הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה – מה ניתן לעשות כשהאם מפרה את ההסכמות ופוגעת בקשר עם הילדים

הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה – תופעה כואבת ומורכבת שמתרחשת לא אחת לאחר הגירושין. למרות שקיים פסק דין או הסכם גירושין המסדיר את הקשר בין האב לילדים, ישנם מקרים שבהם האם מפרה את ההסדרים, מונעת מפגשים או מציבה תנאים בלתי סבירים.
הפגיעה אינה רק בזכותו של האב, אלא בעיקר בזכותם של הילדים לקשר רציף ויציב עם שני הוריהם. במאמר זה נסקור מה ניתן לעשות מבחינה משפטית כאשר הגרושה מונעת הסדרי ראייה, כיצד ניתן לאכוף את ההסדר, ומהם הכלים שבית המשפט מפעיל במקרים כאלה.

מה הם הסדרי ראייה ומדוע הם כל כך חשובים?

הסדרי ראייה (המכונים כיום “זמני שהות”) הם ההסדר הקובע מתי ואיך ייפגש כל הורה עם ילדיו לאחר הגירושין.
המטרה היא להבטיח קשר יציב, מתמשך ומשמעותי בין הילד לשני הוריו, גם כשהם חיים בנפרד.

כאשר אחד ההורים – לרוב האם – מונע את המפגשים, מדובר בהפרה של צו שיפוטי ובפגיעה ישירה בטובת הילד.

באילו דרכים מתבטאת מניעת הסדרי ראייה?

מניעת קשר בין האב לילדים יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות:

1. ביטול מתמשך של מפגשים בתירוצים שונים (“הילד לא מרגיש טוב”, “יש לו מבחן”).
2. הסתה של הילדים נגד האב (“הוא לא אוהב אותך”, “הוא עזב אותנו”).
3. הימנעות ממסירת הילדים בשעות שנקבעו.
4. חסימת תקשורת בין האב לילדים (טלפון, ווטסאפ, ביקורים).
5. מניעת חופשות, חגים או ימי הולדת המגיעים לאב לפי ההסכם.

התנהלות זו אינה עניין אישי בלבד – היא נחשבת פגיעה בזכויות הילד ובחוק עצמו.

מה אומר החוק על מניעת הסדרי ראייה?

החוק בישראל רואה בקשר עם שני ההורים זכות בסיסית של הילד, ולא רק של ההורה.
לכן, כאשר הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה, היא מפרה צו שיפוטי שהופרעה שלו עלולה להביא לסנקציות משפטיות משמעותיות.

בית המשפט לענייני משפחה רואה במניעת קשר מתמשך מעין “ניכור הורי”, תופעה שהוגדרה בפסיקה כגורם מזיק לילדים, עד כדי פגיעה רגשית חמורה.

מה ניתן לעשות כשהאם מונעת הסדרי ראייה?

ישנם מספר צעדים משפטיים שניתן לנקוט באופן מיידי:

1. פנייה לבית המשפט בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט

אם יש פסק דין שמורה על זמני שהות, והאם מפרה אותו שוב ושוב – ניתן להגיש בקשה לאכיפה לפי פקודת בזיון בית משפט.
במקרה כזה השופט רשאי:

1. להטיל על האם קנס כספי בגין כל הפרה.
2. לחייב אותה בהוצאות משפט.
3. ואף להורות על מעצר במקרים חמורים.

ההליך הזה נועד להבהיר כי מדובר בהפרת חוק לכל דבר, ולא רק ב”בעיה משפחתית”.

2. פנייה ליחידת הסיוע בבית המשפט

לעיתים, טרם נקיטת צעדים חריפים, בית המשפט יפנה את הצדדים ליחידת הסיוע כדי לבחון טיפול או תיווך רגשי.
המטרה: לבדוק אם ניתן לשקם את הקשר בדרכים טיפוליות, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים.

3. פנייה לשירותי הרווחה או לעובדת סוציאלית

כאשר ההפרות מתמשכות, ניתן לפנות לעובדת סוציאלית לחוק הנוער שתבדוק את טובת הילדים.
במקרים קיצוניים, אם נקבע שהאם מסכנת את רווחת הילדים בכך שהיא מונעת קשר עם האב, ייתכן שבית המשפט ישקול העברת משמורת או שינוי בהסדרי השהות.

4. תביעה נזיקית על ניכור הורי

בשנים האחרונות בתי המשפט פסקו פיצויים כספיים לאבות בגין נזק רגשי שנגרם כתוצאה מהסתה או מניעת קשר מצד האם.
במקרים שבהם מוכח שהאם ניהלה קמפיין הסתה מתמשך – ניתן לתבוע פיצוי של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים.

