כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים – כל מה שהורה גרוש חייב לדעת לפני הכרעת בית המשפט

כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים? שאלה זו נחשבת לאחת המרכזיות והרגישות ביותר בכל הליך גירושין או פרידה בין הורים. החלטת בית המשפט בעניין המשמורת משפיעה באופן ישיר על חיי הילד, על הקשר שלו עם כל אחד מההורים, ועל התפקוד היומיומי של המשפחה לאחר הפירוד. קביעת בעל המשמורת אינה מתבצעת לפי מין ההורה או לפי מי שמרוויח יותר, אלא לפי עיקרון אחד מרכזי שעליו מושתת כל הדין המשפחתי בישראל – טובת הילד.

במאמר זה נפרט כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים, אילו שיקולים משפיעים על ההחלטה, מה ההבדל בין סוגי המשמורות, מה קובעת הפסיקה החדשה, ואיך עורך דין מומחה לדיני משפחה יכול לסייע לכם לשמור על זכויותיכם ההוריות.

 

מהי משמורת ילדים

משמורת ילדים היא הסמכות והאחריות ההורית המרכזית לגידול הילד – לרבות חינוכו, בריאותו, רווחתו ומקום מגוריו.
כיום, החוק מדבר על "אחריות הורית משותפת", אך במקרים של פירוד או גירושין יש צורך לקבוע אצל מי מההורים יגור הילד ברוב ימות השבוע – וזהו ההורה שנחשב בעל המשמורת.

 

כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים

קביעת בעל המשמורת נעשית על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם למקום שבו נפתח ההליך.
ההחלטה מתקבלת לאחר בחינת שורה של שיקולים, כאשר המרכזי שבהם הוא – טובת הילד.

הפסיקה קובעת כי טובת הילד נבחנת על פי שלושה היבטים עיקריים:

  1. רווחתו הנפשית והרגשית של הילד.
  2. יציבות סביבתית וחינוכית.
  3. קשר רגשי משמעותי עם שני ההורים.

עו"ד רן רייכמן, מומחה לדיני משפחה, מסביר כי “בית המשפט אינו שואל מי ההורה ה’טוב יותר’, אלא מהי המסגרת שתשרת בצורה הטובה ביותר את הצרכים הרגשיים, הנפשיים והחינוכיים של הילד.”

 

מהם סוגי המשמורות האפשריים

לפני שנבין כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים, חשוב להכיר את סוגי המשמורות:

  1. משמורת בלעדית – הילד מתגורר אצל אחד ההורים, וההורה השני מקיים הסדרי שהות (זמני ראייה).
  2. משמורת משותפת – הילד חולק את זמנו באופן שוויוני בין שני ההורים, לרוב 50%-50%.
  3. משמורת פיזית משותפת עם הורה מרכז – הילד שוהה זמן שווה כמעט, אך אחד ההורים מוגדר כאחראי העיקרי לצרכים הלוגיסטיים.

 

כיצד נקבע בעל משמורת כאשר אין הסכמה בין ההורים

כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה על נושא המשמורת, בית המשפט נדרש להכריע לאחר בדיקה מעמיקה הכוללת:

  1. תסקיר של עובד סוציאלי מטעם יחידת הסיוע של בית המשפט.
  2. ראיונות עם ההורים ועם הילד (אם הוא בגיל מתאים).
  3. בדיקת סביבת המגורים של כל אחד מההורים – תנאים פיזיים, קירבה למסגרת חינוכית, ועוד.
  4. בדיקת היכולת ההורית של כל צד – זמינות, מעורבות, תמיכה רגשית ויכולת לגדל את הילד לאורך זמן.

לאחר מכן מגיש העובד הסוציאלי חוות דעת לבית המשפט, ובה המלצה על הסדר המשמורת המתאים ביותר.

 

עקרון העל – טובת הילד

עקרון טובת הילד הוא הבסיס להחלטה. בית המשפט אינו פוסק לפי נוחות ההורה, אלא לפי מה שנכון לילד.
בין השיקולים שנבחנים:

  1. גילו של הילד וצרכיו ההתפתחותיים.
  2. קשר רגשי עם כל אחד מההורים.
  3. יכולת כלכלית ויכולת לספק מסגרת יציבה.
  4. מידת שיתוף הפעולה בין ההורים.
  5. שמירה על שגרת חיים יציבה (חברים, בית ספר, סביבה מוכרת).

