עבירות אלימות במשפחה – איך החוק בישראל מתמודד עם התופעה ומה חשוב לדעת אם נקלעתם למצב כזה

עבירות אלימות במשפחה הן מהנושאים הכואבים והמורכבים ביותר בעולם המשפט הפלילי והמשפחתי כאחד. מדובר במקרים שבהם אחד מבני המשפחה – בן זוג, הורה, ילד או קרוב אחר – נוקט באלימות פיזית, מילולית, נפשית או כלכלית כלפי אדם אחר במשפחה. מדינת ישראל רואה בעבירות אלו עבירות חמורות במיוחד, ומפעילה כלים משפטיים נרחבים כדי להגן על הקורבנות ולמנוע הישנות המקרים. במאמר זה נבחן מה נחשב לעבירת אלימות במשפחה, מה אומר החוק, כיצד מטפלים בתיקים כאלה, ומה ניתן לעשות אם אתם קורבנות לאלימות או שמואשמים בביצועה.

מהן עבירות אלימות במשפחה – הגדרה משפטית

המונח "עבירות אלימות במשפחה" מתייחס לכל פעולה אלימה המבוצעת בין בני משפחה או בין בני זוג, כאשר מערכת היחסים המשפחתית מוסיפה לעבירה ממד של חומרה.
האלימות יכולה להתבטא בכמה אופנים:

1. אלימות פיזית – תקיפה, חבלה, דחיפה, בעיטה, שימוש בכוח או חפץ.
2. אלימות מילולית – קללות, השפלות, איומים.
3. אלימות נפשית – שליטה, ניתוק ממעגלים חברתיים, הפחדה או בידוד.
4. אלימות כלכלית – מניעת גישה לכספים, שליטה על חשבון הבנק, מניעת מזון או צרכים בסיסיים.
5. אלימות מינית – כפייה מינית, הטרדה או ניצול בתוך התא המשפחתי.

הייחוד של עבירות אלו הוא בכך שהן מתבצעות בין אנשים הקשורים בקשר רגשי ומשפחתי, מה שמקשה מאוד על הקורבן להתלונן ולפעול בזמן.

מה קובע החוק בישראל לגבי עבירות אלימות במשפחה

בישראל אין חוק אחד שנקרא "חוק אלימות במשפחה", אלא מכלול של חוקים הקשורים זה לזה, ובמרכזם:

1. חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 – מאפשר לבית המשפט להוציא צו הגנה במטרה להרחיק את הפוגע מהבית ולהגן על הקורבן.
2. חוק העונשין – קובע ענישה מחמירה לעבירות אלימות כאשר הן נעשות כלפי בן משפחה. לדוגמה, תקיפת בן זוג נחשבת לעבירה חמורה יותר מאשר תקיפה של אדם זר.
3. חוק זכויות נפגעי עבירה – מקנה לקורבנות הגנה, ליווי, ייצוג וזכות לקבל מידע על ההליך המשפטי.

בנוסף, קיימת מדיניות אכיפה מחמירה של המשטרה והפרקליטות בכל הנוגע לעבירות אלו, הכוללת מעצרים, כתבי אישום והגשת בקשות לצווי הרחקה מיידיים.

סוגי הענישה בעבירות אלימות במשפחה

העונש בגין עבירות אלימות במשפחה משתנה בהתאם לחומרת המעשה, לנסיבות ולמידת האלימות.
לדוגמה:

1. תקיפה סתם – עד 2 שנות מאסר.
2. תקיפה הגורמת חבלה של ממש – עד 3 שנות מאסר (ואם מדובר בבן משפחה – עד 6 שנים).
3. תקיפה בנסיבות מחמירות – עד 7 שנות מאסר ואף יותר.
4. איומים כלפי בן משפחה – עד 3 שנות מאסר.
   בנוסף לעונש פלילי, בית המשפט רשאי להורות על טיפול שיקומי, מעקב שירות מבחן, והגבלות על החזקת נשק או קשר עם הקורבן.

צווי הגנה – הכלי המרכזי להגנה על הקורבן

כאשר אדם סובל מאלימות במשפחה, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה. צו זה יכול לכלול:

1. הרחקת הפוגע מהבית המשותף.
2. איסור יצירת קשר או הטרדה.
3. איסור להיכנס למקום העבודה או מוסדות החינוך של הילדים.
4. במקרים מסוימים – גם איסור על נשיאת נשק.

צו ההגנה ניתן לתקופה של עד שלושה חודשים, וניתן להאריכו עד לשנה, בהתאם לנסיבות. בתי המשפט נוטים להיענות לבקשות אלו במהירות, לעיתים עוד באותו יום, כדי למנוע סכנה מיידית.

