האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין – מתי זה לגיטימי, מה אומר החוק ואיך להשתמש בהקלטות בצורה חכמה וזהירה

השאלה האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין עולה כמעט בכל ייעוץ משפטי בתחום דיני המשפחה. בעידן שבו כל טלפון נייד הפך למכשיר הקלטה, רבים שואלים את עצמם האם כדאי – ואף מותר – להקליט את בן או בת הזוג לצורך הוכחת טענות בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

הקלטות אכן עשויות לשמש כלי ראייתי חזק מאוד בהליכים משפטיים, אך הן גם עלולות להפוך לנשק מסוכן אם נעשות באופן לא חוקי או לא חכם. במאמר זה נסקור מתי הקלטה יכולה לסייע, מתי היא עלולה להזיק, מה קובע החוק הישראלי, ואיך ניתן להשתמש בהקלטות באופן חוקי ומושכל בהליך גירושין.

למה בכלל אנשים מקליטים בזמן גירושין?

כדי להבין האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין, צריך להבין את המטרה.
בני זוג שנמצאים בהליך גירושין לעיתים מבקשים לתעד אמירות, איומים, או הודאות של הצד השני, כדי להוכיח טענות כמו:

1. אלימות מילולית או פיזית.
2. ניסיון לסחיטה או מניפולציה.
3. הסכמה מסוימת (למשל על משמורת או רכוש).
4. הפרת הסכמות קודמות או התחייבויות.

הקלטה יכולה לשמש ראיה חשובה – אך היא חייבת להיעשות לפי כללי החוק, אחרת עלולה להיפסל ואף להוביל להעמדה לדין.

מה אומר החוק לגבי הקלטות?

לשאלה האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין, יש גם היבט משפטי ברור.
החוק הישראלי, ובפרט חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, קובע הבחנה בין שני סוגי הקלטות:

1. הקלטה מותרת – כאשר אדם מקליט שיחה שהוא צד לה. כלומר, אם אתם משתתפים בשיחה – מותר לכם להקליט אותה, גם בלי ליידע את הצד השני.
2. הקלטה אסורה (האזנת סתר) – כאשר אדם מקליט שיחה שאינו משתתף בה, למשל, מציב מכשיר בחדר אחר, מקליט את בן הזוג בסתר או מאזין לשיחות שלו עם אחרים.

הקלטה כזו היא עבירה פלילית חמורה, שעלולה להביא לכתב אישום ולעונש מאסר.

האם הקלטות מותרות קבילות בבית המשפט?

כן – כל עוד מדובר בהקלטה חוקית.
בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מקבלים הקלטות כראיה, בתנאי שנעשו כדין ושיש בהן רלוונטיות ישירה להליך.

עם זאת, חשוב לדעת כי השופטים לא תמיד מתרשמים לטובה מהתנהגות של הקלטה מתמשכת, במיוחד כאשר ברור שהמקליט ניסה “ללכוד” את הצד השני.
לכן, גם אם ההקלטה קבילה, יש לשקול היטב מתי וכיצד להשתמש בה.

מתי כדאי לשקול ביצוע הקלטות?

במקרים מסוימים, הקלטות עשויות להוות ראיה מכרעת, במיוחד אם אין עדים אחרים.
מצבים שבהם יש מקום לשקול הקלטה כוללים:

1. חשש לאלימות או איומים – תיעוד דברי איום עשוי להציל חיים או לשמש בסיס לצו הגנה.
2. סכסוך על ילדים – כאשר צד אחד מנסה להשפיע על הילדים נגד ההורה השני (“ניכור הורי”).
3. הוכחת הסכמות – למשל, על חלוקת רכוש או משמורת, שנאמרו בעל פה אך לא נחתמו.

עם זאת, גם במצבים אלו יש להיזהר – הקלטות רגשיות מדי או בוטות עלולות דווקא לפגוע בתדמית המקליט.

מתי הקלטות עלולות להזיק?

רבים שואלים האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין מתוך מחשבה שזה תמיד מועיל, אך האמת שברוב המקרים, שימוש לא נכון בהקלטות עלול להזיק.

