כאשר אדם הולך לעולמו, הקרובים שלו, אשר מצויים באבל, צריכים להתמודד גם עם הליכים בירוקרטים שונים, כמו למשל – הוצאת צו קיום ירושה, או לחלופין הוצאת צו קיום צוואה. לא מעטים המקרים בהם עיזבון הנפטר כולל כספים בבנקים, דירות וכולי, אבל היורשים או הנהנים על פי הצוואה אינם יכולים להשתמש בכספים או להעביר את הדירה על שמם בטאבו, עד אשר יוציאו צו קיום ירושה או צו קיום צוואה. צווים אלה נועדו לתת תוקף משפטי לחלוקת עזבונו של המנוח. טוב תעשו באם תמשיכו לקרוא עד לסוף דברינו, כי היום נדבר על – צו קיום ירושה.
מה הם ההבדלים בין צו קיום צוואה לבין צו קיום ירושה?
באופן כללי, במדינת ישראל, דיני הירושה מוסדרים בחוק הירושה. חוק הירושה קובע מהן הדרכים בהן עשוי אדם להוריש את רכושו ונכסיו, איך הם יחולקו ולמי. על פי סעיף 2 לחוק הירושה נקבע כי – "היורשים הם על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". אפשר לראות כי סעיף 2 לחוק הירושה מסדיר את ההיררכיה ואת מערכת היחסים בין צוואות לירושות. כמו כן, אפשר לקבוע כי צוואה הינה צורה ספציפית של ירושה. חוק הירושה קובע את הכללים על פיהם יש לנהוג בענייני ירושות וצוואות, ובניגוד לדעה הרווחת, בין ירושה לצוואה יש יותר מן המשותף מאשר מן המנוגד. על פי סעיף 5 לחוק הירושה נקבע כי אדם שהורשע בגרימת מותו במתכוון של המצווה, או לחלופין אדם שניסה לגרום למותו של אדם במתכוון, פסול מלרשת אותו. עוד מוסיף הסעיף וקובע כי מי שהורשע שהעלים את צוואתו של הנפטר או שזייף אותה, ממש לא רשאי לרשת את מי שהלך לעולמו. ברם, קובע הסעיף, כי אדם שהורשע בניסיון לגרימת מותו של המוריש, והמוריש מחל לו בכתב יד, רשאי לחזור ולרשת את המוריש. כמו שציינו להלן, צוואה הינה מקרה פרטי של ירושה, וכדי לעמוד על השוני בניהם, מן הראוי להתייחס תחילה על המקרה הכללי, משמע – על צו קיום ירושה. וקודם כל נדון בנושא הרקע של צו קיום צוואה – צו קיום צוואה הינו מקרה פרטי של צו ירושה. צו קיום צוואה הוא צו משפטי שניתן באמצעות הרשם לענייני ירושה, או באמצעות בית הדין הרבני, ותפקידו להעניק תוקף משפטי לצוואה שנכתבה באמצעות הנפטר. לצוואה נלוות ארבע צורות, כלהלן – בכתב, בעל פה, בפני עדים או בפני רשות. מרבית הצוואות נכתבות ונחתמות בפני עדים. העיקרון העומד בסיס מוסד הצוואה הוא עיקרון החופש לצוות. המחוקק העניק חופש כמעט מוחלט לאדם לצוות מה יש לעשות ברכושו ונכסיו לאחר לכתו. לפיכך , הגביל המחוקק מספר מקרים בהם תהא הגבלה על אדם מלצוות על מה יעשה ברכושו, כמו למשל – קטין או אדם שכשרותו המשפטית מוטלת בספק, אינו יכול לכתוב צוואה ואם עשה זאת, הרי שצוואתו בטלה. כמו כן, העיקרון המנחה במוסד הצוואה הוא החופש לצוות. אדם יכול לצוות מה ייעשה ברכושו ונכסיו וזאת מבלי להיות מחויב בצורה זו או אחרת. הווה אומר – אדם שיש לו בן/בת זוג וילדים, לא מחויב להוריש להם את רכושו ונכסיו, כי אם הוא יכול לבחור להוריש אותם לשכן שלו, לאדם שטיפל בו, לקרוב משפחה אחר שלו, לתאגיד ואפילו למדינה. מה יכולים לעשות קרוביו של המנוח שטוענים כי מגיע להם חלק מהרכוש וזאת בניגוד לצוואתו? ובכן, קרוביו של המנוח יכולים להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה בטענה כי כשירותו המשפטית של המנוח בעת כתיבת הצוואה הייתה מוטלת בספק, הם יכולים לטעון כי כתיבת הצוואה נעשה בהשפעה ולחץ מצדו של היורש וכולי. במקרים בהם קמה מחלוקת לגבי הצוואה – הרי שהטיפול בבקשה מועבר לדיון בביהמ"ש לענייני משפחה. ההליך בפועל של בקשה לצו קיום צוואה – בדומה לבקשת צו קיום ירושה, בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושות במחוז שבו נפטר המצווה. את הבקשה ניתן להגיש אונליין והיא לרוב תוגש באמצעות מי מהזוכים על פי הצוואה. בבקשה צריך לפרט את פרטיו של מגיש הבקשה, את קרבתו למנוח ומעמדו בבקשה, את פרטיו של המנוח, את תעודת הפטירה והעתק של הצוואה. זאת ועוד, צריך להזין את פרטיהם של שאר היורשים על פי הצוואה ואת קרבתם למנוח וכשרותם המשפטית. באם הבקשה מוגשת על ידי עורך דין וגם רצוי שהיא תוגש באמצעות עורך דין, חייבים לצרף ייפוי כוח של עורך דין מכיוון שהוא רשאי לטפל בעניין הבקשה מטעם המבקש. כמו כן, במידה והוחלט להגיש את הבקשה לצו קיום צוואה אונליין, הרי שיש להגיש את הצוואה המקורית לרשם הירושות במחוז בו הוגשה הצוואה וזאת תוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.
