נתפס בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה – איך מתמודדים עם הסיכון המשפטי ומגנים על הילדים בזמן אמת

נתפס בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה – סיטואציה מורכבת ורגישה, שבה הרגש והמשפט נפגשים בעוצמה. לצד הכאב, האכזבה והאשמה, צף החשש הגדול מכולם: שהאם, מתוך סערת רגשות או נקמה, תנסה להוציא את הילדים מישראל ולפתוח דף חדש בחו"ל.
מבחינה משפטית, מדובר באיום ממשי – שכן העברת קטינים לחו"ל ללא הסכמת ההורה השני נחשבת חטיפת ילדים בינלאומית, עבירה חמורה לפי אמנת האג.
במאמר זה נבחן מה ניתן לעשות במצב שבו הורה נתפס בוגד וחושש שהצד השני יחטוף את הילדים לחו"ל, כיצד לפעול מידית כדי למנוע את המעבר, ואיך להגן משפטית על הילדים ועל עצמך.

למה חטיפת ילדים לחו"ל היא סכנה ממשית?

כאשר מתגלה בגידה, רגשות כמו כעס, עלבון ופחד עלולים להוביל להחלטות קיצוניות.
יש מקרים שבהם ההורה הנפגע מנסה “להרחיק את הילדים” מהצד השני או לשוב לארץ מוצאו – בטענה ששם "טוב יותר לילדים".
אך חשוב להבין: אם הילדים רשומים כתושבי ישראל והוריהם חולקים אפוטרופסות, כל יציאה של ההורה עם הילדים לחו"ל ללא אישור ההורה השני – היא הפרת חוק.

במקרה כזה, ההורה החושש רשאי ואף חייב לפעול באופן מיידי כדי למנוע את היציאה מהארץ.

איך ניתן למנוע יציאה לא חוקית של הילדים מהארץ?

כאשר אחד ההורים חושש שהצד השני מתכנן לעזוב את ישראל עם הילדים, יש לנקוט צעדים משפטיים מהירים.
להלן הצעדים המרכזיים:

1. הגשת בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ

זהו הצעד הדחוף והחשוב ביותר.
עו"ד לדיני משפחה יכול להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם למסגרת בה נדון הסכסוך).
הצו מונע מהילדים לעזוב את ישראל עד להכרעה משפטית או להסכמה בין הצדדים.
ברוב המקרים, ניתן לקבל את הצו באופן מיידי, אפילו במעמד צד אחד – כלומר, ללא נוכחות האם.

2. עיכוב יציאה גם נגד האם

אם קיים חשש ממשי שהאם עצמה תעזוב עם הילדים, ניתן לבקש גם צו עיכוב יציאה נגדה.
הצו נרשם במערכת ביקורת הגבולות ומונע ממנה לצאת מישראל – עד שתינתן החלטה אחרת.

3. פנייה למשטרה במקרה של סכנה מיידית

אם נראה שהאם מתכוונת לעזוב את הארץ בתוך שעות או ימים ספורים, ניתן לפנות מיד למשטרה ולדווח על חשש לחטיפת קטינים.
המשטרה מוסמכת להורות על עיכוב זמני עד להוצאת צו שיפוטי.

4. הפקדת הדרכונים בבית המשפט

במקרים שבהם יש לילדים דרכונים זרים (למשל בריטיים), ניתן לבקש מבית המשפט לחייב את האם להפקיד את הדרכונים בכספת בית המשפט עד להסדרת המשמורת או מתן החלטה אחרת.

מהי אמנת האג ומה משמעותה במקרה כזה?

ישראל היא מדינה חתומה על אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), 1980, הקובעת כי חטיפת ילד ממדינה אחת למדינה אחרת – ללא הסכמת ההורה השני – מחייבת השבתו המיידית למדינת המוצא.

לכן, אם האם אכן תעזוב את ישראל עם הילדים לאנגליה, ניתן להגיש בקשה להחזרתם לפי אמנת האג.
עם זאת, מדובר בהליך בינלאומי מורכב ויקר, ולכן עדיף בהרבה למנוע את היציאה מראש ולא להתמודד עם חטיפה שכבר בוצעה.

איך מוכיחים חשש ממשי לחטיפה?

כדי לשכנע את בית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה, יש להציג ראיות או אינדיקציות ברורות:

1. האם אזרחית זרה או מחזיקה דרכון זר.
2. יש לה משפחה בחו"ל שאליה ייתכן שתחזור.
3. היא רכשה כרטיסי טיסה לאחרונה או ביררה על מעבר.
4. היא איימה במפורש שתעזוב את הארץ עם הילדים.
5. מערכת היחסים נמצאת במשבר חריף, למשל לאחר גילוי בגידה.

בית המשפט ישקול את כלל הנסיבות ויפעל לטובת הילדים, אך גם לשמירה על הקשר עם שני ההורים.

