מזונות ילדים

לפי החוק במדינת ישראל על כל הורה לזון את ילדין הקטנים. כאשר בני הזוג גרושים והילד חי אצל האחד- המזונות ישולמו על ידי ההורה השני לזה המגדל את הילד. נושא המשונות הוא נושא מרכזי בדיני המשפחה כאשר ישנם ילדים, כך שעל מנת לנהל את הנושא בצורה המיטבית יש צורך בעורך דין מיומן ובקיא, שיעניק את השירות בצורה המקצועית והרגישה ביותר. משרדו של עורך דין מזונות רן רייכמן עוסק בתחום זה שנים רבות ובעל מקצועיות רבה התחום מזונות ילדים.  רוצים ללכת על בטוח? פנו עוד היום לעורך הדין רן רייכמן שיספק לכם הכוונה מלאה מתחילת הדרך ועד סופה.

סכום מזונות ילדים

רבים חושבים שישנו מחשבון שיכול לחשב באופן מדויק כמה מזונות ילדים יש לשלם בכל מקרה ומקרה, אך האמת היא שאין כל מחשבון שיוכל לחשב סכום מזונות באופן אפקטיבי, זאת משום שכל מקרה נבחן על ידי בית המשפט לגופו, תוך הסתכלות על מכלול המסיבות הייחודיות למקרה. משכך, יש צורך בייעוץ פרטני ומעמיק של כל צד בהליך, תוך שבסופו של דבר יש לזכור שאנו מדברים כאן על הדבר היקר לנו ביותר- על הילד שלנו. פעמים רבות הילדים נקלעים לסכסוך בין הוריהם, ועלולים להיפגע פגיעה קשה, לעיתים אף כזו שתשפיע עליהן להמשך חייהם הבוגרים, ועל כן אין להקל ראש בנושא זה, ויש להיוועץ עם איש מקצוע על מנת לאפשר לילדים לקבל מה שהם זקוקים לו. גורמים שעשויים להשפיע על סכום המשונות שייקבע הם בין היתר האם התיק נדון בערכאה אזרחית או שמא בבית דין דתי, גילאי הילדים, וכן השקפת עולמו של כל שופט ודיין.

מזונות ילדים – ועדת שיפמן (2006)

וועדה לבדיקת דיני המזונות בישראל, מונתה בשנת 2006, תוך שהפיקה דוח מסקנות בשנת 2012. לוועדה זו היה המנדט להציע חוק מזונות טריטוריאלי.

מדובר בוועדה עם אנשי מקצוע מצוינים, שעיקר עיסוקה היה מזונות ילדים ונושאי משמורת. וועדת שיפמן קבעה כי הדין האישי יקבע את המזונות בהתאם להכנסה פנויה. ברגע שיש חמישה לילות או יותר על פני שבועיים, מיד יופחתו אוטומטית 35% ממזונות הילד- קשר מובהק בין הסדרי משמורת להסדרי מזונות ילדים.

התוצאה המעשית- הכנסת הילדים לחזית המאבק והפיכתם לקלף מיקוח והגברת האדוורסריות, הסלמת הסכסוך והימשכות ההליכים. מכאן שילדים הפכו לעניים יותר. בשורה התחתונה, באופן וודאי עשיית מהלכים שהם הפוכים בדיוק למה שיכול להקל על הסתגלות הילדים לגירושין ולתרום לרווחתם.

ביקורת- הניסיונות לרפורמה כביטול חזקת הגיל הרך, חלוקת נטל המזונות באופן שוויוני- נקודת המוצא שלהם שמדובר בהסדרים משפטיים אזרחיים, כאילו אנחנו במדינה מערבית רגילה ומתוקנת, תוך התעלמות מכך שהבסיס המשפטי הוא הדין הדתי שהנחות המוצא שלו ותוצאותיו הן לא שוויוניות וניטרליות.

