הענקה פסולה – איך החוק מגן מפני הברחת נכסים?

הענקה פסולה היא אחד המונחים החשובים והטעונים ביותר בדיני משפחה ובדיני חדלות פירעון. מדובר במצב שבו אדם מעביר נכסים, כספים או זכויות לאדם אחר – בן זוג, ילד, קרוב משפחה או צד שלישי – במטרה להסתיר אותם מנושים, מבית המשפט או מבני משפחה אחרים.
החוק בישראל רואה בכך מעשה חמור, ולעיתים אף פלילי, ומאפשר לבית המשפט לבטל את ההענקה ולהחזיר את הנכסים למקומם החוקי.

במאמר זה נבין לעומק מהי הענקה פסולה, באילו מקרים היא עלולה להתרחש, כיצד מזהים אותה, מה קובע החוק, ומה ניתן לעשות אם אתם חושדים בהברחת רכוש שנעשתה על חשבונכם.

מהי הענקה פסולה – הגדרה משפטית בסיסית

המונח הענקה פסולה מתייחס להעברה של נכסים או זכויות שנעשתה שלא בתום לב, או כאשר המעניק לא קיבל בתמורה ערך אמיתי.
לדוגמה: אדם המעביר דירה לבנו כדי להימנע מתשלום חובות, או בן זוג שמעביר כספים מחשבון משותף לחשבון על שם אחיו לפני גירושין.

על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל (וכיום לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), כל הענקה שנעשתה במטרה לפגוע בנושים או להבריח נכסים, עשויה להיחשב הענקה פסולה ולבוטל.

הענקה פסולה בהליכי גירושין – תופעה שכיחה

אחת הסיטואציות הנפוצות ביותר שבהן מתרחשת הענקה פסולה היא בזמן הליך גירושין.
לעיתים, אחד מבני הזוג, מתוך חשש שייאלץ לחלוק רכוש או לשלם מזונות, מנסה להעביר נכסים על שם בני משפחה אחרים.

כך, למשל:

1. בן זוג שמעביר דירה על שם הוריו לפני פתיחת הליך גירושין.
2. העברת כספים לחברה בבעלות מקורב כדי להסתירם מהאיזון הרכושי.
3. רישום רכב או עסק על שם ילד בגיר או אח כדי להימנע מחשיפה.

בתי המשפט לענייני משפחה מזהים היטב מצבים כאלה, ובמקרים רבים מורים על ביטול ההעברה והשבת הנכס לקופה המשותפת.
במילים אחרות – הענקה פסולה לא רק שאינה מגנה על המבריח, אלא עלולה לפעול נגדו.

איך בית המשפט מזהה הענקה פסולה?

בתי המשפט בוחנים מספר אינדיקציות כדי לזהות אם ההעברה נעשתה בתום לב או שמדובר בהברחת רכוש מכוונת:

1. מועד ההעברה – האם היא נעשתה סמוך לפתיחת הליך משפטי או גירושין?
2. יחסי הקרבה – האם הנכס הועבר לבן משפחה קרוב או לאדם שאין קשר עסקי עמו?
3. תמורה ממשית – האם הועבר סכום כסף אמיתי בתמורה לנכס?
4. שליטה בפועל – האם המעניק ממשיך להשתמש בנכס גם לאחר ההעברה?

כאשר מתקיימים כמה מהתנאים הללו, ייטה בית המשפט לקבוע כי מדובר ב־הענקה פסולה ולבטל אותה.

הענקה פסולה בהליכי חדלות פירעון

לא רק דיני המשפחה מתמודדים עם תופעה זו. גם בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל לשעבר), חייבים רבים מנסים "להעלים" נכסים כדי להימנע מתשלום לנושים.
במקרים כאלה, הנאמן או בית המשפט רשאים להחזיר את הנכס לעיזבון החייב, גם אם הוא נרשם על שם אחר.

לפי החוק, אם ההענקה נעשתה בתוך שנתיים לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון – חזקה שהיא פסולה.
אם נעשתה בתוך עשר שנים, ניתן לבטלה אם הוכח כי מטרתה הייתה הברחת רכוש.

כלומר, גם אם עברו שנים מאז ההעברה – הענקה פסולה יכולה להיחשף ולהיות מבוטלת.

הענקה פסולה מול הענקה לגיטימית – ההבדל הדק

לא כל העברה של נכסים נחשבת פסולה. ישנן הענקות לגיטימיות – כמו מתנה אמיתית או עסקה מסחרית שנעשתה בתום לב ובתמורה מלאה.
המבחן המרכזי הוא כוונת המעניק – האם רצה להסתיר את הנכס מאדם אחר או ניסה באמת להעניק מתנה מתוך רצון אמיתי?