 

כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים בגילאים שונים

בתי המשפט מתייחסים לגיל הילד כגורם משמעותי בהחלטה:

  1. ילדים עד גיל 6 – בעבר הייתה נהוגה "חזקת הגיל הרך", שלפיה ילדים קטנים נשארו אצל האם, אך כיום הפסיקה מכירה ביותר ויותר מקרים של משמורת משותפת גם בגילאים צעירים, אם הדבר משרת את טובת הילד.
  2. ילדים בגילאי 6–12 – זהו טווח שבו נבחנת מידת המעורבות של כל אחד מההורים בחיי הילד. ככל ששני ההורים שווים ביכולותיהם, בית המשפט יעדיף משמורת משותפת.
  3. ילדים מעל גיל 12 – בית המשפט עשוי לשקול את רצונו של הילד, ולתת לו משקל משמעותי בהחלטה, אם דעתו מגובשת.

 

מה תפקידו של תסקיר סעד בקביעת המשמורת

תסקיר סעד הוא כלי חשוב מאוד בקביעת בעל המשמורת. העובד הסוציאלי שממונה על ידי בית המשפט בוחן את סביבת הילד, משוחח עם ההורים ועם הילד, ובסוף מגיש המלצה מנומקת באיזה מבנה משמורת כדאי לבחור.

בתי המשפט לרוב נוטים לאמץ את התסקיר, אלא אם קיימות ראיות חזקות הסותרות אותו.

 

האם משמורת נקבעת לצמיתות

לא. פסיקת משמורת ניתנת לשינוי אם חלו שינויים מהותיים בנסיבות – למשל:

  1. מעבר דירה של אחד ההורים למקום מרוחק.
  2. שינוי במצב הבריאותי או הכלכלי.
  3. שינוי בקשר של הילד עם אחד ההורים.
    במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה לשינוי משמורת ולבקש בחינה מחודשת של טובת הילד.

 

כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים במצבי קונפליקט גבוה

כאשר בין ההורים קיים סכסוך חריף או תקשורת הרסנית, בית המשפט יעדיף לקבוע משמורת בלעדית אצל ההורה היציב יותר, על מנת למנוע חשיפת הילד לעימותים.
במקרים כאלה, ההורה השני יקבל הסדרי שהות מוגדרים בלבד, ולעיתים אף תחת פיקוח.

עו"ד רן רייכמן מסביר כי “מערכת המשפט רואה חשיבות עליונה ביציבות רגשית לילד. כאשר ההורים מצויים במאבק הרסני, האחריות של בית המשפט היא לבחור במסגרת שתגן על הילד מפני הסכסוך.”

 

כיצד עורך דין יכול לסייע בקביעת המשמורת

הליך של קביעת משמורת הוא מורכב וטעון רגשית. עורך דין מנוסה לדיני משפחה יודע ללוות את ההורה בהצגת הראיות, בהכנת התסקיר ובבניית טיעון משפטי המבליט את טובת הילד ואת הקשר ההורי.

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והמשמורת, מייצג הורים זה למעלה מ־25 שנה בהליכי גירושין, משמורת והסדרי ראייה.
המשרד פועל תמיד לפי עקרון אחד – שמירה על טובת הילד תוך הגנה על זכויות ההורה.

 

לסיכום – טובת הילד היא המפתח לקביעת המשמורת

השאלה כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים נענית בעיקר באמצעות עיקרון טובת הילד.
בית המשפט בוחן מי מההורים מספק לילד סביבה יציבה, תומכת ואוהבת, תוך שמירה על הקשר עם שני ההורים במידת האפשר.

כיום, יותר מאי פעם, בתי המשפט נוטים לעודד משמורת משותפת כאשר הדבר אפשרי ומשרת את טובת הילד.

 