עקרונות מוסכמים בועדת שיפמן-

1. יש לעבור לטרימינולוגיה פחות היררכית- לא משמורת והחזקה.
2. יש מקום להפחית את המקום של מומחים
3. יש מקום לדין אזרחי שווה בתחום המזונות- לא יכול להיות שיהיו זכויות שונות למזונות בין דתות.
4. נטל המזונות ראוי שיתחלק בין האם לאב הנושאים באחריות משותפת לילדיהם.
5. יש להתחשב במשך הזמן שילדים שוהים אצל ההורים ולקזז ימי שהיה אצל ההורה האחר.
6. חלוקת הנטל צריכה לשקף את היכולת הכלכלית, תוך הבאה בחשבון של רכיבים לא ממוניים של האחריות ההורית.

המקור ההלכתי למזונות ילדים

נושא מזונות הילדים דובר רבות במשנה ובתלמוד, ואף הוזכר בתורה- אם כי לא באופן חד משמעי.

בתלמוד מוזכר המושג "קטני קטינים"- תוך שהכוונה היא לילדים עד גיל 6, כאשר ישנה חובת האב לזון אותם. חובה זו לא ניתנת לשינוי, ואין כל קשר למצבו הכלכלי של האב, כך שגם אם מדובר בעני מרוד- הוא עדיין חייב לזון את ילדיו. עם זאת, ובשנונה ממזונות אישה, חובה זו חלה על צרכי הילד הבסיסיים, ולא יותר מכך.  לשון התלמוד- "דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה: אף על פי שאמרו: אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים. עד כמה? עד בן שש".

מזונות ילדים מדין צדק- לאחר גיל 6 האב חייב במזונות ילדיו רק מדין צדקה, כלומר החיוב פחות חזק וחמור מאשר החובה עד גיל 6.

כאשר הילד מעל גיל 13 ועד היותו בן 15 החובה אף פחות חזקה, ומבוססת על תקנת הרבנות הראשית.

חקיקה רלוונטית:

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962

מעמד ההורים

סעיף 14 לחוק-  "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". זה עקרון מאוד חשוב, לפי המשפט הישראלי נקודת המוצא היא ששני ההורים חולקים באחריות לגבי הילדים שלהם

תפקידי ההורים

סעיף 15 לחוק- "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו". פה נמצא סלע המחלוקת להחזיק במקום הקטין. המונח משמורת לא מוגדר בחוק אלא הגיע מן הפסיקה. ניתן לראות מלשון החוק שיש חובה להורים לדאוג למזונות ילדים.

הסכם בין הורים החיים בנפרד

סעיף 24 לחוק- "היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט". זהו השורש של הסדרי ראייה בין בני הזוג. הוא נתון להחלטת בית המשפט בהתאם לטובת הקטין.

קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים

סעיף 25 לחוק- "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". סעיף זה מדבר על חזקת הגיל הרך. ילדים עד גיל 6, ברירת המחדל היא משמורת יחידנית אצל האמא. האם זה אומר שהם רק אצלה כל הזמן? וודאי שלא. זה לא אומר מה משך השהות אצל האב (יכול להיות 2/3 לילות בשבוע) ההסדרים המקובלים בישראל הם 2 לילות בשבוע וכל שבת שנייה אצל האב. אך המשמורת העיקרית היא אצל האם, אלא אם יש סיבות מיוחדות שלא.

נמצאים בהליך גירושין? פנו לעו"ד רן רייכמן

נושא מזונות ילדים הוא נושא מסועף ומורכב. ישנה חקיקה ופסיקה רבה בתחום, ולעיתים רבות יש אינטרסים מנוגדים, ואף תחושה שההחלטה שנקבעה אינה ההחלטה הצודקת בהכרח. ייתכן אף כי באותו מקרה שופט אחד יפסוק לכיוון מסוים, ושופט אחר יפסוק לכיוון הפוך לגמרי. לאור כך יש צורך לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ותיק בתחום דיני המשפחה- כזה שיבין כיצד לייצג אותך באופן הטוב ביותר עבורך, תוך שמכיר את נושא מזונות ילדים על בוריו. עם עו"ד מנוסה הכל הופך להיות פשוט בהרבה. פתאום תוכלו לראות את האור בקצה המנהרה, גם אם כרגע זה נראה לכם בלתי אפשרי. התקשרו עוד היום: 072-3955001