לדוגמה, הורה המעביר דירה לילדיו כחלק מתכנון משפחתי תקין, כאשר אין חובות ואין הליך משפטי באופק – זו אינה הענקה פסולה.
לעומת זאת, אם ההעברה נעשתה כשהמעניק כבר ידע על הליך משפטי מתקרב – היא עלולה להיחשב כהברחה.

דוגמאות אמיתיות מהפסיקה

בתי המשפט בישראל עסקו בעשרות מקרים של הענקה פסולה:

1. במקרה אחד, גבר שהעביר את דירתו לאחיו חודש לפני פתיחת תיק גירושין – ההעברה בוטלה.
2. במקרה אחר, חייב שניסה להסתיר עסק פעיל על שם אשתו – בית המשפט הורה להעביר את הבעלות לנאמן.
3. באירוע נוסף, אישה שקיבלה מתנה גדולה מאביה רגע לפני שנכנסה להליך פשיטת רגל – המתנה הושבה לעיזבון.

המסקנה ברורה: בית המשפט רואה בהענקה שנעשית במטרה להונות או להבריח נכסים – הענקה פסולה מובהקת.

מה ניתן לעשות אם חושדים בהענקה פסולה?

אם אתם חושדים שבני משפחה, יורש אחר, בן זוג או חייב העבירו נכסים במרמה, ניתן לפעול במספר דרכים:

1. פנייה לבית המשפט בבקשה לביטול ההענקה.
2. הגשת תביעה למתן חשבונות או גילוי מסמכים.
3. שימוש בחוקר פרטי לאיתור נכסים שהועברו.
4. פנייה לנאמן או למנהל העיזבון בבקשה לבדוק העברות כספיות חשודות.

פעולה מהירה וייעוץ משפטי מקצועי יכולים למנוע אובדן נכסים משמעותיים.

כיצד ניתן להימנע מהאשמה בהענקה פסולה?

אם אתם מעוניינים להעביר נכס אמיתי או מתנה לבן משפחה, חשוב לעשות זאת בשקיפות ובאופן מתועד:

1. ערכו הסכם מתנה בכתב אצל עורך דין.
2. ציינו במפורש שאין חובות או הליכים משפטיים נגדכם.
3. בצעו את ההעברה בתמורה הוגנת אם מדובר בעסקה.
4. שמרו אסמכתאות להוכחת כוונה תמת לב.

כך תוכלו להוכיח שההעברה לא נועדה להונות איש, ולהגן על עצמכם מפני טענות של הענקה פסולה.

איך משרד עו״ד רן רייכמן יכול לסייע?

משרד עו״ד רן רייכמן הוא מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הירושות והעיזבונות, עם ניסיון של למעלה מ־25 שנים בניהול תיקים מורכבים הכוללים טענות של הענקה פסולה, הברחת נכסים, וערעורים על הסכמי חלוקת רכוש.
עו״ד רייכמן וצוותו יודעים כיצד לזהות הענקות חשודות, לאתר נכסים שהועברו במרמה, ולהשיבם לעיזבון או לרכוש המשותף.
המשרד מייצג לקוחות בכל הערכאות – מבתי המשפט לענייני משפחה ועד לבית המשפט העליון – תוך מתן ליווי אישי, דיסקרטי ורגיש.

הענקה פסולה – לא משחקים עם החוק

לסיכום, הענקה פסולה היא לא רק בעיה מוסרית – היא עבירה משפטית שיכולה לגרור ביטול העברות, השבת נכסים ואף סנקציות פליליות.
בין אם מדובר בהברחת נכסים בהליכי גירושין, בהעברה מחשידה בין בני משפחה, או בהענקה של חייב ערב פתיחת הליך חדלות פירעון – החוק בישראל נוקט יד קשה נגד ניסיונות התחמקות.

אם אתם חושדים שנכס הועבר שלא כדין, או שאתם חוששים שהעברה שביצעתם תיתפס כפסולה, פנו מיד לעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה והעיזבון.

