ההבדלים בין גבר בוגד לאישה בוגדת מבחינת בית הדין הרבני – למרבה הצער, במציאות של ימינו, מעשה בגידה בקרב בני זוג נמנה עם הסיבות הנפוצות לגירושין, וזאת בין אם המדובר בבגידה מצד הגבר ובין אם מצד האישה. יחד עם זאת, חשוב מאוד להיות מודע לכך שבית הדין הרבני פוסק בהתאם להלכה היהודית השמרנית ומתייחס באופן מחמיר הרבה יותר לבגידה מצד האישה לעומת בגידה מצד הגבר, באופן שיחסית 'פוגע' בזכויותיה באופן קשה יותר. זאת, בעוד בית המשפט לענייני משפחה אינו מבדיל, וממילא אינו מפלה בין המקרים, ומתייחס אל שניהם באופן שוויוני, אשר מושפע מהפסיקה החילונית הליברלית.
יחס ההלכה היהודית למעשה בגידה מצד האישה לעומת בגידה מצד הגבר
על פי ההלכה היהודית, אשר בית דין הרבני נוהג ופוסק לפיה, מעשה בגידה יכול להוות עילה לגירושין. אולם יחד עם זאת, יש להוכיח באופן מפורש שאינו משתמע לשתי פנים כי אכן נעשה מעשה בגידה מצד מי מבני הזוג, ואין להסתפק בטענות בעלמא בעניין זה. דהיינו, המדובר במצב שבו הצד הבוגד נתפס 'על חם', או כאשר הוא נתפס מודה במעשה בגידתו.
אם נמצא כי האישה אכן בגדה ("זנתה תחתיו"), הדבר כרוך בשורה של סנקציות אשר מחמירות עם האישה באופן ברור. זאת, להבדיל ממצב שבו נמצא כי הגבר הוא שבגד ("הלך לרעות בשדות זרים"), וזאת כפי שיבואר להלן:
- כפיית גט: אם האישה בגדה – הדבר מהווה עילה מידית לגירושין, באופן לפיו הבעל יוכל לכפות על האישה לקבל ממנו גט. זאת אף אם איננה חפצה בכך, ומעוניינת בשלום בית. במקרה כזה, בית הדין הרבני יחייב את האישה להתגרש, ללא כל אופציה לפיוס ולשלום בית ביניהם. לעומת זאת, אם הגבר הוא שבגד – אזי אם הוא בוחר בכך, הוא רשאי לבקש סליחה מאשתו ולנסות להגיע עמה לשלום בית. בית הדין בדרך כלל לא יחייבו ליתן לה גט ולהתגרש ממנה. כך אם הגבר בגד באשתו באופן חד פעמי. לעומת זאת, אם הגבר בגד באשתו עם מספר נשים ("רועה זונות") או באופן מתמשך עם אישה אחת, אזי בית הדין הרבני יתייחס לכך בחומרה רבה יותר, וייתכן שיחייבו ליתן גט לאשה.
- אובדן זכויות כספיות: אם האישה בגדה – האישה תאבד את כתובתה ותוספתה, זכותה לקבלת מזונות מהבעל, דבר שעלול להוות סנקציה חריפה ביותר כלפי האישה, במיוחד אם היא תלויה בו כלכלית. יחד עם זאת, יובהר כי בגידת האישה תשפיע אך ורק על זכותה לקבלת מזונות עבורה, אך היא לא תפגע בזכותה לקבלת מזונות עבור הילדים. לעומת זאת, אם הבעל בגד – הדבר בדרך כלל אינו כרוך בנקיטת סנקציה כלכלית כלפיו, כדוגמת תשלום מזונות גבוהים יותר לאישה. אולם לעתים בית הדין הרבני יכפה עליו לשלם לאישה את דמי הכתובה ותוספתה.
- הזכות לנישואים: אם האישה בגדה – אזי בהתאם לכלל לפיו "אישה נואפת אסורה לבעלה ולבועלה", היא איננה רשאית להתחתן עם הגבר עמו בגדה. כמו כן, לא תוכל להתחתן בשנית עם הבעל שבו בגדה, לאחר שהם התגרשו. לעומת זאת, אם הבעל בגד, הוא איננו מוגבל מלהינשא לאישה שעמה הוא בגד.
- קביעת ההורה המשמורן: קביעת ההורה אשר יחזיק בזכות למשמורת פיזית על הילד נקבעת אך ורק בהתאם לעקרון העל של טובת הילד. לפיכך, הגם שבתי הדין הרבניים מתייחסים בחומרה רבה לבגידה מצד האישה, אין בכך כדי להשפיע על זכותה לקבלת משמורת על הילדים. זאת, אם המלצת פקידת הסעד והתסקיר יקבעו כי טובת הילד הנה כי האישה תחזיק במשמורת עליו.
חשיבות הפנייה לקבלת ייעוץ וליווי משפטי במסגרת הליכי גירושין על רקע בגידה
קל להבין, אפוא, כי כאשר המדובר בגירושין על רקע של בגידה, קיימת חשיבות מיוחדת לשלב מרוץ הסמכויות. זאת אומרת, השלב שבו יוכרע באיזו ערכאה יתנהלו הליכי הגירושין בין הצדדים: בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. שכן, בעוד שבית הדין הרבני הנו בעל הסמכות הייחודית לדון בהליך הגירושין עצמו, קיימות סמכויות מקבילות לו ולבית המשפט לענייני משפחה לגבי יתר הליכי הגירושין, כגון קביעת תשלום המזונות, משמורת הילדים, הסדרי ראיה, חלוקת הרכוש וכדומה. לפיכך, מי שמעוניין, לדוגמא, שהליכי הגירושין שלו עקב מעשה בגידה יתנהלו בפני בית הדין הרבני, צריך להקדים ולהזדרז לבצע פתיחת תיק גירושין בפני בית הדין הרבני. זאת באופן שהוא יבקש לכרוך עם התביעה את אותם ההליכים שקיימת בהם סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה.
לאור האמור לעיל, ההמלצה לכל מי שנזקק להליך גירושין עקב מעשה בגידה, להתייעץ מוקדם ככל הניתן עם עו"ד משפחה – זאת על מנת לבחור את המהלך הנכון אסטרטגית עבורו ולכלכל את צעדיו בהתאם.
