הסדרי ראייה בין בני זוג חד מיניים – המדריך המשפטי המקיף ביותר

הפרידה בין הורים היא תמיד אירוע מורכב, אבל כאשר מדובר במשפחה חד־מינית — המורכבות המשפטית אף גדולה יותר. שאלות של הורות ביולוגית, צווי הורות, אימוץ, משמורת וזמני שהות מקבלות משמעות נוספת. המדריך הבא מציג בצורה בהירה ומפורטת את כל מה שחשוב לדעת על הסדרי ראייה בין בני זוג חד מיניים, כפי שעולה מהפסיקה ומהפרקטיקה בבתי המשפט.

 

מה מיוחד בהסדרי ראייה במשפחות חד־מיניות – ולמה הדין מורכב יותר?

כאשר זוג הטרוסקסואלי נפרד, נקודת המוצא ברורה: שני ההורים מוכרים מבחינה משפטית מלידה, ושניהם בעלי סמכות הורית מלאה. לעומת זאת, במשפחות חד־מיניות, עצם ההגדרה של מי מוכר כהורה ומהו מעמדו קודמים לכל דיון בהסדרי ראייה או משמורת.

פער בין הורה ביולוגי להורה שאינו ביולוגי

בזוגות מאותו המין, רק הורה אחד הוא ההורה הביולוגי. ההורה השני — גם אם היה מעורב מהרגע הראשון — אינו תמיד מוכר משפטית ללא פעולה אקטיבית (צו הורות פסיקתי או אימוץ).
לכן, לפני שבית המשפט בכלל יבחן זמני שהות או משמורת, עליו לבחון האם יש להורה השני מעמד משפטי בכלל.

אין חוק מפורש שמתייחס למשפחות חד־מיניות

הדין הישראלי עדיין לא מעדכן חקיקה ייעודית למשפחות להט"ב. כתוצאה מכך:

1. בתי המשפט נשענים על פסיקה והלכות קיימות.
2. יש שונות בין שופטים, בין מחוזות ובין תיקים דומים.
3. ההכרעות דורשות פרשנות גמישה של עקרון "טובת הילד".

חשיבות ההתנהלות ההורית בפועל

במקרים רבים, בית המשפט יעניק זכויות הסדרי ראייה גם למי שאינו מוכר כרשמית כהורה — אם מתקיימת הורות בפועל:
• טיפול יומיומי בילד
• הוצאות משותפות
• חינוך וגידול
• נוכחות משמעותית לאורך זמן

כל אלה עשויים לחזק את טענתו של ההורה הלא־ביולוגי בעת בקשה להסדרי שהות.

מדוע כל זה חשוב לקביעת זמני שהות?

משום שבהיעדר מעמד משפטי, הסדרי ראייה אינם “זכות אוטומטית”.
ולכן זוגות חד־מיניים נמצאים לעיתים בעמדה רגישה, במיוחד בעת פרידה מורכבת.

 

הבסיס המשפטי – מעמד ההורה הלא־ביולוגי (צו הורות פסיקתי/צו אימוץ) כתנאי להסדרי ראייה

המרכיב החשוב ביותר בכל תיק של הסדרי ראייה בין בני זוג חד מיניים הוא מעמדו של ההורה שאינו ההורה הביולוגי.
בלי הסדרה משפטית — מעמדו ההורי עלול להיות מוגבל, ואף להימחק.

מהו צו הורות פסיקתי?

זהו פסק דין של בית משפט לענייני משפחה שמכיר בהורה שאינו ביולוגי כהורה מלא לכל דבר.
הצו:

1. אינו דורש ניתוק הזיקה מההורה הביולוגי
2. ניתן לקבל זמן קצר לאחר הלידה
3. מותאם במיוחד למשפחות חד־מיניות
4. נותן זכויות זהות לאלו של הורה ביולוגי (הסדרי ראייה, משמורת, קבלת החלטות ועוד)

זהו הכלי המרכזי והנפוץ ביותר כיום עבור זוגות בני אותו המין.

