מאמר זה אינו מתייחס לילדים "מעורבים", כי אם לקבוצה הגדולה והשכיחה של מזונות ילדים יהודיים.
מזונות ילדים יהודיים
מקור החיוב של אב במזונות ילדיו הנו ההלכה היהודית. מכוח דין תורה על אב יהודי מוטלת חובה אבסולוטית ובלעדית לזון את ילדיו הקטינים היהודיים, וזאת כדי לספק צורכיהם ההכרחיים עד הגיעם לגיל 6. ברבות השנים, הרבנות הראשית הרחיבה תקופת החיוב מכוח תקנת חכמים והעמידה את תקופת החיוב האבסולוטית על האב עד הגיע הקטינים לגיל 15. החיוב מעבר לגיל 15 הנו מדין צדקה ומכל מקום חיוב האב עפ"י ההלכה מסתיים בהגיע הקטינים לגיל 18 שנה.
מזונות במשמורת משותפת
משמורת משותפת היא מצב בו ההורים חולקים באופן שווה את האחריות לגידול ילדיהם המשותפים, כמו גם את בילוי הזמן עמם. לאחרונה (יולי 2017), פסק בית המשפט העליון כי גובה מזונות במשמורת משותפת בהתייחס לילדים בגילאי 6-15, ייקבע על פי רמת ההשתכרות של שני בני הזוג. לפיכך, במקרים בהם שכר האישה זהה או דומה לשכרו של האב – האב אינו נדרש להעביר לאם תשלום מזונות ילדים כלל, כך ההוצאות בגין גידול הילדים יתחלקו בין ההורים שווה בשווה.
ככל שהדבר נוגע לתשלום מזונות לילדים מעבר לגיל 18, החבות לזון את הילדים הבגירים חלה על שני ההורים וזאת לתקופת שירותם הצבאי. מקור חיוב זה הנו בחוק האזרחי ,היינו בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). כאמור, חובת תשלום מזונות במשמורת משותפת לילדים בגירים מוטלת על שני ההורים בהתאם למבחנים הקבועים בחוק: היינו שהילד נצרך, הוא אינו יכול לספק את מזונותיו מכל מקור אחר (אין לילד ירושות, נכסים או כספים מעבודה מהם יכול לקיים עצמו), ושההורה אמיד דיו כדי לספק את צורכי הילד לאחר שסיפק את צרכיו שלו, צרכי בן/בת זוגתו וצורכי ילדיהם הקטינים ככל שישנם כאלה.
מזונות לילדים בגירים נבדלים ממזונות עבור ילדים קטינים. ככל שמדובר בילדים קטינים צורכי הילדים קודמים לצורכי ההורים אולם מרגע שהילדים הופכים בגירים (עברו את גיל 18) צרכי ההורים קודמים לאלה של ילדיהם. כך יוצא שאם ההורים אינם משתכרים מספיק בהחלט ייתכן שלא יחויבו בתשלום מזונות במשמורת משותפת עבור ילדיהם הבגירים. כלומר, תנאי הכרחי לחיוב ההורה במזונות ילדו הבגיר הוא שיש להורה האמצעים הדרושים למחייתו, ולמחיית משפחתו.
זכות התביעה העצמאית
הכלל הוא כי כאשר המדובר בילדים קטינים (למטה מגיל 18 שנה). הקטינים רשאים לתבוע באופן עצמאי תביעת מזונות ילדים מאביהם, בין באמצעות אמם כאפוטרופוסית הטבעית שלהם או אפילו באמצעות "ידיד קרוב" שיכול להיות בן משפחה אחר, שכן וכד'.
גם אם הגיעו הורי הקטינים במסגרת הסכם גירושין להסכמות ביניהם לעניין מזונות ילדים, ואפילו אם הסכם הגירושין אושר ע"י בית המשפט בתוקף פסק דין, הכלל הוא כי ההסכם אינו כובל את הילדים ו"יום למחרת" אישור ההסכם הילדים יכולים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם, אפילו באמצעות אימם שאך זמן קצר קודם לכן חתמה על ההסכם, ולתבוע את מזונותיהם עפ"י הצרכים הנטענים על ידם.
יודגש: אישור הסכם הגירושין בבית המשפט אינו משמיט את זכותם העצמאית של הקטינים לעתור בתביעת מזונות ילדים.
מתי בכל זאת ניתן לחסום את הילדים מלהגיש תביעה עצמאית למזונותיהם?
