האם עקרות הינה עילה לגירושין – מה קובע הדין בישראל ומה המשמעות לבני הזוג

השאלה האם עקרות הינה עילה לגירושין היא אחת הסוגיות הרגישות והכואבות ביותר בדיני המשפחה. כאשר בני זוג נישאים, הם חולמים על חיים משותפים ועל הקמת משפחה, אך לעיתים המציאות הרפואית מערימה קשיים.
מצב שבו אחד מבני הזוג – גבר או אישה – אינו יכול להביא ילדים לעולם, מעלה לא רק שאלות רפואיות ואישיות קשות, אלא גם שאלות משפטיות והלכתיות:
האם ניתן לכפות גירושין במצב כזה?
האם בן הזוג הפורה רשאי לדרוש גט?
ומה זכויותיו של בן הזוג הסובל מעקרות מול דרישה כזו?

במאמר זה נבחן את הנושא האם עקרות הינה עילה לגירושין, על פי ההלכה, הפסיקה האזרחית והגישה המודרנית בישראל, תוך מתן דוגמאות מהפסיקה והמלצות מעשיות לבני זוג במצבים דומים.

 

רקע כללי – נישואין, פריון וזכות להורות

החוק וההלכה רואים ביכולת להקים משפחה חלק מרכזי במוסד הנישואין.
לכן, כאשר מתברר כי אחד מבני הזוג עקר – כלומר, אינו יכול להביא ילדים לעולם באופן טבעי – עשוי להתעורר קונפליקט קשה בין הרצון האישי של בן הזוג השני להיות הורה, לבין הנאמנות והאהבה לבן הזוג הקיים.

מבחינה רפואית, עקרות יכולה להיות זמנית או קבועה, ויכולה לנבוע מסיבות שונות – גנטיות, הורמונליות או אחרות.
אבל מבחינה משפטית, השאלה היא האם מצב רפואי זה מהווה עילה לגירושין.

 

הדין ההלכתי – עקרות כעילה לגירושין

לפי ההלכה היהודית, נושא זה מוסדר עוד מתקופת המשנה והתלמוד.
בהתאם להלכה, גבר מחויב במצוות פרו ורבו, ולכן אם אשתו אינה מצליחה להרות ממנו במשך עשר שנים – הוא רשאי ואף מצווה לגרשה, כדי שיוכל לקיים את המצווה.

נוסח ההלכה מופיע ב"שו"ע אבן העזר, סימן א’:

“היה נשוי עשר שנים ולא ילדה, יוציא ויתן כתובה, שמצווה עליו לפרות ולרבות.”

כלומר, לפי הדין הדתי, עקרות יכולה להוות עילה לגירושין מצד הגבר – אך האישה זכאית לכתובה מלאה, שכן אין מדובר באשמתה.

עם זאת, ההלכה אינה מחייבת את האישה להתגרש אם הגבר הוא העקר.
במקרה כזה, היא רשאית לבקש גירושין, אך אינה מחויבת לכך.

 

האם ניתן לכפות גט במקרה של עקרות

לפי הדין הדתי, רק במקרים מסוימים ניתן לכפות גט – כלומר, להורות על גירושין בניגוד לרצון אחד הצדדים.
אם הגבר מבקש להתגרש מאשתו לאחר 10 שנים ללא ילדים, ובית הדין קובע שאין סיכוי ממשי להרות – הוא רשאי לפסוק שעל האישה לקבל גט.
עם זאת, ברוב המקרים בתי הדין הרבניים נמנעים מכפייה, ומנסים להביא את הצדדים להסכמה, תוך המלצה על טיפולים רפואיים, פונדקאות או אימוץ.

במקרים שבהם מדובר בגבר עקר, לא ניתן לכפות עליו גירושין, אך האישה יכולה לבקש גט ולדרוש פיצוי מלא בהתאם לכתובה.