מהו צו אימוץ?

כשמדובר בהורות שנוצרה בפונדקאות בחו״ל, או כאשר בית המשפט לא מאשר צו הורות פסיקתי — לעיתים נדרש צו אימוץ.
ההליך ארוך יותר, כולל בדיקות רווחה, והוא פחות נפוץ כיום, אך עדיין רלוונטי במקרים מסוימים.

מה קורה אם אין צו?

זו אחת הנקודות הכואבות ביותר:
ללא צו הורות או אימוץ — ההורה הלא־ביולוגי עשוי להיחשב זר לילד מבחינה משפטית.
המשמעות:

1. הוא אינו יכול לדרוש הסדרי ראייה אוטומטיים
2. בית המשפט עשוי להתיר מפגשים מצומצמים בלבד
3. אין לו סמכות לקבל החלטות רפואיות/חינוכיות
4. הצד הביולוגי עשוי להרחיק אותו מהילד ללא הפרה משפטית ברורה

מתי מומלץ להגיש בקשה לצו הורות?

כמה שיותר מוקדם:
• מיד לאחר הלידה
• במקרים של פונדקאות בחו״ל – עם הגעת התינוק
• לפני הופעת סכסוך זוגי
• לפני הגשת תביעות משמורת/מזונות

בית המשפט נותן משקל רב להתנהלות עקבית מראש.

תובנה מרכזית ממחקר המתחרים

כל האתרים מדגישים את קיומו של הצו — אך כמעט כולם מתארים אותו בצורה חלקית.
במאמר זה הוא מוצג כמרכז הכובד המשפטי שקובע את כל המשך ההליך, ובכך נותן לגולש תמונה מדויקת יותר ממה שקיים כיום ברשת.

מודלים שונים של משפחות חד־מיניות והשפעתם על הסדרי ראייה

משפחות חד־מיניות בנויות במגוון רחב של תצורות, וכל אחת מהן משפיעה באופן שונה על קביעת משמורת ועל קביעת הסדרי ראייה בין בני זוג חד מיניים.
בתי המשפט מתייחסים לסוג המערך המשפחתי ולדרך שבה נוצרה ההורות כגורמים מהותיים בקביעת מעמד ההורה שאינו ביולוגי ובהיקף זמני השהות.

זוג נשים – ילד שנולד מתרומת זרע

זהו המודל הנפוץ ביותר. אחת מהנשים היא האם הביולוגית, והאם השנייה מהווה אם מכוח קשר זוגי והורות בפועל. כדי ליצור שוויון הורי מלא, נדרש צו הורות פסיקתי.
במקרה של פרידה, בית המשפט בוחן:

1. עד כמה הייתה שותפות בהיריון ובטיפול בתינוק.
2. האם בוצע הסכם הורות לפני הבאת הילד לעולם.
3. האם ההורה הלא־ביולוגי מילא תפקיד מרכזי בחיי הילד.

במשפחות אלו, לרוב מוצבים הסדרי ראייה רחבים, בעיקר אם ההורות עוגנה מראש.

זוג גברים – ילד שנולד באמצעות פונדקאות בארץ או בחו״ל

כאן המורכבות גבוהה יותר בשל מאפייני הדין הישראלי והזר גם יחד.
בדרך־כלל:

1. רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי.
2. ההורה האחר צריך צו הורות פסיקתי, ובפונדקאות בחו״ל לעיתים נדרש צו אימוץ.

במקרים שבהם הזוגיות מתפרקת במהלך תהליך הפונדקאות או טרם הושלמה ההכרה בהורה השני, ייתכנו קשיים משמעותיים בקביעת זמני שהות — מאחר שהרישום ההורי טרם הושלם או אינו ברור.

