האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה – מדריך משפטי מקיף מאת עו"ד רן רייכמן

האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה היא שאלה עדינה, מורכבת ומרכזית מאוד בהליכי גירושין ובמחלוקות משפחתיות בישראל. בעידן שבו לכל אחד מאיתנו יש טלפון חכם, מצלמות, הודעות, הקלטות ורשתות חברתיות – קל מאוד לאסוף מידע על בן הזוג. אבל לא כל ראיה שמתקבלת באמצעים אלו מותרת לשימוש, ולעיתים השגת ראיות כאלה עלולה להיחשב עבירה פלילית.

במאמר זה נבחן מתי מותר, ומתי אסור, לאסוף ראיות אישיות נגד בן הזוג; כיצד החוק רואה פגיעה בפרטיות; ומה הסיכונים המשפטיים הכרוכים בכך.

למה בכלל מתעוררת השאלה

במקרים רבים, כאשר מתנהלים הליכי גירושין או מאבקי משמורת, אחד הצדדים מנסה להוכיח טענות כמו בגידה, אלימות, הסתרת כספים או הזנחה.
הפיתוי להשיג "ראיה מנצחת" גדול – אבל חשוב להבין: גם בן או בת זוג אינם רשאים לחדור לפרטיות האחר, גם אם הם נשואים.

השאלה האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה נוגעת בדיוק לנקודה הזו – הגבול בין הצורך להוכיח טענה משפטית לבין הזכות החוקתית לפרטיות, המעוגנת בחוק.

מהי פגיעה בפרטיות לפי החוק

הזכות לפרטיות מעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981.
החוק קובע כי פגיעה בפרטיות יכולה לכלול, בין היתר:

1. האזנה לשיחות ללא הסכמה (כולל הקלטות סתר).
2. צילום אדם במרחב פרטי ללא רשותו.
3. חדירה למכשירים אישיים – טלפון, מחשב, מייל או רשתות חברתיות.
4. קריאת יומנים, מסמכים או הודעות אישיות.
5. שימוש במידע אישי ללא הסכמה.

כל אחד מהמעשים הללו עלול להוות עבירה פלילית, שדינה מאסר של עד 5 שנים.

האם בן זוג נחשב “זר” לצורך החוק?

רבים חושבים שאם מדובר בבני זוג – מותר להקל מעט בכללי הפרטיות, במיוחד כשמדובר בבית משותף.
אבל הפסיקה בישראל קבעה חד־משמעית: גם בין בני זוג קיימת זכות לפרטיות מלאה.
במילים אחרות – העובדה שאתם חיים יחד או נשואים אינה מקנה לכם זכות לחטט בטלפון, במחשב או בחשבון הבנק של בן הזוג.

בתי המשפט רואים חדירה לפרטיות בין בני זוג כמעשה חמור במיוחד, משום שהיא נוגעת לאמון הבסיסי ביחסים.

מתי מותר לאסוף ראיות מבן הזוג

השאלה האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה אינה תמיד שחור־לבן. יש מקרים שבהם החוק מתיר איסוף ראיות – בתנאים מאוד מדויקים:

1. כאשר קיימת הסכמה מפורשת או משתמעת

אם בן הזוג ידע והסכים לשימוש משותף בטלפון, במחשב או במייל – ייתכן שהמידע שנמצא בהם לא ייחשב כפגיעה בפרטיות.
עם זאת, ההסכמה צריכה להיות אמיתית וברורה, לא רק “הוא השאיר את המחשב פתוח”.

2. הקלטת שיחות – רק בהשתתפות המקליט

החוק מתיר לאדם להקליט שיחה שהוא משתתף בה. כלומר, אם אתם מנהלים שיחה עם בן הזוג, מותר להקליטה ללא ידיעתו.
לעומת זאת, הקלטה של שיחה בין אנשים אחרים – גם אם אחד מהם הוא בן הזוג – מהווה עבירה פלילית של האזנת סתר.

3. תיעוד מותר לצורך הגנה עצמית

במקרים של אלימות פיזית או איומים, ניתן לתעד לצורך הגנה עצמית, כאשר יש סכנה מיידית.
עם זאת, יש לוודא שהתיעוד נוגע לאירוע האלימות עצמו ולא חודר לחיים הפרטיים מעבר לכך.

4. קבלת מידע מגופים רשמיים

אם יש צורך בראיות כלכליות (כמו דפי בנק או נתוני שכר), יש לפעול דרך בית המשפט – באמצעות צו גילוי מסמכים או בקשה רשמית, ולא באמצעים פרטיים.

ראיות שהושגו שלא כחוק – האם בית המשפט יקבל אותן?

