האם בן ישיבות צריך לשלם מזונות – מה קובע החוק, ומה אומרת הפסיקה במקרים של אבות שאינם עובדים

האם בן ישיבות צריך לשלם מזונות? שאלה זו עולה פעמים רבות בבתי המשפט לענייני משפחה, בעיקר במקרים שבהם האב לומד בכולל או בישיבה ואינו עובד לפרנסתו. מצד אחד, הוא טוען כי הקדשת זמנו ללימוד תורה פוטרת אותו ממחויבות כלכלית מלאה; מצד שני – החוק בישראל קובע כי חובתו של הורה לזון את ילדיו אינה מתבטלת, גם אם הוא בוחר שלא לעבוד.
במאמר זה נבחן לעומק האם בן ישיבות מחויב במזונות ילדים, כיצד מתייחסים לכך בתי המשפט והדיינים, ומהם השיקולים המשפטיים שנכנסים לתמונה כשמדובר באב תלמיד ישיבה.

מהו הבסיס המשפטי לחיוב במזונות ילדים?

החובה לזון את הילדים נובעת ממספר מקורות משפטיים:

1. הדין האישי (ההלכתי) – אצל יהודים, לפי ההלכה, האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 15.
2. החוק האזרחי – קובע כי שני ההורים אחראים כלכלית לילדיהם לפי יכולתם והכנסתם.
3. הפסיקה המודרנית – מאז פסק הדין המכונן בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, האחריות הכלכלית מתחלקת בין שני ההורים באופן שוויוני, בהתאם להכנסותיהם ולזמני השהות עם הילדים.

כלומר, גם אם האב הוא בן ישיבה, החובה הכלכלית אינה נעלמת – אלא נבחנת לפי יכולתו להשתכר ולפי אורח חייו.

מה קורה כשאב טוען שאין לו הכנסה כי הוא לומד בישיבה?

בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מתייחסים לטענה זו בזהירות רבה.
אמנם ההלכה מעריכה ומוקירה לימוד תורה, אך היא אינה פוטרת אדם ממחויבויותיו ההוריות.

בפועל, בתי המשפט קבעו כי אדם שבוחר שלא לעבוד, גם מטעמים אידיאולוגיים או דתיים, אינו יכול להעביר את הנטל הכלכלי לאם או למדינה.
המשמעות: בן ישיבה שלא עובד ייחשב כמי שיש לו יכולת השתכרות פוטנציאלית, ולפי זו ייקבעו המזונות.

פסיקת בתי המשפט – בן ישיבה חייב במזונות

בתי המשפט לענייני משפחה קבעו לאורך השנים באופן עקבי כי בן ישיבה חייב לשלם מזונות, גם אם הוא לומד בכולל.
כך לדוגמה:

דוגמה 1 – פס"ד פלוני נ' פלונית (בית המשפט לענייני משפחה)

אב טען כי הוא לומד תורה במשרה מלאה ולכן אין לו אפשרות לשלם מזונות.
בית המשפט קבע כי מדובר בבחירה אישית, וכי אין לאפשר לו לפטור עצמו מחובה בסיסית כלפי ילדיו.
נקבע לו סכום מזונות על בסיס שכר מינימום פוטנציאלי – כאילו היה עובד בעבודה רגילה.

דוגמה 2 – בית הדין הרבני האזורי בירושלים

דיין קבע כי “אין התורה פוטרת אדם מלפרנס את בניו”.
גם אם האב עוסק בלימוד תורה, הוא מחויב לדאוג לכך שילדיו לא יסבלו ממחסור, בין אם על ידי עבודה, ובין אם על ידי קבלת תמיכה כלכלית ממקורות אחרים.

ההבדל בין מזונות הכרחיים לבין מזונות מדין צדקה

הפסיקה מבחינה בין שני סוגי מזונות:

1. מזונות הכרחיים – מזון, ביגוד, דיור וצרכים בסיסיים. על אלה האב חייב בכל מקרה.
2. מזונות מדין צדקה – הוצאות מעבר לבסיסיות (כמו חוגים, בילויים, טיולים). כאן בוחנים את יכולת שני ההורים יחד.

גם אם האב לומד תורה, הוא חייב לפחות במזונות ההכרחיים, ולא ניתן לפטור אותו בטענה שאין לו הכנסה.

מהי “יכולת השתכרות פוטנציאלית”?

מושג זה הפך למרכזי בפסיקת בתי המשפט.
בית המשפט אינו מסתפק בבדיקת ההכנסה בפועל, אלא בוחן כמה האב היה יכול להרוויח אילו עבד.
אם למשל בן הישיבה צעיר, בריא ובעל כושר עבודה, בית המשפט ישום עליו שכר מינימום ויקבע מזונות בהתאם.
במקרים מסוימים אף נקבע כי אב שמסרב לעבוד “מתוך בחירה אידיאולוגית” פועל בחוסר תום לב כלפי ילדיו.

