לפי ההלכה, הגבר חייב במזונות אשתו רק עד מתן הגט, וזאת כתלות בהתנהגות האישה, כך למשל אם הוכרזה כבוגדת, מורדת, עוברת על דת משה או דת יהודית, ובנסיבות נוספות- ניתן אך לשלול זכותה למזונות גם בטרם קבלת הגט. עם זאת, וכפי שנדון כעת, ישנם מצבים בהן יתאפשרו מזונות אישה לאחר גירושין, ולא רק עד מתן הגט.
נושא מזונות האישה הוא נושא שלהרבה גברים קשה לקבלו ולהתמודד איתו, במיוחד ככל שעוברות השנים והעולם מכיר יותר ויותר בערכים פמיניסטיים. בשונה מנושאים בהם ההסכמה רחבה יותר, כגון חלוקת הרכוש, ומזונות לילדים, נושא מזונות אישה פעמים רבות צץ כהפתעה עבור הגבר שכלל לא יודע שחלה עליו חובה שכזו.
מהו סכום מזונות אישה לאחר גירושין
מזונות אישה לאחר גירושין אלו מזונות שאין להם סכום קבוע, תוך שהעיקרון המוביל בקביעת הסכום הוא רמת החיים בו חיה האישה טרם גירושיה. בדרך כלל כשסוגיית מזונות אישה לאחר גירושין מגיעה לבית המשפט, האחרון ייקח בחשבון מספר שיקולים כגון:
- מצבו הכלכלי של הגבר- כפי שהסברנו ככלל, החישוב מתבצע לפי רמת החיים של האישה טרם הגירושים, וללא תלות במצב הגבר, אך נפוץ שבית המשפט כן לוקח בחשבון גם את מצבו הכלכלי של הגבר תוך התחשבות בהשתכרותו הנוכחית ובפוטנציאל ההשתכרות שלו בעתיד, תוך שמנגד אין התחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של האישה.
- עבודת האישה- בית המשפט יבחן האם האישה עובדת ומשתכרת.
- רמת החיים- כדי למנוע מצב בו ההליכים מתמשכים זמן רב ולאישה אין כספים להתקיים, ניתן לבקש מזונות אישה זמניים תוך שייפסקו מזונות אישה לתקופה מוגבלת בזמן, עד לקביעת מזונות האישה הסופיים.
מזונות אזרחיים
היות ועל פי הדת אישה לאחר קבלת הגט לא זכאית לקבלת מזונות, התפתחה פסיקה מהפכנית המאפשרת קבלת מזונות אישה גם לאחר הנישואין, וזאת על רקע חוזי/ הסכמי, ולא בשל חיוב הלכתי. המזונות הללו מכונים "מזונות אזרחיים", ועיקר מטרתם- לאפשר לאישה להמשיך לחיות ברמת חיים סבירה, תוך שהשאיפה שתחיה ברמת החיים אליה התרגלה לחיות בעת שנות נישואיה.
פסק הדין המהפכני ביותר בתחום זה הינו פסק דין רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, המכונה- המזונות החוזיים של השופט ברק. במקרה המדובר המערערת והמשיב, יהודים תושבי ישראל, נישאו בנישואי פרגוואי. לצדדים לא הייתה מניעה להינשא בנישואים דתיים. לאחר זמן עזבה המערערת את הבית והגישה תביעה למזונות אישה לאחר גירושין. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי קבעו כי הדין האישי החל על הצדדים הוא המשפט העברי ולפיו הצדדים אינם נשואים, ולפיכך לא חלה חובת מזונות. המערערת טוענת כי על פי המשפט הבינלאומי הפרטי היא אישה נשואה ולפי הדין האישי החל עליה, הוא המשפט העברי, אישה נשואה זכאית למזונות. מכאן הערעור.
בפסק דינו אומר השופט ברק- "המזונות שלפנינו הם מזונות אזרחיים.. הם נועדו להבטחת רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין הצדדים, אין הם מזונות כמשמעות דיבור זה בדיני המשפחה".
מילים אלו אמורים להוות את הרציונל למזונות הללו, אם המזונות הדתיים הם חד-סטריים המבטאים את המתכונת של חלוקת התפקידים המגדרית כפי שההלכה רואה אותה (הבעל עובד בחוץ ומפרנס והאישה עושה את מלאכות הבית) ובתמורה לכך האישה זכאית למזונות, זאת בנוסף לעמידתה בקוד ההתנהגות המינית הנדרש ממנה, והמזונות אפשריים רק תוך כדי הנישואין- עם תום הקשר הזוגי, גירושין, פוסקת הזכות למזונות.
