הבן קיבל מתנה מהאם לפני מותה, האחות פנתה לביהמ"ש – אחד הגורמים העיקריים לסכסוכים בתוך המשפחה הוא נושא הצוואה והירושה. בני משפחה יכולים להסתדר נהדר כל החיים, אבל כשזה מגיע לכסף – לעתים אין גבולות. במקרים רבים מדובר בסוגיות פשוטות למדי, אך לעתים לא כך הדבר, ואפילו רחוק מכך. בואו ניקח לדוגמה את המקרה הבא, של אח ואחות שהסתכסכו והגיעו עד לבית המשפט כדי לפתור את נושא הירושה.
השנה הייתה 1984. הוריהם של השניים ערכו צוואה הדדית, לפיה במקרה שאחד מהם ימות, כל הרכוש יעבור לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מותו יחולק הרכוש באופן שווה בין הבן והבת, אשר סובלת ממחלת נפש. במרוצת השנים רכש הזוג דירה עבור בתם לכבוד נישואיה, אך החליט לשמור עבור עצמם חצי מזכויות הנכס.
ב-1996 הלך האב לעולמו, ובהתאם לירושה אשתו קיבלה לחזקתה את כל רכושם. ב-1999 החליטה האם להעביר לבנה את הזכויות על הבית שבו התגוררה וכן את הזכויות על הבית שבו התגוררה בתה. לאחר מכן ערכה צוואה שנייה, בה כתבה שכל הרכוש שנותר יעבור לשני ילדיה.השנים חלפו וב-2011 גם האם הלכה לעולמה. בחלוף שנה, הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בעלה של הבת תביעה בשמה. על פי התביעה, טען הבעל שלאמו של אשתו לא הייתה כל זכות להעביר לאחיה את הדירה, ואף ביקש מבית המשפט לפסוק כי הסכם המתנה לא נערך כדין. הוא טוען כי על פי הצוואה השנייה שערכה האם, לאחר מותו של בן זוגה, נראה כי המנוחה התכוונה להוריש לשני ילדיה את כל רכושה באופן שווה.
האח מנגד, טען שיש להתבסס על הלכת זמיר, אשר קובעת שעצם קיום הצוואה ההדדית כלל לא מונע מבן הזוג שנותר בין החיים לעשות כרצונו ברכוש שירש. האח לא הסכים עם הטענות לפיהן הדירה הועברה בחוסר תום לב, ואף הוסיף כי אמו פחדה ממערכת היחסים של הבת עם בעלה (חששה שיעזוב בשל מצבה הנפשי).
בדבריו טען האח כי הוריו סייעו לאחותו בקביעות, והדירה שקיבל הייתה בשל הרצון של אמו לפצות אותו על אותן שנים. השופטת קיבלה את הטענות של האח, וגילתה כי לא נכתב כל דבר בצוואה אשר ממנו ניתן להסיק כי ההורים התכוונו למנוע מהצד השני מלערוך צוואה חדשה.
בעקבות זאת נקבע כי לא הייתה שום מניעה חוקית להעביר במתנה את הדירה לנתבע, ושההסכם הנו בתוקף. השופטת אף חייבה את בעלה של האחות לשלם שכר הוצאות משפט וטרחת עורך דין לאח בסך 7,000 שקל.
למעבר לכתבה המקורית לחץ כאן
ליצירת קשר עם המשרד בנושאי צוואה, ירושה ועיזבון – חייגו 03-7524213 או השאירו פ