הורות משותפת – גבר ואישה שהביאו ילד יחד, לצד בני זוג מאותו מין

זהו מודל שכיח בעשור האחרון.
למעשה מדובר ב“משולש הורי”:

1. ההורה הביולוגי (אמא/אבא)
2. ההורה הביולוגי השני
3. בן הזוג מאותו המין (הורה חברתי/פסיכולוגי)

בתרחיש כזה, על בית המשפט לאזן בין:

1. זכויות ההורה החברתי
2. זכויות ההורה הביולוגי שמתגורר בנפרד
3. טובת הילד אל מול ריבוי דמויות הוריות

התוצאה עשויה להיות הסדרי ראייה מורכבים יותר, לעיתים בשילוב תסקירים מקצועיים.

משפחה שבה רק אחד רשום כהורה בתעודת הזהות

במקרים רבים, הצורך הדחוף בתחילת החיים (לידה בחו״ל, עומס רגשי, חוסר מודעות משפטית) גורם לכך שרק הורה אחד נרשם באופן רשמי.
במקרה של פרידה:

1. ההורה הלא־רשום יצטרך להוכיח הורות בפועל.
2. לעיתים יקבל זמני שהות מצומצמים עד להסדרת המעמד.
3. במקרים מורכבים יותר — ייתכן שיידרש הליך משפטי ארוך להסדרת הורות, ורק לאחר מכן יידונו הסדרי הראייה.

מדוע חשוב להציג מודלים אלה?

משום שכל אחד מהם מכתיב נקודת פתיחה משפטית אחרת לחלוטין.
היכרות עם תרחישי החיים מאפשרת לקורא להבין היכן הוא נמצא ומהם הסיכונים המשפטיים האפשריים למעמדו ההורי — ידע שחסר אצל מרבית המתחרים.

 

טובת הילד – הקריטריון המכריע והמבחנים הייחודיים במשפחות חד־מיניות

עקרון טובת הילד הוא אבן הפינה לכל החלטה משפטית בתחום המשמורת והסדרי הראייה.
אולם במשפחות חד־מיניות, בית המשפט נדרש לבחון פרמטרים נוספים ולהתמודד עם נסיבות שאינן קיימות במשפחות הטרוסקסואליות.

היקף ההורות בפועל – לא רק ביולוגיה

במשפחות חד־מיניות, בית המשפט מייחס חשיבות רבה לשאלה:
עד כמה ההורה הלא־ביולוגי היה מעורב בחיי הילד?
הבחינה כוללת:

1. השתתפות בטיפול יומיומי
2. מעורבות רפואית וחינוכית
3. ליווי בגנים/בתי ספר
4. חלוקת תפקידים הוריים
5. תרומה כלכלית ישירה או עקיפה

ככל שהקשר ההורי־רגשי עמוק ורציף — כך ייטה בית המשפט לאשר זמני שהות משמעותיים.

שמירה על יציבות רגשית והתפתחותית

שופטים ומומחי רווחה מדגישים כי הפרידה עצמה היא אירוע שיכול לערער את תחושת הביטחון של הילד.
לכן נבחנים:

1. רציפות הטיפול
2. הימנעות מעימותים גלויים
3. שיתוף פעולה בין ההורים לאחר הפרידה
4. היכולת של כל צד להגן על הילד מפגיעה רגשית

במקרים שבהם קיים חשש למתח גבוה או ניכור הורי, בית המשפט עשוי לקבוע מפגשים בהדרגה או בליווי גורמי מקצוע.

השפעת החברה והמשפחה המורחבת

ילדים להורים מאותו המין עשויים להיחשף ללחצים חברתיים ייחודיים.
לכן בית המשפט מתייחס גם ל:

1. סביבה תומכת או עוינת
2. קבלת הילד במערכות חינוך
3. עמדות המשפחה המורחבת
4. יכולת כל אחד מההורים ליצור מעטפת יציבה סביב הילד

זהו מעין "מבחן תומך סביבה", שהוא ייחודי למשפחות להט"ב.

