לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני – מיתוס, מציאות ומה באמת כדאי לדעת לפני שמחליטים היכן לנהל את תיק הגירושין

נושא לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני מעורר לא מעט ויכוחים, פחדים ובלבול בקרב נשים הנמצאות בתחילת הליך גירושין. במשך שנים נפוצה הטענה כי בית הדין הרבני "פועל נגד נשים", כי הוא מוטה לטובת גברים, וכי עדיף תמיד להימנע מהגשת תביעות דרכו.
אבל האם זה נכון מבחינה משפטית? והאם באמת יש מקרים שבהם עדיף לאישה להתרחק מבית הדין הרבני – או שמא דווקא שם היא יכולה להשיג יתרון משמעותי?

במאמר זה נפרט בצורה ברורה ומקצועית את כל מה שחשוב לדעת על הסוגיה לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני, נבחן מתי הטענה הזו נכונה ומתי לא, ונציג כיצד לבחור את הערכאה המתאימה ביותר לניהול הליך גירושין.

למה בכלל יש שתי ערכאות – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה

כדי להבין את הטענה לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני, חשוב לדעת שבישראל קיימת מערכת כפולה לטיפול בענייני משפחה:

1. בית הדין הרבני – פועל על פי הדין הדתי (ההלכה היהודית) ומוסמך לדון בגירושין עצמם ובנושאים הנלווים, אם הם "נכרכו" לתיק בזמן.
2. בית המשפט לענייני משפחה – פועל לפי הדין האזרחי ועוסק בכל ענייני המשפחה, כולל רכוש, משמורת, מזונות וכו’.

שתי הערכאות מוסמכות לעסוק בנושאים דומים – אך בדרכים שונות מאוד. ולכן, בחירת הערכאה שבה ייפתח ההליך היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בגירושין.

מאיפה נולד המשפט "לאישה אסור להגיע לבית הדין הרבני"

מקורו של המשפט נובע מהתפיסה הרווחת בעבר, שלפיה בתי הדין הרבניים נוטים להעדיף את עמדת הגברים – בעיקר בסוגיות של מזונות ומשמורת.
בעבר, הדין ההלכתי היה נוקשה יותר כלפי נשים, והעניק לבעל שליטה רחבה יותר בהליך הגירושין (למשל, הצורך שהבעל יסכים לתת גט).

עם זאת, המציאות המשפטית בישראל השתנתה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. היום, לנשים יש זכויות מלאות גם בבתי הדין הרבניים, ופסיקות רבות אף הראו הוגנות ואיזון מגדרי בהחלטות בתי הדין.

מתי באמת לאישה עדיף לא להגיע לבית הדין הרבני

ובכל זאת – יש מצבים שבהם עדיף לנשים לא להגיש תביעות לבית הדין הרבני, אלא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
לדוגמה:

1. כאשר מדובר בתביעה למזונות אישה – בתי הדין נוטים לבחון את הנושא לפי הדין הדתי, שכולל שיקולים הלכתיים (כמו "אישה מורדת" או "מאיס עלי"), בעוד שבית המשפט פועל לפי הדין האזרחי ומודרני יותר בגישתו.
2. כאשר קיים פער כוחות משמעותי בין הצדדים – אם הבעל שולט כלכלית או רגשית באישה, ייתכן שההליך בבית הדין יהיה עבורה מאתגר יותר.
3. כאשר יש מחלוקת חריפה על משמורת הילדים – בתי הדין הרבניים נוטים לעיתים לשמר דפוסים מסורתיים יותר (למשל, עדיפות לאם בגיל הרך), בעוד שבתי המשפט נוטים לגישה שוויונית ולבחינת טובת הילד בלבד.
4. כאשר קיים סיכון לאי־מתן גט – במקרים שבהם הבעל עשוי לסרב לתת גט, רצוי להימנע ממצב שבו ההליך מתנהל כולו בבית הדין הדתי, כדי לשמור על שליטה אסטרטגית.

במילים אחרות, הטענה לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני אינה נכונה באופן גורף – אבל בהחלט קיימים מצבים שבהם זה לא צעד חכם אסטרטגית.

מתי דווקא כן כדאי לאישה לפנות לבית הדין הרבני

מנגד, ישנם מקרים שבהם דווקא בית הדין הרבני עשוי להעניק יתרון לאישה:

1. כאשר היא מבקשת לזרז את קבלת הגט ולהימנע מהליכים ארוכים.
2. כאשר קיימת צוואה או התחייבות הלכתית שניתן לאכוף רק בבית הדין.
3. כאשר יש לה ייצוג משפטי חזק ומנוסה בתחום דיני המשפחה הדתיים, שיודע כיצד לנהל תיק מול דייני בית הדין.