כל אלה נלמדים מהמסגרת הנורמטיבית האידיאלית לפי ההלכה היהודית והם לא בהכרח משקפים את החיים של הזוג הקונקרטי ולא מבטאים את הצורך או את הנזקקות או את היכולת האמיתית של בני הזוג והם מנותקים מהשאלה של איך בדיוק הזוג ניהלו את מערכת היחסים הקונקרטית שלהם ואת חלוקת התפקידים והאחריות ביניהם במסגרת המערכת המשפחתית שלהם. ברק, במסגרת משפטים בודדים, בונה מסגרת חדשה במסגרתה המזונות האזרחיים נותנים לנו אפשרות להעניק מזונות לאחר הפירוד, וכן לאחר הגירושין, דבר המעניק לנו תמונה אחרת לחלוטין מהמזונות הדתיים. מטרת המזונות האזרחיים היא לאפשר את השיקום לאחר הפרידה- בדמות מזונות אישה לאחר גירושין.
המסלול החוזי של מזונות אישה לאחר גירושין
ברק מחליט להעדיף את המסלול החוזי, והוא מנמק זאת בטעמים קצת "משונים", שכן הוא מעדיף שלא להכריע בנושא עקב היות הנושא שנוי במחלוקת ואינו מצוי בקונצנזוס בחברה הישראלית. ברק צודק כי אם ננסה ללכת בדרך הסטטוס, ייתכן שנגיע למבוי סתום, ואם אין סטטוס אז לכאורה גם אין השלכות סטטוס, ולכן ברק אומר שזה לא סוף הדרך ותהיינה האפשרות לפנות לדרך החוזה.
אם אנו הולכים ישירות לדרך של החוזה- מה הבסיס למזונות אישה לאחר גירושין, וכאופן כללי למזונות בין בני הזוג? עיקרון תום-הלב. מדובר בהחלת נורמות כלליות שחלות על זוגות אחרים בישראל- האם ישנן נורמות כלליות אחידות כלפי בני זוג במדינת ישראל? התשובה שלילית, כיוון שהזכות למזונות משתנה בהתאם לדין הדתי שחל על בני הזוג. נושא המזונות נגזר מענייני המעמד האישי ואמור להיגזר לפי הדין האישי של בני הזוג, ולכן להגיד שישנן נורמות מקובלות זה מטעה ולא מדויק. ברק ושמגר התכוונו למה שמקובל בקרב בני זוג המצויים תחת הדין של המשפט העברי.
ניתן בכל זאת לראות בפסק הדין התייחסות לנורמות כלשהן- "הדיבור "מזונות" בהקשר הנדון אינו זהה לדיבור מזונות שלו נזקקים על פי הדין האישי. המזונות כאן הם מזונות אזרחיים; הם מהווים את תוכן החוזה שבין הצדדים; הם ממלאים את התמיכה הכספית של בן זוג אחד באחר; הם נועדו להבטחת רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין הצדדים; אין הם מזונות כמשמעות דיבור זה בדיני המשפחה; אין הם מזונות הנגזרים מסטטוס הנישואין".
מטרת המזונות האזרחיים
זהו החלק הכי חשוב באותו ניתוח חוזי של הזכות למזונות. האם ניתן, לאחר דחיית הבקשה למזונות מטעמי דין דתי, ניתן יהיה לפנות לבקשה של מזונות אזרחיים בדמות מזונות אישה לאחר גירושין? לכאורה כן, מדובר במסלול מקביל למזונות מתוקף דיני המשפחה האזרחיים, שידונו במסגרת בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, בדין הדתי ישנן הגנות מאוד מסוימות של הגבר בפני תשלום מזונות עקב חריגת האישה מאמות התנהגות שנקבעו על ידי הדין הדתי ("קוד התנהגות מיני"). האם במסגרת מזונות אזרחיים הגנות אלו יהיו בתוקף? המזונות האזרחיים נועדו לשקף את ההסתמכות של בן הזוג החלש יותר כלכלית על בן הזוג החזק יותר כלכלית ולבטא את השותפות הכלכלית שביניהם, שבדרך כלל גם משקפת את חלוקת התפקידים ביניהם.
מעוניינים לשמוע עוד על מזונות אישה לאחר גירושין? פנו לעו"ד רן רייכמן
נושא דיני המשפחה עלול להיות מורכב ומסובך, גם לאלו הבקיאים בדיני המשפחה, וקל וחומר לאלו שאינם. מזונות אישה לאחר גירושין הוא רק נדבך קטן מתוך מכלול דיני המשפחה, אך במצב של פירוק נישואין הכרחי להכיר את הנושא ולהבין האם וכיצד הוא ישפיע על המקרה הרלוונטי. משרדו של רן רייכמן המתמחה בדיני משפחה, ישמח להעניק לכם את כל המידע הדרוש בנושא, ולהסביר באופן רגיש ומקצועי מהם הצעדים המומלצים במקרה התקשרו עוד היום: 072-3955001
