האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי – כל מה שצריך לדעת על לשון הרע, פגיעה בשם הטוב והתנהלות נכונה לאחר גירושין

האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי? שאלה זו הופכת לרלוונטית במיוחד בעידן שבו מידע מופץ במהירות – ברשתות החברתיות, בקבוצות וואטסאפ משפחתיות, בעבודה או אפילו מול הילדים. לא מעט גירושין הופכים לזירה של האשמות הדדיות, שקרים והכפשות. אך מה קורה כשהדברים חורגים מגבול הסביר והופכים לפגיעה ממשית בשם הטוב? האם ניתן לתבוע? ובאיזה מקרים בית המשפט רואה בכך עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע?

במאמר זה נבחן מתי ניתן להגיש תביעה נגד גרוש או גרושה על השחרת שם, מה נחשב ללשון הרע, אילו ראיות נדרשות, ומה חשוב לעשות – או לא לעשות – כדי לשמור על זכויותיכם.

מה נחשבת “השחרת שם” לפי החוק?

כדי להבין האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי, יש להבין קודם מה נחשב ללשון הרע.
לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעסקו, במשרתו או בשמו הטוב, או להפוך אותו ללעג בעיני הציבור.

במילים פשוטות – כל פרסום שלילי או כוזב, שנעשה כלפי אחרים (לא רק פנים מול פנים), עלול להיחשב לשון הרע.

דוגמאות קלאסיות בהקשר גירושין:

1. פרסום ברשתות החברתיות או בקבוצות משפחתיות שהצד השני “בגד”, “נוכל”, “אלים” או “שקרן”.
2. הפצת מידע שקרי למעסיק, לחברים או לשכנים.
3. השמצות על רקע גידול הילדים או טענות כוזבות בפני מוסדות חינוך ורווחה.

האם גם השחרת שם בפני הילדים נחשבת?

בהחלט. בתי המשפט רואים בחומרה מצבים שבהם אחד מבני הזוג משחיר את שמו של ההורה האחר מול הילדים – בין אם ישירות ובין אם בעקיפין.
התנהגות זו נחשבת לא רק כפגיעה בשם הטוב, אלא גם כפגיעה בטובת הקטינים, שעלולה להוות עילה לשינוי הסדרי משמורת או הפחתת זכויות ההורה הפוגע.

מתי אפשר להגיש תביעה על השחרת שם לאחר גירושין?

אם עולה השאלה האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי, חשוב לדעת שלא כל אמירה נחשבת לעילה לתביעה.
בית המשפט בוחן שלושה תנאים מרכזיים:

1. האם מדובר בפרסום?
   נדרש שהדברים ייאמרו או ייכתבו בפני צד שלישי – כלומר, מישהו נוסף שמע את ההכפשה.
2. האם הדברים עלולים להשפיל או לפגוע?
   יש להוכיח שהפרסום פגע במעמדכם, בפרנסתכם או במערכות היחסים שלכם.
3. האם מדובר בדברים שקריים או חסרי בסיס?
   אם הפרסום אמת – ייתכן שתחול הגנת “אמת דיברתי”. אבל גם אז, אם לא היה עניין ציבורי בדבר, ניתן לראות בפרסום כעוולה.

היכן מגישים את התביעה ומה ניתן לדרוש?

תביעות לשון הרע בין בני זוג או גרושים מוגשות לבית המשפט השלום, ובמקרים מסוימים – לבית המשפט לענייני משפחה, אם ההכפשות קשורות ישירות לנושאי הורות או משמורת.
במסגרת התביעה ניתן לדרוש:

1. פיצוי כספי – עד 70,000 ₪ ללא הוכחת נזק (ולעיתים אף יותר, אם הוכח נזק ממשי).
2. צו מניעה – שיאסור על המשך פרסום ההכפשות.
3. פרסום התנצלות פומבית או הסרת הפוסטים מהרשת.

אילו ראיות דרושות להוכחת לשון הרע?