דוגמה מהפסיקה – אם שנענשה על מניעת קשר

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, אם מנעה מהאב לראות את ילדיו במשך חודשים בטענה שהילדים "לא רוצים".
בית המשפט קבע כי מדובר בהתנהלות פוגענית וניכור הורי מובהק, וחייב את האם בקנס של 20,000 ₪, תוך אזהרה שאם תמשיך בכך – המשמורת תועבר לאב.
המסר ברור: בית המשפט לא יאפשר להורה אחד לפגוע בקשר בין הילד להורה השני.

מה נחשב “ניכור הורי” ומדוע הוא מסוכן?

ניכור הורי הוא מצב שבו אחד ההורים משפיע על הילד בצורה מתמשכת כך שיפתח רגשות שליליים כלפי ההורה האחר, ללא סיבה אמיתית.
התוצאה – הילד מתרחק מההורה, מאמין לשקרים עליו, ומפתח חרדה, כעס ודחייה.
בתי המשפט רואים בכך התעללות רגשית, ולעיתים נוקטים באמצעים קיצוניים כמו שינוי משמורת או טיפול כפוי.

האם כדאי לפנות למשטרה?

ברוב המקרים לא – משטרה אינה מתערבת בענייני משפחה אלא אם מדובר בחטיפה או הפרת צווי הגנה.
הדרך הנכונה היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לאכיפת הסדרי הראייה, ולא לערב את המשטרה, אלא אם הילדים נמצאים בסכנה ממשית.

איך אפשר למנוע מראש מצבים כאלה?

1. לנסח הסכם גירושין ברור ומפורט, הכולל מנגנון לאכיפת זמני שהות.
2. לתעד כל הפרה – הודעות, תיעוד ניסיונות הגעה, סירובים וכו’.
3. לא להגיב באלימות או כעס, אלא לפעול בצורה משפטית מסודרת.
4. לשמור על קשר רציף עם הילדים בכל דרך אפשרית (טלפון, וידאו, בית ספר).

תפקידו של עורך דין במצב שבו נמנעים הסדרי ראייה

כאשר הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה, יש חשיבות מכרעת לליווי של עורך דין מומחה לדיני משפחה.
עו"ד מנוסה ידע:

1. להגיש בקשות דחופות לבית המשפט לאכיפת ההסדר.
2. לאסוף ראיות למניעת קשר או לניכור הורי.
3. להמליץ על פתרונות טיפוליים או משפטיים במקביל.
4. לשמור על האיזון בין שמירה על זכויותיך לבין שמירה על טובת הילדים.

משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בדיני המשפחה והגירושין, מתמחה זה 25 שנה בניהול תיקי משמורת, זמני שהות וניכור הורי.
המשרד ידוע ביכולתו לפעול בנחישות ובדיסקרטיות, תוך שמירה על טובת הילדים ויחס אנושי לכל אחד מהצדדים.

מניעת קשר עם האב היא לא “בעיה משפחתית” אלא הפרת חוק

כאשר הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה, מדובר בהפרת צו שיפוטי ופגיעה חמורה בטובת הילד.
בית המשפט רואה בכך מעשה פסול, ומוכן לנקוט בצעדים תקיפים – קנסות, שינוי משמורת, ואף פסיקת פיצויים.
עם זאת, מומלץ לפעול בחוכמה ובאמצעים משפטיים בלבד, בליווי עורך דין מנוסה.