 

הדין האזרחי – האם עקרות נחשבת עילה לגירושין

במערכת המשפט האזרחית, שבה הסמכות לדון בענייני גירושין נתונה לבתי הדין הרבניים, אך הסכסוכים הרכושיים נדונים בבתי המשפט לענייני משפחה, אין התייחסות ישירה לעקרות כעילה לגירושין.
המערכת האזרחית אינה רואה בעקרות “אשמה” או “כשל בזוגיות”, ולכן אין סנקציה משפטית כלפי בן הזוג הסובל ממנה.

עם זאת, עקרות יכולה להוות גורם תורם להחלטה להיפרד, ולהשפיע על קביעת מזונות, כתובה או חלוקת רכוש – בהתאם לנסיבות.
בתי המשפט נוטים להימנע מהתערבות בשאלות רפואיות-אישיות, ורואים בכך עניין של בחירה אישית ומוסרית בין בני הזוג.

 

מה קורה כשבן זוג אחד רוצה ילדים והשני לא יכול

במקרים כאלה נוצרת דילמה מוסרית ורגשית קשה.
הצד הפורה טוען לזכותו להורות, ואילו הצד השני חושש מנטישה בשל בעיה רפואית שאינה באשמתו.
בתי הדין הרבניים נוטים לאזן בין שני האינטרסים – הזכות להורות מול הזכות לנישואין יציבים – אך אם ברור שאין תקווה רפואית, בית הדין ייטה לאפשר גירושין.

לדוגמה, במקרה שבו אובחן כי אישה אינה יכולה להרות כלל, ובני הזוג ניסו טיפולים במשך שנים ללא הצלחה, בית הדין קיבל את דרישת הבעל לגירושין, אך חייב אותו לשלם לה את מלוא כתובתה ותוספת נדיבה כפיצוי על מצבה.

 

כיצד מתייחסים בתי הדין לעקרות זמנית

כאשר מדובר בעקרות זמנית או במצב רפואי שניתן לטיפול – בתי הדין אינם ממהרים לאשר גירושין.
במקרים כאלה הם מפנים את בני הזוג לטיפולי פוריות, תרומת ביצית או פונדקאות, וממליצים להמתין עד לבירור רפואי מלא.
רק כאשר כל הניסיונות מוצו, ניתן לשקול גירושין.

 

מה לגבי פונדקאות ואמצעים רפואיים אחרים

במציאות של ימינו, כשקיימים פתרונות רפואיים מתקדמים כמו פונדקאות, תרומת זרע או תרומת ביצית, בתי הדין מתייחסים לעקרות בצורה מתונה יותר.
כל עוד קיימת אפשרות להביא ילד באמצעות שיטה הלכתית ומוכרת, בתי הדין יעדיפו שלא לפרק את הנישואין.

 

זכויות בן הזוג העקר

אם בן הזוג העקר מוצא את עצמו תחת לחץ להתגרש, הוא זכאי:

  1. לפיצוי כספי הולם, לרבות כתובה (אם מדובר באישה);
  2. להגנה משפטית מפני כפיית גט לא מוצדקת;
  3. לשימוע הוגן בבית הדין, שבו תישקלנה הנסיבות האישיות, הבריאותיות והזוגיות.

בנוסף, ניתן לפנות לייעוץ זוגי או גישור משפחתי כדי לנסות למצוא פתרון מוסכם – לרבות טיפולים רפואיים או אימוץ.

 

דוגמה מהפסיקה

במקרה שנדון בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, גבר ביקש להתגרש מאשתו לאחר 11 שנות נישואין ללא ילדים.
האישה הציגה מסמכים רפואיים המעידים כי הבעיה נעוצה בו, ולא בה.
בית הדין דחה את בקשתו לגירושין, וקבע כי אין לכפות עליה גט, שכן הוא עצמו הגורם לעקרות.
בנוסף, נקבע כי אם יתגרשו, יהיה עליו לשלם את מלוא כתובתה ואף פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש.