כאשר קדם להסכם הגירושין דיון בביהמ"ש בו ביהמ"ש נדרש לנושא המזונות, בדק את צורכי הילדים ואף פסק מזונות זמניים, אז לא תוכל להישמע הטענה כי ההסכם אינו כובל את הילדים וכי הוא נעשה במנותק מצורכיהם. כלומר, על מנת להכפיף את הילדים להסכם, חייב להתקיים בביהמ"ש דיון ענייני בנושא צורכי הילדים.
במקרה ונושא המזונות הוסדר במסגרת הסכם גירושין לאחר שביהמ"ש דן במזונות הילדים וקבע את צורכיהם, קיימת משוכה משפטית מקדמית בפני קטינים החפצים להגיש לאחר ההסכם תביעה למזונותיהם לביהמ"ש. תנאי מקדמי לפתיחת שעריו של ביהמ"ש הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי (שחל לאחר החתימה על הסכם הגירושין) בצורכי הילדים, במצב האב או במצב האם. שבשל אותו שינוי הם סבורים כי יש לעלות את גובה המזונות.
בשנות ה90 היה מקובל כי במסגרת הסכמי הגירושין, נהגו אבות להכניס להסכם סעיף שיפוי, לפיו היה והילדים יתבעו הגדלת מזונות , יהא על האם לשפות את האב בגין כל סכום שיחויב בו מעבר למזונות המוסכמים. כיום אין עוד אפשרות כזו מאחר ובית המשפט העליון פסק שלא ניתן להבטיח כי הילדים לא יגישו תביעה להגדלת מזונות באמצעות סעיף שיפוי. במקום סעיף השיפוי ניתן לשקול לחייב האם להעמיד ערבים שיפצו את האב במקרה בו הילדים יתבעו הגדלת מזונות, לא כל בימ"ש יאפשר צירוף ערבים מסוג זה.
היקף חובת האב לזון ילדיו
על אף רוחות השינוי והקריאות לשוויון בין חובות האם והאב ביחס לנשיאה בנטל הכלכלי הכרוך בגידול ילדים, כיום עדיין – ככל שמדובר בילדים בגילאים 6-15 שהמשמורת עליהם נתונה בידי אימם – חובת סיפוק הצרכים ההכרחיים מוטלת על האב לבדו. הכלל הוא כי האב מחויב באופן אבסולוטי לממן צורכיהם ההכרחיים של ילדיו עד הגיעם לגיל 15.
אב מובטל אינו יכול לטעון כי אינו עובד על מנת לקבל פטור מתשלום מזונות. בית המשפט העליון קבע כי במשמורת שאינה משותפת, היינו משמורת חיצונית אצל האם, חובתו של האב לזון את ילדיו הקטינים קודמת מצרכיו שלו ולכן נקבע כי על האב "לצאת מהבית" כדי לעבוד, על מנת למלא חובתו לזון ילדיו.
אין די בניסיון מטעמו, אלא שבהתאם לחובה המוטלת עליו, נדרש הוא לעשות ככל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו בכלל ובתוך כך מימון צרכי ילדיו בפרט. ויובהר, בהעדר כל נסיבה אובייקטיבית בגינה נמנעת מהאב היכולת להשתכר, כמו למשל מגבלה רפואית צמיתה (קבועה), אין האב יכול להימנע מלמלא חובתו לזון את ילדיו.
גם באם לאב קיימת מגבלה רפואית המונעת ממנו לעבוד והוא ניזון מקצבת נכות, בתי המשפט יפסקו לילדים בכל מקרה את המינימום הדרוש למחייתם, כאשר הכלל הוא כי ביטוח לאומי נכנס בנעליו של החייב במזונות וכי על הביטוח הלאומי להשלים לאם את סכום המינימום שנפסק.
במסגרת הצרכים ההכרחיים נכללים מזון, ביגוד ,הנעלה, בריאות, חינוך, מדור ואחזקת מדור.
בפסיקה נאמד שיעור הצרכים ההכרחיים המינימליים לקטין, לא כולל מדור, על סך של 1,250 ₪ בחודש. מעבר למזונות הבסיסיים כאמור חלה חובה על האב להבטיח כי לקטין תהא קורת גג בדרך של תשלום כספי.
לפיכך, אם המשלמת משכנתא או דמי שכירות, תקבל מן האב מעבר לסכום המזונות הבסיסיים יש את השתתפותו במדור (שכה"ד/ משכנתא) עבור הקטין, כאשר עפ"י הפסיקה חלקו של קטין אחד הנו 33% מהוצאות המשכנתא/ דמ"ש, עבור 2 ילדים הנו 40%, עבור 3 ילדים 50% וכו'.
