על פי החוק במדינת ישראל בכל מחוז מכהן רשם הירושות, כאשר מתפקידו לטפל בכל ענייני הירושה אשר במחוז שלו. רשאי להתמנות לרשם ירושה אדם שהינו עורך דין ובעל ותק של מינימום חמש שנים בעריכת דין באופן פעיל. רשם הירושות משתייך לאגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. האפוטרופוס הכללי הינה יחידה במשרד המשפטים והיחידה ממונה ארצית על כל ענייני הירושה. אמנם האפוטרופוס הכללי הוא הממונה הארצי לענייני ירושה, אבל בפועל הוא לא משמש כרשם בעצמו. סגני האפוטרופוס הכללי משמשים כרשמים לענייני ירושה והם פזורים בחמישה מחוזות ברחבי מדינת ישראל. טוב תעשו באם תחליטו ממרום כבודכם לקרוא את המאמר שלפניכם למן תחילתו ועד לתומו, כי בו נדון אודות – רשם הירושות.
מה צריך לדעת על רשם הירושות?
רשם הירושות הינו הגורם המאגד ומרכז את כל הליכי הכרזת היורשים. יתכנו שני הליכים להכרזת יורשים – הראשון בדרך של מתן צו קיום צוואה, כשהמת השאיר אחריו צוואה; השני בדרך של מתן צו ירושה, בעוד שהיורשים הינם על פי דין. כל אחד מן היורשים, גם היורשים על פי צוואה וגם היורשים רשאים להגיש בקשה למתן צו ירושה, המצהיר ומכריז על זהות היורשים, לרשם לענייני ירושה. בבקשה צריך הזוכה למלא את כל פרטיו של מי שהלך לעולמו וגם את זהות היורשים, תוך כדי פירוט הענפים השונים, החל מקיומם של צאצאים או צאצאי צאצאים וכלה בהורים והורי הורים. קיימים מקרים בהם הרשם לא רשאי לדון בבקשה ולא מוסמך לתת צו, כמו למשל – כאשר הנפטר הוא תושב חוץ או כאשר קיים ספק בזהות היורשים על פי דין ובמיוחד כאשר מוגשת התנגדות לקיום צוואה. בכל התרחישים האלו – הרשם מעביר את הבקשה לבית המשפט למשפחה, שם מתנהל דיון משפטי אשר הצדדים לו הם היורשים והאפוטרופוס הכללי. כל החלטה של הרשם לענייני ירושה היא החלטה ברת ערעור, כאשר הערעור על החלטת רשם הירושות מוגש לבית המשפט למשפחה. הרשם לענייני ירושה הוא אף הגורם אשר אצלו יכול כל מי שכותב צוואה להפקיד את צוואתו, בחייו. היתרון בהפקדת צוואה אצל רשם הירושות נעוץ בכך, שלאחר פטירת המוריש, כל מי שיפנה לרשם הירושות על מנת לבקש צו ירושה או צו קיום צוואה – ייודע באמצעות הרשם בדבר קיומה של צוואה מופקדת וככל שזו הצוואה האחרונה, היא זו שתגבר. הרשם אף מודיע לכל מי שמפורט בצוואה המופקדת על דבר קיומה.
מה אומר החוק על רשם הירושות?
בשל שיפורים טכנולוגיים הופעל ברשם לענייני ירושה אתר אינטרנט שבו ניתן לעקוב אחר בקשות לצו ירושה או בקשות לצו קיום צוואה בין אם אתם מיוצגים באמצעות עורך דין ירושות ובין אם לאו. זאת ועוד, קיימים באתר רשם הירושות מדריכים מפורטים אשר מסבירים איך אפשר לבצע פעולות הנוגעות לענייני ירושה וזאת ללא עורך דין. ברם, יש לזכור כי ענייני ירושה עלולים להיות מורכבים ולכן כדאי להיעזר בעורך דין. בנוסף לתפקידיו השונים של הרשם כמוציא צו ירושה / צו קיום צוואה, החוק הגדיר את הרשם לענייני ירושה כרשות לשם עריכת צוואה. על פי חוק הירושה, אחת הצורות לעריכת צוואה תקפה היא – צוואה בפני רשות; לעניין חוק הירושה רשות היא – שופט בית משפט, דיין בית דין רבני, נוטריון, ראש מועצה והרשם לענייני ירושה. משכך, ככל שמי מכם רוצה ניתן לערוך צוואות מול הרשם. בין יתר תפקידי רשם הירושות קיים תפקיד חשוב והוא ארכיון הפקדת צוואות. על פי חוק הירושה ניתן להפקיד צוואות ברשם לענייני ירושה והוא מצדו ישמור אותן למשמרת.