במקרים רבים, גם כאשר ראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות, בית המשפט שוקל אם לקבל אותה.
הכלל הוא עקרון “מאזן הנזק והתועלת”: האם חשיבות הראיה עולה על חומרת ההפרה.

לדוגמה: אם ראיה שהושגה בהאזנת סתר מוכיחה עבירת אלימות חמורה – ייתכן שבית המשפט ישקול להשתמש בה.
אך במקרים של סכסוך רכושי או בגידה – ברוב המקרים ראיות כאלה ייפסלו ואף עלולות להביא להליכים פליליים נגד האוסף.

דוגמה מהפסיקה – חדירה לטלפון שנפסלה

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אישה שהגישה תביעת גירושין הציגה התכתבויות שצילמה מטלפון בעלה ללא ידיעתו.
בית המשפט פסל את הראיות, קבע כי מדובר בהפרת פרטיות חמורה, ואף חייב את האישה בפיצוי כספי לבעלה.
בית המשפט הדגיש כי “אין מטרה משפטית שיכולה להצדיק פגיעה כה עמוקה בפרטיות.”

דוגמה אחרת – הקלטה מותרת של שיחה זוגית

במקרה אחר, גבר הקליט שיחה בינו לבין אשתו שבה הודתה באלימות מילולית כלפי הילדים.
ההקלטה התקבלה כראיה, משום שהוא היה צד לשיחה, והיא הוכיחה עובדה רלוונטית לדיון המשמורתי.

הסיכון המשפטי בפגיעה בפרטיות

מי שפוגע בפרטיות בן זוגו מסתכן לא רק בפסילת הראיות, אלא גם בסנקציות נוספות:

1. תביעה אזרחית לפיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות – עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
2. תלונה פלילית – שעלולה להוביל לחקירה ואף לכתב אישום.
3. פגיעה קשה באמינות ובתיק הגירושין עצמו – בית המשפט עלול לראות בפגיעה בפרטיות חוסר תום לב ולהשליך מכך על יתר הסוגיות בתיק.

כיצד לפעול נכון אם אתם חושדים בהסתרת מידע או מעילה באמון

במקום לשאול האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה, עדיף לשאול – כיצד להשיג ראיות באופן חוקי:

1. פנו לעו"ד מומחה לדיני משפחה שינחה אתכם אילו ראיות ניתן לאסוף וכיצד.
2. בקשו צו מבית המשפט לגילוי מסמכים או לעיון בחומר רלוונטי.
3. תעדו רק אירועים שבהם אתם נוכחים או שיחות שאתם צד בהן.
4. אל תפעלו לבד – כל פעולה לא חוקית עלולה לחזור אליכם כבומרנג.

כיצד עו"ד רן רייכמן יכול לסייע

עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מלווה מזה למעלה מ־25 שנה לקוחות בתיקים רגישים הכוללים טענות להפרת פרטיות, בגידות והסתרת נכסים.
המשרד מעניק ייעוץ מקיף כיצד לאסוף ראיות בצורה חוקית, חכמה ומוגנת, תוך שמירה על הזכויות והאמינות של הלקוח בפני בית המשפט.
ליווי מקצועי מונע טעויות בלתי הפיכות ושומר על תוקף הראיות גם בהליך משפטי מורכב.

סיכום – גבול ברור בין ראיות לפרטיות

לסיכום, התשובה לשאלה האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה היא ברורה:
לא – למעט במקרים נדירים שבהם מדובר בהגנה עצמית מיידית או בהקלטה של שיחה שאתם צד בה.
פגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית שיכולה להביא לפסילת ראיות, תביעות ואף הרשעה.
אם יש חשש להעלמת מידע או להפרת אמון, יש לפעול רק בדרכים חוקיות ומלוות בייעוץ משפטי מקצועי.

