מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה – הסיבות, ההשלכות והפתרונות המשפטיים האפשריים בישראל

מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה – שאלה כואבת ומורכבת הנוגעת לאחת הסוגיות הרגישות ביותר בדיני המשפחה בישראל. אישה “עגונה” היא אישה שבעלה מסרב או אינו מסוגל לתת לה גט, והיא נותרת כבולה לנישואיה גם כאשר הקשר הזוגי הסתיים מזמן. מציאות זו עלולה להימשך שנים ארוכות ולגרום לפגיעה קשה בכבודה, בחירותה ובזכותה להקים חיים חדשים.

במאמר זה נבחן לעומק מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה – מההיבט ההלכתי, המשפטי והחברתי. נציג את המצבים השונים שבהם אישה עלולה למצוא את עצמה במעמד עגונה, מה עושים בתי הדין הרבניים כדי לסייע, ומהם הפתרונות המשפטיים האפשריים במצבים כאלה.

מה פירוש המונח “עגונה”

המונח “עגונה” מקורו בהלכה היהודית ומתייחס לאישה נשואה שבעלה נעלם, מסרב לתת גט או שאינו מסוגל לעשות זאת, ולכן היא אינה יכולה להינשא מחדש על פי ההלכה.
המשמעות המעשית היא שאותה אישה “כבולה” לנישואיה, גם אם למעשה אין כל קשר זוגי או רגשי בין בני הזוג זה שנים.

בהלכה ובמשפט העברי, רק הבעל הוא זה שיכול לתת גט, ולכן כל עוד הוא מסרב – האישה נשארת נשואה מבחינה הלכתית, גם אם קיבלה גירושין אזרחיים בחו"ל או נפרדה בפועל.

מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה

ישנם מספר גורמים עיקריים שמובילים לכך שאישה תוכר כעגונה. חלקם נובעים ממקרים טרגיים, אחרים ממאבקי כוח או מרצון לשלוט ולהתנקם.

1. סרבנות גט מצד הבעל

זהו הגורם המרכזי והנפוץ ביותר. מדובר במצב שבו הבעל מסרב לתת גט לאשתו למרות החלטת בית הדין הרבני שמחייבת אותו בכך.
הסיבות לסרבנות מגוונות:

1. נקמה או רצון לפגוע באישה.
2. ניסיון להשיג יתרון כלכלי או רכושי.
3. לחץ להשגת הסכמות בנושאים כמו משמורת או רכוש.
4. אמונה דתית או השקפת עולם נוקשה.

במקרים כאלה, האישה מוצאת עצמה חסרת אונים – היא אינה יכולה להמשיך בחייה, להינשא או להביא ילדים במסגרת חדשה, משום שילדים מנישואין כאלה עלולים להיחשב “ממזרים” לפי ההלכה.

2. היעלמות הבעל או סירוב לשתף פעולה

לעיתים מדובר בבעל שנעלם – בארץ או בחו"ל – ואין דרך לאתרו כדי למסור לו את כתב הגירושין.
במקרים אחרים, הבעל פשוט מסרב להופיע בבית הדין, מתעלם מהזימונים ונמנע מכל תקשורת.
מצבים אלה הופכים את האישה לעגונה בפועל, גם אם לא מדובר בסירוב מפורש.

3. בעל שנמצא במצב רפואי או נפשי קשה

ישנם מקרים שבהם הבעל מאושפז במוסד פסיכיאטרי, סובל ממחלה קשה או איבד את יכולתו המשפטית – ולכן אינו מסוגל לתת גט.
גם במקרים כאלה האישה נותרת כבולה לנישואיה, מאחר שעל פי ההלכה הגט חייב להינתן ברצונו של הבעל ובשפיות דעתו.

4. פטירת הבעל מבלי להשאיר הוכחה חותכת

במקרים נדירים שבהם הבעל נעלם, למשל במלחמה, באסון טבע או בתאונה שבה לא נמצאה גופתו – האישה נחשבת לעגונה עד שיוכח בוודאות גמורה שהוא נפטר.
רק לאחר הוכחות חד־משמעיות (כגון תיעוד, עדים או בדיקות DNA) ניתן להתיר אותה לנישואין מחדש.

5. מחלוקות הלכתיות או טענות כשרות גט

ישנם מקרים שבהם גט כבר ניתן, אך נטען שהוא ניתן שלא כהלכה – לדוגמה, בלחץ פסול או ללא עדים כשרים. במקרים כאלה בית הדין עלול לפסול את הגט והאישה תישאר במעמד עגונה עד למתן גט חדש תקין.

ההשלכות הקשות של מעמד עגונה

אישה עגונה סובלת לא רק מהיבט דתי, אלא גם מהיבט אישי, רגשי וחברתי. בין ההשלכות הנפוצות:

1. פגיעה קשה בזכותה לחופש אישי ולחיי משפחה חדשים.
2. קושי נפשי משמעותי – תחושת חוסר אונים ותלות במערכת הדתית.
3. קושי כלכלי – לעיתים הבעל מסרב לתת גט וגם לא משלם מזונות או מתחמק מהתחייבויותיו.
4. פגיעה בילדים – עקב המתח בין ההורים והשלכות של מאבק גירושין ממושך.

