האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה – כל מה שחשוב לדעת על זכויות בני זוג בנכסים שהתקבלו במתנה

השאלה האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה היא אחת השאלות המרכזיות והמורכבות ביותר בדיני המשפחה והקניין בישראל. לא מעט זוגות מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיה זו כאשר אחד מבני הזוג מקבל נכס – דירה, קרקע או בית – במתנה מהוריו או מקרוב משפחה, והשני טוען לזכות שיתוף באותו נכס.

האם עצם העובדה שבני הזוג חיו יחד שנים רבות, חלקו חיי משפחה ומשק בית משותף, מספיקה כדי להעניק שיתוף בנכס? או שמא נדרש להוכיח מעבר לכך – הסכמה מפורשת, השקעה כספית או פעולה קונקרטית שמוכיחה כוונת שיתוף? במאמר זה נבחן את הנושא לעומק, נסקור את הפסיקה העדכנית, ונסביר כיצד בתי המשפט קובעים מתי כוונת שיתוף הופכת לזכות ממשית.

מהי “כוונת שיתוף” וכיצד היא נבחנת?

המונח “כוונת שיתוף” הוא מונח משפטי שמתאר מצב שבו ניתן להסיק כי בני הזוג התכוונו לשתף זה את זה בזכויות בנכסים, גם אם הנכס רשום על שם אחד מהם בלבד.
כאשר בוחנים האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה, חשוב להבין שכוונה זו אינה נלמדת מהצהרה רשמית בלבד, אלא ממכלול הנסיבות: אופן החיים, ההתנהלות הכלכלית, השימוש בנכס, והשקעות שנעשו בו לאורך השנים.

בתי המשפט מדגישים כי יש להבחין בין כוונת שיתוף כללית (ביחס לרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים) לבין כוונת שיתוף ספציפית – כלומר, כוונה לשתף דווקא בנכס מסוים, כמו דירה שהתקבלה במתנה.

מה קורה כאשר הנכס התקבל במתנה?

כדי להבין האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה, יש לזכור שנכסים שהתקבלו במתנה או בירושה אינם נכללים אוטומטית ברכוש המשותף של בני הזוג.
לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, מתנות וירושות נחשבות לנכסים אישיים של בן הזוג שקיבל אותם, אלא אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית לגביהם.

במילים פשוטות – עצם החיים המשותפים או הנישואין כשלעצמם אינם מספיקים כדי להעניק לבן הזוג השני זכויות באותו נכס. נדרש להוכיח שהייתה כוונה אמיתית וברורה לשתף את בן הזוג בנכס שהתקבל במתנה.

מהם הקריטריונים להוכחת כוונת שיתוף בנכס שהתקבל במתנה?

כדי להוכיח שכוונת שיתוף קיימת, בתי המשפט בוחנים מכלול של אינדיקציות, ביניהן:

1. השימוש בפועל בנכס – האם הנכס שימש למגורים משותפים של בני הזוג לאורך זמן?
2. השקעה משותפת – האם שני הצדדים השקיעו כספים בשיפוצים, הרחבות או תשלומי משכנתה?
3. התנהלות כלכלית משותפת – האם נוהלה קופה משותפת שכללה גם את ההוצאות על הנכס?
4. אמירות והתחייבויות מפורשות – האם בן הזוג שקיבל את המתנה הצהיר מפורשות כי הנכס שייך לשניהם?
5. רישום משותף או הערת אזהרה – האם הנכס נרשם או תוכנן להירשם על שם שני בני הזוג?

ככל שנמצאות יותר ראיות לכיוון הזה – כך גוברת הסבירות שבית המשפט יקבע שהייתה כוונת שיתוף.

האם עצם הכוונה מספיקה?

כאן מגיעה נקודת ההכרעה המרכזית: האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה גם ללא מעשים ממשיים.
הפסיקה בישראל קובעת כי כוונה בלבד – אינה מספיקה.

כלומר, יש להראות ביטוי ממשי לכוונה הזו, בין אם באמצעות פעולה משפטית (כמו רישום משותף) ובין אם באמצעות התנהגות עקבית שמעידה על כך שהנכס נתפס כנכס משותף.
ללא ביטוי כזה, בית המשפט לא ימהר לשלול מבעל הנכס את הזכות הקניינית שניתנה לו במתנה.

