בקשה ליישוב סכסוך – הצעד הראשון שחובה לדעת לפני כל הליך גירושין בישראל

בקשה ליישוב סכסוך היא השלב הראשון והמחייב על פי חוק לפני שניתן לפתוח בהליך משפטי בין בני זוג, הורים או בני משפחה. רבים לא מודעים לכך, אך החוק בישראל מחייב כל אדם המבקש להגיש תביעת גירושין, מזונות, משמורת או רכוש – להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. מדובר בשלב שמטרתו למנוע מאבקים משפטיים מיותרים ולעודד פתרונות בדרכי שלום, גישור או הסכמות הדדיות. במאמר זה נסביר מהי בקשה ליישוב סכסוך, למה היא כל כך חשובה, איך מגישים אותה בפועל, מה קורה לאחר ההגשה, ולמה כדאי לקבל ליווי משפטי מקצועי כבר בשלב זה.

מהי בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך היא פנייה רשמית לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שבה אחד מבני הזוג (או שניהם) מבקש לפתוח תהליך מקדים לפני הגשת תביעות.
ההליך נקבע במסגרת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה–2014, שמטרתו לאפשר לצדדים לנסות להגיע להסכמות באמצעות גורמי גישור, ייעוץ או טיפול – לפני שמתחילים הליך משפטי.

הבקשה אינה כוללת טענות אישיות, אלא רק מידע כללי על פרטי הצדדים והנושא שבמחלוקת (למשל: גירושין, מזונות, משמורת, רכוש וכו’).

למה מגישים בקשה ליישוב סכסוך

המטרה העיקרית של בקשה ליישוב סכסוך היא להפחית את רמת הקונפליקט ולאפשר פתרון בדרכי שלום.
ההליך נועד לעזור לבני הזוג:

1. לבחון אפשרות לגישור במקום תביעה.
2. להבין את ההשלכות המשפטיות והכלכליות של הליך גירושין.
3. לנסות להגיע להסכמות שיחסכו זמן, כסף ונזק רגשי – במיוחד לילדים.

זהו הליך חובה – אי אפשר להגיש תביעות לבית המשפט או לרבנות לפני שעוברים את שלב זה.

היכן מגישים בקשה ליישוב סכסוך

ניתן להגיש את הבקשה באחת משתי הערכאות:

1. בית המשפט לענייני משפחה.
2. בית הדין הרבני.

לשאלה היכן להגיש יש משמעות אסטרטגית חשובה, משום שמי שפותח ראשון את ההליך – קובע לרוב באיזו ערכאה יתנהל המשך הדיון, אם לא תושג הסכמה.
לכן חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת הבקשה, כדי להבין איזו ערכאה מתאימה לכם יותר מבחינת אינטרסים משפטיים וכלכליים.

מה כולל תהליך יישוב הסכסוך

לאחר הגשת הבקשה, נפתח הליך מסודר שנמשך כ-45 יום (עם אפשרות הארכה).
במהלך תקופה זו:

1. שני הצדדים יקבלו זימון לפגישה ביחידת הסיוע של בית המשפט או בית הדין.
2. תתקיים פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) – שבה מוצגות האפשרויות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום.
3. אם הצדדים מעוניינים בכך – ניתן להיכנס לתהליך גישור או טיפול משפחתי.
4. אם אין הסכמה – בתום התקופה ניתן להגיש תביעות רגילות בכל הנושאים.

במהלך התקופה הזו אסור להגיש תביעות משפטיות, למעט במקרים דחופים (למשל, אלימות או חשש לפגיעה כלכלית).

כמה זמן תקפה בקשה ליישוב סכסוך

לאחר הגשת הבקשה:

1. יש “תקופת צינון” של 45 יום, שבמהלכה ניתן לקיים פגישות ייעוץ וגישור.
2. אם לא הושגה הסכמה, נפתחת תקופה נוספת של 15 יום, שבה ניתן להגיש תביעות משפטיות.
   אם אף צד לא מגיש תביעה בתום התקופה, התיק נסגר, וניתן להגיש בקשה חדשה בעתיד.

