האם זכאות על נכסי מקרקעין דורשת הוכחה בכתב? – בתכנית שאלה משפטית קיבל עו"ד משפחה רן רייכמן את השאלה הבאה מתחום צוואות וירושות:
"לפני עשרים שנה, כשאימי נפטרה, היא הורישה לי ולאחי שתי דירות. רשמנו את שתי הדירות על שם שנינו והסכמנו כי אחת מהן היא שלו והשנייה שלי. טיפלנו בדירות והשכרנו איש איש את דירתו. לפני מספר שנים אחי מכר את הדירה שבבעלותו, נתתי לו יופי כוח והוא קיבלת את מלוא תמורתה. בשנים האחרונות הבטיח לי כי הוא מטפל בניירת על מנת להעביר את הדירה על שמי כפי שסיכמנו. אלא שהוא חלה ונפטר לפני שהספיק לבצע את הפעולה ועכשיו אשתו טוענת שמחצית מהדירה שייכת לה. אין לי הוכחה בכתב רק את המילה של אחי. האם יש לי סיכוי משפטי בבית משפט?"
עו"ד משפחה רן רייכמן משיב:
טוב תראה, ברור שמכוח צו הירושה שהותירה אמך, למעשה שניכם הייתם בעלי הזכויות בכל אחת מהדירות. בפועל לא נהגתם בהתאם לצו קיום הצוואה וחילקתם בפועל, או הלכה למעשה, את השימוש בשתי הדירות. בדירה אחת, אחיך מכר אותה ובדירה שנייה, אתה טוען למעשה שהיא שלך. יש פה טענה בעל פה שטעונה למעשה הוכחה.
סעיף 110 לחוק הירושה קובע שאפשר לבצע הסכם חלוקה בין יורשים. ההסכם הזה יכול להיעשות גם בעל פה, אין חובה שהוא יעשה בכתב. אבל פה לא מדובר סתם בנכס עיזבון אלא מדובר בנכס מקרקעין ועל פי סעיף 8 לחוק המקרקעין, עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. מאחר ואין לך עסקה בכתב, למעשה אין לך מסמך בכתבה שמעיד על אותו הסכם ונראה שבית המשפט לא יאשר את הסכם החלוקה הזה בינך לבין אחיך.
מקרה ממש דומה התנהל לאחרונה אצל כבוד סגן נשיאת בית המשפט בתל אביב, כבוד השופט שילה, אשר קבע כי מאחר ולא היו ראיות, מדובר בטענה בעל פה שמצריכה מסמך בכתב, הוא לא קיבל את הטענה הזאת וקבע שהאלמנה זכאית למחצית הסכום בדירה. גם במקרה הזה, אלמנתו של אחיך, נראה כי היא זכאית ולא תוכל לשלול ממנה את הזכויות שלה וגם אתה צפוי להיתבע על דמי שימוש, לכן אני מציע לך להסתדר איתה. שיהיה בהצלחה."
צפו בקטע:
