הסכם הורות הנו זן חדש של הסכמים אשר הצורך בו בא אל העולם לאור תופעה חדשה אשר החלה לשלוט במחוזותינו, לפיה זוג אנשים בוגרים, גבר ואישה (בדרך כלל חד מיניים), אשר לא הכירו על רקע רומנטי, חוברים יחד על מנת להביא צאצא משותף לעולם, וזוהי תכלית היכרותם.
צו הורות פסיקתי הנו מצב בו בית המשפט נותן מעמד של הורה לבן הזוג אשר אין לו זיקה גנטית כלפי הקטין. זהו פס"ד העוקף אימוץ – בהליך שנועד להיות קצר ומהיר. כיום ניכרת מגמה להקנות מעמד של הורה לאותו בן זוג בצו זה, אף מבלי להידרש להגשת תסקיר של פקיד סעד לסדרי דין.
בדיוק כשם שלבני זוג הטרוסקסואליים ישנו חופש החוזים לקבוע את מערך הזכויות והחובות האחד כלפי משנהו באמצעות הסכם ממון, אף בני זוג בני אותו מין יכולים בתחילת קשר ו/או במהלכו לערוך על הכתב הסכם הזהה במהותו להסכם ממון, הקרוי 'הסכם לחיים משותפים'.
מעמדם של בני זוג שאינם הטרוסקסואליים ביחס לילד אינו מוסדר בחוק אוטומטית. במקרה של היעדר הסכמה בין ההורים בהסדרי הראייה, על ההורה הלא משמורן לנקוט הליך משפטי. כיצד עושים זאת ומה השיקולים העומדים בפני בית המשפט?
