תביעת גירושין לאור החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג היא נושא שכל אדם שנמצא על סף פרידה צריך להבין לעומק. מאז כניסתו לתוקף של החוק בשנת 2016, הדרך לפתוח בהליכי גירושין בישראל השתנתה מהותית. כיום, לא ניתן עוד "לרוץ לבית הדין" או "להגיש תביעת גירושין" באופן חד-צדדי ומיידי – החוק מחייב תחילה שלב של הידברות ויישוב סכסוך לפני שניתן לפתוח בהליכים משפטיים מלאים.
במאמר זה נפרט מהו החוק להסדר התדיינויות, כיצד הוא משפיע על הגשת תביעת גירושין, מה בדיוק כולל ההליך, ומה חשוב לדעת כדי לשמור על זכויותיכם בזמן שאתם נעים בין רגש, משפט ובירוקרטיה.
מהו החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג
החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג (הידוע גם כ"חוק גישור חובה") נחקק בשנת 2016 במטרה להפחית סכסוכים משפטיים בין בני זוג ולנסות להביא להסכמות בדרכי שלום.
החוק מחייב כל צד שמעוניין להגיש תביעת גירושין, מזונות, משמורת או חלוקת רכוש – לפנות תחילה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך.
רק לאחר סיום שלב זה (שנמשך לרוב בין 45 ל־90 יום), ניתן לפתוח בהליכים משפטיים רגילים.
מה מטרת החוק ומה הוא בא למנוע
לפני שנכנס החוק לתוקף, בני זוג שהיו עומדים בפני גירושין נהגו לפתוח תביעות במקביל – האישה בבית המשפט לענייני משפחה והגבר בבית הדין הרבני (או להפך). מצב זה יצר "מרוץ סמכויות" שבו כל צד ניסה להשיג יתרון משפטי על פני השני.
החוק להסדר התדיינויות נועד:
- לעצור את המרוץ בין הערכאות.
- לאפשר הידברות וגישור לפני מלחמה משפטית.
- לצמצם עלויות ועומס על בתי המשפט.
- להגן על הילדים ולמנוע מהם להיפגע מסכסוך ממושך.
איך מגישים תביעת גירושין לפי החוק החדש
כיום, אי אפשר להגיש תביעת גירושין מיידית. יש לפעול לפי שלבים מסודרים:
- הגשת בקשה ליישוב סכסוך – הבקשה מוגשת על ידי אחד מבני הזוג ליחידת הסיוע, וכוללת פרטים בסיסיים על הצדדים ומהות הסכסוך.
- הזמנה לפגישת מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) – שני הצדדים מוזמנים לפגישה ראשונה עם אנשי מקצוע (עו"ס, פסיכולוגים, מגשרים). בפגישה זו מוסבר ההליך ונבחנות אפשרויות לגישור.
- פגישות נוספות לפי הצורך – אם הצדדים מסכימים, ניתן להמשיך למספר מפגשי גישור נוספים.
- פתיחת הליכים משפטיים – אם לא הושגה הסכמה, בתום תקופת הקפאה של כ־45 יום (לעיתים מוארכת ל־90), ניתן להגיש תביעות רשמיות: גירושין, מזונות, רכוש וכו’.
מה המשמעות של החוק על תביעת גירושין בפועל
אם בעבר ניתן היה "לפתוח תיק גירושין" באופן מיידי בבית הדין הרבני, כיום ההליך חייב להתחיל בבקשה ליישוב סכסוך.
רק לאחר תום שלב ההידברות, ניתן לבחור היכן להמשיך את ההליך – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
בנוסף, החוק מחייב את שני הצדדים להימנע מפתיחת הליכים מקבילים בתקופת ההקפאה, כדי לאפשר הידברות אמיתית.
האם מדובר בחוק שמגן על אחד הצדדים יותר מהשני?
לא. החוק נועד להיות נייטרלי ומגן על שני הצדדים.
עם זאת, בפועל, הוא מעניק יתרון מסוים לצד החלש (בדרך כלל האישה במקרים כלכליים) – משום שהוא מאפשר זמן נשימה לפני פתיחה בתביעות רכוש או משמורת, ומונע מצב שבו צד אחד “תופס סמכות” ראשון בבית הדין.