שאלות ותשובות נפוצות – הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה

1. מהם הסדרי ראייה?
   הסדרי ראייה הם הסדרים שנקבעים בין הורים גרושים בנוגע למפגשים של ההורה שאינו משמורן עם ילדיו, כולל ימי שהות, חגים וחופשות.
2. מה ניתן לעשות כאשר הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה?
   יש לפנות באופן מיידי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם למקום שבו נקבע ההסכם) בבקשה לאכוף את ההסדרים.
3. האם מניעת הסדרי ראייה נחשבת להפרת הסכם גירושין?
   כן. אם קיים הסכם מאושר על ידי בית משפט, מניעה שיטתית מהווה הפרת פסק דין ועשויה לגרור סנקציות משפטיות.
4. כיצד בית המשפט מתייחס להורה שמונע קשר בין הילדים להורה השני?
   בתי המשפט רואים בכך פגיעה בטובת הילד, ועלולים לנקוט בצעדים משמעותיים נגד ההורה המונע, לרבות שינוי משמורת.
5. האם ניתן להגיש תלונה במשטרה על מניעת הסדרי ראייה?
   במקרים חריגים בלבד. מדובר בעיקר בסוגיה אזרחית ולא פלילית, אך אם ניתנה החלטה שיפוטית מחייבת וההורה מפר אותה, ניתן לבקש את אכיפתה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
6. מה תפקיד יחידת הסיוע של בית המשפט במצבים כאלה?
   יחידת הסיוע מסייעת בהידברות בין ההורים, בפתרון קונפליקטים ובהחזרת הקשר עם הילדים בצורה הדרגתית ומבוקרת.
7. מה ניתן לעשות אם הילד מסרב לראות את האב?
   בית המשפט בוחן האם הסירוב נובע מהסתה או מניכור הורי, ובמקרים כאלה עשוי להורות על טיפול משפחתי או על שינוי המשמורת.
8. האם ניתן לבקש פיצוי כספי על מניעת קשר עם הילדים?
   כן. בתי המשפט כבר פסקו פיצויים במקרים שבהם הורה אחד גרם לניתוק הקשר בין ההורה השני לילדים בניגוד להחלטות שיפוטיות.
9. כיצד מתבצע הליך אכיפת הסדרי ראייה?
   מוגשת בקשה לאכיפת פסק דין, ובית המשפט רשאי לקבוע סנקציות, כגון קנסות או שינוי תנאי המשמורת.
10. מהו ניכור הורי וכיצד הוא קשור למניעת הסדרי ראייה?
    ניכור הורי הוא מצב שבו אחד ההורים משפיע על הילדים להתרחק מההורה השני. במקרים כאלה, בית המשפט נוקט בצעדים כדי לשקם את הקשר.
11. האם בית המשפט יכול לשנות את המשמורת בעקבות מניעה חוזרת של הסדרי ראייה?
    כן. אם ייקבע שמדובר בהתנהלות שיטתית הפוגעת בילדים, ייתכן שבית המשפט יעביר את המשמורת להורה האחר.
12. כיצד מומלץ לתעד את ההפרות?
    חשוב לשמור תיעוד של שיחות, הודעות, מיילים ומועדים שבהם נמנע הקשר, כדי להציג ראיות לבית המשפט.
13. מהי הדרך הנכונה לפעול כאשר הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה?
    לא לפעול באימפולסיביות או בתגובה כוחנית, אלא לפנות באופן מסודר באמצעות עורך דין לבקשת סעד משפטי מתאים.
14. האם יש מקום לגישור במקרים כאלה?
    כן. לעיתים גישור מקצועי עשוי לפתור את המשבר ולהחזיר את ההידברות, בעיקר כשהילדים סובלים מהעימותים.
15. מה ההשלכות הפסיכולוגיות של מניעת קשר בין הורה לילד?
    פגיעה זו עלולה לגרום לנזק רגשי מתמשך לילד, לחוסר ביטחון ולתחושת דחייה. לכן בתי המשפט רואים במניעה בעיה חמורה.
16. האם בית המשפט מערב גורמים מקצועיים בטיפול במצב כזה?
    כן. לעיתים ממונה עובד סוציאלי או פסיכולוג משפחתי שיבחן את המצב וימליץ על צעדים טיפוליים.
17. מה ניתן לעשות אם ההורה השני מסית את הילדים נגד האב?
    ניתן להגיש בקשה לטיפול בניכור הורי ולנקיטת סנקציות נגד ההורה המסית, כולל שינוי זמני השהות או המשמורת.
18. האם יש להורה הזכות לפגוש את ילדיו גם אם קיים סכסוך חריף עם האם?
    בהחלט. הזכות לקשר בין הורה לילד היא זכות יסוד, ורק במקרים קיצוניים במיוחד ניתן לשלול אותה.
19. כיצד ניתן להבטיח שהסדרי הראייה יישמרו גם בעתיד?
    באמצעות פיקוח משפטי, הסכמות ברורות, וליווי מקצועי של גורמי רווחה במקרים מורכבים.
20. מתי חשוב במיוחד להבין את המצב שבו הגרושה מונעת מהבעל הסדרי ראייה?
    כאשר הקשר עם הילדים נפגע או מופסק, יש לפעול מיד כדי להחזירו – הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית, כדי למנוע נזק מתמשך לילדים.

נמנעים ממך לראות את ילדיך? אל תשאיר את זה כך

אם הגרושה מונעת ממך את הקשר עם הילדים, משרד עורכי דין רן רייכמן כאן בשבילך.
עם ניסיון של 25 שנה בתיקי משמורת וניכור הורי, ננקוט בצעדים המשפטיים הנכונים כדי לאכוף את זכויותיך ולהחזיר את הקשר עם ילדיך במהירות האפשרית.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן – ותקבלו ליווי אישי, דיסקרטי ונחוש להשבת הקשר החשוב ביותר בחיים: הקשר שבין אב לילדיו.