היקף החובה של האב והאם במזונות ילדים – אבות ואימהות רבים לילדים, שעברו תהליך גירושין, מוצאים עצמם בתקופה שלאחר הגירושין דואגים לצורכי הקטינים בדמות תשלום מזונות ילדים. מקור החיוב הוא בהלכה היהודית, לפיה על האב לזון את ילדיו בצורכיהם ההכרחיים עד לגיל 6. עם הזמן, הורחבה תקופה זו לגיל 15. מעבר לכך מדובר בחיוב מדין צדקה, ובכל מקרה חיוב האב מסתיים כאשר הקטינים מגיעים לגיל 18. מעבר לגיל זה, החבות לשאת במזונות ילדים בגירים חלה על האב והאם (בתקופת הצבא).
מהי החבות של האב במזונות הילדים?
כאמור, האב מחויב אבסולוטית לשאת בצורכי הילדים ההכרחיים עד שאלו מגיעים לגיל 15: הנעלה וביגוד, הוצאות בריאות, מדור ואחזקת מדור, חינוך וכמובן מזון. הפסיקה אמדה את שיעור הצרכים ההכרחיים המינימליים לקטין, ללא מדור, ב-1,250 ש"ח לחודש. מעבר לכך, על האב להבטיח שלקטינים תהיה קורת גג (או מדור, באמצעות תשלום). לכן, אם האם משלמת משכנתא או שכירות, האב יצטרך להוסיף את השתתפותו במדור עבור הקטין, על פי מספר הילדים.
ברור כי על דמי השכירות או המשכנתא להיות מידתיים ומותאמים לבית המגורים שבו התגוררה המשפחה לפני הפירוד. ההנחה היא שהפירוד הוביל להפחתה במספר הנפשות בבית ולכן האישה והילדים המשותפים יוכלו להסתפק בדירה צנועה יותר.
חשוב: כיום אין אחידות בפסיקה בשאלה אם 1,250 ש"ח (מזונות הכרחיים) כוללים את חלק הקטין בהוצאות אחזקת הבית – ברמת החשבונות השוטפים. לכן, חשוב להגיש את התביעה למזונות לא רק לבית המשפט ולא לבית הדין, אלא גם לבית המשפט במחוז שמתאים לכם.
ומהי חבות האם?
בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין של בית המשפט העליון שקבעו כי כאשר נקבע גובה המזונות, יש להתחשב ביכולתו הכלכלית של האב ובהכנסת האם. פסקי הדין לא מתייחסים לגילאי הילדים (עד 15 או מעל), מה שהביא לפסיקות שונות של שופטים שונים במחוזות שונים. ישנם שופטים שיפרשו את פסק הדין כמקדם שוויון בנטל בין ההורים ויטילו על האם להשתתף במזונות הילדים עם האב, ושופטים שלא יעשו זאת.
יש לציין כי הוצאות חינוך חלות על האב עד לשעה 13:20. מעבר לשעה זו, אם מדובר בצהרון למשל, אליו האם רשמה את הקטין כדי שהיא תוכל לעבוד, המגמה של בית המשפט היא להכיר ברישום לצהרון כצורך שאינו הכרחי. לכן, מטיל בדרך כלל בית המשפט את הנטל בעלויות הצהרונים על שני ההורים.