מה לעשות אם אתם קורבנות של אלימות במשפחה

אם אתם סובלים מאלימות מצד בן משפחה – אל תישארו לבד. יש לכם זכויות והגנות בחוק.
כך כדאי לפעול:

1. לפנות מיידית למשטרה ולהגיש תלונה.
2. לפנות לעורך דין לדיני משפחה כדי לבקש צו הגנה או צו הרחקה.
3. לאסוף ראיות – תיעוד של פגיעות, הודעות, הקלטות או עדים.
4. לפנות למרכזי סיוע לנפגעי אלימות, שיכולים לספק תמיכה וליווי רגשי.
5. להתייעץ על נושא הילדים – חשוב להסדיר משמורת וביקורים רק במסגרת שמבטיחה את ביטחונם.

מה קורה כאשר מוגש כתב אישום בגין אלימות במשפחה

לאחר הגשת תלונה, המשטרה חוקרת את החשוד. אם מתגבשת תשתית ראייתית, הפרקליטות מגישה כתב אישום פלילי.
הליך זה כולל:

1. דיון במעצר עד תום ההליכים.
2. ניהול הוכחות בפני בית המשפט.
3. הכרעה בגזר הדין.
   במקרים מסוימים ניתן לבקש הליך שיקומי, הכולל טיפול זוגי או קבוצתי, במיוחד כאשר מדובר באירוע ראשון וחד־פעמי.

ומה אם אתם הואשמתם בעבירת אלימות במשפחה

האשמה בעבירת אלימות במשפחה היא עניין חמור שעלול לגרור השלכות כבדות – משפטיות, תעסוקתיות ומשפחתיות.
אם הואשמתם בעבירה כזו, אל תתמודדו לבד. חשוב:

1. לשמור על זכות השתיקה בחקירה ולהיוועץ מיידית עם עורך דין פלילי.
2. להציג ראיות סותרות או תיעוד שיכול להפריך את הטענות.
3. לבחון האם מדובר בתלונת שווא – תופעה קיימת לצערנו גם בהליכי גירושין סוערים.
4. לפעול במהירות לביטול צווי הרחקה בלתי מוצדקים.

ייצוג משפטי נכון יכול להגן על שמכם הטוב ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בעתידכם.

שילוב בין הדין הפלילי לדיני המשפחה

עבירות אלימות במשפחה נמצאות בצומת שבין המשפט הפלילי לדיני המשפחה. לעיתים, אותו אירוע משפיע גם על הליכים אזרחיים – גירושין, משמורת, מזונות וצוואות.
לכן חשוב שעורך הדין המטפל יהיה בקיא בשני התחומים, וידע לנהל את המאבק המשפטי באופן מאוזן – גם בהיבט ההגנה הפלילית וגם בהיבט של שמירה על זכויות משפחתיות.

למה חשוב לפנות לעורך דין מומחה לדיני משפחה ואלימות במשפחה

פירמת עו"ד רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה, הירושות והגירושין, מטפלת זה למעלה מ־25 שנים במקרים מורכבים של אלימות במשפחה, הן מצד קורבנות הזקוקים להגנה והן מצד נאשמים הזקוקים לייצוג משפטי הוגן.
המשרד משלב ניסיון רב בהופעה בבתי המשפט לענייני משפחה, בבתי הדין הרבניים ובבתי משפט פליליים, תוך מתן טיפול אישי, דיסקרטי ורגיש.

לסיכום – אלימות במשפחה היא לא גזירת גורל

עבירות אלימות במשפחה הן פגיעה קשה בביטחון, בכבוד ובאמון שבין בני המשפחה. החוק בישראל מציע מגוון כלים להגן על הנפגעים ולהעניש את הפוגעים, אך חשוב לדעת איך לפעול נכון – משפטית, רגשית ובטוחה.
בין אם אתם נפגעים שזקוקים להגנה ובין אם אתם מואשמים שזקוקים לייצוג – הצעד הראשון הוא לקבל ייעוץ מקצועי ומיידי.