 

סיכום – האם עקרות הינה עילה לגירושין

לסיכום, התשובה לשאלה האם עקרות הינה עילה לגירושין תלויה בנסיבות המקרה ובזהות בן הזוג הסובל מהבעיה:

  1. כאשר מדובר באישה שאינה יכולה ללדת – לפי ההלכה, הבעל רשאי לבקש גירושין לאחר עשר שנים, אך עליו לשלם את מלוא כתובתה.
  2. כאשר הגבר הוא העקר – האישה רשאית לבקש גירושין, אך לא ניתן לכפות על הבעל לתת גט אלא אם כן יסכים לכך.
  3. מבחינת החוק האזרחי – עקרות אינה עילה מחייבת לגירושין, אלא נסיבה אישית שהצדדים צריכים להתמודד עמה בהסכמה.

בכל מקרה, בתי הדין ובתי המשפט בישראל מעודדים פתרונות של גישור, טיפול ופתרונות רפואיים, ורואים בגירושין מוצא אחרון בלבד.

 

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם עקרות הינה עילה לגירושין

  1. מהי המשמעות המשפטית של עקרות בהקשר של נישואין?
    עקרות מוגדרת כחוסר יכולת של אחד מבני הזוג להביא ילדים לעולם, בין אם מסיבות רפואיות פיזיות או אחרות. הנושא עשוי להשפיע על יחסי הנישואין, אך יש לבחון כל מקרה לגופו.
  2. האם עקרות הינה עילה לגירושין על פי הדין הדתי?
    על פי ההלכה, ייתכנו מקרים שבהם עקרות נחשבת לעילה לגירושין, במיוחד אם אחד מבני הזוג מעוניין בילדים ואין סיכוי רפואי להוליד.
  3. כיצד מתייחס הדין האזרחי לעקרות?
    הדין האזרחי בישראל אינו רואה בעקרות עילה אוטומטית לגירושין, אך היא יכולה להוות שיקול במסגרת בקשה לגירושין אם קיימת פגיעה ממשית בחיי הנישואין.
  4. מה נדרש להוכיח כדי לקבוע שעקרות היא סיבה מוצדקת לגירושין?
    נדרש להציג חוות דעת רפואית המאשרת את חוסר היכולת להוליד, וכן להראות שהמצב פוגע מהותית בקשר הזוגי.
  5. מה קורה אם בן הזוג מסרב להתגרש למרות העקרות?
    במקרים מסוימים בית הדין הרבני רשאי להורות על חיוב בגט אם נקבע כי אין סיכוי רפואי לילדים והמשך הקשר גורם סבל לצד השני.
  6. האם עקרות של האישה נחשבת לעילה שונה מעקרות של הגבר?
    כן. בהלכה יש הבחנה מסוימת – עקרות של הגבר עשויה לאפשר לאישה לדרוש גט, בעוד שעקרות של האישה נבחנת בזהירות רבה יותר לפי הנסיבות.
  7. האם ניתן להוכיח עקרות באמצעות טיפולי פוריות כושלים?
    כן. אם בני הזוג עברו טיפולים לאורך זמן ללא הצלחה, זה עשוי לשמש ראיה לכך שהבעיה רפואית קבועה.
  8. מה תפקידו של בית הדין הרבני במצב כזה?
    בית הדין בוחן את חוות הדעת הרפואיות, את טענות הצדדים ואת עמדותיהם לגבי המשך הקשר, ומכריע אם קיימת עילה לגירושין.
  9. האם עקרות נחשבת “אשמה” של אחד מבני הזוג?
    לא. מדובר במצב רפואי ולא בהתנהגות, ולכן אין מדובר באשמה אלא בנסיבות ביולוגיות או גנטיות.
  10. מה הדין אם בני הזוג נשואים שנים רבות ללא ילדים, אך אין הוכחה רפואית לעקרות?
    במקרה כזה לא ניתן לקבוע עקרות כעילה לגירושין באופן אוטומטי, אלא אם יש ראיות רפואיות ברורות לכך.
  11. האם ניתן לפסוק פיצויים או תנאים מיוחדים במקרה של גירושין עקב עקרות?
