האם הילדים יכולים לתבוע את האב על הזנחה רגשית – מתי החוק מתערב ביחסים שבין הורה לילד

האם הילדים יכולים לתבוע את האב על הזנחה רגשית? זו אחת הסוגיות הרגישות ביותר בדיני המשפחה – שילוב בין רגשות עמוקים, אחריות הורית וחוק. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה שבה בתי המשפט בישראל מתחילים להכיר לא רק בנזק כלכלי, אלא גם בנזק רגשי ונפשי הנגרם לילדים כתוצאה מהתנהגות אחד ההורים.
אך האם ניתן באמת לתבוע אב על כך שלא היה נוכח, לא העניק חום ואהבה, או ניתק קשר לאורך שנים? מה אומר החוק בנושא, באילו מקרים בתי המשפט קיבלו תביעות כאלה, ואיך מוכיחים "הזנחה רגשית" במישור המשפטי?

 

מהי "הזנחה רגשית" על פי החוק?

הזנחה רגשית אינה מושג כלכלי – אלא מושג חברתי ופסיכולוגי, המתאר מצב שבו הורה מתעלם מצרכים רגשיים בסיסיים של ילדו: אהבה, ביטחון, תמיכה, נוכחות, תקשורת וחום.
כאשר ההתנהגות הזו נמשכת לאורך זמן וגורמת לילד נזק נפשי ממשי – היא עשויה להפוך גם לעילה משפטית לתביעה אזרחית.

בתי המשפט רואים בהורה בעל אחריות הורית רחבה, הכוללת לא רק מזון, חינוך ובריאות – אלא גם דאגה לקשר רגשי תקין עם הילד.

 

האם החוק בישראל מאפשר תביעה בגין הזנחה רגשית?

התשובה היא כן – אך במקרים חריגים ומצומצמים בלבד.
אין בישראל סעיף חוק ספציפי המתייחס ל"הזנחה רגשית", אך בתי המשפט מכירים באפשרות לתבוע פיצויים בגין עוולה נזיקית – לפי חוק הנזיקין האזרחיים.

במילים פשוטות: אם הילד מוכיח שנגרם לו נזק נפשי ממשי עקב התנהגות רשלנית או פוגענית של ההורה – הוא יכול לתבוע פיצוי כספי, כמו כל נזק אחר.

 

באילו מקרים בית המשפט הכיר בתביעות כאלה?

למרות שמדובר בתביעות נדירות, ישנן כמה פסיקות תקדימיות בישראל שבהן נפסק פיצוי לילדים על רקע הזנחה רגשית או ניתוק קשר מצד האב.

דוגמה 1 – תביעה של ילדה נגד אביה שניתק עמה קשר

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, ילדה תבעה את אביה לאחר שהתעלם ממנה במשך למעלה מעשר שנים.
בית המשפט קבע כי האב הפר את חובתו ההורית והטיל עליו לשלם לה פיצוי של עשרות אלפי שקלים בגין נזק רגשי.
הנימוק: חובתו של הורה אינה רק לשלם מזונות, אלא גם לגלות מעורבות, אהבה ונוכחות בחיי הילד.

דוגמה 2 – ניכור הורי שנגרם עקב אדישות

במקרה אחר, אב לא פעל לשיקום קשר עם ילדיו במשך שנים למרות מאמצי גורמים טיפוליים.
בית המשפט פסק כי אדישותו היוותה רשלנות הורית, וקבע פיצוי כספי לילדים על נזק נפשי שנגרם להם כתוצאה מהתחושה שהם “לא רצויים”.

 

איך מוכיחים הזנחה רגשית?

תביעה כזו אינה פשוטה ודורשת ראיות חזקות.
על הילד או בא-כוחו להוכיח שלושה יסודות משפטיים:

  1. חובת זהירות – להורה יש חובה חוקית ומוסרית לדאוג לרווחת ילדו.
  2. הפרת חובה – האב נמנע באופן עקבי מקשר, מתמיכה או ממעורבות.
  3. נזק וקשר סיבתי – הילד נפגע נפשית כתוצאה מההתנהגות הזו.

הראיות יכולות לכלול:

  1. חוות דעת פסיכולוגיות על נזק רגשי.
  2. עדויות ממטפלים, עובדים סוציאליים או מורים.
  3. תיעוד של ניסיונות ליצור קשר שנדחו.
  4. דוחות של שירותי הרווחה או פסקי דין קודמים.

 

האם מדובר בתביעה נגד כל אב מרוחק?

לא. בתי המשפט מבינים שהורות היא מורכבת, וניתוק קשר אינו תמיד באשמת אחד הצדדים בלבד.
יש מקרים שבהם הילד הוסת על ידי ההורה השני או שמערכת היחסים הידרדרה מסיבות שאינן בשליטת האב.
לכן, רק כאשר מוכח שהאב בחר במודע להתרחק ולא ניסה לתקן – בית המשפט עשוי לראות בו אחראי לנזק.

 

האם אפשר לתבוע גם אם הילד כבר בגיר?

