קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך – מה זה אומר, איך מגיבים ומה חשוב לדעת כדי לא לפגוע בזכויות שלכם

קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך? רגע לפני שאתם נבהלים או מגיבים בפזיזות, חשוב להבין במה בדיוק מדובר. קבלת בקשה ליישוב סכסוך אינה תביעה משפטית, אלא שלב מקדים וחוקי שנועד לאפשר הידברות בין בני זוג לפני פתיחה בהליכי גירושין או תביעות משפחתיות.
ההליך מוסדר לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, והוא מחייב כל אדם בישראל שרוצה להגיש תביעה בענייני גירושין, מזונות, משמורת או רכוש – לפתוח תחילה בבקשה ליישוב סכסוך.

במאמר זה תבינו מה המשמעות של קבלת בקשה כזו, איך מתנהל ההליך, מהם לוחות הזמנים, ומה כדאי לעשות כדי לשמור על הזכויות שלכם כבר מהצעד הראשון.

מהי בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך היא פנייה רשמית ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שמטרתה לבדוק אם ניתן לפתור את הסכסוך בדרכי שלום – לפני שמתחילים בתביעות משפטיות.

הבקשה כוללת פרטים בסיסיים בלבד: שמות הצדדים, תעודות זהות, תיאור קצר של מהות הסכסוך (למשל “רצון להתגרש”, “מחלוקת על מזונות” או “חלוקת רכוש”), והיא אינה כוללת האשמות או דרישות כספיות.

הצעד הבא הוא הזמנה לפגישת מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום, שאליה יוזמנו שני הצדדים.

למה נועדה בקשה ליישוב סכסוך

המחוקק רצה לעצור את מה שנקרא “מרוץ הסמכויות” – מצב שבו בני זוג ממהרים להגיש תביעות במקביל (האחד לבית הדין הרבני, השני לבית המשפט לענייני משפחה), במטרה להשיג יתרון משפטי.
החוק נועד לאפשר תקופת רגיעה שבה שני הצדדים יוכלו:

1. לשקול פתרון של גישור במקום מלחמה משפטית.
2. להבין את ההשלכות המשפטיות והכלכליות של כל צעד.
3. לשמור על טובת הילדים ולמנוע פגיעה בהם.

מה המשמעות של קבלת הבקשה מצד שני

אם קיבלתם הודעה רשמית על פתיחת בקשה ליישוב סכסוך, זה אומר שבן או בת הזוג שלכם הגישו את הבקשה ראשונים, וכעת החוק מחייב גם אתכם להגיע לפגישת מהו"ת.
במילים אחרות – זה לא אומר שאתם נאשמים במשהו, אלא שאתם חלק מהליך חובה שנועד לנסות לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.

יחד עם זאת, חשוב להבין: הצד שפתח ראשון את הבקשה "תפס את הסמכות הזמנית", כלומר – הוא קבע באיזו ערכאה (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) יתנהל ההליך, אם לא תושג פשרה. זו נקודה קריטית שיש לה השלכות על עתיד התיק.

מה קורה אחרי קבלת הבקשה

1. הזמנה לפגישת מהו"ת – יחידת הסיוע תשלח לכם מכתב עם מועד הפגישה הראשונה, בדרך כלל בתוך מספר שבועות.
2. השתתפות בפגישה חובה – החוק מחייב את שני הצדדים להגיע לפגישה הראשונה.
3. פגישות נוספות לפי הצורך – ניתן לקיים עד 3 פגישות נוספות, אם שני הצדדים מעוניינים להמשיך בגישור.
4. תום תקופת ההקפאה – לאחר 45 ימים (לעיתים עד 90), אם לא הושגה הסכמה – שני הצדדים רשאים להגיש תביעות משפטיות.

מה קורה בפגישת המהו"ת

בפגישה משתתפים אנשי מקצוע מיחידת הסיוע – עובדים סוציאליים, פסיכולוגים או מגשרים – שתפקידם:

1. להקשיב לשני הצדדים.
2. להסביר את האפשרויות המשפטיות.
3. להציע כלים ליישוב הסכסוך מחוץ לבית המשפט.