מתי ניתן לחרוג מההליך של יישוב סכסוך
ישנם מקרים שבהם בית המשפט או יחידת הסיוע יכולים לפטר את הצדדים מהליך הגישור, לדוגמה:
- במקרים של אלימות במשפחה או חשש לפגיעה באחד הצדדים.
- כאשר אחד מבני הזוג מתגורר בחו"ל או מסרב לשתף פעולה.
- כאשר מתקיים הליך משפטי דחוף, כמו בקשה לצו הגנה או צו מניעה.
מה קורה אם אחד הצדדים מסרב להגיע לפגישות
החוק מחייב את שני הצדדים להשתתף בפגישה הראשונה.
אם אחד מהם לא מתייצב, הדבר עלול לשמש נגדו בהמשך, ובית המשפט רשאי לקבוע כי הוא פועל בחוסר תום לב.
כיצד החוק משפיע על קצב ההליך
החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג מאט במידה מסוימת את האפשרות לפתוח תביעת גירושין מיידית, אך הוא גם חוסך הליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
במקרים רבים, הליך יישוב הסכסוך מסתיים בהסכמות – מה שמונע חודשים ואף שנים של מאבק בבתי המשפט.
מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי כבר בשלב הראשון
למרות שמדובר בשלב של "גישור", כל מילה או מסמך בהליך עלולים להשפיע על העתיד המשפטי שלכם.
לכן, חשוב להגיע לפגישות בליווי והכוונה של עורך דין מומחה לדיני משפחה, שיסביר כיצד לשמור על זכויותיכם הרכושיות, ההוריות והכלכליות כבר מהצעד הראשון.
עו"ד רן רייכמן – מומחה לייצוג בהליכי גישור, יישוב סכסוך וגירושין
עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מלווה מזה 25 שנה לקוחות בהליכי יישוב סכסוך ותביעות גירושין מורכבות לפי החוק החדש.
המשרד מתמחה בניהול מו"מ רגיש ומקצועי מול יחידות הסיוע, תוך שמירה על זכויות הצדדים והגנה על טובת הילדים, לצד ייצוג תקיף במקרים שבהם אין מנוס מהליך משפטי.
לסיכום – תביעת גירושין לאור החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג
החוק משנה באופן מהותי את הדרך שבה מתחילים הליכי גירושין בישראל:
- אי אפשר לפתוח תביעת גירושין ישירות – יש להתחיל בהליך יישוב סכסוך.
- ישנה תקופת "הקפאה" שנועדה לאפשר הידברות.
- רק לאחר מכן ניתן לפנות לערכאה משפטית.
מטרת החוק היא לעודד פתרון מוסכם, אך גם לשמור על זכויות הצדדים עד שתושג הכרעה צודקת.
תביעת גירושין לאור החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג – שאלות ותשובות נפוצות
- מהו החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג?
זהו חוק שנועד להפחית עימותים בין בני זוג המבקשים להיפרד, באמצעות חובת פנייה מוקדמת ליחידות הסיוע של בתי המשפט או בתי הדין לפני הגשת תביעת גירושין או תביעות נלוות. - מה מטרת החוק?
המטרה היא לעודד הידברות, מניעת סכסוכים מיותרים, ושמירה על טובת הילדים באמצעות גישור ופתרון מוסכם לפני פתיחת הליך משפטי. - כיצד משפיע החוק על תביעת גירושין לאור החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג?
החוק מחייב את בני הזוג לפתוח תחילה בהליך מקדים הנקרא "בקשה ליישוב סכסוך" לפני שניתן להגיש תביעת גירושין רשמית. - מה כוללת בקשה ליישוב סכסוך?
הבקשה נפתחת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ומפעילה תקופה שבה אסור להגיש תביעות אחרות הקשורות לגירושין. - כמה זמן נמשכת תקופת ההקפאה הזו?
בדרך כלל מדובר בפרק זמן של 45 ימים, שיכול להתארך עד ל-90 ימים, שבמהלכם מתנהלות פגישות מידע וגישור. - מה קורה אם במהלך התקופה הצדדים מגיעים להסכמה?
