נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם הוא אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר בדיני המשפחה בישראל. מדובר בסוגיה כואבת הנוגעת בלב ההורות, בזכות הילדים לגדול יחד ובשאלת טובת הילד במציאות שבה המשפחה מתפרקת לשני בתים נפרדים.
בתי המשפט ובתי הדין נדרשים לא פעם להכריע האם ראוי להשאיר את כל הילדים תחת משמורת הורה אחד, או שמא לפצל ביניהם – כך שחלק מהאחים יגורו עם האב וחלק עם האם. במאמר זה נבחן לעומק מה עומד מאחורי נוהג זה, מתי הוא נחשב מוצדק, מהם הסיכונים הרגשיים הכרוכים בו, וכיצד ניתן להגן על הילדים מפני פגיעה מיותרת בתקופה הרגישה של חייהם.
מה המשמעות של נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם?
כאשר מדברים על נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם, הכוונה היא למצב שבו בית המשפט או הצדדים עצמם קובעים כי הילדים יתחלקו בין שני ההורים – לדוגמה, הבן יגור עם האב והבת עם האם.
לכאורה, מדובר בפתרון שנועד לאזן בין זכויות ההורים ולשרת את טובת כל ילד לפי צרכיו, אך בפועל מדובר במצב חריג שיכול להשפיע בצורה עמוקה על התפתחותם הרגשית של הילדים ועל קשרי האחאות ביניהם.
עקרון העל – טובת הילד לפני הכול
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עקרון העל המנחה את בתי המשפט הוא טובת הילד.
כאשר עולה שאלת המשמורת והטיפול בילדים לאחר גירושין, השופטים בוחנים כל מקרה לגופו: גיל הילדים, הקשר עם כל אחד מההורים, היכולת ההורית, המסגרת החינוכית, וגם הקשר בין האחים.
הנחת היסוד היא שטובת הילד מחייבת, ככל האפשר, שמירה על מסגרת משפחתית יציבה – ולכן פיצול בין אחים נחשב לצעד קיצוני שנעשה רק בנסיבות חריגות ביותר.
מתי בכל זאת מתקבל נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם?
בתי המשפט נוטים שלא לפצל אחים, אך ישנם מצבים נדירים שבהם הדבר עשוי להיחשב מוצדק:
- פער גילאים משמעותי – כאשר מדובר בילדים בגילאים שונים מאוד, עם צרכים שונים לחלוטין (למשל תינוק ובן נוער).
- קונפליקט חמור בין האחים – במקרים חריגים שבהם יש עימותים קשים ומתמשכים בין האחים, שעלולים לפגוע באחד מהם.
- העדפה ברורה מצד הילד – כאשר ילד מבוגר יותר מביע באופן חד-משמעי רצון להתגורר עם הורה מסוים.
- נסיבות חיים מיוחדות של ההורים – למשל מגורים רחוקים, מצב בריאותי מיוחד של אחד ההורים, או קושי כלכלי קיצוני.
עם זאת, גם במקרים אלו, בתי המשפט נוטים לחייב שימור קשר קבוע בין האחים, באמצעות מפגשים, חופשות משותפות או זמני שהות מתואמים.
מה ההשלכות הרגשיות של פיצול בין אחים?
נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם עלול לגרום להשלכות רגשיות מורכבות מאוד.
האחים מהווים בדרך כלל מקור תמיכה רגשי בתקופה קשה של פרידה משפחתית, והפרדתם עלולה להגביר תחושות של חרדה, בדידות, אשמה או קנאה.
מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מצביעים על כך שילדים שחווים פיצול מאחיהם נוטים להתמודד עם קשיים בביטחון העצמי, בקשרים חברתיים ובהסתגלות לשגרת החיים לאחר הגירושין.
לכן, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ממליצים לבחון בזהירות רבה כל מקרה לפני שמחליטים לפצל בין אחים, במיוחד כשהם קטנים.
כיצד בתי המשפט בישראל מתייחסים לנוהג זה?
הפסיקה בישראל קובעת באופן עקבי כי פיצול בין אחים הוא חריג ואינו מהווה נוהג מקובל.
