התפיסה כיום בבתי המשפט, היא כי כל נכס שיש לו ערך כלכלי כלשהו ושנצבר במהלך הנישואין הוא נכס בר איזון בין בני הזוג. במסגרת אותם נכסים באים בחשבון אף מוניטין שצבר אחד מבני הזוג במהלך הנישואין, למשל גבר שלמד רפואה והפך לרופא בעל שם משגשג, פערים בין כושר השתכרות הוכרו גם הם כבעלי ערך כלכלי הניתן לאיזון בין הצדדים ואף חברה שייסד מי מהצדדים במהלך הנישואין.
הבעייתיות בכל הקשור לחברות שבבעלות מי מבני הזוג, ביהמ"ש מסתייע במומחה שתפקידו להעריך את שווי החברה. בניגוד לבית משפט רגיל שם כל אחד מן הצדדים יכול להביא מומחה מטעמו, בבית המשפט למשפחה מונחת חוות דעת אך ורק מטעם מומחה שמונה ע"י בית המשפט. לא ניתן להביא חוות דעת נגדית, אלא רק במקרים נדירים. מכאן, שקיימת חשיבות מכרעת לגבי זהות המומחה שנקבע ע"י בית המשפט, כמו גם שיטת הערכה בה משתמש המומחה לצורך הערכת החברה.
יצוין, כי קיימים מודלים שונים להערכת שווי של עסקים ו\או חברות ועל המומחה לבחור את המודל החשבונאי המתאים להערכת אותו סוג עסק הניצב בפניו.
המודל המקובל היום בפסיקה להעריך שווי של חברה הינו "מודל תזרים המזומנים" התופס את החברה כ"עסק חי" ובוחן אף את יכולתה ליצור רווחים בעתיד בהתאם לפוטנציאל הצמיחה הנוכחי הגלום בה. שיטה זו, משקפת את המעבר משיטות הערכה שמרניות המבוססות על נתוני העבר אל עבר שיטה שיש בה צפיית פני העתיד.
חשוב מאוד להתאים את שיטת ההערכה למקצוע ולסוג העיסוק של נשוא הבדיקה, כך למשל באם למומחה לבדוק שווי עסק של רופא שיניים, הרי שברור שככל ומעריכים את פעילותו של רופא השיניים ואת המוניטין שצבר, וככל שמדובר באדם שהינו חולה או מבוגר, וכיוצא באלה מצבים, הרי שפוטנציאל ההשתכרות שלו מוגבל שכן העסק לא יכול לפעול בלעדיו. שונה הדבר במקרה בו למשל לנבדק יש רשת מרפאות אסתטיקה אשר ימשיכו לפעול לבדן בלי קשר למצבו הרפואי של הבעלים.
במקרה זה, שיטת ההערכה תיקח בחשבון את יכולה של החברה ליצור רווחים בעתיד במנותק ממצבו הפיזי, הרפואי והנפשי של בעלי העסק.
קיים ערך מוסף לבחירת עורך דין מומחה בתחום דיני משפחה אשר ידע לזהות האם המומחה שנבחר ע"י בית המשפט הינו המומחה המתאים כמו גם האם המומחה פועל בהתאם לפרקטיקה המקצועית הנוהגת.