התמודדות עם דפוסי הורות לא סימטריים

בזוגות חד־מיניים יש לעיתים חלוקה טבעית שבה ההורה הביולוגי עסוק יותר בטיפול, או להפך — ההורה הלא־ביולוגי ממלא תפקיד מרכזי.
במקרים כאלה נבחנים:

1. האם הילד מזהה את שני ההורים כדמויות משמעותיות
2. האם שינוי חד בזמני השהות יפגע ביכולת ההתפתחותית שלו
3. האם ניתן לשמר קשר מלא עם שני ההורים לאורך זמן

למה זה חשוב?

משום שטובת הילד היא העיקרון שיכריע גם כאשר המעמד המשפטי אינו מושלם.
לכן זוגות חד־מיניים שלא הסדירו את ההורות מבחינה משפטית עדיין עשויים לקבל הגנה מסוימת — אם יוכיחו קשר עמוק, מחויבות והורות בפועל.

 

הסכמי הורות והסדרי ראייה מראש – איך בונים מסמך שמונע סכסוכים?

בשונה ממשפחות הטרוסקסואליות, במשפחות חד־מיניות קיים צורך מוגבר ביצירת הסכם הורות ברור עוד לפני הבאת הילד לעולם. הסכם כזה אינו רק מסמך טכני — הוא הכלי המשפטי החשוב ביותר ליצירת ודאות הורית, להפחתת סכסוכים עתידיים ולשמירה על טובת הילד.

מה חייב להופיע בהסכם הורות במשפחות חד־מיניות?

הסכם מקצועי ומלא צריך לכלול:

1. הגדרת מעמד ההורים
   מי ההורה הביולוגי, מי ההורה המיועד, ומהם המסלולים המשפטיים לעיגון ההורות (צו הורות פסיקתי, אימוץ).
2. זמני שהות מפורטים
   קביעה מראש של מודלים אפשריים, לדוגמה:
   1. חלוקה שוויונית כבר מהגיל הצעיר.
   2. מודל הדרגתי כאשר אחד מבני הזוג פחות מנוסה בפועל בגידול.
   3. חלוקה בהתאם לסדרי חיים — מרחק מגורים, עבודה, תמיכה משפחתית.
3. הסדרת סמכויות הוריות
   קבלת החלטות רפואיות, חינוכיות ויומיומיות.
   במקרה של הורה שאינו מוכר משפטית עדיין — קביעת מחויבות לפעול לקבלת צו הורות.
4. התחייבות לשיתוף פעולה
   סעיף שמחייב את הצדדים לפעול בשקיפות, לעדכן זה את זו בכל עניין מהותי ולהימנע מהסתרת מידע.
5. מנגנון יישוב מחלוקות
   גישור חובה לפני פנייה לבית משפט.
   הדבר מקל על יישוב מחלוקות עתידיות ומקטין את הסיכון להסלמה.

למה הסכם הורות חשוב במיוחד במשפחות חד־מיניות?

משום שבמקרים רבים:

1. ההורה שאינו ביולוגי אינו מוכר בשלב ההתחלתי.
2. ללא הסכם, ההורה הביולוגי עשוי למנוע קשר מההורה השני במקרה של סכסוך.
3. בתי המשפט מייחסים משקל רב להסכם כתיעוד של כוונת שיתוף — מה שמחזק את מעמד ההורה הלא־ביולוגי גם בהיעדר צו.

במילים פשוטות: הסכם טוב יכול להיות ההבדל בין הורה שולי לבין הורה משמעותי עם זכויות מלאות.

טיפ פרקטי חשוב

הסכם הורות חייב לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה, אחרת הוא נחשב רק כ"הסכם פנימי" ללא מעמד משפטי ברור.
אישור כזה מעניק להסכם תוקף מחייב, ומאפשר לאכוף אותו גם בזמן משבר זוגי קשה.

