שמא "האב יהא זכאי לקחת הילדים". בתי המשפט כבר הטילו לא פעם על אב (או האם לפי העניין) שהיה אמור לאסוף את הקטינים במועדי הסדרי הראיה הקבועים בהסכם אך לא עשה כן, קנס כספי משמעותי בגין כל פעם בו לא הגיע לאסוף הילדים וזאת מכוח פקודת ביזיון בית המשפט וסמכותו הטבועה של בית המשפט.

מזונות ילדים

אחת הסוגיות הנפוצות במסגרת הסכם גירושין היא הסדרת מזונות ילדים. גם אם מדובר בנושא כספי ש"לא נעים" לעסוק בו, יש להתגבר על חוסר הנעימות הזמנית מתוך הבנה שהפירוד כופה עליכם מציאות כלכלית חדשה רבת שנים ויש להיערך לה.

המזונות מתקבלים בדרך כלל באמצעות תשלום של סכום קבוע, במועד קבוע ושוטף מדי חודש בחודשו מאת האב לאם, כאשר סכום המזונות החודשי נקבע על יסוד איזון של כמה פרמטרים: צורכי הקטינים מחד ויכולת האב מאידך. בשנים האחרונות קיימת מגמה של בתי המשפט להתייחס באופן שוויוני לשני ההורים בחלוקת נטל המזונות. הדבר בא לידי ביטוי שבמסגרת ההחלטה למזונות זמניים ו/או פסק הדין למזונות, בית המשפט למשפחה מתחשב אף בהכנסות האם, ככל שישנן כאלה, לצורך הטלת חבות אף עליהן להשתתף במזונות הקטינים. חבות זו הולכת וגדלה ככל שהקטינים מגיעים לגיל 15, שאז החבות שלהם להשתתף במזונות הקטינים הינה מדין צדקה. ההלכה הפסוקה מגדירה בתוך המושג מזונות מספר רכיבים: מזונות הבסיס, מדור, אחזקת מדור, חינוך ורפואה.

מזונות הבסיס לקטין, עומדים כיום, על פי פסיקת בתי המשפט המחוזיים, על סך של 1,350 ש"ח לחודש לקטין. על הסך הנ"ל מתווסף רכיב מדור, שמשמעותו חלק נוסף במזונות שעל האב לשלם, על מנת להבטיח קורת גג לכל קטין. ברמה המעשית המדובר בהשתתפות האב בדמי השכירות ו/או עלות המשכנתא. על פי הפסיקה, עבור קטין אחד, על האב לשלם 30% מגובה המדור, היינו מגובה שכר הדירה או המשכנתא, עבור שני ילדים 40%, עבור שלושה ילדים 50% וכך הלאה. מעבר למזונות הבסיס והמדור, מחויב האב אף להשתתף בהוצאות אחזקת המדור (הוצאות אחזקת הבית) וגם זאת לפי האחוזים שפורטו לעיל. בנוסף, מחויבים שני ההורים להשתתף בהוצאות החינוך של הילדים ובהוצאות הרפואיות. אין הדבר אומר כי הורה (בד"כ האם) יכולה לעשות ככל העולה על רוחה ולבוא בדרישה כספית להוצאות רפואיות ככל העולה על רוחה. על ההורה (בד"כ האם) המבקש להשית על ההורה האחר להשתתף בהוצאות הרפואיות, לתמוך את דרישתו באסמכתאות (קבלות) המעידות על הוצאת ההוצאה, כמו גם להיוועץ עם ההורה האחר טרם ההוצאה הרפואית, אלא אם הדבר נתמך בהמלצה של הרופא המטפל באשר לנחיצות הטיפול.

