האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית – מתי, איך ולמה זה קורה בפועל

האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית? שאלה זו עולה לעיתים קרובות בקרב גברים (ולעיתים גם נשים) שהורחקו מביתם בצו חירום – בעקבות תלונה על אלימות או התנהגות מאיימת – אך בהמשך התברר כי מדובר בתלונה שקרית או מנופחת.
במקרים כאלה, תחושת העוול קשה: אדם מוצא את עצמו מורחק מהבית, מהילדים, מהרכוש ולעיתים גם מהעבודה, מבלי שעשה דבר.
במאמר זה נבחן מהי הרחקת שווא, מתי ניתן לתבוע פיצוי, מה נדרש כדי להוכיח שנגרם נזק, ומהם הצעדים המומלצים להתמודדות עם מצב כזה.

מהי הרחקת שווא מהבית

לפני שנבחן האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית, חשוב להבין מהו בכלל צו הרחקה.
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט או קצין משטרה, שמטרתו להגן על אדם הנתון בסכנה, לרוב בן או בת הזוג.
בדרך כלל, הצו אוסר על הצד המורחק להתקרב לבית, לבן הזוג או לילדים, ולעיתים גם ליצור קשר טלפוני או דיגיטלי.

צו הרחקה נועד להגן במצבי סיכון אמיתיים – אך לצערנו, יש מקרים שבהם נעשה בו שימוש לרעה, כחלק ממאבק גירושין או ניסיון להשיג יתרון משפטי.

כאשר מתברר שהתלונה שהובילה להרחקה לא הייתה מבוססת, נוצר מצב של הרחקת שווא – כלומר, פגיעה חמורה בזכויות האדם, בחירותו ובכבודו, ללא הצדקה אמיתית.

כיצד נגרמת הרחקת שווא בפועל

ברוב המקרים, הרחקת שווא מהבית מתחילה בתלונה במשטרה או בבקשה לצו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה.
הבקשה מוגשת לעיתים על בסיס טענות לאלימות, איומים או הטרדה.
בשל הרצון להגן על הצד המתלונן באופן מיידי, בית המשפט עשוי להוציא צו הרחקה גם לפני שניתנה לנאשם האפשרות להשמיע את גרסתו.

בהמשך, לאחר בירור, מתברר לעיתים כי התלונה לא מבוססת, או שהמתלונן פעל ממניעים אחרים – נקמה, שליטה, לחץ או ניסיון להשיג יתרון בתיק גירושין או משמורת.

במקרים כאלה, נשאלת השאלה המרכזית: האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית? התשובה היא – כן, במקרים מסוימים בהחלט.

מתי ניתן לתבוע פיצוי בגין הרחקת שווא

בתי המשפט בישראל מכירים בעובדה שהרחקת שווא עלולה לגרום נזק ממשי – כלכלי, רגשי וחברתי – ולכן מאפשרים לתבוע פיצוי.
עם זאת, יש לעמוד במספר תנאים מצטברים כדי להצליח בתביעה:

1. הוכחת חוסר תום לב – יש להראות שהתלונה או הבקשה לצו ההרחקה הוגשו בכוונה לפגוע, ולא מתוך פחד אמיתי.
2. היעדר בסיס עובדתי – כלומר, שהראיות לא מצביעות כלל על אלימות או איום ממשי.
3. נזק מוכח – יש להראות שנגרם נזק ממשי, כמו אובדן הכנסה, פגיעה בשם הטוב, עוגמת נפש או ניתוק מהילדים.

כאשר מתקיימים תנאים אלה, ניתן לתבוע פיצוי כספי מהצד שהגיש את התלונה השקרית.

סוגי הנזקים שניתן לתבוע עליהם פיצוי

במקרים שבהם הוכחה הרחקת שווא, ניתן לבקש מבית המשפט פיצוי בגין כמה סוגי נזקים עיקריים:

1. נזק כלכלי ישיר – לדוגמה, אם נאלצת לשכור דירה זמנית או איבדת ימי עבודה.
2. פגיעה בשם הטוב – אם ההרחקה פורסמה או גרמה לנזק תדמיתי.
3. נזק נפשי ורגשי – כולל עוגמת נפש, חרדה, בושה או טראומה שנגרמה כתוצאה מההליך.
4. פגיעה בקשר עם הילדים – במקרים שבהם הרחקה מנעה קשר עם הילדים לתקופה ממושכת.