עו"ד מנוסה ידע להעריך באיזו ערכאה הסיכוי שלך להשיג את מטרותייך גבוה יותר – ולא לפעול על סמך מיתוסים.

מירוץ הסמכויות – למה חשוב לפעול מהר

כאשר מתעוררת מחלוקת בין בני זוג על מקום ניהול ההליך, נכנס לפעולה מושג חשוב בשם "מירוץ סמכויות".
המשמעות היא שהערכאה שבה הוגשה התביעה ראשונה, היא זו שתנהל את התיק.
לכן, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש תביעה לבית הדין הרבני, הצד השני כבר לא יוכל לפתוח תיק באותו נושא בבית המשפט לענייני משפחה – ולהפך.

במילים אחרות, לעיתים קרובות השאלה אם לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני פחות חשובה מהשאלה מי הגיש ראשון.
לכן, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מיד עם קבלת החלטה על פרידה, כדי לקבוע את האסטרטגיה הנכונה במהירות.

האם בתי הדין הרבניים באמת "נגד נשים"

המציאות העכשווית מראה שבתי הדין הרבניים עוברים שינוי הדרגתי.
ישנם דיינים רבים שמבינים את הצורך באיזון מגדרי, ומתייחסים ברגישות למצוקותיהן של נשים בהליכי גירושין.
יחד עם זאת, ההלכה הדתית אינה זהה לחוק האזרחי, ולכן חלק מהחלטות בתי הדין עדיין עלולות לפגוע באישה אם אינה מיוצגת כראוי.

לכן, גם אם את נאלצת לנהל הליך בבית הדין, חשוב להגיע מיוצגת על ידי עורך דין מנוסה ומקצועי, שמכיר היטב את כללי ההליך, את הדיינים ואת הפסיקה הרלוונטית.

תפקידה של פירמת עו"ד רן רייכמן בבחירת האסטרטגיה הנכונה

פירמת עו"ד רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מלווה נשים בתיקי גירושין מורכבים מזה למעלה מ־25 שנה.
המשרד מתמחה בבחינת היתרונות והחסרונות של כל ערכאה – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – ובונה אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית לכל תיק.

עו"ד רייכמן וצוותו ניהלו אלפי תיקים מורכבים בכל הערכאות, והם יודעים בדיוק מתי לאישה כדאי להימנע מבית הדין הרבני, ומתי דווקא לפעול דרכו כדי להשיג תוצאה מהירה וצודקת.

לסיכום – לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני? לא בהכרח

האמירה לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני היא מיתוס חלקי בלבד.
יש מקרים שבהם אכן עדיף להימנע מניהול ההליך בבית הדין הדתי, אך יש גם מצבים שבהם זהו צעד נכון ואפקטיבי.
ההבדל תלוי באופי הסכסוך, במטרות המשפטיות ובאסטרטגיה שנבנית מראש.

לפני שמקבלים החלטה, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה, שידע לבחון את כל ההיבטים – משפטיים, הלכתיים ואישיים – ולכוון אותך למקום הנכון לניהול ההליך.