אנו נמצאים בעידן בו קיימת הכרה גדולה יותר כיום במקומו של האב בחיי הילדים ובתפקידו ההורי, באופן שחלוקת התפקידים הקלאסית לפיה הקטינים גדלים בידי האם, מפנה את דרכה לטובת משמורת משותפת. בתי המשפט מכירים בעובדה כי משמורת משותפת טומנת בחובה חלוקת זמן זהה או כמעט זהה, של כל אחד מההורים עם הילדים וטומנת בחובה הוצאות רבות של האב בגין גידול הילדים. כתוצאה מהכרה זו, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט למשפחה, החלו במגמה של הפחתת גובה המזונות במקרה של משמורת משותפת. תחילת המגמה הייתה בהפחתה לשיעור של 70% ממזונות רגילים, וכיום המגמה היא הפחתה של 50% מהמזונות הרגילים, כולל ברכיב המדור.

מזונות אישה

הכלל הוא שאישה זכאית למזונות מבעלה כל עוד היא נשואה לו, ככל שאינה עובדת ובהתאם לרמת החיים אליה הורגלה. זאת כאמור עד לגירושי הצדדים. על האישה לדעת כי מעת שהתגרשה מבעלה, היא תיאלץ לפרנס עצמה בכוחות עצמה וכי האחריות לפרנסתה אינה מוטלת עוד על בעלה.

זוהי סוגיה נוספת בהם דנים במסגרתו של הסכם הגירושין. מזונות אישה הינו הסכום שעל הבעל לשלם לאשתו לאחר הגירושין כדי להבטיח שהתנאים בהם חיו קודם לכן, לפני הגירושין עצמם, נשמרים ולא נפגעים בעקבות הליך זה. על פי הדין העברי האישה זכאית לשמור על רמת החיים שלה היא הורגלה במהלך הנישואין גם לאחר הפרידה, לאחר הגירושין. מדובר בסכום כספי חודשי המועבר על ידי הגרוש ישירות אל האישה, סכום שנקבע תוך התייחסות לרמת החיים הקודמת ואלמנטים אחרים.

חלוקת רכוש

משבחרו הצדדים להתגרש זה מזו, הרי שבמסגרת ההסכם הכולל הם מסדירים אף את הרכוש העומד לחלוקה ואופן חלוקתו. נושאים אלו מוסדרים כחלק מהסכם הגירושין שהינו סוג ספציפי של הסכם ממון. בעוד הסכם ממון במובנו הרגיל הוא הסכם הנכרת לפני הנישואין וצופה פני נישואין, הרי שהסכם גירושין הינו סוג ספציפי של הסכם ממון המסדיר את אופן הפירוד בין הצדדים. במסגרת הסכם זה, מסדירים הצדדים את יחסי הממון ביניהם, לרבות ובפרט את איזון המשאבים ביניהם, הרכוש לחלוקה, אופן החלוקה ועוד. אין חובה שהרכוש יחולק בחלקים שווים והוא יכול אף להתחלק באופן אחר, כפי שמסכימים הצדדים.

חשוב לציין כי בלא מעט מהמקרים, הצדדים אינם יודעים בעת החתימה על ההסכם מהם הסכומים המדויקים של הזכויות המגיעות לצד אחד מהצד האחר. למשל, במקרה בו בעל צובר זכויות סוציאליות ולאישה מגיע מחצית מזכויותיו הצבורות, מדובר בפעולה חשבונאית. על הצדדים להסתייע באקטואר, המספק חוות דעת לתחשיב הזכויות הסוציאליות ביניהם. חוות דעת זו נקראת "חוות דעת אקטואר" ואין חובה כי במעמד החתימה על הסכם גירושין, הצדדים יידעו מהו גובה הסכום שייקבע. די בקביעת מנגנון של קביעת מומחה אשר יישום את זכויות הצדדים כאשר חוות דעתו תחייב הצדדים.

זכרו! בעוד שאת מזונות הקטינים וסוגיית המשמורת, ניתן לא פעם לפתוח מחדש לאחר חתימת ההסכם, הרי שבכל הקשור לסוגיית הרכוש כאן קיים קושי גבוה מאוד לשוב ולדון מחדש בענייני הרכוש לאחר שעניין זה הוסדר במסגרת ההסכם שקבל תוקף של פסק דין.