חשוב לדעת – הפגישה אינה מתקיימת בפני שופט, ואינה הליך משפטי.
כל הנאמר במפגשים נשאר חסוי, ולא ניתן להשתמש בו בהמשך ההליכים המשפטיים (אם יתקיימו).

מה כדאי לעשות מיד כשמקבלים את הבקשה

1. לפנות מייד לעורך דין מומחה לדיני משפחה – כבר בשלב זה חשוב להבין מה המשמעויות של פתיחת הבקשה, כיצד להיערך לפגישות, ומה כדאי לומר (או לא לומר).
2. לבדוק באיזו ערכאה הוגשה הבקשה – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה – כי זה עשוי להשפיע על ההמשך.
3. להכין מידע בסיסי על מצבכם – רכוש, הכנסות, ילדים, מגורים – כדי להיערך לשיח מושכל.
4. לשמור על איפוק ותקשורת עניינית – כל אמירה רגשית או מאיימת עלולה לפגוע באפשרות לגישור או להסכם עתידי.

מה יקרה אם לא תופיעו לפגישה

החוק מחייב אתכם להתייצב לפגישת המהו"ת.
אי הופעה עלולה לגרור סנקציות, ובית המשפט רשאי לראות בכך חוסר שיתוף פעולה ואף לקבוע שהצד הנעדר פועל בחוסר תום לב.

האם חייבים להסכים לגישור

לא.
החוק מחייב רק להגיע לפגישה הראשונה, אך אין חובה להסכים לגישור.
לאחר מכן תוכלו לבחור אם ברצונכם להגיע להסכם בהבנה – או לפתוח בהליכים משפטיים רגילים.

מתי עדיף להסכים לגישור ומתי לא

1. כדאי להסכים לגישור אם יש סיכוי להגיע להסכמות מהירות ולחסוך זמן, כסף ועימותים.
2. לעומת זאת, אם יש חוסר אמון קיצוני, אלימות או פערי כוח משמעותיים – לעיתים עדיף להפסיק את ההליך ולהתנהל באמצעות עורך דין בלבד.

עו"ד רן רייכמן – מומחה לייעוץ וייצוג בהליכי יישוב סכסוך וגירושין

עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, מייצג מעל 25 שנה לקוחות בהליכי גישור, יישוב סכסוך ותביעות גירושין.
המשרד מתמחה בניתוח אסטרטגי של פתיחת בקשות ליישוב סכסוך, בליווי אישי של הצד שמקבל את הבקשה ובהגנה על זכויותיו לאורך כל התהליך.

לסיכום – קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך? כך תפעלו נכון

קבלת בקשה ליישוב סכסוך אינה סיבה להיבהל, אך גם לא להתעלם.
זהו השלב הראשון בדרך לגירושין או ליישוב הסכסוך, ויש לו משמעות אסטרטגית.
מי שמגיב נכון כבר בשלב זה – יכול להגן על זכויותיו ולהבטיח לעצמו יתרון משמעותי בהמשך.

קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה פירוש קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך?
   הכוונה היא שבן או בת הזוג פתחו הליך ראשון לפי החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג, במטרה לבחון אפשרות ליישוב מחלוקות לפני פתיחת תביעות משפטיות.
2. מה המשמעות המשפטית של בקשה כזו?
   עם קבלת הבקשה, נפתחת תקופת “הקפאה” במהלכה שני הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות גירושין, משמורת או רכוש, עד להשלמת הליך יישוב הסכסוך.
3. מה עליכם לעשות לאחר שקיבלתם את הבקשה?
   יש להמתין לזימון רשמי מיחידת הסיוע, להתייצב לפגישה במועד שנקבע, ולהתייעץ עם עורך דין כדי להבין את השלכות ההליך.
4. מהו תפקיד יחידת הסיוע?
   יחידת הסיוע מספקת פגישת מידע ראשונה (“פגישת מהו”ת”) שמטרתה להסביר את אפשרויות הגישור, הפנייה לטיפול או המשך ההליכים המשפטיים.
5. האם נדרשת תגובה רשמית לבקשה?
   לא נדרש להגיש תגובה כתובה, אך חשוב להגיע לפגישה ולהביע עמדה – אחרת ההליך עלול להימשך בלעדיכם.
6. כמה זמן נמשכת תקופת ההקפאה?
   ברוב המקרים היא נמשכת 45 יום, וניתן להאריך אותה עד ל-90 יום אם מתקיימות פגישות נוספות ביחידת הסיוע.
7. האם קבלת בקשה כזו משמעותה שהוגשה תביעת גירושין?
   לא. זוהי רק פנייה ראשונית ליישוב הסכסוך, והיא אינה מהווה תביעת גירושין או כל תביעה אחרת.
8. מה קורה אם במהלך הפגישות מושגת הסכמה?
   בני הזוג יכולים לחתום על הסכם מוסכם שיסדיר את ענייני הגירושין, הרכוש והילדים, ולאשרו בבית המשפט.
9. ומה אם לא מושגת הסכמה?
   בתום התקופה יוכל כל אחד מהצדדים להגיש תביעות משפטיות לערכאה שבחר – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
10. האם ניתן להתעלם מההליך?
    מומלץ שלא. היעדר תגובה או אי־הגעה עשויים לפגוע בזכויותיכם בהמשך, במיוחד אם הצד השני יגיש בהמשך תביעה.
11. מה קורה אם שני הצדדים מעוניינים בגישור?
    במקרה כזה ניתן לעבור להליך גישור מוסדר, שמנוהל לעיתים על ידי יחידת הסיוע ולעיתים על ידי מגשר חיצוני.
12. האם הליך יישוב סכסוך הוא חובה על פי חוק?
    כן. החוק מחייב כל צד המבקש להתגרש או להגיש תביעות משפחתיות לעבור תחילה דרך הליך זה.
13. מה היתרון של החוק מבחינת בני הזוג?
    הוא מאפשר הידברות, חיסכון בזמן ובהוצאות משפטיות, ושמירה על יחסים תקינים יותר בין הצדדים – במיוחד כאשר יש ילדים.
14. האם הפגישות ביחידת הסיוע חסויות?
    בהחלט. כל הנאמר בפגישות אלה חסוי ואינו יכול לשמש כראיה בבית המשפט.
15. מה תפקידו של עורך הדין בשלב זה?
    עורך הדין מסביר את המשמעות המשפטית של ההליך, מייעץ כיצד לפעול בפגישות ומכין את הלקוח להמשך האפשרי של ההליכים.
16. האם ניתן לבטל בקשה ליישוב סכסוך לאחר שהוגשה?
    כן. מי שפתח את הבקשה רשאי להודיע על סגירת התיק, אך תקופת ההקפאה תישאר בתוקף עד תומה.
17. מה קורה אם קיבלתם בקשה ואתם מתגוררים בנפרד כבר זמן רב?
    עדיין יש חובה לעבור את ההליך, אלא אם קיימות נסיבות חריגות כמו אלימות או סכנה ממשית.
18. מה עליכם להביא לפגישה ביחידת הסיוע?
    תעודת זהות, פרטים מזהים של הצד השני, ולעיתים מסמכים המעידים על מצב משפחתי וכלכלי.
19. מה קורה אם הצד השני לא מתייצב לפגישה?
    היחידה תדווח על כך, וההליך ייסגר לאחר פרק זמן מסוים – אך הצד שהגיע יקבל זכות לפתוח תביעות בהמשך.
20. מדוע חשוב לדעת מה המשמעות של קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך?
    כדי להבין את זכויותיכם וחובותיכם, למנוע צעדים שיפגעו במעמדכם המשפטי, ולפעול נכון במסגרת החוק תוך שמירה על האינטרסים שלכם.

אל תישארו לבד מול ההליך – פנו לייעוץ מקצועי עכשיו

אם קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך, חשוב לפעול במהירות ובחוכמה.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, יסביר לכם בדיוק מה המשמעות של הבקשה, איך להתנהל נכון בפגישות, ואיך לשמור על הזכויות שלכם ושל ילדיכם.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן לייעוץ אישי ודיסקרטי – וקבלו ליווי מקצועי מהשלב הראשון ועד לסיום ההליך בדרך הנכונה ביותר עבורכם.