במקרים בהם ההורים חלוקים בדעתם, בית המשפט ממנה לעיתים עובדת סוציאלית לחוק הנוער או פסיכולוג ילדים, שתפקידם לבחון את טובת הילדים ואת הקשר ביניהם.
רק אם חוות הדעת המקצועית מצביעה בבירור על כך שפיצול ישרת את טובת הילדים – יורה בית המשפט על כך.
בפועל, ברוב המקרים, ההכרעה נוטה להשאיר את האחים יחד – או במסגרת משמורת משותפת או אצל הורה אחד, תוך קיום זמני שהות קבועים עם ההורה השני.
מה אומרת הפסיקה?
בפסק דין ידוע של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדונה בקשה של אם לפצל בין שני ילדיה הקטנים, כך שהבן יישאר איתה והבת תעבור לאב.
השופטת קבעה כי למרות מערכת יחסים טובה של כל אחד מהילדים עם ההורה המבוקש, טובת הילדים מחייבת לשמור על קשר האחאות ולמנוע פיצול.
ההחלטה הדגישה כי שמירה על אחדות האחים עדיפה כמעט תמיד, אלא אם יש סיכון ממשי לאחד מהם כתוצאה מכך.
האם ניתן לשנות החלטה על פיצול בין אחים?
כן. החלטות משמורת אינן סופיות.
אם מתברר כי הפיצול אינו משרת את טובת הילדים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי המשמורת.
בתי המשפט נוטים לשקול בקשות כאלה ברצינות, במיוחד כאשר מוגשות על ידי גורמי טיפול או כאשר אחד הילדים מביע מצוקה.
איך אפשר להימנע מהגעה למצב של פיצול בין אחים?
- פנו לגישור משפחתי לפני הגירושין – הליך גישור מאפשר להורים למצוא פתרון מוסכם ולשמור על טובת הילדים במרכז.
- שמרו על תקשורת הורית תקינה – גם לאחר הפרידה, תקשורת פתוחה בין ההורים חשובה לשמירה על יציבות הילדים.
- שלבו אנשי מקצוע – פסיכולוג ילדים או יועץ משפחתי יכולים לעזור לבנות תוכנית הורות שתמנע פגיעה רגשית.
- חשבו לטווח ארוך – הפיצול אולי נוח בטווח הקצר, אך עלול להשפיע לרעה על הילדים בעתיד.
משרד עו"ד רן רייכמן – מומחים לדיני משפחה ומשמורת ילדים
משרד עו"ד רן רייכמן הוא מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והמשמורת.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה ואלפי תיקים מוצלחים, המשרד מתמחה בניהול תיקים רגישים של משמורת, הסדרי ראייה ויישוב סכסוכים בין הורים – תוך שמירה על טובת הילדים בראש סדר העדיפויות.
עו"ד רייכמן וצוותו מעניקים ליווי אישי, רגיש ומקצועי, ופועלים להגיע לפתרון מהיר וצודק שימנע סבל מילדים ובני משפחה כאחד.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם
- האם נהוג לפצל בין אחים לאחר גירושין של ההורים?
ברוב המקרים, בתי המשפט ובתי הדין משתדלים להימנע מפיצול בין אחים, מתוך הבנה שטובתם מחייבת שמירה על יציבות משפחתית ורגשית. - מי קובע את המשמורת על הילדים לאחר גירושין?
ההכרעה נעשית על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לפי טובת הילד ובחינת כלל נסיבות חייו. - מהו השיקול המרכזי בהחלטות משמורת?
העיקרון המנחה הוא טובת הילד – יציבות, בריאות נפשית, סביבה חינוכית ותמיכה רגשית, ולא רצונם האישי של ההורים. - האם קיימים מקרים חריגים שבהם מפרידים בין אחים?
כן. רק כאשר קיימת הצדקה משמעותית – למשל, כאשר יש קונפליקט חריף בין האחים או הבדל קיצוני בצורכיהם האישיים. - כיצד משפיע גיל הילדים על ההחלטה?
בגיל צעיר יש נטייה חזקה להשאיר אחים יחד. בגיל מבוגר יותר, כשיש רצונות ברורים מצד הילדים, בית המשפט עשוי לשקול פיצול. - האם עמדת הילדים נשקלת בהחלטה על משמורת?