כן. גם ילד מעל גיל 18 יכול להגיש תביעה עצמאית נגד אביו, כל עוד הוא יכול להראות שנגרם לו נזק רגשי מתמשך כתוצאה מהתנהלות האב בזמן ילדותו.
במקרים כאלה, בתי המשפט מתחשבים במשך הזמן שעבר ובמידת הפגיעה שנגרמה.

 

האם מדובר רק באבות?

לא. החוק חל על שני ההורים במידה שווה.
עם זאת, בפועל רוב התביעות מוגשות נגד אבות, מאחר שהם אלה שלרוב אינם משמורנים ולעיתים מתרחקים מהילדים לאחר גירושין.
עם זאת, גם אם אם תתעלם מילדיה או תנתק קשר – ניתן להגיש תביעה דומה גם נגדה.

 

מה הסכומים שנפסקים בתביעות כאלה?

בתי המשפט קבעו פיצויים בסכומים משתנים, לרוב בין 30,000 ל-200,000 ש"ח, בהתאם לעומק הפגיעה, משך ההזנחה וחומרת הנזק.
הסכומים אינם נועדו "להעניש" את ההורה, אלא להכיר בסבלו של הילד ולשקם במידת האפשר את הנזק הרגשי.

 

מה ההשלכות הנוספות של הזנחה רגשית?

בנוסף לפיצוי כספי, התנהגות של הזנחה רגשית עלולה להשפיע גם על:

  1. הסדרי המשמורת – בית המשפט רשאי לשנות משמורת או זמני שהות.
  2. מזונות – אם האב ניתק קשר, האם עשויה לבקש העלאת מזונות בשל היעדר תמיכה הורית.
  3. הליכים פליליים – במקרים חמורים במיוחד של התעללות נפשית, ניתן להפעיל גם את החוק הפלילי.

 

האם כדאי להגיש תביעה כזו?

תביעה נגד הורה היא צעד קשה וטעון.
לפני שמחליטים, חשוב לשקול את ההשלכות הרגשיות והמשפחתיות.
במקרים רבים ניתן להגיע להסדרי גישור, טיפול משפחתי או הליך שיקום קשר – לפני שפונים לבית המשפט.

אם בכל זאת הנזק הוא חמור ומתמשך, והאב אינו נוטל אחריות – החוק בהחלט מאפשר לילדים לעמוד על זכויותיהם.

 

תפקידו של עורך דין בתביעות הזנחה רגשית

תביעות בגין הזנחה רגשית דורשות שילוב של רגישות אנושית וידע משפטי עמוק.
עורך דין מומחה לדיני משפחה ידע:

  1. לבדוק אם קיימת עילה משפטית מבוססת.
  2. לאסוף ראיות רגשיות ופסיכולוגיות.
  3. להגיש את התביעה בצורה זהירה ומכבדת.
  4. לשלב בין הליך משפטי להליך טיפולי, במטרה לשקם את הקשר ככל הניתן.

משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בדיני המשפחה, מייצג זה 25 שנה ילדים והורים בתביעות רגשיות, הליכי ניכור הורי ופיצויים בגין נזק נפשי שנגרם עקב התנהלות הורית פוגענית.
המשרד פועל בשילוב של רגישות עמוקה, ניסיון עשיר והבנה פסיכולוגית של המערכת המשפחתית.

 

אפשר לתבוע, אך רק במקרים קיצוניים של נזק מוכח

האם הילדים יכולים לתבוע את האב על הזנחה רגשית? כן, אך רק כאשר ההורה הפר את חובתו הבסיסית כלפי ילדיו וגרם להם נזק רגשי ממשי ומוכח.
בתי המשפט אינם מתערבים ביחסים משפחתיים רגילים, אך כשהגבול נחצה – החוק רואה בכך עוולה אזרחית.
המסר ברור: הורות היא לא רק זכות, אלא גם אחריות עמוקה – כלפי הגוף, הנפש והרגש של הילד.

 