הנה כמה דוגמאות:

1. הקלטה שנעשית בהסתר מוחלט ובמקומות פרטיים (למשל חדר שינה) עלולה להיחשב פגיעה בפרטיות.
2. הקלטה שמציגה את המקליט כמפעיל לחץ או פרובוקציה – עלולה לפגוע באמינותו.
3. הקלטות רבות מדי עשויות לגרום לבית המשפט לראות במקליט אדם מניפולטיבי ולא אמין.

בנוסף, במקרים של הורים לילדים – הקלטת הילדים עצמם כמעט תמיד נחשבת בעייתית ואף פסולה, משום שהיא פוגעת ברווחתם הנפשית ובאמינות ההורה בעיני השופטים.

האם מותר להקליט בבית משותף?

שאלה נפוצה בהקשר של האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין היא לגבי הקלטות בבית המשותף.
התשובה היא – רק אם מדובר בשיחות שאתם צד להן.
אין להניח מכשירי הקלטה בבית כדי לתעד את בן הזוג כשהוא לא יודע על כך. פעולה כזו עלולה להיחשב האזנת סתר בלתי חוקית.

לעומת זאת, אם מתקיים ויכוח ביניכם ואתם משתתפים בשיחה – מותר להקליט אותה.

האם ניתן להקליט פגישה עם עורך דין או גורם מקצועי?

לא.
שיחות עם עורך דין, פסיכולוג, מגשר או עובד סוציאלי הן שיחות חסויות, והקלטתן נחשבת להפרת חיסיון מקצועי.
אם בית המשפט מגלה שההקלטה נעשתה, היא עלולה להיפסל, ואף לגרור סנקציות נגד המקליט.

איך להשתמש בהקלטות בצורה חכמה בהליך הגירושין?

אם החלטתם לבצע הקלטה כחלק מהליך משפטי, הקפידו על כמה כללים חשובים:

1. אל תקליטו אלא אם יש לכך סיבה מוצדקת וברורה.
2. הימנעו מפרובוקציות מכוונות – בית המשפט מבחין היטב בהקלטות “מבוימות”.
3. שמרו את הקובץ המקורי – אל תערכו או תנגנו חלקים בלבד.
4. היוועצו בעורך דין לפני שמגישים הקלטה – כדי לוודא שהיא חוקית ורלוונטית.
5. הימנעו מהקלטת ילדים או גורמים מקצועיים.

סיכום – האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין?

התשובה לשאלה האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין היא: רק במקרים הכרחיים, ורק אם הן נעשות כחוק.
הקלטה יכולה להיות ראיה חזקה – אך גם חרב פיפיות שעלולה לפגוע באמינותכם ולהפוך לכלי מזיק אם נעשתה שלא כדין.

הדרך הנכונה היא לפעול בזהירות, בליווי עורך דין מנוסה, ולשקול היטב האם באמת יש צורך בהקלטה, או שניתן להשיג את אותה מטרה בדרכים אחרות – כמו תצהירים, עדים או ראיות כתובות.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין

1. האם מותר לבצע הקלטות במהלך סכסוך גירושין?
   באופן עקרוני מותר להקליט שיחות שאתה שותף להן, אך אסור להקליט שיחות של אחרים ללא ידיעתם. הפרה של כלל זה עלולה להיחשב לעבירה פלילית.
2. האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין?
   לא בכל מקרה. הקלטות עשויות לסייע רק כאשר הן מבוצעות כחלק מאיסוף ראיות רלוונטיות, אך אין חובה חוקית או כללית להקליט שיחות בהליך גירושין.
3. מתי הקלטה נחשבת קבילה כראיה בבית המשפט?
   כאשר מדובר בהקלטה חוקית, ברורה ואותנטית – כלומר, שהמקליט היה צד לשיחה ולא בוצעה מניפולציה בתוכן.
4. מה המטרה של ביצוע הקלטות בהליך גירושין?
   לעיתים הן נועדו להוכיח טענות הקשורות לאלימות, איומים, הסתה או התנהגות פוגענית של אחד הצדדים.
5. האם מומלץ לבצע הקלטות באופן יזום?
   רק לאחר התייעצות עם עורך דין, שכן הקלטות בלתי זהירות עלולות לפגוע באמינות או לשמש נגד המקליט עצמו.
6. האם הקלטות נחשבות לראיה חזקה בבית המשפט?
   כן, אך הן נבחנות בזהירות. בית המשפט בוחן את ההקשר, הנסיבות ומידת מהימנות הדברים שנאמרו.
7. האם ניתן להשתמש בהקלטות גם בבית הדין הרבני?
   כן. בתי הדין מקבלים הקלטות לעיתים קרובות, אך רק אם הן חוקיות ונוגעות ישירות לנושא הדיון.
8. מה קורה אם אחד מבני הזוג טוען שהוקלט שלא בידיעתו?
   במצב כזה ייתכן שההקלטה תיפסל, ובמקרים מסוימים אף עלולה להוביל להשלכות משפטיות נגד המקליט.
9. האם ניתן להקליט ילדים במסגרת סכסוך גירושין?
   אסור להקליט קטינים ללא סיבה מוצדקת וללא ייעוץ משפטי, שכן מדובר בפגיעה בפרטיותם.
10. האם בית המשפט דורש הקלטות כדי להכריע בנושאי משמורת או מזונות?
    לא. ההחלטות מתקבלות על סמך ראיות כוללות, חוות דעת מקצועיות ותסקירי עובדים סוציאליים, ולא על בסיס הקלטות בלבד.
11. כיצד ניתן להוכיח טענות בלי להשתמש בהקלטות?
    באמצעות עדים, מסמכים, תכתובות, דוחות מומחים וחומר ראייתי אחר.
12. מה ההבדל בין הקלטה קולית לבין תיעוד וידאו?
    הקלטה קולית מותרת רק כאשר המקליט שותף לשיחה, ואילו צילום וידאו עלול להיחשב לפגיעה חמורה בפרטיות אם נעשה ללא הסכמה.
13. האם ניתן להשתמש בהקלטות שנעשו לפני תחילת הליך הגירושין?
    כן, בתנאי שהן רלוונטיות לסכסוך הנוכחי ונעשו כחוק.
14. האם עורך הדין רשאי להשתמש בהקלטות שהלקוח ביצע?
    כן, אם ההקלטות חוקיות וקשורות ישירות לטענות המשפטיות שהועלו בתיק.
15. מה המשמעות של הקלטה לא חוקית בהליך משפטי?
    הקלטה שנעשתה בניגוד לחוק עלולה להיפסל מראיה ואף לחשוף את מבצעה להליך פלילי.
16. כיצד ניתן לשמור הקלטות באופן תקין לשימוש עתידי?
    יש לשמור את הקבצים המקוריים ללא עריכה, לגבותם, ולוודא שתאריך ההקלטה נשמר.
17. האם ניתן לבקש צו האזנת סתר כחלק מהליך הגירושין?
    לא. רק רשויות החקירה מוסמכות להוציא צו כזה, ולא צד פרטי לסכסוך.
18. מה עלול לקרות אם נעשית הקלטה מתוך פרובוקציה?
    בית המשפט עשוי לפסול אותה או להתייחס אליה בזהירות, במיוחד אם ייקבע שהמקליט גרם ביודעין לסיטואציה.
19. כיצד משפיעה התנהגות המוקלטת על הכרעת הדין?
    אם ההקלטה מוכיחה התנהגות אלימה, מאיימת או מניפולטיבית, היא עשויה להשפיע על החלטות הנוגעות למשמורת, מזונות או חלוקת רכוש.
20. האם מומלץ לבצע הקלטות באופן עצמאי או לפנות לייעוץ משפטי?
    תמיד עדיף להיוועץ בעורך דין לפני ביצוע הקלטות כלשהן, כדי לוודא שהן נעשות כחוק ויוכלו לשרת את מטרתן באופן יעיל.

חושבים להקליט כחלק מהליך הגירושין? כדאי לעשות זאת נכון.

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מתמחה בניהול הליכים רגישים ובייעוץ אסטרטגי לפני צעדים משמעותיים כמו הקלטות, תיעוד או פנייה לבית המשפט.
עם ניסיון של מעל 25 שנה והופעות בכל הערכאות המשפטיות, נוכל לייעץ לכם כיצד להשתמש בהקלטות כחוק, באילו מקרים הן מועילות, ואיך להגן על זכויותיכם מבלי לסכן את עצמכם משפטית.
צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונבדוק יחד האם יש צורך לבצע הקלטות כלשהן בהליך הגירושין במקרה שלכם, ואיך לעשות זאת נכון ובחוקיות מלאה.