כדי להוכיח את טענתכם, חשוב לשמור כל ראיה לפרסום הפוגעני:

1. צילומי מסך מפייסבוק, אינסטגרם או וואטסאפ.
2. הודעות, הקלטות או עדים ששמעו את הדברים.
3. מסמכים המעידים על נזק – כמו פיטורין, ביטול עסקאות או פגיעה בקשר עם הילדים.

ככל שהראיות ברורות וממוסדות יותר, כך ייטה בית המשפט לקבל את התביעה.

מה נחשב לגבול הלגיטימי של ביטוי לאחר גירושין?

בתי המשפט מודעים לכך שגירושין הם תקופה רגשית וסוערת, ולכן לא כל אמירה נחשבת לעילה לתביעה.
כאשר אדם מביע את רגשותיו בצורה כללית (“אני פגוע”, “עברתי גירושין קשים”), אין בכך לשון הרע.
אך כאשר מדובר בפרסום ספציפי ומכפיש, שמטרתו להשפיל או לנקום – זו כבר פגיעה בשם הטוב.

האם ניתן לתבוע גם על השמצות שנעשות בבית הדין או בהליך משפטי?

לא.
אמירות שנאמרות בתוך כתלי בית המשפט או בית הדין הרבני נהנות מ"חסינות דיונית" – כל עוד הן נאמרו לצורך ניהול ההליך בתום לב.
לעומת זאת, אם גרוש או גרושה מפיצים את טענותיהם מחוץ לכותלי הערכאה – ברשת, בעבודה או בפני אחרים – הם עלולים להיתבע.

האם מומלץ להגיש תביעה מיידית?

לא תמיד. לעיתים עדיף לפעול תחילה בדרך של מכתב התראה רשמי מעורך דין, הדורש להסיר את הפרסום ולהתנצל.
במקרים רבים, עצם הפנייה הרשמית מרתיעה ומונעת את הצורך בתביעה.
אם ההתנהגות חוזרת או מחמירה – מומלץ להגיש תביעה מלאה.

עו"ד רן רייכמן – מומחה לדיני משפחה ולשון הרע בין בני זוג

עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מייצג כבר למעלה מ-25 שנה לקוחות בתביעות לשון הרע, השחרת שם ופגיעה בפרטיות בין בני זוג לשעבר.
למשרד ניסיון רב בהגשת תביעות רגישות מסוג זה, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וחתירה להשגת פתרון מהיר – בין אם באמצעות גישור, פשרה או פסק דין תקדימי.

לסיכום – האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי?

כן.
אם הפרסום היה שקרי, משפיל או פוגע, ונעשה בפני צדדים שלישיים – ניתן להגיש תביעת לשון הרע ולדרוש פיצוי כספי ואף התנצלות.
עם זאת, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו, לשקול את ההשלכות הרגשיות והמשפחתיות, ולפעול בצורה שקולה ומקצועית.

האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהי המשמעות של "השחרת שם" בהקשר של גירושין?
   השחרת שם היא מצב שבו אחד מבני הזוג מפרסם או מפיץ מידע שלילי, פוגעני או שקרי על בן הזוג השני, במטרה לפגוע במוניטין או בתדמיתו.
2. האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי?
   כן. אם ניתן להוכיח שהפרסומים היו שקריים, מזיקים ונעשו בזדון, ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע ופגיעה בשם הטוב.
3. מהו הבסיס המשפטי לתביעה על השחרת שם?
   הבסיס הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הקובע פיצוי כספי למי שנפגע מפרסום פוגעני.
4. מה נדרש להוכיח בתביעה כזו?
   יש להוכיח שהדברים פורסמו בפני צדדים שלישיים, שהם אינם אמת, ושהם עלולים לפגוע במעמדו של הנפגע בעיני אחרים.
5. האם נדרש להוכיח שנגרם נזק ממשי?
   לא תמיד. החוק מאפשר פיצוי גם ללא הוכחת נזק, עד סכום מסוים, אם הוכח שהייתה לשון הרע.
6. האם פרסום בקבוצת וואטסאפ נחשב לשון הרע?
   כן, במקרים רבים כן. גם הפצה של מידע בקבוצה קטנה יכולה להיחשב "פרסום" לפי החוק.
7. מה לגבי השמצות ברשתות חברתיות?
   פרסום פוגעני בפייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק נחשב עבירה על פי חוק לשון הרע ויכול להוביל לתביעה אזרחית או פלילית.
8. האם ניתן להגיש תלונה במשטרה במקרים חמורים?
   כן. כאשר מדובר בהשמצות קשות, איומים או פגיעה חמורה בשמו של אדם, ניתן להגיש גם תלונה פלילית.
9. מה קורה אם הדברים שפורסמו נכונים אך נאמרו בכוונה לפגוע?
   אם מדובר באמת, בדרך כלל לא תתקבל תביעת לשון הרע, אך ייתכן שניתן יהיה לתבוע בגין פגיעה בפרטיות או הטרדה.
10. מה נחשב כ"הגנה לגיטימית" לפרסום?
    הגנה קיימת אם המפרסם פעל בתום לב לשם הגנה על עניין ציבורי או על זכות לגיטימית שלו, למשל בהליך משפטי.
11. האם פרסום במסגרת הליך גירושין בבית משפט נחשב השחרת שם?
    לא. דברים הנאמרים במסגרת הליך משפטי מוגנים בדרך כלל בחסינות, כל עוד אינם חורגים מתחום הדיון.
12. האם ניתן לתבוע גם אם ההשמצה הופצה בעל פה בלבד?
    כן, אם הדברים נאמרו בפני צדדים שלישיים, והם עלולים לפגוע במעמדו של האדם הנפגע.
13. מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעת לשון הרע?
    החוק מאפשר פיצוי של עד כ-70,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ובמקרים חמורים – עד פי שניים אם הוכחה כוונה לפגוע.
14. מה ההבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה?
    אין הבדל מהותי – שני המונחים מתייחסים לפרסום שקרי הפוגע בשמו של אדם.
15. מה עלי לעשות אם הגרוש/ה ממשיך/ה להשמיץ אותי גם אחרי תביעה?
    ניתן לבקש צו מניעה מבית המשפט שיאסור על המשך פרסום דברי השמצה או פגיעה בשם הטוב.
16. האם יש התחשבות בכך שמדובר ביחסים רגישים בין גרושים?
    כן. בתי המשפט מודעים לרגישות ולרגשות המעורבים, אך אינם מקלים כאשר מדובר בפגיעה מכוונת ומתמשכת.
17. האם מותר להקליט את בן הזוג כדי להוכיח השמצות?
    כן, אם אתה צד לשיחה. אך הקלטה של שיחות בין אחרים ללא רשות עלולה להיחשב עבירה.
18. מה קורה אם ההשמצות מגיעות לאוזני הילדים?
    בית המשפט רואה בכך פגיעה חמורה וטענה כזו עשויה להשפיע גם על החלטות משמורת והסדרי ראייה.
19. האם ניתן לדרוש התנצלות רשמית בנוסף לפיצוי כספי?
    כן. בית המשפט רשאי להורות על פרסום התנצלות פומבית או פרטית, בהתאם לנסיבות.
20. מדוע חשוב להבין האם אפשר לתבוע את הגרוש/ה על השחרת שמי?
    כדי לדעת כיצד להגן על שמך, לשמור על זכויותיך המשפטיות, ולמנוע פגיעה במוניטין ובשלמות המשפחה לאחר הגירושין.

אל תאפשרו השמצות – הגנו על שמכם הטוב כבר עכשיו

אם גרושך או גרושתך משחירים את שמך, מפיצים שקרים או פוגעים במעמדך – יש מה לעשות.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה ולשון הרע, יעניק לך ייעוץ אישי, דיסקרטי ומקצועי, יבחן את הראיות ויפעל למניעת המשך הפגיעה ולפיצוי הולם.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן לייעוץ ראשוני בנושא לשון הרע בין גרושים – והחזירו לעצמכם את השליטה על שמכם הטוב.