שאלות ותשובות נפוצות – האם הילדים יכולים לתבוע את האב על הזנחה רגשית

  1. מהי הזנחה רגשית?
    הזנחה רגשית מתייחסת למצב שבו הורה אינו מספק לילדיו תמיכה, אהבה, יחס, תשומת לב או תחושת ביטחון, באופן שפוגע בהתפתחותם הנפשית והחברתית.
  2. האם ניתן להגדיר הזנחה רגשית כהתעללות?
    במקרים חמורים, כן. כאשר ההתנהלות גורמת לנזק ממשי לילד, בתי המשפט עשויים לראות בה התנהגות פוגענית לכל דבר.
  3. האם הילדים יכולים לתבוע את האב על הזנחה רגשית?
    כן, במקרים חריגים שבהם ניתן להוכיח פגיעה רגשית מתמשכת ונזק ממשי, ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצוי בגין נזק נפשי.
  4. מה צריך להוכיח כדי שתביעה כזו תתקבל?
    יש להראות כי האב הפר את חובותיו ההוריות, גרם לנזק רגשי מוכח לילדים, וקיים קשר סיבתי ברור בין ההזנחה לבין הפגיעה.
  5. האם נדרש חוות דעת מקצועית לצורך תביעה כזו?
    בהחלט. חוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית נדרשת כדי להוכיח את הנזק הנפשי שנגרם לילדים כתוצאה מההתנהלות.
  6. האם מדובר בתביעה שכיחה?
    לא. תביעות מסוג זה נדירות מאוד בישראל, ובתי המשפט נוטים לבחון אותן בזהירות רבה מתוך רצון לשמור על יציבות משפחתית.
  7. האם יש הבדל בין הזנחה רגשית לבין ניתוק קשר?
    כן. ניתוק קשר עשוי לנבוע מנסיבות חיצוניות או יחסים מורכבים, בעוד שהזנחה רגשית מתייחסת להתנהגות עקבית של אדישות או דחייה מצד ההורה.
  8. האם ניתן לתבוע גם את האם במקרים דומים?
    כן. החוק אינו מבחין בין הורים – כל הורה שחטא בהזנחה רגשית העלולה לגרום לנזק ממשי עשוי לשאת באחריות אזרחית.
  9. מה גובה הפיצוי האפשרי במקרה של תביעה מוצלחת?
    הפיצוי משתנה בהתאם לחומרת הנזק ולנסיבות, ויכול להגיע לעשרות או מאות אלפי שקלים במקרים חריגים.
  10. כיצד מתייחס בית המשפט לחובת ההורה להיות מעורב בחיי ילדיו?
    בתי המשפט רואים בכך חובה מוסרית וחברתית, ולעיתים גם משפטית, כחלק מהאחריות ההורית הכוללת.
  11. מה קורה אם האב טוען שהאם הרחיקה את הילדים ממנו?
    במקרה כזה נדרש בירור מעמיק. אם יוכח שהאם אכן גרמה לניכור הורי, האחריות על הנזק עשויה להתחלק או לעבור אליה.
  12. האם ניתן להגיש את התביעה בזמן שהילדים קטינים?
    תביעה כזו מוגשת בדרך כלל לאחר שהילדים מתבגרים, או באמצעות אפוטרופוס מטעם בית המשפט במקרים חריגים.
  13. האם חובת האב כלפי ילדיו נמשכת גם לאחר גיל 18?
    לא באופן אוטומטי, אך אם הפגיעה נמשכה שנים והשלכותיה ניכרות גם בבגרות, ניתן להגיש תביעה בגין הנזק המצטבר.
  14. מה תפקידו של עורך דין בתביעות מסוג זה?
    עורך הדין מלווה את ההליך, מגיש את הראיות, מוודא שהנזק מוכח כראוי, ומייצג את הילדים מול בית המשפט.
  15. האם תביעה כזו עלולה לפגוע ביחסים המשפחתיים?
    כן. מדובר בהליך רגיש מאוד, שלרוב מעמיק את השבר במשפחה ולכן מומלץ לשקול גם אפשרויות טיפול או גישור לפני פנייה לבית המשפט.
  16. מהן החלופות המשפטיות לתביעה כספית?
    ניתן לבקש התערבות של רשויות הרווחה, טיפול משפחתי, או פנייה לצו הורות המטיל אחריות מוגברת על ההורה המתרשל.
  17. כיצד בוחן בית המשפט את טובת הילד בתיקי הזנחה רגשית?
    הוא מתייחס לנזק שנגרם, אך גם להשלכות האפשריות של ההליך על הילד בהווה ובעתיד, במטרה להגן עליו רגשית.
  18. האם ניתן לפתוח בהליך פלילי נגד ההורה המתרשל?
    במקרים חמורים במיוחד של הזנחה העלולה לסכן את הילד, ניתן לשקול גם הליך פלילי, אך לרוב מדובר בהליך אזרחי בלבד.
  19. כיצד ניתן להימנע מהגעה למצב של תביעה?
    באמצעות תקשורת פתוחה, טיפול משפחתי, והכרה באחריות ההורית – לפני שהיחסים מגיעים לקריסה מוחלטת.
  20. מתי חשוב להבין האם הילדים יכולים לתבוע את האב על הזנחה רגשית?
    כאשר קיימת פגיעה מתמשכת בקשר בין האב לילדים, שאינה נובעת ממחלוקת זמנית אלא מהתעלמות או אדישות רגשית עמוקה – חשוב לבחון את ההיבטים המשפטיים והנפשיים של המצב.

 

מרגישים שנגרם לכם או לילדיכם עוול רגשי מצד הורה?

אם אתם שוקלים תביעה על רקע הזנחה רגשית או ניכור הורי – משרד עורכי דין רן רייכמן כאן בשבילכם.
עם ניסיון של 25 שנה בתיקים רגישים ומורכבים בתחום דיני המשפחה, נלווה אתכם בעדינות, ברגישות ובמקצועיות מלאה, כדי להבטיח צדק ושיקום אמיתי.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן – ותקבלו ליווי דיסקרטי ורגיש שיגן על זכויותיכם ויבטיח שילדים לעולם לא ירגישו שוב לבד.

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן מלווה לקוחות כבר 25 שנים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.
המשרד מעניק יחס אישי לצד ידע משפטי רחב וניסיון רב בבתי המשפט ובבתי הדין.

זמינים בשבילך 24/7

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם:

זמינים 24/7