הרקע של צו קיום ירושה – צו קיום ירושה הינו בעצם מסמך משפטי שקיבל תוקף באמצעות רשות משפטית וזאת לאחר שאדם נפטר. בקשת צו קיום ירושה תוגש במקרים בהם המנוח לא השאיר אחריו צוואה, משמע – המנוח לא השאיר אחריו הוראות מה יש לעשות ברכושו ונכסיו לאחר לכתו. משכך, ראוי לשאול, כיצד ידעו היורשים מה לעשות עם הרכוש והנכסים? במקרים אלו נכנס חוק הירושה אשר קובע ומסדיר כיצד יש לחלק את רכושו של הנפטר. חוק הירושה קובע שבלכתו של אדם, יורשיו על פי חוק הם – בן/בת הזוג של המנוח וילדיו. אופן החלוקה הוא כלהלן – חמישים אחוזים מהרכוש והנכסים מועברים לבן/בת הזוג, ויתרת חמישים האחוזים של הנכסים מתחלקים שווה בין שווה בין ילדיו של המנוח. במקרים בהם למנוח אין בן/בת זוג או שהם נפטרו לפניו, הרי שכל הרכוש מועבר לילדיו של המנוח בחלקים שווים. בנוסף לכך, קיימות הוראות נוספות בחוק הירושה אשר מסדירות מקרים נוספים, "מורכבים יותר" כמו לדוגמה – לנפטר לא היו ילדים או בן זוג, מקרים בהם אחד היורשים לא בחיים ואז יורשיו נכנסים בנעליו וכיוצא בזאת. בקשת הצו תוגש לרשם לענייני ירושות במחוז בו נפטר המנוח, והוא הרשות המוסמכת להוציא את צו הירושה. ראוי לציין, כי הרשם לענייני ירושות הינו הסמכות האזרחית להוצאת צו הירושה, אבל ישנה אף האפשרות להגיש את הבקשה לבית דין רבני שהרי היא הסמכות הדתית הרשאית להוציא צו קיום ירושה. מה הוא ההליך בפועל הלכה למעשה של בקשת צו קיום ירושה? ובכן, בקשת צו קיום ירושה תוגש לרשם לענייני ירושה במחוז בו נפטר המנוח. את בקשת צו קיום ירושה אפשרי להגיש אונליין ועל מגיש הבקשה למסור הפרטים הבאים – פרטיו האישיים וקרבתו למנוח, פרטיו של המנוח, תעודת פטירה וכן ייפוי כוח חתום באמצעות עורך דין אשר מטפל בבקשה (במידה והבקשה מוגשת באמצעות עורך דין, וכך רצוי). זאת ועוד, צריך להזין את פרטי היורשים על פי חוק ויש לפרט את כשירותם המשפטית. בקשת צו קיום ירושה כמוה כתצהיר, הווה אומר – צריך לצרף חתימה של עורך דין לבקשה.
לסיכום
לרוב האנשים אין צוואה. עריכת צוואה היא אחד הדברים החשובים ביותר שאתם יכולים לעשות כדי להגן על רצונותיכם לאחר פטירתכם. עורכי הדין שלנו הם אנשי מקצוע שיכולים לייעץ לכם מה צריך להיכנס לצוואה שלכם. עורכי הדין שלנו יכולים לכתוב ולבדוק את הצוואה כדי לוודא שהיא מבטאת את רצונכם. משום זאת, כדאי שתצרו קשר כבר כעת עם צוות עורכי הדין שלנו כיוון שאנחנו מתמחים בתחום צו קיום ירושה.