צעדים משפטיים שניתן לנקוט נגד סרבן גט

החוק הישראלי מעניק לבתי הדין הרבניים סמכויות נרחבות להטיל סנקציות על גברים המסרבים לתת גט, במטרה להביא לשחרור האישה מכבליה.

בין הצעדים שניתן לנקוט:

1. צו עיכוב יציאה מהארץ.
2. שלילת רישיון נהיגה או דרכון.
3. הגבלת חשבון בנק וכרטיסי אשראי.
4. מאסר בפועל – במקרים קיצוניים, עד למתן הגט.
5. פרסום פומבי של שמו ותמונתו של הסרבן (בהיתר בית הדין).

עם זאת, במקרים רבים גם סנקציות חמורות אינן מספיקות, והמאבק נמשך שנים.

מה יכולות נשים לעשות כדי להימנע ממעמד של עגונה

1. חתימה על הסכם קדם נישואין למניעת סרבנות גט – אחד הכלים היעילים ביותר. מדובר בהסכם הלכתי־אזרחי שבו בני הזוג מתחייבים מראש שאם ייפרדו, כל צד יפעל לגירושין בהסכמה, אחרת יוטלו עליו סנקציות כלכליות.
2. שמירה על תיעוד מלא – של ניסיונות גישור, פניות לבית הדין, הודעות והתכתבויות.
3. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי – עורך דין מנוסה יכול לפעול מיידית מול בית הדין הרבני, לבקש סנקציות ולזרז את ההליכים.
4. מעורבות תקשורתית וחברתית – לעיתים חשיפה ציבורית מגבירה לחץ על הסרבן.

דוגמה מהפסיקה – אישה עגונה ששוחררה לאחר מאבק ממושך

במקרה שנדון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק 11388-21-3), בעל סירב במשך 10 שנים לתת גט לאשתו. בית הדין הטיל עליו סנקציות הדרגתיות – איסור יציאה מהארץ, מאסר, ושלילת רישיון נהיגה – עד שלבסוף הסכים לתת את הגט.
המקרה מדגים כיצד התעקשות משפטית עקבית, בליווי עורך דין מיומן, יכולה להביא לשחרור גם במצבים קיצוניים.

עגינות בעידן המודרני – אתגר הלכתי ומשפטי

למרות השינויים החברתיים והמודעות הגוברת לזכויות נשים, תופעת העגינות עדיין קיימת בישראל.
האתגר המרכזי הוא הגשר בין ההלכה הדתית המחייבת את רצון הבעל, לבין ערכי השוויון וחופש הפרט.
בתי הדין הרבניים נוקטים היום גישה נחרצת יותר, אך עדיין מדובר בהליך מורכב הדורש סבלנות, מקצועיות ונחישות.

תפקידו של עורך הדין במאבקי גט ועמדות עגינות

עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה והגירושין יודע כיצד לפעול במהירות ובנחישות מול בתי הדין, להגיש בקשות לסנקציות, ולהפעיל לחץ משפטי אפקטיבי על סרבני גט.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, מטפל זה למעלה מ־25 שנה במקרים של סרבנות גט, עגינות ופתרונות הלכתיים־משפטיים מתקדמים.
המשרד פועל להשגת גט תוך שמירה על זכויות האישה, דיסקרטיות מלאה וניהול הליכים יעיל מול בתי הדין הרבניים.

טיפים חשובים לנשים הנמצאות במצב עגינות

1. אל תוותרי – החוק והפסיקה לצידך.
2. פני מיד לעורך דין מנוסה בתחום דיני משפחה.
3. בקשי מבית הדין להטיל סנקציות – זו זכותך החוקית.
4. שקלי חתימה על הסכם קדם נישואין לעתיד – למניעת הישנות המצב.
5. אל תפעלי לבד – יש עמותות וארגונים המסייעים לנשים עגונות.

לסיכום – מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה

הגורמים לעגינות נעים בין סרבנות גט מכוונת ועד נסיבות טרגיות של היעלמות או חוסר כשירות של הבעל. התוצאה תמיד זהה – אישה כלואה במסגרת נישואין שלא קיימת בפועל.
עם זאת, החוק וההלכה כיום מספקים כלים רבים להתמודד עם התופעה – החל מסנקציות משפטיות וכלה בהסכמים הלכתיים למניעת עגינות.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה

1. מה המשמעות של המונח "אישה עגונה"?
   אישה עגונה היא אישה שנישואיה הדתיים לא הותרו, והיא אינה יכולה להינשא מחדש מאחר שבעלה מסרב לתת לה גט או שאינו בנמצא.
2. מהם הגורמים שמביאים אישה להגדרה עגונה?
   הגורמים כוללים מצבים שבהם הבעל נעלם, מסרב לגט, נמצא במצב רפואי או נפשי שמונע ממנו לפעול, או כאשר יש קושי הלכתי לקבוע את מותו.
3. האם סרבנות גט נחשבת לעגינות?
   כן, כאשר הבעל מסרב ביודעין לתת גט לאשתו, היא מוגדרת עגונה כל עוד אין דרך הלכתית לשחררה מהנישואין.
4. האם כל סירוב לתת גט מוביל למעמד של עגונה?
   לא תמיד. יש להבחין בין עיכוב זמני הנובע מהליך משפטי לגיטימי לבין סירוב עיקש ומתמשך הנחשב לעגינות.
5. מהו תפקידה של מערכת בתי הדין הרבניים במקרים כאלה?
   בתי הדין מוסמכים לדון בבקשות לגט, להטיל סנקציות על סרבנים ואף במקרים נדירים למצוא פתרונות הלכתיים לשחרור האישה.
6. האם ניתן להכריח גבר לתת גט?
   לא בכפייה פיזית, אך ניתן להטיל עליו מגבלות כמו שלילת רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מהארץ או מאסר עד שיסכים לתת גט.
7. האם יש מקרים שבהם הבעל מוגדר כנעדר או מתעדר?
   כן. אם הבעל נעלם, נהרג בקרב, או עזב את הארץ מבלי להשאיר עקבות, האישה נחשבת עגונה עד שתימצא הוכחה למותו או למיקומו.
8. כיצד נבדל מקרה של עגינות ממקרה של נישואין אזרחיים לא מוכרים?
   בנישואין אזרחיים האישה אינה מחויבת בגט לפי ההלכה, בעוד שבנישואין דתיים ללא גט תקף היא נחשבת נשואה לכל דבר.
9. מהו הממד ההלכתי במעמד העגונה?
   על פי ההלכה, כל עוד הבעל לא העניק גט, האישה אינה משוחררת מהקשר הנישואי, גם אם מבחינה אזרחית הם נפרדו.
10. האם ישנם מקרים שבהם ניתן להתיר אישה עגונה ללא גט?
    במקרים נדירים מאוד, כאשר יש ראיות ברורות לכך שהבעל מת או שאינו מסוגל לפעול, בית הדין עשוי למצוא פתרון הלכתי ייחודי.
11. האם עגינות היא תופעה רווחת בישראל?
    מדובר בתופעה קיימת אך מצומצמת. מערכת בתי הדין פועלת באופן עקבי לצמצום המקרים באמצעות אכיפה, ייעוץ והסברה.
12. האם קיימת תמיכה נפשית לנשים עגונות?
    כן. יש עמותות וארגונים המספקים ליווי רגשי, ייעוץ משפטי ותמיכה קהילתית לנשים במצב זה.
13. מה תפקידה של הרבנות הראשית בנושא?
    הרבנות קובעת מדיניות הלכתית ומפקחת על פעילות בתי הדין כדי להבטיח טיפול אחראי ורגיש במקרי עגינות.
14. האם יש עונש לגבר שמסרב לגט לאורך זמן?
    כן. במקרים קיצוניים ניתן להטיל עליו מאסר או סנקציות כלכליות כדי לאלץ אותו לשתף פעולה עם ההליך.
15. האם קיימת עגינות גם בקרב גברים?
    בהיבט ההלכתי, התופעה נדירה יותר, אך יש מקרים שבהם גבר מתקשה לקבל היתר נישואין מחודש עקב סירוב האישה לקבל גט.
16. כיצד ניתן למנוע מראש מצב של עגינות?
    חתימה על הסכם קדם נישואין הלכתי יכולה למנוע סרבנות עתידית, בכך שהיא יוצרת תמריץ לשיתוף פעולה במקרה של פירוד.
17. האם עגינות מוכרת גם מבחינת החוק האזרחי בישראל?
    כן. החוק הישראלי מכיר במעמד זה ופועל בשיתוף עם בתי הדין הרבניים כדי להגן על זכויות האישה.
18. האם ניתן לערב את המשטרה במקרה של סירוב גט?
    במקרים מסוימים, כאשר קיימת הפרה של צו בית דין או אלימות נלווית, ניתן לערב את רשויות האכיפה.
19. מה משך הזמן שבו אישה עלולה להיות עגונה?
    משך הזמן משתנה לפי נסיבות המקרה – לעיתים חודשים ספורים, ולעיתים שנים, במיוחד אם הבעל מסרב או נעלם.
20. מהי הדרך היעילה ביותר להתמודד עם עגינות?
    יש לפנות לעורך דין משפחה מומחה בדיני גירושין ולעמותות ייעודיות, לפעול מול בית הדין הרבני, ולבחון כלים משפטיים והלכתיים לשחרור מהעגינות.

מתמודדת עם סירוב גט או עגינות? את לא לבד

משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והעגונות, מתמחה בייצוג נשים במאבקי גט מורכבים ובהשגת פתרונות משפטיים והלכתיים לשחרור מעגינות.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, ליווי אישי ויחס אנושי – נעמוד לצידך עד לסיום המוצלח של ההליך.

☎️ לקביעת פגישה וייעוץ דיסקרטי – צרי קשר עוד היום עם משרד עו"ד רן רייכמן.