מה קורה בפגישת מהו"ת

בפגישה הראשונה ביחידת הסיוע יושבים שני הצדדים עם אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, הגישור והמשפט, שמסבירים להם את האפשרויות ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
המטרה היא לאפשר שיח פתוח, להבין את הצרכים של כל אחד מהצדדים, ולבחון אם ניתן להגיע להסכם – למשל, הסכם גירושין בהסכמה.
אין חובה להסכים, אך רבים מצליחים לסיים את ההליך כבר בשלב הזה.

יתרונות בהגשת בקשה ליישוב סכסוך בצורה נכונה

1. שליטה בערכאה המשפטית – מי שמגיש ראשון קובע לרוב היכן יידונו התביעות (בית המשפט או הרבנות).
2. חיסכון כספי וזמן – פתרון בהסכמה מהיר וזול מתביעות משפטיות ממושכות.
3. שמירה על פרטיות – ההליך נעשה בדיסקרטיות מלאה.
4. הפחתת מתחים – מאפשר אווירה רגועה ומונע הסלמה.
5. הגנה על הילדים – מניעת מאבקים פומביים פוגעת פחות בילדים.

טעויות שכדאי להימנע מהן

1. הגשת בקשה ללא ייעוץ משפטי – עלולה לפגוע באינטרסים שלכם.
2. חוסר שיתוף פעולה בפגישת מהו"ת – מפספס הזדמנות לסיים את ההליך בשקט.
3. אי-הבנה של הזמנים – איחור עלול לאפשר לצד השני להגיש תביעות לפני שאתם ערוכים.
4. אי-הכנה למסמכים – חשוב לדעת בדיוק אילו נושאים רוצים להסדיר.

איך עורך דין יכול לעזור בשלב בקשה ליישוב סכסוך

עו"ד מומחה לדיני משפחה ילווה אתכם מהרגע הראשון וידאג:

1. להכין את הבקשה בצורה מדויקת ואסטרטגית.
2. להנחות באיזו ערכאה כדאי לפתוח את ההליך.
3. ללוות אתכם בפגישות ביחידת הסיוע.
4. לשמור על הזכויות שלכם ולמנוע צעדים שעלולים לפגוע בכם.
5. להכין את הקרקע להסכם גירושין או להליך משפטי – בהתאם להתפתחות.

פירמת עורכי הדין רן רייכמן – מומחים בבקשות ליישוב סכסוך ובדיני משפחה

פירמת עו"ד רן רייכמן נחשבת לאחת מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והגישור.
עם ניסיון של מעל 25 שנה, המשרד מלווה לקוחות רבים בשלב הרגיש של בקשה ליישוב סכסוך, תוך שמירה על אינטרסים משפטיים ורגשיים גם יחד.
עו"ד רן רייכמן, מרצה ופרשן בכיר בתחום המשפחה, וצוותו מעניקים ייעוץ אסטרטגי מוקדם שמונע טעויות ומבטיח ניהול נכון של ההליך מהצעד הראשון.

סיכום

בקשה ליישוב סכסוך היא לא רק חובה חוקית – היא הזדמנות אמיתית לסיים סכסוך משפחתי בדרך חכמה, רגועה ומכבדת.
זהו שלב שיכול לחסוך חודשים של מאבק, כסף רב ופגיעה בילדים.
עם ליווי משפטי נכון ותכנון מקצועי, ניתן להפוך את התקופה הקשה הזו להזדמנות לפתיחת פרק חדש בשקט ובביטחון.