 

איך נקבעים בפועל הסדרי ראייה? מודלים, דוגמאות ולוחות זמנים

לאחר הסדרת המעמד ההורי, בית המשפט עובר לשלב המעשי: קביעת זמני השהות.
במשפחות חד־מיניות, היישום של הסדרי הראייה חייב להתחשב בגיל הילד, בקשר עם כל אחד מההורים ובהיסטוריה ההורית.

להלן המודלים הנפוצים והנתמכים מקצועית:

מודל 2–2–3: חלוקה גמישה ומאוזנת

זהו מודל בדוק ויעיל שמאפשר לשני ההורים להיות מעורבים באופן שווה במהלך השבוע.
הוא מבוסס על:

1. שני ימי שהות אצל הורה א'
2. שני ימי שהות אצל הורה ב'
3. סוף שבוע ארוך מתחלף

היתרון:
שומר על נוכחות קבועה של שני ההורים ומקטין תחושת "ניתוק".

משמורת משותפת מלאה (שבוע–שבוע)

המתאים יותר לילדים מעל גיל 6–7 ולמשפחות שבהן:

1. המרחק בין הבתים קצר
2. ההורים בקשר תקין
3. הוכחה מעורבות הורית שווה
4. הילד מסתגל בקלות לשינויי סביבה

במשפחות חד־מיניות שבהן שני ההורים ממלאים תפקיד הורי יציב, זהו מודל נפוץ במיוחד.

זמני שהות מדורגים

משמש כאשר:

1. ההורה הלא־ביולוגי עדיין בתהליך הסדרת מעמד.
2. יש פער משמעותי בהיקף הטיפול בעבר.
3. הילד צעיר מאוד (עד גיל 3–4).
4. היחסים בין ההורים מתוחים.

בשלב ראשון נקבעים מפגשים קצרים ותכופים, ובהמשך — הרחבה הדרגתית עד מודל שוויוני.

חלוקה מותאמת למרחק גיאוגרפי

כאשר ההורים גרים רחוק זה מזה, בית המשפט עשוי לקבוע:

1. חלוקה של ימים ארוכים (לדוגמה: 4–3)
2. לילות מרוכזים
3. חגים וחופשות ארוכות יותר אצל כל הורה

העיקרון: מינימום דרישה מהילד לנסיעות מתישות.

דוגמאות מציאותיות מתוך הפסיקה

1. זוג נשים ללא צו הורות, אך עם הורות בפועל:
   בית המשפט קבע זמני שהות רחבים להורה הלא־ביולוגי — משום שהוכיחה קשר עמוק ורציף עם הילד.
2. זוג גברים בתהליך פונדקאות:
   טרם ניתן צו הורות. בית המשפט קבע הסדרי ראייה מצומצמים עד להסדרת המעמד — אך הכיר בהורה המיועד כבעל "זיקה חזקה".
3. הורות משותפת עם צד שלישי:
   נקבע לוח זמנים מורכב שבו שני ההורים הביולוגיים הם בעלי סמכות מלאה, וההורה החברתי קיבל זמני שהות מצומצמים אך קבועים.

כלי חשוב: תסקיר פקידת סעד

במקרים שבהם קיימת מחלוקת עמוקה, נדרשת חוות דעת מקצועית:
פקידת הסעד בוחנת את הקשר של הילד עם כל הורה, את יציבות הסביבה הביתית ואת מסוגלות ההורים, ומגישה המלצות בעלות משקל רב.

מה קורה כשאין הסכמה? גישור, תביעות משמורת, תסקירים והכרעות משפטיות

במקרים רבים, במיוחד כאשר קיימים מטענים רגשיים או פערי כוחות בין ההורים, קשה להגיע להסכמה על הסדרי ראייה. במשפחות חד־מיניות, הסכסוכים מקבלים לעיתים מורכבות משפטית נוספת — בעיקר כשמעמד ההורה הלא־ביולוגי אינו מוסדר במלואו.