ומה קורה כשיש הסכמה בין הצדדים על אורח חיים תורני?

בני זוג שחיו מראש באורח חיים דתי, והאישה הסכימה שהבעל ילמד תורה ולא יעבוד, יכולים לעורר טענה שונה: שההסכמה מראש פטרה אותו מהשתתפות מלאה בפרנסת הבית.
עם זאת, גם כאן בתי המשפט קבעו כי ההסכמה הזו אינה מחייבת את הילדים, ולכן האב עדיין מחויב כלפיהם – גם אם האישה ידעה מראש על בחירתו.

מזונות במשמורת משותפת

אם קיים מצב של משמורת משותפת, ובית המשפט קובע כי לשני ההורים הכנסה דומה, אזי המזונות נקבעים לפי צרכי הילדים ולא לפי מגדר ההורה.
אך אם האב הוא בן ישיבה שאינו משתכר, ואילו האם עובדת ומממנת את משק הבית – הוא עדיין יחויב במזונות לפי שכר מינימום, כדי לא להטיל את מלוא העומס הכלכלי עליה.

סיוע כספי מהורי האב או מגורמים חיצוניים

במקרים שבהם בן הישיבה מקבל תמיכה כלכלית מהוריו, מהכולל או מגמ"ח, בית המשפט יכול לראות בכך מקור הכנסה לכל דבר ועניין.
ההיגיון פשוט: גם אם מדובר בעזרה ולא במשכורת, מדובר בכסף זמין שמאפשר לאב לעמוד בחובתו כלפי ילדיו.

מתי ייתכן שבית המשפט יפחית את סכום המזונות?

ישנם מקרים חריגים שבהם בית המשפט עשוי להפחית את גובה המזונות אם הוכח שהאב באמת חסר אמצעים, מצב רפואי מגביל אותו, או שמצבו הכלכלי קיצוני במיוחד.
עם זאת, גם במקרים כאלה, בית המשפט לעולם לא יפטור לחלוטין את האב ממזונות, אלא לכל היותר יקבע סכום סמלי או זמני.

סיכום – גם בן ישיבות חייב במזונות, לפי יכולתו

כאשר שואלים האם בן ישיבות צריך לשלם מזונות, התשובה היא ברורה:
כן.
החובה לזון את ילדיו היא חובה בסיסית ומוסרית שאינה תלויה במצב התעסוקתי או באורח החיים הדתי של האב.
בתי המשפט מצפים מכל אב – גם אם הוא תלמיד ישיבה – לקחת אחריות כלכלית, ולו במינימום הנדרש, כדי להבטיח שילדיו יחיו בכבוד.

כיצד ניתן לפעול במצב כזה?

אם את אם שילדיה אינם מקבלים מזונות מהאב הלומד בישיבה – או אם אתה אב בן ישיבה שמתקשה לעמוד בתשלומים ורוצה הסדר הוגן – חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, מטפל זה 25 שנה בתיקי מזונות מורכבים, כולל במקרים של אבות בני ישיבות.
המשרד בונה אסטרטגיה מאוזנת שמכבדת את אמונתו של האב – אך מגנה בראש ובראשונה על זכויות הילדים.

סיכום מעשי – טובת הילדים לפני הכול

לימוד תורה הוא ערך חשוב, אך גם פרנסת הילדים היא מצווה בסיסית.
בית המשפט וההלכה כאחד רואים באחריות ההורית ערך עליון, ולכן גם בן ישיבות חייב לשאת במזונות ילדיו לפי יכולתו הכלכלית והפוטנציאלית.