במקרה כזה ניתן לערוך הסכם גירושין מסודר, לאשרו בבית המשפט, ולסיים את ההליך מבלי לנהל תביעה ממושכת. - ומה קורה אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה?
לאחר תום התקופה, הצדדים רשאים להגיש תביעות לבתי הדין או לבית המשפט בהתאם לרצונם, כולל תביעת גירושין. - האם החוק משנה את הסמכות בין בית הדין לבית המשפט?
לא. החוק נועד לעכב את פתיחת ההליכים אך לא לשנות את כללי הסמכות. עם זאת, הוא מונע מירוץ סמכויות מוקדם מדי. - מה משמעות המונח “מירוץ סמכויות”?
זהו מצב שבו כל צד ממהר להגיש תביעה בערכאה הנוחה לו – בית הדין או בית המשפט – כדי להשפיע על תוצאות הגירושין. - כיצד משפיע החוק על זכויות ההורים והילדים?
החוק מעודד פתרונות מוסכמים, דבר שמצמצם סכסוכים המשפיעים לרעה על הילדים ושומר על הקשר בין ההורים לאחר הגירושין. - האם יש חובה להגיע לפגישה ביחידת הסיוע?
כן. בני הזוג חייבים להשתתף לפחות בפגישת מידע אחת כדי להבין את האפשרויות העומדות בפניהם. - האם אפשר לוותר על ההליך אם שני הצדדים מסכימים להתגרש?
אם יש הסכמה מלאה, ניתן להגיש בקשה מוסכמת לגירושין, אך גם היא תיבחן ביחידת הסיוע טרם האישור. - מה תפקידו של עורך הדין בתהליך זה?
עורך הדין מלווה את הצד בהליך, מסביר את הזכויות המשפטיות, ומוודא שכל הסכם שמתגבש הוא חוקי והוגן. - האם ניתן להגיש תביעת גירושין באופן מיידי במקרי חירום?
כן. במקרים חריגים של אלימות, התעללות או סכנה מיידית, ניתן לפנות לבית המשפט גם לפני תום תקופת ההקפאה. - מה היתרון של החוק מבחינת בני הזוג?
החוק מאפשר לבני הזוג לשמור על שליטה בהליך, לפתור מחלוקות בדרכי שלום ולמנוע התדיינויות ממושכות ויקרות. - מה החיסרון האפשרי של החוק?
חלק מהצדדים רואים בו עיכוב בירוקרטי, במיוחד כאשר ברור שהשלום לא ניתן להשגה והם רוצים להיפרד בהקדם. - האם החוק חל גם על זוגות ידועים בציבור?
כן. במקרים של סכסוך בין ידועים בציבור, ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך באותה מתכונת. - האם הליך הגישור ביחידת הסיוע הוא סודי?
בהחלט. כל המידע שנמסר ביחידה נשמר בסודיות ואינו ניתן לשימוש בהליך משפטי מאוחר יותר. - מה קורה אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה בהליך?
היחידה תדווח לבית המשפט, וההליך יסתיים ללא הסכמה, אך הצד השני יוכל להמשיך ולהגיש תביעות לאחר התקופה הקבועה בחוק. - מדוע חשוב להבין את משמעות תביעת גירושין לאור החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג?
כדי לפעול נכון משפטית, לחסוך זמן וכסף, למנוע הסלמה מיותרת, ולוודא שהגירושין מתבצעים באופן שקול, אנושי וחוקי.
עומדים בפני גירושין? חשוב לפעול נכון כבר מהשלב הראשון
אם אתם שוקלים להגיש תביעת גירושין, חשוב להבין היטב את משמעות החוק ואת השלבים שעליכם לעבור.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, יספק לכם ליווי אישי, דיסקרטי ומקצועי – משלב יישוב הסכסוך ועד לפתרון המשפטי הסופי.
צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן לייעוץ ראשוני בנושא תביעת גירושין לפי החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג – וודאו שכל צעד שתעשו יהיה מדויק, חוקי ובטוח.