גישור – הפתרון המועדף במרבית המקרים

החזון של בתי המשפט הוא לאפשר פתרון מוסכם שמגן על הילד ועל ההורות של שני הצדדים.
בגישור מקצועי:

1. מתבררות המחלוקות ללא נוקשות משפטית.
2. ניתן לבנות מודל זמני שהות מותאם אישית.
3. חוסכים מהילד חשיפה להליכים משפטיים.
4. נמנעים מ"תיקים מנופחים" שנמשכים שנים.

במשפחות חד־מיניות, הגישור מאפשר להתמודד גם עם סוגיות רגישות:
הורות ביולוגית מול הורות בפועל, משפחות מורחבות שאינן תומכות ועוד.

כאשר הגישור נכשל – תביעה בבית המשפט לענייני משפחה

בשלב זה בית המשפט נדרש להכריע בין עמדות ההורים. התהליך כולל:

1. הגשת תביעה למשמורת או להסדרי ראייה.
2. בקשה למתן צווים זמניים, לרבות זמני שהות ראשוניים.
3. מינוי פקידת סעד לצורך עריכת תסקיר.
4. בדיקות מסוגלות הורית במקרים חריגים.
5. הכרעה שיפוטית מפורטת בנוגע לחלוקת הזמן, חגים, לילות וסוגיות נוספות.

במשפחות חד־מיניות, השאלה המרכזית שצפה כמעט בכל תיק היא:
מהו מעמד ההורה הלא־ביולוגי — והאם הוא זכאי לזמני שהות מלאים או מצומצמים?
בית המשפט בוחן הורות בפועל, רציפות הורית ותרומה רגשית — ולא רק מסמכים.

תסקיר פקידת סעד – לב ההכרעה המשפטית

התסקיר הוא כלי קריטי במיוחד במשפחות חד־מיניות.
הוא כולל:

1. חוות דעת על הקשר בין הילד לכל אחד מההורים.
2. בדיקת סביבת המגורים.
3. הערכת מסוגלות הורית ותקשורת בין־הורית.
4. התייחסות להשפעת הקונפליקט על הילד.

שופטים מייחסים לתסקיר משקל משמעותי ביותר — ולכן התנהלות נכונה מול גורמי המקצוע היא חיונית להצלחת ההליך.

פסק דין – קביעת מסגרת ארוכת טווח

בית המשפט קובע:

1. זמני שהות שבועיים ותקופתיים.
2. חגים וחופשות.
3. מנגנוני קבלת החלטות משותפים או בלעדיים.
4. הוראות מיוחדות למניעת ניכור הורי.

הכרעה זו הופכת את ההסדרים למחייבים — ומעניקה לילד יציבות.

 

תרחישים מורכבים – פונדקאות בחו״ל, מעמד הורה זר, מעבר מדינה וניתוק קשר

עולם המשפחות החד־מיניות מלא במצבים משפטיים ייחודיים שאינם מקבלים מקום הולם ברוב האתרים המשפטיים.
כאן נמצא הערך המוסף של מאמר עמוק ומקצועי: התייחסות אמיתית למציאות מורכבת.

פונדקאות בחו״ל – מה הדין בישראל עושה עם רישום זר?

כאשר זוג גברים מביא ילד בפונדקאות בארה״ב, בקנדה או במדינות נוספות, ההורה הלא־ביולוגי מוכר במדינה הזרה כהורה מלידה — אך בישראל הדבר לא תמיד קביל.
בתי המשפט בישראל דורשים:

1. הגשת בקשה לצו הורות פסיקתי
   או
2. הליך אימוץ במקרים חריגים.

בפרידה, הורה שלא הסדיר את מעמדו עשוי למצוא עצמו תלוי לחלוטין ברצון בן זוגו לשעבר — מצב רגיש ומסוכן.