שאלות ותשובות נפוצות – עבירות אלימות במשפחה

1. מהן עבירות אלימות במשפחה?
   עבירות אלימות במשפחה כוללות כל פגיעה פיזית, נפשית, מינית או כלכלית בין בני משפחה, בני זוג או שותפים לשעבר. מדובר בעבירות חמורות הנחשבות בעלות נסיבות מחמירות לפי החוק.
2. מי נחשב לבן משפחה לפי החוק?
   ההגדרה כוללת בני זוג נשואים או גרושים, ידועים בציבור, ילדים, הורים, אחים, סבים ואף דיירים הגרים באותו בית, בהתאם לנסיבות.
3. מה ההבדל בין אלימות פיזית לאלימות נפשית?
   אלימות פיזית היא שימוש בכוח או גרימת חבלה גופנית, בעוד שאלימות נפשית מתבטאת בשליטה, השפלה, איומים, בידוד או הפחדה מתמשכת.
4. האם אלימות מילולית נחשבת לעבירה פלילית?
   כן, במקרים שבהם האמירות כוללות איומים, השפלה חמורה או התנהגות מאיימת, ניתן לראות בכך עבירה פלילית.
5. כיצד מגישים תלונה על אלימות במשפחה?
   ניתן לפנות לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה רשמית, או לפנות לעובד סוציאלי בלשכת הרווחה לקבלת סיוע מיידי והגנה.
6. מהן ההשלכות של הגשת תלונה במשטרה?
   לאחר הגשת תלונה נפתחת חקירה, ובמקרים חמורים המשטרה יכולה לעצור את החשוד ואף להוציא צו הרחקה זמני.
7. מהו צו הגנה וכיצד ניתן לקבלו?
   צו הגנה הוא צו משפטי שניתן על ידי בית משפט ומטרתו להרחיק את הפוגע מהנפגע או מהבית המשותף, כדי למנוע הישנות האלימות.
8. האם צו הגנה ניתן גם במקרים של איומים בלבד?
   כן, אם קיים חשש ממשי לפגיעה, בית המשפט רשאי להוציא צו גם כאשר האלימות טרם התרחשה בפועל.
9. מה ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה משטרתי?
   צו הרחקה משטרתי הוא זמני ומיידי, בעוד שצו הגנה ניתן על ידי בית משפט ויכול להיות תקף לתקופה ממושכת יותר.
10. מהן הסנקציות על עבירות אלימות במשפחה?
    העונשים נעים בין מאסר על תנאי למאסר בפועל, בהתאם לחומרת המעשה, עברו של הנאשם והנסיבות.
11. האם ניתן לבטל תלונה שהוגשה?
    לא תמיד. גם אם הנפגע מבקש לבטל את התלונה, המדינה רשאית להמשיך בהליך הפלילי אם היא רואה בכך עניין ציבורי.
12. כיצד מתמודדים עם אלימות כלכלית בתוך המשפחה?
    אלימות כלכלית מתבטאת בשליטה על משאבים ומניעת גישה לכסף. ניתן להגיש תלונה ולבקש סיוע משפטי או הגנה מהרווחה.
13. מה עושים אם הילדים נחשפים לאלימות בבית?
    יש לפנות מיד לגורמי רווחה או למשטרה. המדינה רואה בילדים עדים לאלימות כקורבנות הזקוקים להגנה.
14. האם נדרש ייעוץ משפטי לפני הגשת תלונה?
    לא חובה, אך מומלץ לפנות לעורך דין פלילי או עורך דין לענייני משפחה שיסביר את הזכויות והשלכות התהליך.
15. האם ניתן להגיע להסדר גישור במקרים כאלה?
    במקרים מסוימים, כאשר אין סכנה מיידית, ניתן לפנות לגישור, אך לא במצבים שבהם יש חשש לפגיעה או לאלימות חוזרת.
16. מה המשמעות של עבר אלים בעבר לצורך גזר הדין?
    עבר פלילי דומה עלול להחמיר את הענישה, שכן הוא מעיד על דפוס אלים חוזר ועל סכנה לציבור.
17. כיצד מתייחסים בתי המשפט לטענת הגנה עצמית במקרים כאלה?
    אם הוכח כי הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית מפני אלימות ממשית, ייתכן שיקבל פטור מאחריות פלילית.
18. מהו תפקיד הרווחה במקרים של אלימות במשפחה?
    הרווחה מספקת תמיכה לנפגעים, מטפלת בילדים החשופים לאלימות ומסייעת בהכוונה למסגרות הגנה ושיקום.
19. כיצד מתייחסים לעבירות אלימות במשפחה כאשר מדובר באיש ציבור או איש ביטחון?
    החוק חל על כולם באופן שווה, אך ייתכן שהתיק ינוהל ברגישות מיוחדת או בפיקוח של יחידות ייעודיות במשטרה.
20. מה עלול לקרות אם הקורבן חוזר לגור עם הפוגע לאחר פתיחת תיק פלילי?
    זה עלול לסבך את ההליך המשפטי ואף לסכן את הנפגע. מומלץ להיוועץ בעורך דין או ברווחה לפני כל צעד כזה.

זקוקים להגנה או לייעוץ בתיק של אלימות במשפחה?

צוות משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והאלימות במשפחה, עומד לרשותכם בליווי אישי, דיסקרטי ומקצועי – משלב הפנייה הראשונית ועד לסיום ההליך.
פנו אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית, ונעזור לכם לפעול בנחישות, באחריות ובאומץ – כדי להחזיר את הביטחון והשקט לחיים שלכם.