האם עצם הבגידה משפיעה על זכויותיך כהורה?

חשוב לדעת: מבחינה משפטית, בגידה אינה פוגעת בזכויות ההוריות שלך כלפי הילדים.
החוק מבדיל בין מערכת היחסים הזוגית לבין האחריות ההורית.
גם אם נתפסת בוגד – עדיין יש לך זכות שווה לגדל את ילדיך, לקחת חלק בחייהם ולהגן עליהם.
בית המשפט אינו מעניש על בגידה; הוא מתמקד אך ורק בטובת הילדים.

מה ניתן לעשות אם הילדים כבר נלקחו לאנגליה?

אם האם עזבה את הארץ עם הילדים ללא הסכמה, יש לפעול מיידית:

1. לפנות לעורך דין מומחה לאמנת האג.
2. להגיש בקשה דחופה להרשות המרכזית בישראל (במשרד המשפטים) לפתיחת תיק להשבת הילדים.
3. במקביל, להגיש תביעה באנגליה באמצעות עו"ד מקומי במסגרת אמנת האג.
   בדרך כלל, בתי המשפט במדינות החתומות על האמנה מחייבים החזרה מהירה של הילדים למדינת מוצאם – אלא אם קיימת סכנה ממשית לילד.

דוגמה מהפסיקה – אם ניסתה להוציא את הילדים לחו"ל לאחר בגידה

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, אישה תכננה לעזוב עם ילדיה לארה"ב לאחר שגילתה שבעלה בגד בה.
הבעל, באמצעות עורך דינו, הגיש בקשה דחופה לצו עיכוב יציאה מהארץ, שהתקבלה תוך שעות.
בית המשפט קבע כי אף שמדובר במשבר זוגי קשה, אסור לאם להרחיק את הילדים מאביהם – והורה על הפקדת הדרכונים עד להסדרת המשמורת.

טעויות שכדאי להימנע מהן

1. לא לפעול מיד – כל יום חשוב. אם האם תעזוב לפני שניתן צו, ההליך הבינלאומי יהיה מורכב יותר.
2. לא לפעול רגשית – אל תאיים ואל תפעל לבד; יש לנקוט צעדים משפטיים בלבד.
3. לא להניח ש"זה לא יקרה" – גם בני זוג נורמטיביים עלולים לבצע מעשה קיצוני בזמן משבר.
4. לא לוותר על ייעוץ משפטי מיידי – עו"ד מנוסה ידע להוציא צו תוך שעות.

תפקידו של עורך דין במצב כזה

כאשר גבר נתפס בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה, עורך דין לדיני משפחה הוא הכתובת הראשונה.
עו"ד מנוסה ידע לפעול במהירות ובדיסקרטיות כדי:

1. להגיש בקשות לצווי עיכוב יציאה.
2. לפנות לבית המשפט בבקשות דחופות.
3. לנהל הליך משפטי נכון לשמירה על המשמורת.
4. לטפל גם במישור הבינלאומי במקרה של חטיפה בפועל.

משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בדיני משפחה, גירושין ומשמורת, מתמחה זה 25 שנה במניעת חטיפות ילדים בינלאומיות ובהליכי אמנת האג.
למשרד ניסיון רב בניהול מקרים רגישים במיוחד, תוך שמירה על פרטיות, דיסקרטיות והגנה משפטית מיידית.

בגידה היא משבר, אבל חטיפה היא אסון שניתן למנוע

אם נתפסת בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה – חשוב לפעול מהר, בנחישות ובאחריות.
החוק עומד לצידך, וניתן למנוע יציאה מהארץ תוך שעות באמצעות צווים משפטיים מתאימים.
העיקר: לשים את טובת הילדים בראש, ולפעול בצורה חכמה ולא רגשית.

שאלות ותשובות נפוצות – נתפס בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה

1. האם בגידה משפיעה על זכויות ההורות או המשמורת?
   בגידה כשלעצמה אינה שוללת זכויות הוריות. בית המשפט מתמקד בטובת הילדים ולא בהתנהגות האישית של ההורים בזוגיות.
2. מה ניתן לעשות אם קיים חשש שהאם תחטוף את הילדים לחו"ל?
   יש לפנות מיד לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים ולפעמים גם להורה החשוד בתכנון החטיפה.
3. מהו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכיצד הוא פועל?
   זהו צו המונע יציאתו של אדם או ילד מהמדינה ללא אישור בית המשפט, והוא נרשם במאגרי משטרת הגבולות.
4. האם אפשר לבקש את הצו גם במעמד צד אחד?
   כן. כאשר יש חשש ממשי ומיידי, ניתן להגיש בקשה דחופה ולקבל את הצו באופן זמני גם ללא נוכחות הצד השני.
5. מהם הסימנים שיכולים להצביע על כוונה לחטיפה?
   שיחות על מעבר לחו"ל, מכירת רכוש, הוצאת דרכונים חדשים לילדים, או רכישת כרטיסי טיסה ללא תיאום עם ההורה האחר.
6. מה לעשות אם הילדים מחזיקים באזרחות כפולה?
   במקרה כזה הסיכון גבוה יותר, ולכן יש לוודא שהדרכונים הזרים מופקדים בידי עורך דין או נשמרים במקום בטוח.
7. כיצד ניתן להוכיח לבית המשפט שקיים חשש ממשי לחטיפה?
   באמצעות מסמכים, הודעות, הקלטות או עדים המעידים על תכניות קונקרטיות של ההורה לעזוב את הארץ עם הילדים.
8. האם העובדה שנתפס בוגד משפיעה על החלטת בית המשפט?
   לא באופן ישיר. גם אם האב נתפס בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה, השיקול המרכזי של בית המשפט יהיה טובת הילדים ולא נקמה או רגשות אישיים.
9. מה קורה אם האם כבר יצאה עם הילדים מהארץ?
   יש לפנות בדחיפות למשרד המשפטים ולרשויות הבינלאומיות כדי להפעיל את אמנת האג ולהגיש בקשה להחזרת הילדים לישראל.
10. מהי אמנת האג?
    אמנה בינלאומית למניעת חטיפת ילדים בין מדינות, המחייבת את המדינות החתומות להחזיר ילדים שנלקחו ממדינת מגוריהם הקבועה שלא כדין.
11. תוך כמה זמן יש לפעול במקרה של חטיפה בפועל?
    יש לפעול מיד. ככל שהזמן עובר, גדל הסיכוי שבית המשפט במדינת היעד יסרב להחזיר את הילדים.
12. האם ניתן להיעזר במשטרה במקרה של חשש מיידי לחטיפה?
    כן. ניתן לפנות למשטרה עם החלטת בית המשפט או עם בקשה דחופה לסיוע במניעת יציאה מן הארץ.
13. מה ניתן לעשות אם האם מחזיקה בדרכונים של הילדים?
    ניתן לבקש מבית המשפט להורות על הפקדת הדרכונים בלשכת ההוצאה לפועל או אצל עורך דין מטעם הצדדים.
14. האם ניתן לקבוע מגבלות נוספות למניעת חטיפה?
    כן. ניתן לבקש צו פיקוח על קשרי הורים, איסור שינוי כתובת מגורים של הילדים, או דרישה להסכמת שני ההורים לכל נסיעה לחו"ל.
15. כיצד ניתן לשמור על קשר תקין עם הילדים תוך כדי הליך משפטי?
    מומלץ לפעול בהידברות, להיעזר ביחידת הסיוע של בית המשפט, ולשמור על תקשורת יציבה שאינה מערבת את הילדים בסכסוך.
16. האם חשד לחטיפה מספיק כדי להרחיק את האם מהילדים?
    לא תמיד. בית המשפט ישקול את עוצמת החשד, הראיות הקיימות, וטובת הילדים לפני קבלת החלטה כזו.
17. מה קורה אם אחד ההורים מתגורר כבר באנגליה?
    אם האם גרה באנגליה והאב בישראל, יש להסדיר את המשמורת והביקורים בהסכם הורות בינלאומי מאושר בבית המשפט.
18. מה תפקידו של עורך דין במקרים כאלה?
    עורך דין לענייני משפחה ובינלאומיים מסייע בהגשת צווים דחופים, מייצג מול הערכאות ומוודא שהילדים מוגנים משפטית.
19. מהן ההשלכות של חטיפה הורית בינלאומית?
    מדובר בעבירה חמורה שעלולה לגרור סנקציות פליליות, צווי החזרה והליכים משפטיים בשתי מדינות במקביל.
20. מתי חשוב במיוחד לפעול במקרה של נתפס בוגד וחושש שהאם תחטוף את הילדים לאנגליה?
    כאשר מתעורר חשש ממשי לעזיבה פתאומית של האם עם הילדים – יש לפנות מיידית לייעוץ משפטי ולבקש צווי מניעה מתאימים כדי למנוע נזק בלתי הפיך.

חושש שהילדים יילקחו לחו"ל? אל תחכה שיקרה הבלתי נמנע

אם יש לך חשש ממשי שהאם מתכננת לעזוב את הארץ עם הילדים – משרד עורכי דין רן רייכמן כאן בשבילך.
עם ניסיון של 25 שנה בתיקים של חטיפת ילדים, צווי עיכוב יציאה ומשמורת בינלאומית, נעניק לך ייעוץ מיידי ונטפל במקרה שלך בדחיפות המרבית.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן – ותקבלו ליווי מקצועי ודיסקרטי שיבטיח שהילדים יישארו מוגנים בישראל, ושזכויותיכם כהורה יישמרו במלואן.