שאלות ותשובות נפוצות – האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה

1. מה נחשב לפגיעה בפרטיות בן הזוג?
   פגיעה בפרטיות כוללת חדירה למידע אישי, צילום ללא הסכמה, האזנה לשיחות, גישה למיילים או הודעות פרטיות, או כל שימוש במידע אישי ללא רשות.
2. האם מותר לפגוע בפרטיות בן הזוג כדי להשיג ראיה?
   באופן עקרוני – לא. החוק בישראל אוסר פגיעה בפרטיות גם בין בני זוג, והראיות שהושגו בדרך זו עלולות להיפסל ואף להוות עבירה פלילית.
3. מהי המסגרת המשפטית האוסרת פגיעה בפרטיות?
   חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע איסור חדירה לצנעת חייו של אדם, לרבות בן זוג, ללא הסכמתו.
4. האם לבית המשפט יש סמכות להשתמש בראיה שהושגה שלא כדין?
   לעיתים נדירות בלבד. בית המשפט רשאי לשקול את קבילות הראיה בהתאם לחשיבותה ולמידת הפגיעה בזכויות הפרט.
5. מהי דוגמה לפגיעה בפרטיות שאינה מותרת?
   התקנת מצלמה נסתרת בבית ללא ידיעת בן הזוג, או חדירה לחשבון הטלפון או הדוא"ל שלו – נחשבות עבירות על החוק.
6. ומה לגבי הקלטה של שיחה אישית?
   אם אתה צד לשיחה – מותר להקליט. אך אם ההקלטה מתבצעת בין אחרים ללא ידיעתם, מדובר בעבירה פלילית.
7. האם ראיות לא חוקיות יכולות לפגוע במי שהשיג אותן?
   בהחלט. פגיעה בפרטיות היא עבירה שדינה קנס ואף מאסר, ובית המשפט עשוי לנקוט צעדים נגד הפוגע.
8. האם יש הבדל בין חיפוש ראיות לצורך גירושין לבין עבירה פלילית?
   לא. גם במסגרת הליך גירושין, החוק מגן על פרטיות, ואין היתר מיוחד לפגיעה בה כדי להשיג יתרון משפטי.
9. מה ניתן לעשות אם חושדים שבן הזוג מסתיר מידע חשוב?
   יש לפנות לעורך דין, שיפעל להשגת ראיות חוקיות באמצעות צווים, בקשות לבית המשפט או חוקר פרטי מורשה.
10. האם ניתן להשתמש בחוקר פרטי כדי להשיג ראיות?
    כן, אך החוקר חייב לפעול במסגרת החוק – ללא חדירה לפרטיות, ללא האזנות אסורות וללא שימוש באמצעים טכנולוגיים לא חוקיים.
11. האם צילום במקום ציבורי נחשב לפגיעה בפרטיות?
    בדרך כלל לא. אך אם מדובר במצבים אינטימיים או במרחב פרטי למחצה – הדבר עלול להיחשב לפגיעה.
12. מה הדין לגבי פתיחת הודעות טקסט של בן הזוג?
    כניסה לטלפון או לחשבון אישי ללא הסכמה מהווה פגיעה בפרטיות, גם אם מדובר בבני זוג נשואים.
13. מה המשמעות של הסכמה משתמעת לשיתוף מידע?
    אם אחד מבני הזוג נתן גישה מרצונו לטלפון או למחשב, ייתכן שבית המשפט יראה בכך ויתור חלקי על פרטיותו – אך לא באופן גורף.
14. כיצד נוהגים בתי המשפט כאשר מוגשת ראיה שהושגה בדרך לא חוקית?
    בית המשפט בוחן את חומרת ההפרה, את חשיבות הראיה, ואת טובת הצדדים – ובמקרים רבים פוסל את הראיה.
15. האם בית הדין הרבני מתייחס אחרת לראיות כאלה?
    לעיתים כן. בתי הדין עשויים לשקול ראיות גם אם הושגו שלא כדין, אך עדיין עלולים לנקוט צעדים נגד הפוגע בפרטיות.
16. מה הסיכון בהפצת מידע אישי של בן הזוג?
    הפצת מידע פרטי או תמונות ללא רשות מהווה עבירה חמורה שיכולה לגרור תביעת פיצויים ואף כתב אישום פלילי.
17. מהי הדרך הנכונה להשגת ראיות בהליך גירושין?
    יש לאסוף מסמכים, עדויות או תיעודים גלויים כחוק, ולהימנע מכל פעולה הפוגעת בזכויות הפרט או החורגת מהמסגרת החוקית.
18. כיצד ניתן להגן על פרטיותך במהלך הליך משפטי?
    יש להחליף סיסמאות, להיזהר מגישה לא מורשית למכשירים האישיים, וליידע את עורך הדין במקרה של פגיעה בפרטיות.
19. האם ניתן לתבוע פיצוי על פגיעה בפרטיות מצד בן הזוג?
    כן. חוק הגנת הפרטיות מאפשר לתבוע פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק, כאשר מוכחת חדירה לא חוקית לצנעת הפרט.
20. מה מומלץ לעשות במקרה של התלבטות מוסרית או משפטית בנושא זה?
    לפנות לעורך דין לענייני משפחה שיסביר את גבולות החוק, יבחן את סוג הראיות הדרושות וימנע צעדים שעלולים לפגוע בך מבחינה משפטית.

חושדים שבן הזוג מסתיר מידע? פעלו נכון – לא בפזיזות

פנו עוד היום אל משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והראיות.
נבחן יחד את המצב, ננחה אתכם כיצד להשיג מידע בצורה חוקית ונגן על זכויותיכם המשפטיות מבלי לעבור על החוק.
צרו קשר לשיחת ייעוץ דיסקרטית – והבטיחו שהצדק ייעשה מבלי לסכן את עצמכם.