שאלות ותשובות נפוצות – כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים

  1. מהי משמורת ילדים?
    משמורת ילדים מתייחסת לקביעת ההורה שאצלו ישהו הילדים עיקר זמנם, והוא האחראי המרכזי לגידולם ולטיפול בענייניהם היומיומיים.
  2. כיצד נקבע בעל משמורת על ילדים בישראל?
    ההחלטה מתקבלת על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לטובת הילדים, תוך התחשבות בנסיבות המשפחתיות ובקשר עם שני ההורים.
  3. מהו העיקרון המרכזי שמנחה את בית המשפט בקביעת המשמורת?
    העיקרון המנחה הוא טובת הילד – בית המשפט יבחן היכן הילד יזכה ליציבות, ביטחון רגשי וסביבה תומכת.
  4. האם גיל הילדים משפיע על ההחלטה?
    כן. בגילאים צעירים יש נטייה להשאיר את הילדים עם האם, אך עם השנים נבחנת כל משפחה לפי נסיבותיה, ללא כלל קבוע.
  5. האם הילדים נשאלים לדעתם?
    ילדים בוגרים, לרוב מעל גיל 10–11, יכולים להביע את עמדתם בפני יחידת הסיוע או פקידת הסעד, אך ההכרעה הסופית נתונה לבית המשפט.
  6. מה ההבדל בין משמורת מלאה למשמורת משותפת?
    משמורת מלאה משמעה שהילדים מתגוררים אצל הורה אחד עיקרי, בעוד שמשמורת משותפת מחלקת את זמני השהות והאחריות בין שני ההורים באופן שוויוני.
  7. כיצד נבחן הקשר של כל הורה עם הילדים?
    בית המשפט בוחן דפוסי טיפול קודמים, רמת מעורבות רגשית, זמינות ההורה, ויכולת לספק יציבות וביטחון לילדים.
  8. מה תפקיד פקידת הסעד בתהליך?
    פקידת הסעד (עובדת סוציאלית) עורכת תסקיר על ההורים והילדים, ממליצה על סוג המשמורת, ובית המשפט מסתמך על חוות דעתה.
  9. מה קורה אם שני ההורים דורשים משמורת מלאה?
    בית המשפט בוחן את מכלול הנתונים – מי ההורה המרכזי בגידול הילדים עד כה, מה רמת המסוגלות ההורית, ומה טובתם של הילדים.
  10. האם אפשר לשנות החלטת משמורת בעתיד?
    כן. אם חל שינוי מהותי בנסיבות – כמו מעבר דירה, שינוי במצב ההורה או הילד – ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת המשמורת.
  11. מה תפקידו של עורך הדין בתהליך קביעת המשמורת?
    עורך הדין מייצג את ההורה, מגיש טיעונים משפטיים וראיות, ומוודא שטובת הילדים מוצגת כראוי בפני בית המשפט.
  12. מה המשמעות של הסדרי ראייה או זמני שהות?
    גם כאשר המשמורת נקבעת להורה אחד, ההורה השני זכאי לפגוש את ילדיו בזמנים קבועים – אלו נקראים זמני שהות.
  13. האם הכנסות ההורים משפיעות על קביעת המשמורת?
    לא באופן ישיר, אך יכולת כלכלית עשויה להשפיע על איכות החיים שההורה יכול להעניק לילדים.
  14. מהי משמעותו של “הורה מרכזי” במשמורת משותפת?
    גם במשמורת משותפת, ייתכן שהורה אחד יוגדר כמרכזי לצורך קבלת החלטות או ניהול עניינים שוטפים של הילדים.
  15. מה קורה במקרים של אלימות במשפחה?
    במקרים כאלה, בית המשפט ישקול בזהירות רבה מי מההורים מסוגל להעניק סביבה בטוחה לילדים, ואף עשוי לשלול משמורת מהורה אלים.
  16. האם ניתן להגיע להסכמה על המשמורת מחוץ לבית המשפט?
    כן. ההורים יכולים לערוך הסכם משמורת ולהביאו לאישור בית המשפט, כל עוד ההסכם תואם את טובת הילדים.
  17. כיצד נבחנת המסוגלות ההורית של כל צד?
    באמצעות תסקירים מקצועיים, חוות דעת פסיכולוגיות, ולעיתים גם שיחות עם גורמים חינוכיים או טיפוליים המלווים את הילדים.
  18. האם ההורה הלא משמורן חייב במזונות ילדים?
    כן. גם אם אין לו משמורת, ההורה חייב להשתתף בהוצאות גידול הילדים לפי חלקו היחסי בהכנסות.
  19. מה ההבדל בין משמורת לבין אפוטרופסות?
    משמורת מתייחסת לטיפול היומיומי בילדים, ואילו אפוטרופסות כוללת את הזכות לקבל החלטות משמעותיות בחייהם, כמו חינוך ובריאות.
  20. מה כדאי לעשות לפני פתיחת הליך לקביעת משמורת?
    מומלץ לפנות לייעוץ משפטי, לנסות להגיע להסכמות בהליך גישור, ולהתמקד בטובת הילדים ולא במאבק בין ההורים.

 

רוצים להגדיל את סיכויי המשמורת אצלכם?

פנו עוד היום למשרד עורכי הדין רן רייכמן – מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, המשמורת והגירושין.
צוות המשרד יבחן את נסיבות חייכם, יכין אתכם לתהליך המשפטי, ויילחם עבורכם ועבור ילדיכם במקצועיות וברגישות.

☎️ משרד עורכי דין רן רייכמן – 25 שנות ניסיון בדיני משפחה ומשמורת ילדים.
כי כשמדובר בילדים שלכם – אין פשרות על טובתם.

 

 

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן מלווה לקוחות כבר 25 שנים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.
המשרד מעניק יחס אישי לצד ידע משפטי רחב וניסיון רב בבתי המשפט ובבתי הדין.

זמינים בשבילך 24/7

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם:

זמינים 24/7