פסקי דין מרכזיים בנושא

בתי המשפט דנו לא אחת בשאלה האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה, ואלו כמה דוגמאות בולטות:

1. בפס"ד בן גיאת נ’ בן גיאת, בית המשפט קבע כי אף על פי שהדירה התקבלה במתנה מהורי הבעל, העובדה שבני הזוג חיו בה עשרות שנים, השקיעו בה יחד ושיפצו אותה מכספם – מעידה על כוונת שיתוף, והאישה הוכרה כבעלת מחצית הזכויות.
2. לעומת זאת, בפס"ד פלונית נ’ פלוני, בית המשפט דחה טענת שיתוף בדירה שהתקבלה בירושה, מאחר שהנכס נותר רשום על שם הבעל בלבד, לא הושקעו בו כספים משותפים, והאישה ידעה לאורך השנים כי מדובר בנכס אישי.

המסקנה: רק שילוב של חיים משותפים + התנהלות בפועל שמעידה על שיתוף יכול להביא להכרה בזכויות בנכס שהתקבל במתנה.

האם ניתן להגן מראש על נכסים שהתקבלו במתנה?

בהחלט כן.
אם אתם שואלים האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה, ייתכן שאתם רוצים לדעת גם כיצד להימנע ממחלוקות עתידיות.

הדרך הבטוחה ביותר היא באמצעות הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים, שבו מגדירים במפורש כי נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה יישארו רכוש אישי של המקבל בלבד.
כאשר הסכם כזה מאושר בבית המשפט, קשה מאוד לטעון מאוחר יותר לכוונת שיתוף בנכס זה.

ומה אם לא נחתם הסכם ממון?

במקרה כזה, אם תתעורר מחלוקת, בית המשפט יבחן את כל הנסיבות – מהיחסים בין בני הזוג ועד לרישום בפועל.
לכן, חשוב לתעד השקעות כספיות, לשמור על מסמכים שמעידים על רישום הנכס, ולפעול בעצת עורך דין מומחה לדיני משפחה כדי למנוע טענות עתידיות לשיתוף לא רצוי.

טיפים חשובים לבני זוג בנוגע לנכסים שהתקבלו במתנה

1. הקפידו על הפרדה ברורה בין רכוש אישי לרכוש משותף.
2. חתמו על הסכם ממון – במיוחד אם אתם מקבלים נכס במתנה מהורים או קרובי משפחה.
3. הימנעו מהצהרות בעל פה על שיתוף בנכס אם אין לכם כוונה לכך.
4. תעדו השקעות כספיות – הן יכולות לשמש כהוכחה לשיתוף או להפך.
5. קבלו ייעוץ משפטי מבעוד מועד – כדי להבין את המשמעות של פעולות יומיומיות כמו מגורים משותפים או שיפוץ הנכס.

סיכום – האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה?

התשובה היא: לא בהכרח.
כוונת שיתוף בלבד אינה מספיקה כדי להעניק זכויות בנכס שהתקבל במתנה. יש להוכיח ביטוי ממשי לשיתוף – בהתנהגות, בהשקעה, ברישום או בהתחייבות מפורשת.
ללא ראיות קונקרטיות, בית המשפט ייטה לראות בנכס נכס אישי של המקבל.

במילים אחרות, רק אם ניתן להראות כי הנכס שימש בפועל את שני בני הזוג, והייתה הסכמה ברורה לשיתוף בו – ניתן יהיה לקבוע כי כוונת השיתוף הפכה לזכות משפטית.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה

1. מהי כוונת שיתוף בין בני זוג?
   כוונת שיתוף מתייחסת לרצון של בני זוג לשתף זה את זה בזכויות בנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים, גם אם אינם רשומים על שם שני הצדדים.
2. האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה?
   לא תמיד. עצם קיומה של כוונת שיתוף אינה מספיקה לבדה כדי להקנות זכויות בנכס שהתקבל במתנה, אלא נדרש להוכיח כי הייתה כוונה ממשית וברורה לשתף את בן או בת הזוג בנכס הספציפי.
3. מה נחשב למקרקעין שהתקבלו במתנה?
   מדובר בנכס מקרקעין שהועבר לאדם ללא תמורה, לרוב מהורה או מקרוב משפחה אחר.
4. האם רישום הנכס רק על שם אחד מבני הזוג שולל שיתוף?
   לא בהכרח. ניתן להוכיח שיתוף גם ללא רישום, אם מתקיימות ראיות מובהקות לכוונה זו.
5. אילו ראיות יכולות להוכיח כוונת שיתוף?
   מגורים משותפים בנכס, השקעה כספית של בן הזוג השני בשיפוץ, התנהגות המצביעה על בעלות משותפת או הצהרות מפורשות בפני אחרים.
6. האם משך הנישואין משפיע על ההכרעה?
   כן. ככל שהנישואין ארוכים יותר ונוהלו חיי שיתוף מובהקים, כך גדל הסיכוי להכרה בשיתוף בנכס.
7. האם קיים הבדל בין נכסים שנרכשו במהלך הנישואין לנכסים שהתקבלו במתנה?
   בהחלט. נכסים שנרכשו במשותף נחשבים לרוב משותפים, בעוד שנכסים שהתקבלו במתנה נחשבים לרכוש נפרד אלא אם הוכחה כוונת שיתוף ברורה.
8. מהי המשמעות של "כוונה סובייקטיבית" בהקשר זה?
   הכוונה הסובייקטיבית מתייחסת לרצון האמיתי של נותן המתנה או מקבל המתנה לשתף את בן הזוג בנכס.
9. כיצד מתייחס בית המשפט למתנות שהתקבלו מההורים?
   לרוב בתי המשפט נוטים לראות במתנה מההורים נכס אישי, אלא אם יש ראיות חד-משמעיות לשיתוף.
10. מה תפקידו של הסכם ממון במקרים כאלה?
    הסכם ממון יכול להסדיר מראש את סוגיית השיתוף ולמנוע מחלוקות עתידיות.
11. האם השקעה משותפת במתנה נחשבת ראיה לשיתוף?
    כן. אם בן הזוג השני השקיע באופן משמעותי בשיפוץ או בשדרוג הנכס, הדבר עשוי להעיד על שיתוף.
12. מה קורה אם הנכס שימש למגורים משפחתיים?
    שימוש בנכס כבית מגורים משותף מהווה ראיה חזקה לכך שהייתה כוונת שיתוף, אך אינה מכרעת לבדה.
13. כיצד מוכיחים שכוונת השיתוף חלה על נכס מסוים ולא על כלל הרכוש?
    באמצעות ראיות ממוקדות כמו הצהרות, מכתבים, הסכמים או התנהלות ספציפית ביחס לנכס.
14. מה המשמעות של מתנה שניתנה במשותף לשני בני הזוג?
    במקרה כזה, ברור שהבעלות משותפת ואין צורך להוכיח כוונת שיתוף.
15. האם ניתן לטעון לכוונת שיתוף גם לאחר פרידה?
    כן, אך הנטל להוכחה גבוה יותר, במיוחד אם לא קיימות ראיות כתובות או מעשים ברורים.
16. מה ההבדל בין שיתוף ספציפי לשיתוף כולל?
    שיתוף כולל מתייחס לכלל נכסי בני הזוג, בעוד ששיתוף ספציפי עוסק בנכס אחד מסוים, כמו מקרקעין שהתקבלו במתנה.
17. כיצד משפיעה תרומת בן הזוג השני לתחזוקת הנכס?
    השקעה שוטפת בתחזוקה יכולה לתמוך בטענה לשיתוף, אך לא בהכרח להוכיח בעלות משותפת.
18. מה המשמעות של הצהרה בפני נותן המתנה?
    אם נותן המתנה ידע והסכים שהנכס ישמש את שני בני הזוג, הדבר עשוי לחזק את טענת השיתוף.
19. האם ניתן להוכיח כוונת שיתוף גם ללא מסמך כתוב?
    כן, אך יש צורך בראיות חיצוניות משמעותיות — כמו עדים, התנהלות כלכלית משותפת או שימוש קבוע של שני הצדדים בנכס.
20. מה חשיבותו של ייעוץ משפטי לפני קבלת מקרקעין במתנה?
    ייעוץ מקצועי מסייע להבהיר את ההשלכות המשפטיות של קבלת הנכס ולקבוע מראש האם מדובר בנכס אישי או משותף.

רוצים לבדוק אם אתם זכאים לזכויות בנכס שהתקבל במתנה?

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושות, מתמחה בניהול תיקים מורכבים של חלוקת רכוש, נכסים במתנה וירושות.
עם ניסיון של מעל 25 שנה והופעות בכל הערכאות המשפטיות, נוכל ללוות אתכם צעד אחר צעד, לבחון את הראיות ולבנות אסטרטגיה משפטית מדויקת שתגן על זכויותיכם.
צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונבדוק יחד האם מספיקה כוונת שיתוף במקרה של קבלת מקרקעין במתנה, ומהם הצעדים הנכונים עבורכם.