שאלות ותשובות נפוצות – האם בן ישיבות צריך לשלם מזונות

1. מהם מזונות ילדים לפי הדין בישראל?
   מזונות הם החובה הכספית של ההורה כלפי ילדיו, שנועדה להבטיח את סיפוק צורכיהם הבסיסיים – מזון, לבוש, חינוך, בריאות ודיור.
2. האם בן ישיבות נחשב מחויב במזונות ילדיו?
   כן. גם אם הוא לומד תורה ואינו עובד, הוא נחשב אחראי כלפי ילדיו, והחובה לשלם מזונות חלה עליו מכוח הדין והפסיקה.
3. כיצד בית המשפט בוחן את יכולתו הכלכלית של בן ישיבות?
   בית המשפט בוחן לא רק הכנסות בפועל, אלא גם פוטנציאל השתכרות – כלומר, היכולת לעבוד ולהשתכר, גם אם הוא בוחר שלא לעשות זאת בפועל.
4. מה קובע הדין הדתי לגבי בן ישיבות ומזונות?
   ההלכה מחייבת אב לפרנס את ילדיו, גם אם הוא עוסק בלימוד תורה. אין פטור גורף מחובה זו על בסיס עיסוק בלימוד.
5. מהי פסיקת בתי המשפט בנושא זה?
   בתי המשפט לענייני משפחה קבעו שוב ושוב כי לימוד תורה אינו פוטר מאחריות הורית וכי בן ישיבות נדרש להשתתף במזונות לפי יכולתו.
6. מה קורה כאשר לבן הישיבות אין הכנסה כלל?
   במקרים כאלה, נקבע לעיתים סכום מזונות מינימלי, או שבית המשפט בוחן אפשרות לחלוקה אחרת של הנטל בין ההורים, בהתאם לנסיבות.
7. האם בן ישיבות יכול לטעון שאין ביכולתו לשלם מזונות?
   הוא רשאי לטעון כך, אך עליו להוכיח חוסר יכולת אמיתי ולא רצון בלבד להמשיך בלימודים במקום לעבוד.
8. האם ניתן להמיר את תשלום המזונות בעזרה אחרת?
   רק בהסכמת הצדדים ובאישור בית המשפט, ניתן להמיר חלק מהמזונות בתרומה בעין, אך לא כתחליף מוחלט לתשלום כספי.
9. כיצד מתייחסים בתי הדין הרבניים לטענה זו?
   גם בתי הדין הרבניים מחייבים בדרך כלל בן ישיבות במזונות ילדיו, אלא אם הוכח שאין כל אפשרות ממשית לפרנסה.
10. האם ההלכה רואה בלימוד תורה סיבה לפטור ממזונות?
    לא. על פי ההלכה, חובת הפרנסה כלפי הילדים קודמת לעיסוק בלימוד, כאשר מדובר בצורכי קיום בסיסיים.
11. מה נחשב הכנסה לצורך חישוב המזונות במקרה של בן ישיבות?
    הכנסות ממלגות, תמיכה קהילתית, עזרה ממשפחתית או הכנסות עקיפות עשויות להילקח בחשבון בעת קביעת גובה המזונות.
12. מה קורה אם בן הישיבות מקבל תמיכה מהוריו?
    בית המשפט עשוי להתחשב בכך ולקבוע כי התמיכה מהווה חלק מיכולתו הכלכלית לצורך תשלום מזונות.
13. האם האם יכולה לתבוע את המזונות גם אם האב בן ישיבות ללא הכנסה?
    בהחלט. האם רשאית להגיש תביעה למזונות, והאב יידרש להוכיח מדוע אין ביכולתו לעמוד בחובה זו.
14. כיצד נקבע גובה המזונות במקרה של בן ישיבות?
    הסכום נקבע לפי צרכי הילדים, רמת החיים שאליה הורגלו, והיכולת הכלכלית של שני ההורים, לרבות פוטנציאל ההשתכרות.
15. מה ההבדל בין מזונות לילדים קטינים למזונות בגירים?
    מזונות קטינים הם חובה מוחלטת, בעוד שמזונות בגירים (לאחר גיל 18) נקבעים לפי שיקול דעת, לרוב בסכום מופחת.
16. האם בן ישיבות יכול לבקש להפחית מזונות בעתיד?
    כן, אם יוכיח שינוי מהותי בנסיבות – למשל, מצב רפואי חדש או ירידה קיצונית ביכולת הכלכלית.
17. האם חובת המזונות חלה גם אם הילדים אינם בקשר עם האב?
    כן. הזכות למזונות שייכת לילדים עצמם ואינה תלויה בקשר בינם לבין האב.
18. כיצד משפיעה משמורת משותפת על גובה המזונות של בן ישיבות?
    במקרה של משמורת משותפת, נבחנת יכולת כלכלית של שני ההורים, אך גם אז בן הישיבות יידרש להשתתף בהתאם ליכולתו.
19. מה עלול לקרות אם בן ישיבות מתעלם מחובת תשלום המזונות?
    ניתן לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל, עיקולים, ואף צווי הגבלה, כולל עיכוב יציאה מהארץ.
20. מתי חשוב במיוחד להבין את הסוגיה האם בן ישיבות צריך לשלם מזונות?
    כאשר מתנהל הליך גירושין או משמורת מול בן ישיבות, חשוב לדעת שהחובה לתשלום מזונות חלה גם עליו, כדי להבטיח את רווחת הילדים.

זקוקים לייעוץ בנושא מזונות בן ישיבה?

אם אתם מצויים במחלוקת סביב גובה המזונות או חובת התשלום, משרד עורכי דין רן רייכמן ישמח לעזור.
עם ניסיון עשיר של 25 שנה בדיני משפחה וגירושין, נעניק לכם ליווי אישי, דיסקרטי ומקצועי – מתוך הבנה עמוקה של ההיבטים הדתיים, הכלכליים והמשפחתיים של הסוגיה.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן – ונמצא יחד את האיזון הנכון בין אמונה, אחריות והגינות כלפי ילדיכם.