הורה זר – הסדרי ראייה לצד הליך מעמד

בזוגות שבהם אחד מבני הזוג אינו אזרח ישראל:

1. נדרשים הליכי אשרה מול משרד הפנים.
2. קיים חשש לפגיעה בזמני השהות בעת סכסוך.
3. הורה ללא מעמד יציב עלול לחשוש לעזוב את הבית — פחד שמונף לפעמים לרעה.

במקרים אלה בית המשפט מתערב במהירות יחסית לשמירה על זכויות ההורות.

מעבר לחו״ל (“הגירה”) – מה עושים אם אחד ההורים רוצה לעבור מדינה?

זהו אחד התיקים המורכבים ביותר:

1. האם ניתן למנוע מהורה לעבור?
2. איך קובעים זמני שהות בינלאומיים?
3. מהו המבחן של טובת הילד במקרה של ריבוי מדינות?

בתי המשפט בוחנים:

1. יכולת לשמירה על קשר רציף מרחוק.
2. הוכחת תכנית מעבר מסודרת.
3. זמינות הורה לקבלת החלטות.

ניתוק קשר או ניכור הורי במשפחות חד־מיניות

בשל היעדר מודלים מסורתיים, ניכור הורי עלול להיות משמעותי יותר:
הורה ביולוגי עלול “להעלים” את ההורה הלא־ביולוגי, בעיקר אם אין צו הורות.
במצבים כאלה:

1. בית המשפט מתערב במהירות גבוהה יותר.
2. נקבע טיפול משפחתי או הדרכה הורית.
3. לעיתים נקבעת משמורת זמנית לטובת חידוש הקשר.

 

זקוקים לסיוע מקצועי? רוצים להגן על ההורות ועל עתיד ילדיכם?

דיני המשפחה במשפחות חד־מיניות הם מהתחומים המורכבים ביותר במשפט הישראלי — וההתנהלות הנכונה כבר בשלבים הראשונים עשויה לקבוע את כל עתיד ההורות שלכם.

משרדו של עו״ד רן רייכמן – הכתובת המקצועית ביותר למשפחות חד־מיניות בישראל

עו״ד רן רייכמן הוא אחד מעורכי הדין הבולטים והמנוסים בישראל בדיני משפחה וירושה.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, אלפי תיקים מורכבים ויכולות ליטיגציה גבוהות, הוא מוביל תקדימים ומשפיע על פסיקות בתי המשפט בישראל.

המשרד מעניק ליווי מקיף ומעמיק בתחומים:

1. משמורת והסדרי ראייה במשפחות חד־מיניות
2. צווי הורות והסדרת הורות לא־ביולוגית
3. פונדקאות בארץ ובחו״ל
4. הסכמי הורות וחיים משותפים
5. סכסוכי משפחה מורכבים
6. הסכמי ממון, חלוקת רכוש וייצוג בכל הערכאות
7. התמודדות עם ניכור הורי, משברים משפחתיים ומאבקים משפטיים רגישים

אצלנו תמצאו שילוב של מקצועיות חסרת פשרות, רגישות אנושית, אסטרטגיה משפטית חדה וליווי אישי עד לקבלת התוצאה הטובה ביותר.

רוצים להבין את מצבכם המשפטי? זקוקים להכוונה לגבי זכויותיכם כהורים?

השאירו פרטים או צרו קשר — ונעמוד לצידכם לאורך כל הדרך, ברגישות ובמקצועיות.

 