מה הם סמכויותיו ואף תפקידיו של רשם הירושות?
רשם הירושות הינו מחלקה במשרד המשפטים אשר מהווה גוף רשמי שפועל מול בית המשפט לענייני משפחה, ושבידיו סמכויות ותפקידים רבים הקשורים לתחום הירושות. קיימות מספר לשכות רשם הפזורות ברחבי הארץ, ומפוקחות באמצעות משרדי הלשכה הארציים שבירושלים. חשוב לדעת כי המידע האצור בלשכות רשם הירושות הינו ממוחשב ומרושת בין סניפי הלשכות, ושכל המעוניין רשאי לפנות למאגר זה. בתוך כך, כדאי להסתייע בשירותי משרד עורך דין מיומן ומנוסה בדיני משפחה וירושות, אשר יוכל לספק לכם כלים ומידע הנחוצים להצלחת ואישור בקשותיכם. יורשיו של אדם שמת הרוצים בהכרזה על מעמדם וזכויותיהם מחויבים לפנות אל בית דין רבני או אל רשם הירושות. יחידות הרשם פועלות במסגרת האפוטרופוס הכללי ושוכנות במספר ערים בישראל, כאשר תפקידן העיקרי הוא להכריז על יורשים, ואף ניתן להפקיד בידיהן צוואות בטרם פטירה. מכאן שפעילותן מתמקדת בהוצאת צו ירושה על פי חוק הירושה, ובהוצאת צו קיום צוואה במידה שהאדם שנפטר הותיר צוואה אחריו. סמכויותיו של הרשם כוללות את אלו – קביעת מותו של אדם גם אם אין תעודת פטירה. הוצאת צווי ירושה – רק לאחר עיונו ואישרו של רשם הירושות אפשר להוציא אל הפועל את עיזבונו של המנוח, ולחלקו בין יורשיו ככתוב בצו הירושה. מינוי מנהל עיזבון בהתאם לרצון ולהסכמת כל הנוגעים בדבר. תיקון טעויות סופר בצוואה. הפקדת צוואות בעל פה על ידי מתן תצהיר בכתב של עדי הצוואה. ביטולם של צווי ירושה או צוואה בהתאם להוראות בית המשפט. העברת בקשות לצווי ירושה או התנגדות לצו ירושה לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה. התפקידים של הרשם לענייני ירושה הם כדלקמן – טיפול במקרים של התנגדות לצו ירושה; בחינת, אישור ומתן בקשות עבור צווי ירושה וצוואה; פרסום הודעות בציבור אודות צווי ירושה וצוואה; בחינת התנגדות לצו ירושה; הפקדת צוואות עבור מצווים המעוניינים לשמור ולעגן את צוואתם בחוק.
איזה עוד אינפורמציה על רשם הירושות תעזור לכם להבין אותו יותר טוב?
לשכות רשם הירושות פועלות בתל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת וירושלים, ומטפלות כל אחת באזורים וביישובים מסוימים בהתאם לרשימה קבועה. בני אדם, אשר רואים את עצמם כיורשים בדין או על פי צוואה, יכולים לפנות אל בית דין רבני או אל רשם הירושות לטיפול בפנייתם, כאשר סמכותו של הרשם לעניין זה מעוגנת בחוק הירושה. אל הפניות יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים, ולאחר מכן להמתין לטיפול ולהיענות לכל הבקשות הנוספות שעשוי הרשם להעלות. בלשכה ייבדק בין היתר באם הנפטר הותיר אחריו צוואה, באם ישנו כבר תיק על שמו, והאם הפנייה עומדת בכל התקנות המאפשרות המשך טיפול. על פי רוב תוביל הפנייה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, אבל יש מקרים בהם תידרש התערבות של בית משפט לענייני משפחה.
לסיכום
מסע הלקוחות מתייחס לדרך שהלקוחות עוברים – מהקשר הראשון עם משרד עורכי הדין שלנו, לעניין, להתקשרות, להעסקתנו, לעיבוד התיק שלכם ולבסוף, לסגירת התיק שלכם. התחשבות במסע הלקוחות המלא וכיצד כל שלב זורם לשלב הבא היא המפתח ליצירת חווית לקוח חיובית המייחדת את משרד עורכי הדין שלנו. בעצם, לכן רצוי שתצרו קשר עם צוות עורכי הדין שלנו כי אנחנו מתמחים בתחום רשם הירושות.