שאלות ותשובות נפוצות 

1. מה משמעות המונח "הענקה פסולה"?
   הענקה פסולה היא פעולה שבה חייב מעביר נכס או כסף לצד שלישי, במטרה להתחמק מתשלום חובות לנושיו. מדובר בעסקה שהחוק עשוי לבטל כדי להחזיר את הנכס למסת הנכסים של החייב.
2. באילו מצבים נחשבת הענקה לפסולה?
   כאשר מוכח שההענקה בוצעה ללא תמורה אמיתית, או שנעשתה בזמן שהחייב היה חדל פירעון, כדי למנוע מהנושים לגבות את חובם.
3. מה מטרת החוק האוסר על הענקה פסולה?
   המטרה היא להגן על הנושים ולמנוע הברחת נכסים מצד חייבים, כך שכל הנכסים יחולקו באופן הוגן במסגרת ההליך המשפטי.
4. האם כל הענקה נחשבת לפסולה אוטומטית?
   לא. רק הענקות שבוצעו מתוך כוונה להבריח נכסים או שנעשו כאשר החייב לא היה מסוגל לשלם את חובותיו עשויות להיפסל.
5. כיצד נבדקת כוונת החייב בעת ההענקה?
   בית המשפט בוחן את הנסיבות – מועד ההעברה, סוג הקשר בין הצדדים, התמורה שניתנה והאם החייב היה במצב כלכלי קשה בזמן הפעולה.
6. האם ניתן לבטל הענקה שבוצעה שנים לפני פתיחת הליך פשיטת רגל?
   כן, אם היא עומדת בתנאים הקבועים בחוק חדלות פירעון, ניתן לבטל הענקה גם אם עברה תקופה ממושכת ממועד ביצועה.
7. מה קובע חוק חדלות פירעון לגבי הענקות פסולות?
   החוק מעניק לבית המשפט סמכות לבטל הענקה שנעשתה ללא תמורה עד עשר שנים לפני פתיחת ההליך, אם הוכח שהייתה בה כוונה לפגוע בנושים.
8. מה ההבדל בין הענקה בתמורה להענקה ללא תמורה?
   הענקה בתמורה כוללת קבלת ערך ממשי (כמו כסף או נכס אחר), בעוד הענקה ללא תמורה היא מתנה – שהיא החשודה העיקרית בהברחת נכסים.
9. האם העברת נכס לבן משפחה עלולה להיחשב הענקה פסולה?
   בהחלט. אם ההעברה נעשתה ללא תמורה ובמועד קרוב לכניסת החייב לקשיים כלכליים, היא עלולה להיפסל.
10. מי רשאי לבקש את ביטול ההענקה?
    הנאמן שמונה לניהול נכסי החייב או אחד הנושים יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את העסקה.
11. מה קורה אם בית המשפט קובע שהייתה הענקה פסולה?
    הנכס או הכספים יוחזרו למסת הנכסים של החייב, ויחולקו בין הנושים לפי סדר העדיפויות שנקבע בחוק.
12. האם ניתן להעניש את מקבל ההענקה?
    אם הוכח כי ידע שמדובר בהברחת נכסים, ניתן לחייבו להחזיר את הנכס ואף להטיל עליו סנקציות כספיות.
13. מה המשמעות של הענקה בין בני זוג?
    גם הענקה בין בני זוג נבחנת בזהירות רבה, מאחר שהיא עשויה לשמש להסתרת רכוש או העברת נכסים כדי למנוע גבייה מנושים.
14. האם הענקה פסולה קיימת גם מחוץ להליכי פשיטת רגל?
    כן, גם בהליכי הוצאה לפועל ניתן לטעון להענקה פסולה ולבקש ביטול של פעולות שנעשו כדי להבריח רכוש.
15. מה ההבדל בין הענקה פסולה לבין העברה לגיטימית של נכסים?
    הבדל מרכזי הוא בכוונה ובתמורה – העברה לגיטימית נעשית כחלק מעסקה רגילה ובתום לב, בעוד הענקה פסולה נועדה להסתיר נכסים.
16. כיצד נושים יכולים לגלות הענקה פסולה?
    באמצעות בדיקת מסמכים, רישומי מקרקעין, חשבונות בנק ודוחות כספיים, או בעזרת חקירות כלכליות.
17. מה תפקידו של הנאמן בהקשר זה?
    הנאמן בודק את עסקאות העבר של החייב, מאתר הענקות חשודות ופועל לביטולן באמצעות בקשה לבית המשפט.
18. האם הענקה שנעשתה בתום לב יכולה להתבטל בכל זאת?
    כן, אם היא פגעה בפועל בנושים, גם ללא כוונה רעה, רשאי בית המשפט לבטלה כדי להבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים.
19. מה העונשים האפשריים בגין הענקה פסולה?
    מעבר לביטול העסקה, ייתכנו סנקציות אזרחיות ואף פליליות, אם הוכח שהייתה כוונה להונות את הנושים.
20. כיצד ניתן להימנע ממצב של הענקה פסולה?
    יש להימנע מהעברת נכסים ללא תמורה בזמן חובות, לפעול בשקיפות מול הנושים ולפנות לייעוץ משפטי לפני כל פעולה פיננסית משמעותית.

חושדים בהברחת רכוש או בהענקה פסולה? פנו אלינו

משרד עו״ד רן רייכמן עומד לשירותכם עם ניסיון רב בניהול מקרים של הענקה פסולה, הברחת נכסים ומחלוקות בין יורשים או בני זוג.
צרו קשר כבר היום לייעוץ דיסקרטי ומקצועי – ונבטיח שהזכויות שלכם יישמרו, שהנכסים יחזרו למקומם החוקי, ושהאמת תצא לאור.