לאישה 'אסור' להגיע לביה"ד הרבני – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה המשמעות של הטענה כי לאישה "אסור" להגיע לבית הדין הרבני?
   מדובר באמירה רווחת אך לא מדויקת משפטית. הכוונה היא לכך שלעיתים ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה עדיף לאישה מבחינת זכויותיה, ולא שאסור לה לפנות לבית הדין.
2. האם אישה רשאית להגיש תביעה בבית הדין הרבני?
   כן. אישה יכולה לפנות לבית הדין הרבני בכל נושא שבסמכותו – גירושין, כתובה, מזונות אישה ועוד. אין כל איסור חוקי לעשות זאת.
3. מדוע נאמר לעיתים כי עדיף לאישה שלא להגיע לבית הדין הרבני?
   מפני שבית הדין פועל לפי הדין הדתי, שלעתים נוטה לפרש את חובות הבעל והאישה באופן שונה מזה שבחוק האזרחי, ולכן נשים עלולות למצוא עצמן בעמדה פחות שוויונית.
4. מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?
   בית הדין הרבני פוסק לפי ההלכה היהודית, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פועל לפי חוקי מדינת ישראל והפסיקה האזרחית.
5. האם לאישה יש זכות לבחור באיזו ערכאה להגיש תביעה?
   כן. במקרים מסוימים שני הצדדים יכולים לבחור היכן להגיש את התביעה – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה – לפי "מירוץ הסמכויות".
6. מהו "מירוץ הסמכויות"?
   זהו מצב שבו גם האישה וגם הבעל רשאים להגיש תביעות באותה סוגיה לשתי ערכאות שונות, והערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה תקבל סמכות לדון בה.
7. באילו נושאים מוסמך בית הדין הרבני לדון?
   נושאי נישואין וגירושין, כתובה, גירושין דתיים, ולעיתים גם ענייני רכוש, מזונות ומשמורת – אם הצדדים מסכימים לכך או אם הנושא "כורך" כראוי בתביעה לגירושין.
8. האם בבית הדין הרבני קיימת אפליה נגד נשים?
   בתי הדין מחויבים לדין הדתי, שבמקרים מסוימים מגביל את זכויות האישה – למשל בנושא סרבנות גט. עם זאת, ישנם דיינים שמקפידים על יחס שוויוני ככל האפשר.
9. מה היתרון של פנייה לבית המשפט לענייני משפחה עבור אישה?
   בית המשפט פועל לפי עקרונות שוויון מגדרי ודין אזרחי, ולכן נשים רבות בוחרות בו כדי להבטיח הגנה רחבה יותר על זכויותיהן הכלכליות והאישיות.
10. האם ניתן להעביר דיון מבית הדין לבית המשפט או להפך?
    ברוב המקרים לא. הערכאה שבה הוגשה התביעה הראשונה היא זו שתמשיך לדון בנושא, למעט מקרים חריגים מאוד.
11. כיצד יכולה אישה לדעת היכן כדאי לה לפתוח את ההליך?
    מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, שיבחן את פרטי המקרה וימליץ על הערכאה הנכונה בהתאם לנסיבות.
12. האם בית הדין הרבני יכול לחייב אישה בגירושין?
    כן, במקרים מסוימים שבהם קיימת עילה הלכתית מוצדקת לגירושין, אך גם אז הדבר דורש בחינה פרטנית וזהירות רבה.
13. מה קורה אם האישה מסרבת לקבל גט?
    במקרים כאלה בית הדין עשוי לקבוע שהיא "מעגנת" את בעלה, דבר שעלול להשפיע על זכויותיה בכתובה ובמזונותיה.
14. ומה אם הבעל מסרב לתת גט?
    האישה יכולה להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולבקש סנקציות נגדו, כולל הגבלות כלכליות ואף מאסר במקרים קיצוניים.
15. האם בבית המשפט האזרחי ניתן לפסוק גם בענייני גירושין?
    לא. רק בית הדין הרבני מוסמך לתת גט, אך בית המשפט מוסמך לדון בכל יתר ההיבטים – רכוש, מזונות, משמורת וכדומה.
16. האם ניתן לנהל חלק מהנושאים בבית הדין וחלק בבית המשפט?
    כן, לעיתים תביעות שונות מנוהלות בשתי ערכאות נפרדות – כל אחת לפי סמכותה – אם לא הייתה כריכה תקפה בין העניינים.
17. מה החשיבות של ייעוץ מוקדם לפני פתיחת ההליך?
    בחירה שגויה של ערכאה עלולה להשפיע על זכויות כלכליות וסטטוס אישי לשנים קדימה, לכן חשוב להתייעץ לפני כל צעד.
18. כיצד משפיעה גישה לבית הדין על נושא המזונות?
    בית הדין נוטה לעיתים לפסוק מזונות נמוכים יותר לעומת בית המשפט לענייני משפחה, אך כל מקרה נבחן לגופו.
19. האם ניתן להגיש ערעור על החלטות בית הדין הרבני?
    כן. ערעור על פסק דין של בית דין אזורי מוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
20. מדוע חשוב להבין את ההקשר של המשפט לאישה 'אסור' להגיע לביה"ד הרבני?
    הבנת המשמעות האמיתית של האמירה מסייעת לנשים לקבל החלטות מושכלות – לא להתרחק מערכאה מסוימת באופן אוטומטי, אלא לבחור את המסלול המשפטי הנכון להן.

רוצה לדעת מה עדיף לך – בית הדין הרבני או בית המשפט? פני עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי

אם את מתמודדת עם גירושין או שוקלת לפתוח תיק ותוהה האם באמת לאישה "אסור" להגיע לביה״ד הרבני, פני עוד היום אל משרד עורכי הדין רן רייכמן – מהמובילים בישראל בדיני משפחה, גירושין וצוואות.
צוות המשרד יעניק לך ייעוץ משפטי רגיש, מקצועי ומדויק, ויסביר לך באיזו ערכאה נכון לפעול כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך ועבור ילדייך.

צרי קשר עוד היום לייעוץ דיסקרטי ומקיף מעו"ד רן רייכמן וצוות המשרד.