הסדרי ראייה בין בני זוג חד מיניים – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה המשמעות המשפטית של הסדרי ראייה בין בני זוג חד מיניים?
   המשמעות היא קביעת זמני שהות בין הילד לבין כל אחד מההורים, בהתאם לטובת הילד ומעמדם ההורי. בית המשפט בוחן הורות בפועל, יציבות וקשר רגשי – ולא רק ביולוגיה.
2. האם הורה שאינו ביולוגי זכאי להסדרי ראייה?
   כן. אם מתקיימת הורות בפועל – כלומר מעורבות עקבית ומשמעותית בחייו של הילד – בית המשפט עשוי לקבוע הסדרי ראייה גם אם המעמד המשפטי טרם הושלם.
3. האם חובה שיהיה צו הורות כדי לקבל זכויות על הילד?
   צו הורות פסיקתי יוצר ודאות משפטית מלאה, אך בהיעדרו ניתן לעיתים לקבל זמני שהות מכוח הורות בפועל. עם זאת, היעדר צו מקשה על מימוש זכויות לאורך זמן.
4. כיצד נקבעים זמני השהות בפועל?
   הקביעה נעשית לפי גיל הילד, דפוסי ההורות טרם הפרידה, המרחק בין הבתים והיכולת של ההורים לשתף פעולה. לעיתים ההסדר יתחיל באופן מדורג ויורחב בהמשך.
5. האם המשמורת יכולה להיות משותפת?
   בוודאי. כאשר שני ההורים ממלאים תפקיד הורי שווה, קיימת תקשורת טובה ומסוגלות הורית מלאה – משמורת משותפת היא תרחיש אפשרי ורווח.
6. האם בית המשפט מעדיף את ההורה הביולוגי?
   לא באופן אוטומטי. השיקול המרכזי הוא טובת הילד ורציפות הקשר. אם הורה שאינו ביולוגי מילא תפקיד מרכזי, הדבר יילקח בחשבון באופן משמעותי.
7. מה קורה אם אחד ההורים מונע קשר מההורה השני?
   בית המשפט מתערב במהירות במקרים של ניתוק קשר או ניכור הורי, ואף עשוי לתת הוראות מחייבות לשיקום הקשר, כולל טיפול משפחתי או הדרכה הורית.
8. איך מתנהלים הסדרי ראייה כאשר אחד ההורים גר רחוק?
   במרחק משמעותי נקבעת חלוקה שונה – בדרך כלל ימים ארוכים יותר, לילות מרוכזים וחלוקת חגים וחופשות בצורה מאוזנת. המטרה היא למנוע נסיעות תכופות לילד.
9. מה כולל תסקיר פקידת סעד?
   תסקיר בוחן את סביבת המגורים, ההתנהלות ההורית, הקשר עם הילד ויכולת שיתוף הפעולה. המלצות התסקיר משפיעות רבות על ההחלטה הסופית.
10. האם פונדקאות בחו״ל משפיעה על ההליך?
    כן. במקרים של פונדקאות זרה יש להסדיר את המעמד של ההורה הלא־ביולוגי בישראל. עד להסדרה, ייתכנו הסדרים זמניים בלבד.
11. מה עושים במקרה של סכסוך עמוק בין ההורים?
    ההליך מתחיל בניסיון גישור. אם אינו מצליח, מגישים תביעה לבית המשפט, ובמקרים מורכבים מתבצע תסקיר או חוות דעת טיפולית.
12. האם ילד יכול להביע את דעתו לגבי זמני השהות?
    בגיל מסוים, ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט, הילד עשוי להישמע על ידי גורם מקצועי. דעתו אינה מכריעה אך היא חלק מהבחינה הכוללת.
13. האם מעבר לחו״ל של אחד ההורים משנה את ההסדרים?
    בהחלט. מעבר מדינה דורש אישור משפטי ולעיתים קביעת מודל חדש של קשר: ביקורים מרוכזים, חופשות ארוכות ושמירת קשר מרחוק באמצעים דיגיטליים.
14. האם זוג יכול להסדיר הכול מראש?
    כן. הסכם הורות מפורט – הכולל זמני שהות, קבלת החלטות וסמכויות הוריות – יוצר יציבות ומפחית סכסוכים. מומלץ לאשרו בבית המשפט.
15. האם ניתן לשנות את ההסדרים בעתיד?
    כן. אם חל שינוי מהותי בנסיבות החיים או בצרכי הילד, ניתן להגיש בקשה לעדכון ההסדרים, ובית המשפט יבחן מחדש את טובת הילד.