    במקרים מסוימים בית הדין או בית המשפט עשויים לשקול שיקולים הומניים ולפסוק מזונות או תמיכה כספית, בהתאם לנסיבות.
  12. מה קורה אם הצדדים מעוניינים להישאר יחד למרות העקרות?
    אם שני הצדדים מעוניינים להמשיך בחיי הנישואין, העקרות אינה מהווה בעיה משפטית. רק צד אחד יכול לטעון לעילה לגירושין.
  13. האם קיימת מגבלת זמן לאחר הנישואין שבה עקרות נבחנת?
    לרוב, בהלכה נהוג להמתין תקופה של עשר שנים לפני שקובעים שעקרות היא עילה לגירושין, אך הדבר תלוי בנסיבות המקרה.
  14. כיצד משפיעה עקרות על זכויות רכושיות בגירושין?
    אין לכך השפעה ישירה. חלוקת הרכוש נעשית לפי חוק יחסי ממון, ללא קשר לשאלה מי מהצדדים עקר או עקרה.
  15. מה הדין אם העקרות נבעה מטיפול רפואי או תאונה לאחר הנישואין?
    במקרים כאלה, לרוב בתי הדין אינם רואים בכך עילה לגירושין, אלא אם כן הצד השני מתעקש להתגרש בשל שינוי מהותי במערכת היחסים.
  16. האם ניתן לערער על החלטת בית הדין בנושא זה?
    כן. כל צד רשאי לערער לבית הדין הרבני הגדול אם הוא סבור שההחלטה בעניין הגירושין או הקביעה בדבר העקרות אינה מוצדקת.
  17. מהן האפשרויות המשפטיות במקרה שבו אין ילדים אך אין עקרות מוכחת?
    ניתן לבקש גירושין על בסיס חוסר התאמה, ניכור זוגי או פגיעה רגשית, אך לא בהכרח על בסיס עקרות.
  18. האם נדרש אישור רפואי מיוחד כדי להגיש תביעה לגירושין מטעמי עקרות?
    כן. בדרך כלל בית הדין דורש חוות דעת של רופאים מומחים לפוריות כדי לבחון את הטענות.
  19. מה תפקידו של עורך הדין במקרים כאלה?
    עורך דין לדיני משפחה יכול ללוות את ההליך, להגיש בקשה מנומקת לבית הדין, לאסוף ראיות רפואיות ולוודא שההליך מתנהל ברגישות.
  20. מה מומלץ לעשות לפני שמגישים תביעה לגירושין על בסיס עקרות?
    מומלץ לבדוק את כל האפשרויות הרפואיות, לשקול טיפול זוגי, ולפנות לייעוץ משפטי לפני קבלת החלטה על פירוק הנישואין.

 

מתמודדים עם סוגיה של עקרות או גירושין מסיבה רפואית? אתם לא לבד

משרד עורכי הדין רן רייכמן נחשב מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין.
עו"ד רן רייכמן, בעל ניסיון של למעלה מ־25 שנה, ייצג מאות לקוחות במקרים רגישים של גירושין הנובעים מבעיות רפואיות, אי־פריון ומחלוקות הלכתיות.
המשרד מעניק טיפול אישי, דיסקרטי ורגיש, תוך שמירה על זכויותיכם וחתירה לפתרון מיטבי – בבית הדין הרבני ובבית המשפט.

לקבלת ייעוץ ראשוני וללא התחייבות – פנו עוד היום לעו"ד רן רייכמן וצוות המשרד.

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן מלווה לקוחות כבר 25 שנים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.
המשרד מעניק יחס אישי לצד ידע משפטי רחב וניסיון רב בבתי המשפט ובבתי הדין.

זמינים בשבילך 24/7

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם:

זמינים 24/7