כן. מגיל 6–7 ומעלה ניתן לשמוע את עמדת הילד, ובגיל ההתבגרות היא מקבלת משקל משמעותי בהחלטה. - האם אח ואחות נחשבים יחידה משפחתית שצריכה להישאר יחד?
כן. אין הבחנה מגדרית בעניין זה; בתי המשפט שואפים לשמור על קשר הדוק בין אחים ואחיות ללא קשר למינם. - האם נוהג לפצל בין אחים קטנים לאחר הגירושין של הוריהם מתקיים בפועל?
לא באופן שגרתי. מדובר בצעד חריג מאוד שננקט רק אם טובת הילדים מחייבת הפרדה, לדוגמה עקב סיכון רגשי או מצוקה נפשית. - האם אפשר לערער על החלטת משמורת שמפרידה בין אחים?
כן. ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי או לבית הדין הרבני הגדול, בהתאם לערכאה שקיבלה את ההחלטה. - מה תפקידם של פקידי סעד או עובדים סוציאליים בהליך זה?
הם מגישים תסקיר לבית המשפט וממליצים על הסדרי משמורת המבוססים על טובת הילדים, לרבות המלצה לגבי הפרדה או אי הפרדה. - האם יש משמעות להסכמות בין ההורים בנושא המשמורת?
כן. אם ההורים מגיעים להסכם שמקובל על בית המשפט והוא תואם את טובת הילדים – לרוב יאושר. - כיצד משפיעים יחסי ההורים על ההחלטה לגבי הילדים?
יחסים עכורים במיוחד עלולים להקשות על קבלת החלטות אחידות, אך גם אז נעשית מאמץ שלא להפריד בין הילדים. - האם האחים יכולים לשמור על קשר הדוק גם אם הם לא גרים יחד?
כן. במקרים של פיצול נדיר, בית המשפט קובע הסדרי מפגש והתקשרות קבועים כדי לשמור על קשר הדוק בין האחים. - האם יש מחקרים התומכים באי הפרדה בין אחים?
בהחלט. מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שהפרדה עלולה לגרום לפגיעה רגשית ולתחושת חוסר ביטחון בקרב הילדים. - כיצד מתייחסים בתי המשפט למצב שבו אחד האחים רוצה לעבור לבית ההורה השני?
במקרים כאלו נשקלת טובת הילד באופן פרטני, תוך ניסיון למנוע פגיעה בקשר עם אחיו. - האם נדרשת חוות דעת מקצועית לפני קבלת החלטה על הפרדה?
כן. בית המשפט לרוב ייעזר בחוות דעת של פסיכולוג או עובד סוציאלי לפני החלטה כה משמעותית. - האם קיימת הבחנה בין משמורת משותפת לבין הפרדת מגורים?
כן. ייתכן שכל הילדים יהיו במשמורת משותפת של שני ההורים, אך יתגוררו לסירוגין במקומות שונים – בהתאם להסדר שנקבע. - האם יש הבדל בגישה בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים?
לעיתים כן, אך שתי הערכאות מחויבות לעיקרון העל של טובת הילד ושמירה על יציבותו. - מה ניתן לעשות אם אחד ההורים מבקש לפצל את הילדים מסיבות אישיות?
במקרה כזה, בית המשפט יבחן את הבקשה בזהירות רבה וידרוש נימוקים מבוססים וחוות דעת מקצועית. - מהי העמדה הכללית של מערכת המשפט בנוגע לפיצול בין אחים קטנים לאחר גירושין?
העמדה ברורה – יש להימנע ככל האפשר מהפרדה, שכן שמירה על אחדות האחים מסייעת להתמודדות הרגשית של הילדים בתקופה רגישה זו.
אל תאפשרו לפיצול להרוס את הקשר בין ילדיכם
אם אתם עומדים בפני גירושין ומתלבטים לגבי נושא המשמורת או שוקלים פיצול בין האחים – חשוב לקבל ייעוץ מקצועי לפני קבלת החלטות הרות גורל.
פנו עוד היום למשרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, כדי לקבל ייעוץ אמין, מקצועי ואנושי שיבטיח את טובת ילדיכם.
לקביעת פגישת ייעוץ דיסקרטית עם עו"ד רן רייכמן – צרו קשר עכשיו ושמרו על שלמות המשפחה גם אחרי הגירושין.