האב לא יחויב בכל מקרה בגובה המדור אותו תובעת האם. על המדור (דמ"ש/ המשכנתא) להיות מידתי ומתאים לבית המגורים בו גרו המשפחה קודם לסכסוך, בהתחשב בעובדה כי הפירוד בין הצדדים הביא להפחתה במספר הנפשות בבית ועל כן האישה והילדים יכולים להסתפק בדירה צנועה יותר המותאמת לצורכיהם העכשוויים.
אין אחידות בפסיקה באם בתוך הסך של 1,250 ₪ ,היינו המזונות ההכרחיים, נכלל חלקו של הקטין בהוצאות אחזקת הבית (היינו חשמל, טלפון, ארנונה , מים ,אינטרנט ,כבלים וכו').
מכאן קיימת חשיבות רבה להגיש את התביעה למזונות לא רק לביהמ"ש להבדיל מביה"ד, אלא גם לביהמ"ש המצוי במחוז המתאים לכם(!!!) בידנו נתונים סטטיסטיים של פסיקת השופטים במחוזות השונים .
נזכיר, כי בפסיקה של בית המשפט העליון מיולי 2017 נקבע, כי במשמורת משותפת ובמקרים בהם שכר ההורים זהה או דומה – מבוטל החיוב האוטומטי של האב במימון הצרכים ההכרחיים של ילדיו בני 6-15, וייתכן כי ייקבע שהאב אינו חייב לשלם מזונות ילדים לאישה.
הוצאות חינוך/ צהרון/ גנים
יש להבחין בין עלויות חינוך עד שעה 13:20 לבין הוצאות חינוך מעבר לשעה זו. הפסיקה הכירה בהוצאות חינוך עד לשעה זו, ועד כיתה, תשלומי ביה"ס וכד' כחלק מהצרכים ההכרחיים שעל האב לספק. לעומת זאת, באם מדובר בצהרון אליו רשמה האם את הקטין, המגמה של ביהמ"ש להכיר ברישום לצהרון לא כצורך התפתחותי חינוכי כי אם כצורך שנועד לאפשר לאם לצאת ולעבוד ולכן אינו צורך הכרחי. מכאן מגמת בתי המשפט לחלק ולהטיל את הנטל בעלויות הצהרונים בין שני ההורים .
חובת השתתפות האם במזונות הילדים
הגישה השמרנית והמסורתית קובעת כי מחובתו של האב לשאת באופן אבסולוטי בצורכיהם ההכרחיים של ילדיו המצויים במשמורת האם עד הגיעם לגיל 15 שנה, כאשר מעבר לגיל זה החיוב מוטל על שני ההורים.
בשנים האחרונות ניתנו שלושה פסקי דין בזה אחר זה ע"י ביהמ"ש העליון ,ברוח עקרונות השוויון, אשר קובעים כי בקביעת גובה המזונות על ביהמ"ש להתחשב ביכולתו של האב ואף בהכנסתה של האם. פסקי הדין הנ"ל אינם מחלקים את ההתייחסות לגילאים בו מצויים הילדים, היינו למטה מגיל 15 או מעבר לכך, דבר שהביא לשורה של פסקי דין שונים בערכאות שונות ואף של שופטים שונים במחוזות שונים באשר לפרשנותם של אותם פסקי דין!
קיימים שופטים אשר יפשרו את פסה"ד באופן שתכליתו לקדם את מגמת השוויון בנטל בין ההורים ולחייב את האם להשתתף עם האב במזונות הילדים, שופטים אחרים סבורים כי פסקי הדין לא שינו דבר כי ממילא בדקו את הכנסות האם.
למשרדנו סטטיסטיקה לגבי פרשנותם של השופטים השונים במחוזות השונים לגבי ההלכות אשר נקבעו ע"י ביהמ"ש העליון, כמו גם ניסיון עתיר בזיהוי מדויק של הערכאה הנכונה אליה יש להגיש את התביעה. גם אם הקדימו אותך, לא נורא, בידינו שורה של פתרונות יצירתיים נתמכים בפסקי דין עדכניים.
דמי טיפול
מלבד הסכום אשר נתבע עבור מזונות הילדים מכיר בית המשפט במושג הנקרא 'דמי טיפול' להם עותרת האישה כאשר במשמורתה נתונים הקטינים. דמי הטיפול, הלכה למעשה, מהווים דמי שיפוי עבור האישה אשר נדרשת להיות עם הילדים במשך זמן רב וכך נמנעת ממנה האפשרות להפיק הכנסה מסוימת. ההלכה היא כי דמי טיפול נפסקים עד הגיע הקטינים לגיל 10 שנים, אך גם זאת לא בכל מקרה, בדרך כלל לא ייפסקו דמי טיפול כאשר האם עובדת ומשתכרת.
עורך דין משפחה רן רייכמן – ניסיון של אלפי תיקים ולקוחות, טל' 0777277964
