מתי האישה זכאית לקבל את כתובתה?

מתי האישה זכאית לקבל את כתובתה? – זוג בתחילת דרכו שמגיע לברית הנישואין חותם על כתובה עליה נקוב סכום מסוים. פעמים רבות ברגע החתימה שני בני הזוג מקלים ראש במסמך זה, ההופך למסמך משפטי מחייב במקרה של גירושין.

נדון בקצרה במהותה של הכתובה ותפקידה וכן במועד בו האישה זכאית לקבל את כתובתה במקרה שהזוג התגרש.

מה תפקידה של הכתובה?

בזמנים עברו נשים לא היו חלק מכוח העבודה. הבעל היה עובד ומפרנס את משפחתו – את אשתו ואת ילדיו. במקרה של גירושין היה הבעל מעניק סכום עליו הוחלט לפני החתונה לאשתו. לכתובה הוגדר תפקיד כפול ביהדות. מחד, לדעת דעתו של רב נחמן, רבי יהודה ואף הרמב"ם תביעת כתובה נועדה על מנת להרתיע את הבעלים מגירושין ללא צורך, בשל קלות דעת, כאשר הבעל יודע כי לפעולה זו תהיה השלכות כלכליות ארוכות טווח. חכמים אחרים ראו את הכתובה כמצווה דאורייתא (הכתובה בתורה) כאמצעי למנוע מגבר לשאת אישה בתולה, לחללה ולאחר מכן לגרשה ללא עלות מצדו.

האם הכתובה מתייחסת לסכום קצוב במזומן או גם לנכסים

לאורך השנים בוצע תיקון בהלכות הנוגעות לכתובה כך שיכללו גם נכסים שניתן לממשם. במסכת כתובות שעבד שמעון בן שטח את נכסיו של הבעל לסכום הכתובה ולאחר מכן גם נכסים אחרים שועבדו על מנת שאשה תוכל לממש את כתובתה. הן במקרה של גירושין ואף במקרה שהבעל נפטר ונכסים אלה העניקו לאשה זכות לרשת את סכום הכתובה.

משמעות הכתובה כיום

בתקופה זו שבה משולבות שתי מערכות משפט זו בזו, יש הטוענים כי לכתובה עצמה לא קיים ערך משפטי. בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973 משפטי גירושין מגיעים לפשרה בין שני בני הזוג במסגרת חוק איזון משאבים.

סוגיות רבות עולות בעקבות שינוי החקיקה המודרנית של המשפט הישראלי מול ההלכות הנהוגות במשפט העברי. לדוגמה, באם סכום הכתובה נמוך משמעותית מסך נכסיו של הבעל להם האישה זכאית, האם יסתפק בית המשפט בסכום הנקוב בכתובה? במרבית המקרים יחלק בית המשפט את הרכוש בצורה מאוזנת בין נכסיו של הבעל (בניכוי נכסי האישה) ללא התייחסות לכתובה.

מה אם בכתובה רשום סכום גבוה במיוחד?

במקרה זה ההחלטה נתונה בידי בית המשפט. במקרים מסוימים בהם נרשם סכום גבוה משמעותית או נמוך משמעותית מהסכום אותו הייתה אמורה לקבל הגרושה בית המשפט יתעלם מהכתובה. אך, לעתים, כפי שקרה לפני עשור (בשנת 2008), כאשר קבע האב אליהו אברז'ל בבית הדין הרבני בבאר שבע פסק כי בעל ישלם לאשתו מיליון שקלים (למרות שטען כי רשם סכום זה בבדיחות הדעת) בשל העובדה כי התגרש מאשתו לאחר שבגד בה.

החלטה זו, יש לציין היא נדירה והתבססה על ניסיון להרתיע בעלים מלרשום סכום שלא התכוונו לשלם. בהקשר זה הסביר הרב – "לפני כל חופשה שאני עורך אני מזהיר את הבעלים שלא להפריז בסכומים שהם כותבים על הכתובה… כאשר בעל מודה שבגד באשתו, רשאית האשה לתבוע ובצדק את בעלה לשלם את סכום הכתובה".

מתי האישה תוכל לנסות ולקבל את כתובתה?

כפי שניתן להסיק ממקרה זה, ומפסיקות נוספות, במיוחד בבתי הדין הרבניים, ניכר כי שני גורמים יכולים להגדיל את סיכויה של אשה לקבל את הסכום הרשום בכתובתה:

• במקרה שהאישה לא בגדה בבעלה בשנות נישואיהם
• במקרה שהבעל בגד באישה במהלך הנישואין

לסיכום נחזור לשאלה נשוא מאמרנו – "מתי אישה זכאית לקבל את כתובתה". כפי שנוכחנו לעיל מניתוח פסק הדין במקרה של תביעת כתובה לאחר גירושין בבית המשפט הפועל לפי איזון בין החוק הישראלי לחוק העברי לרב עיקרון איזון המשאבים יפעל, אך בבתי הדין הרבניים במקרה מסוימים נגלה כי דווקא הסכום הנקוב על הכתובה עשויה להיות הסכום שיכריע בית הדין כתשלום לאשה, במיוחד אם היא אשה נבגדת.