שאלות ותשובות נפוצות – בקשה ליישוב סכסוך

1. מהי בקשה ליישוב סכסוך?
   בקשה ליישוב סכסוך היא פנייה רשמית לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שמטרתה לנסות לפתור מחלוקות משפחתיות באמצעות הליך גישור וייעוץ לפני פתיחת תביעות משפטיות.
2. מתי מגישים בקשה ליישוב סכסוך?
   הבקשה מוגשת כאשר מתעוררת מחלוקת בין בני זוג, הורים או בני משפחה – למשל לפני גירושין, מחלוקת על משמורת או מזונות.
3. מה המטרה של הליך יישוב הסכסוך?
   מטרת ההליך היא לעודד הידברות והגעה להסכמות מחוץ לבית המשפט, ובכך לחסוך זמן, כסף ומתח רגשי מיותר.
4. מי מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
   לפני פתיחת תביעות בענייני משפחה, החוק מחייב כל צד להגיש בקשה ליישוב סכסוך, אלא אם מדובר במקרה חריג כמו אלימות או צורך בצו הגנה דחוף.
5. איפה מגישים את הבקשה?
   ניתן להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לבחירת הצד הפונה ראשון.
6. האם חובה להיעזר בעורך דין בהגשת הבקשה?
   לא חובה, אך מומלץ. עורך דין יכול להנחות אותך כיצד לנסח את הבקשה נכון וללוות אותך לאורך התהליך.
7. מה קורה לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך?
   הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לפגישה ראשונה, שבה נבחנות אפשרויות ליישוב המחלוקת בדרכי שלום, לרוב באמצעות גישור או ייעוץ משפחתי.
8. האם ניתן לסרב להשתתף בפגישה ביחידת הסיוע?
   לא. החוק מחייב את הצדדים להשתתף בפגישה הראשונה, אך אין חובה להסכים לגישור או להמשך ההליך אם אין רצון בכך.
9. כמה זמן נמשך הליך יישוב הסכסוך?
   ההליך נמשך לרוב כ-45 יום, עם אפשרות להארכה של 45 יום נוספים אם שני הצדדים מבקשים זאת.
10. האם במהלך התקופה הזו ניתן להגיש תביעות משפטיות?
    לא. עד לסיום התקופה שנקבעה בחוק, אין אפשרות לפתוח תביעות בענייני משפחה, למעט מקרים דחופים כמו צווי הגנה.
11. מה היתרונות בהליך יישוב סכסוך לעומת תביעה בבית המשפט?
    הליך זה מאפשר תקשורת ישירה, חיסכון בהוצאות משפטיות, שליטה בתוצאה, ושמירה על יחסים טובים יותר בין הצדדים.
12. האם מה שנאמר בפגישות הסיוע נשאר חסוי?
    כן. המידע שנמסר במסגרת הפגישות חסוי ואינו ניתן לשימוש בהמשך בהליכים משפטיים.
13. מי מנהל את הפגישות ביחידת הסיוע?
    הפגישות מתבצעות על ידי עובדים סוציאליים מוסמכים, פסיכולוגים או מגשרים מקצועיים מטעם משרד הרווחה.
14. מה קורה אם הצד השני לא משתף פעולה?
    במקרה של היעדר שיתוף פעולה, ניתן להמשיך בתהליך לאחר תום התקופה שנקבעה בחוק ולהגיש תביעות משפטיות רגילות.
15. האם ניתן להגיש בקשה חוזרת בעתיד?
    כן. אם לאחר זמן מתעוררת מחלוקת חדשה, ניתן להגיש בקשה נוספת ליישוב סכסוך.
16. האם בקשה כזו עוצרת תהליכים משפטיים קיימים?
    אם קיימת תביעה פתוחה, בקשה ליישוב סכסוך עשויה להביא לעיכוב ההליך כדי לאפשר ניסיון נוסף לפתרון מחוץ לבית המשפט.
17. האם אפשר להסדיר במסגרת ההליך גם נושאים כלכליים?
    בהחלט. ניתן לדון במסגרת יישוב הסכסוך גם בחלוקת רכוש, חובות, מזונות, הסדרי מגורים ועוד.
18. האם ניתן להיעזר במגשר פרטי במקום ביחידת הסיוע?
    כן. לאחר הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע ניתן לבחור מגשר פרטי שינהל את ההליך לפי רצון הצדדים.
19. האם יש תשלום עבור הגשת בקשה ליישוב סכסוך?
    כן, יש לשלם אגרה סמלית לבית המשפט או לבית הדין בעת הגשת הבקשה.
20. מה הצעד הראשון למי שמעוניין להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
    השלב הראשון הוא לפנות לייעוץ משפטי או ישירות לבית המשפט, למלא את טופס הבקשה ולצרף מסמכים רלוונטיים כמו תעודות נישואין או לידה.

עומדים בפני פרידה או סכסוך משפחתי?

פנו עוד היום אל משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגישור.
צוות המשרד יסייע לכם בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, ידריך אתכם לאורך כל ההליך, וישמור על זכויותיכם תוך חתירה לפתרון יעיל והוגן.

משרד עו"ד רן רייכמן – כי יישוב סכסוך נכון הוא הצעד הראשון לגירושין חכמים ורגועים.