חויב לשלם מזונות בגלל בדיקת אבהות שגויה בבילינסון – לאחרונה הגיע לפתחו של בית המשפט למשפחה מקרה מעניין ביותר אשר בו קבע בית המשפט, כי יש לבטל פס"ד קודם שהורה על חיוב אדם שהוכר כאביו של הקטין במזונות על יסוד טעות מוכחת בבדיקת הרקמות ובבדיקת האבהות.
לצפייה בכתבה שפורסמה ב- ynet ב- 11/07/2017 >>
לא פעם נתקלים אנו בתביעות בין 2 בגירים אשר בהם האישה טוענת, כי הקטין שהביאה לעולם הינו תוצאה של התעברותה מזרעו של הגבר הנתבע.
בבואם של בתי המשפט להכריע בתיקים מסוג אלו, מסתמך בית המשפט באופן כמעט מוחלט על כלי בדיקה בסבירות של 99.9% אשר יש בו כדי להצביע ולקבוע באם הנתבע הינו אביו הילד. כלי זה הינו בדיקת אבהות אשר בשמו המקצועי נקרא בדיקת רקמות.
מדובר בבדיקה שאינה פולשנית יתר על המידה ודי בדגימת זקיק שערה ו/או דגימת רוק כדי לקבל את המידע הגנטי הנדרש מצב האדם החשוד כאבי הקטין לצורך הכרעה בסוגיית האבהות.
בספרות הרפואית נוהגים ליתן לבדיקה זו רמת ודאות גבוהה ביותר, בשיעור של 99.9% ורק במקרים חריגים ביותר יהיה ניתן לסתור את תוצאות הבדיקה.
ברור שהיה ותוצאות הבדיקה יצביעו על כך, כי הנתבע הינו אכן אבי הקטין יש לכך השלכות רבות, הן לחובת המזונות של הנתבע בהיותו אב לקטין, והן בהיבט של זכויות הירושה בהיות הקטין צאצא של הנתבע ובעל הזכות לרשת אותו כשאר ילדיו על פי חוק הירושה ועל פי כל דין.
במקרה שלפנינו, מדובר באירוע חריג בו בית המשפט כפי שהיה אמור לעשות, הסתמך על בדיקת ביצוע רקמות אשר קבעה כי הנתבע הינו אבי הקטין, וכן פס"ד שהנתבע הינו אבי הקטין ואף חייב אותו במזונות.
על יסוד אותו פס"ד, אף פתחה האם בהליכי הוצאה לפועל קשים כנגד האב לרבות פקודת מאסר, כאשר מנגד האב טען בלהט כי לעולם לא קיים יחסי מין עם האישה ודרש בדיקת רקמות חוזרת.
בעקבות הבדיקה החוזרת הובהר, כי אכן נפלה טעות בבדיקה וכי בית החולים בילינסון שגה בפענוח הבדיקה. תוצאה זו, הובילה את הנתבע להגיש תביעה נזיקית כנגד בית החולים.
הבסיס המשפטי לתביעה כאמור, הינה תביעה מכוח פקודת הנזיקין, מכוח עוולת הרשלנות.
אין ספק כי לבית החולים אשר אמון על ביצוע בדיקה כה חשובה והורת גורל זו, בפרט שלתוצאותיה השלכות מרחיקות לכת הן על הקטין והן על הנתבע, מחויב בית החולים לנקוט בזהירות מוגברת בעת ביצוע הבדיקה.
במקרה זה מתקיימים 3 היסודות הנדרשים להוכחת עוולת הרשלנות:
- קיומה של חובת זהירות מצד בית החולים כלפי הנבדק (הנתבע)
- הפרתה של חובת הזהירות
- קיום קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק
במקרה שלנו אין כל ספק, כי בעקבות תוצאות הבדיקה השגויה נפתחו כנגד הנתבע הליכי הוצאה לפועל מהקשים שיש כנגד הנתבע והכל על יסוד הבדיקה השגויה.
על בתי החולים העוסקים בביצוע בדיקת רקמות, לבצע את הבדיקה ביראת קודש ובזהירות המרבית וזאת בשל ההשלכות הרוחביות העמוקות הן על הנתבע (האב) והן על הקטין.