בתי המשפט מכירים כיום בכך שהרחקת שווא היא חוויה קשה שיש לה מחיר אנושי אמיתי, ופסיקות בשנים האחרונות אף העניקו פיצויים של עשרות אלפי שקלים לנפגעים.

דוגמה מהשטח – פיצוי בעקבות הרחקת שווא

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הוגשה תביעה על ידי גבר שהורחק מביתו לשלושה חודשים בעקבות תלונה על אלימות, שהתבררה כלא נכונה.
לאחר שהתיק הפלילי נסגר “מחוסר אשמה”, הוא תבע את גרושתו בגין נזק שנגרם לו.
בית המשפט קבע שהתלונה הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה להרחיקו מהבית המשותף, ופסק לטובתו פיצוי בסך 60,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והוצאות.

כיצד ניתן להוכיח הרחקת שווא

אם הורחקתם מהבית ללא הצדקה, חשוב מאוד לאסוף ראיות מוקדם ככל האפשר:

1. העתקים של צו ההרחקה והבקשה המקורית.
2. החלטות של המשטרה או בית המשפט שסגרו את התיק.
3. תכתובות, הודעות או הקלטות המעידות שהתלונה הייתה מניפולטיבית.
4. עדויות של שכנים, חברים או בני משפחה שיכולות לאשש את גרסתכם.

עו"ד מנוסה לדיני משפחה ידע להציג את הראיות באופן מקצועי ולבסס עילת תביעה לפיצוי.

מה קורה אם התלונה נסגרה במשטרה

כאשר תיק פלילי נסגר מחוסר אשמה, מדובר באינדיקציה חזקה לכך שהתלונה לא מבוססת – ולעיתים היא אף מהווה בסיס להגשת תביעה אזרחית.
עם זאת, אם התיק נסגר “מחוסר ראיות”, המשמעות היא שהמשטרה לא הצליחה להוכיח אשמה – אך גם לא לקבוע שהתלונה שקרית. במקרים כאלה יהיה קשה יותר לקבל פיצוי, אך לא בלתי אפשרי.

כיצד ניתן למנוע הרחקת שווא מראש

1. תעדו כל תקשורת עם בן או בת הזוג – במיוחד אם היחסים מתוחים.
2. הימנעו מעימותים מילוליים או פיזיים – גם במצבים טעונים רגשית.
3. פנו מיד לייעוץ משפטי אם אתם חוששים שתוגש נגדכם תלונה כוזבת.
4. פעלו לביטול הצו בהקדם האפשרי – בקשו דיון דחוף בבית המשפט והציגו את גרסתכם במלואה.

לסיכום – כן, ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית

בתי המשפט רואים בחומרה שימוש לרעה בצווי הרחקה, במיוחד כשמוכח שהתלונה נועדה להשיג יתרון בהליכי גירושין או משמורת.
לכן, התשובה לשאלה האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית היא בהחלט כן, בתנאי שניתן להוכיח את חוסר תום הלב והנזק שנגרם.
עם ייצוג משפטי נכון, ניתן להחזיר את הכבוד, את הזכויות – וגם לקבל פיצוי כספי הולם.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית

1. מהי הרחקת שווא מהבית?
   הרחקת שווא מהבית מתרחשת כאשר אדם מורחק בצו מביתו שלא בצדק, לרוב בעקבות טענות לא מבוססות על אלימות או התנהגות פוגענית.
2. האם ניתן לקבל פיצוי בגין הרחקת שווא מהבית?
   כן, במקרים מסוימים ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו מהרחקה שניתנה שלא כדין או ללא בסיס ראייתי.
3. אילו נזקים ניתן לכלול בתביעת פיצוי על הרחקת שווא?
   אפשר לכלול נזקים כספיים, פגיעה בשם הטוב, נזק רגשי, והפסדים עקיפים כמו הוצאות דיור חלופי או אובדן הכנסה.
4. כיצד ניתן להוכיח שההרחקה הייתה שווא?
   יש להציג ראיות לכך שהצו הוצא על בסיס טענות כוזבות או לא מבוססות, או שבית המשפט ביטל את ההרחקה לאחר בדיקה מעמיקה.
5. מי אחראי לפיצוי במקרה של הרחקת שווא?
   בדרך כלל, ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד מי שהגיש את התלונה שגרמה להרחקה, במידה שיוכח שפעל בזדון או בחוסר תום לב.
6. האם המדינה נושאת באחריות למתן צו שווא?
   לא באופן אוטומטי. רק אם יוכח שהרשויות פעלו ברשלנות חמורה או בניגוד לדין ייתכן שתקום אחריות מצד המדינה.
7. מהו גובה הפיצוי שניתן לקבל?
   גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה ותלוי בהיקף הנזק, במשך ההרחקה ובחומרת הפגיעה האישית והכלכלית.
8. כיצד ניתן לפתוח בהליך לתביעת פיצוי?
   יש להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט, בצירוף ראיות, מסמכים ותצהירים המוכיחים את הפגיעה.
9. האם יש התיישנות על תביעת פיצוי בגין הרחקת שווא?
   כן, כמו בכל תביעה אזרחית, קיימת תקופת התיישנות — בדרך כלל שבע שנים מיום האירוע.
10. האם נדרש ייצוג של עורך דין לצורך הגשת התביעה?
    מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני נזיקין או בדיני משפחה כדי לבסס את הטענות המשפטיות כנדרש.
11. מה ניתן לעשות אם הצו עדיין בתוקף אך ברור שהוא ניתן שלא בצדק?
    אפשר להגיש בקשה לבית המשפט לביטול מיידי של הצו, ובמקביל לשקול תביעה עתידית לפיצוי לאחר ביטולו.
12. האם ניתן לפנות לגישור לפני הגשת תביעה?
    כן, לעיתים ניתן לפתור את המחלוקת באמצעות גישור ולהגיע להסדר פיצוי מבלי לפנות לערכאות.
13. האם עצם ביטול צו ההרחקה מבטיח קבלת פיצוי?
    לא בהכרח. יש להוכיח גם שנגרם נזק ממשי ושלא הייתה הצדקה אמיתית להרחקה מלכתחילה.
14. האם בית המשפט נוטה לפסוק פיצוי במקרים כאלה?
    בתי המשפט נוקטים זהירות רבה, אך במקרים שבהם הוכח כי נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט – ניתן בהחלט לקבל פיצוי משמעותי.
15. האם ניתן לתבוע גם בגין עוגמת נפש?
    כן, בתי המשפט מכירים בעוגמת נפש ונזק רגשי כחלק מהנזקים הנגרמים עקב הרחקה שגויה.
16. האם פיצוי כזה ניתן גם במסגרת הליך גירושין?
    כן, אם צו ההרחקה הוצא כחלק מהליך גירושין והוכח כי נעשה בו שימוש מניפולטיבי – ניתן לכלול תביעה לפיצוי במסגרת זו.
17. כיצד משפיע פרסום ציבורי של ההרחקה על גובה הפיצוי?
    אם הפגיעה בשם הטוב הייתה פומבית או גרמה לנזק חברתי ממשי, ייתכן שהפיצוי יהיה גבוה יותר.
18. מה ההבדל בין ביטול צו להרחקה לבין פיצוי עליה?
    ביטול הצו מבטל את תוקפו המשפטי, בעוד שתביעת פיצוי עוסקת בהשלכות שנגרמו כתוצאה ממנו.
19. מהם הסיכויים להצליח בתביעה כזו?
    הסיכויים תלויים ביכולת להוכיח כי ההרחקה ניתנה על בסיס טענות שווא או שהמבקש פעל בזדון.
20. מה ניתן ללמוד מהמקרים שנפסקו בעבר בנושא זה?
    בתי המשפט הדגישו את חשיבות ההגנה על חפים מפשע מפני שימוש לרעה בצווי הרחקה, אך גם את הצורך באיזון מול הגנה על קורבנות אמיתיים.

הורחקתם מהבית שלא בצדק? אל תישארו לבד

משרד עורכי הדין רן רייכמן נמנה עם המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, ומתמחה גם במקרים של הרחקת שווא, לשון הרע ופיצויים בגין תלונות שקריות.
עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה, צוות המשרד יפעל במהירות להוכחת חוסר תום הלב, לביטול הצו ולתביעה לפיצוי הוגן.

צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית עם עו"ד רן רייכמן – וקבלו את ההגנה, הזכויות והצדק שמגיעים לכם במקרה של הרחקת שווא מהבית.