גניבת זרע – כל מה שהגבר חייב לדעת לפני, במהלך ואחרי תביעה

מהי גניבת זרע? – ההגדרה המשפטית האמיתית (ולמה זה לא מושג בחוק)

המונח גניבת זרע הפך בשנים האחרונות לביטוי נפוץ בשיח הציבורי, אך רבים אינם יודעים שהוא כלל אינו מופיע בחוק הישראלי. אין סעיף שמגדיר "גניבת זרע" ואין עבירה פלילית בשם הזה. המונח משמש בעיקר ככינוי למצב שבו גבר טוען כי האישה הרתה בעקבות תרמית, הטעיה או מצג שווא לגבי שימוש באמצעי מניעה או לגבי כוונתה שלא להרות.

בפועל, המשפט הישראלי מתמודד עם תופעה זו באמצעות כלים אחרים:

1. דיני נזיקין (למשל תרמית או מצג כוזב)
2. דיני משפחה (ובעיקר מזונות ילדים)
3. דיני ראיות ובדיקות אבהות
4. עקרון-על: טובת הילד

כלומר, גם אם התרחש אירוע שבו גבר הוטעה במכוון – המערכת המשפטית אינה רואה במושג "גניבה" הגדרה משפטית תקפה, אלא בוחנת האם הייתה הטעיה, אילו ראיות יש לכך, וכיצד הדבר משפיע על חובותיו וזכויותיו כהורה.

מתי הטענה עשויה להתקבל בפועל?

בתי המשפט מכירים בטענות להטעיה רק במקרים חריגים שבהם קיימות ראיות משמעותיות, למשל:

1. הוכחות לשיחה שבה האישה מתחייבת שלא להרות
2. הודעות מפורשות על שימוש באמצעי מניעה שלא התקיים
3. מצבים שבהם האישה פעלה באופן אקטיבי כדי להיקלט להיריון ללא ידיעת הגבר

עם זאת – גם כאשר בית המשפט מקבל שטענת ההטעיה נכונה, המשמעות המשפטית מוגבלת, כפי שיפורט בחלק הבא.

 

חובת מזונות במקרה של גניבת זרע – מה בתי המשפט קובעים בפועל

אחת השאלות שמעסיקות גברים רבים במצבים של גניבת זרע היא האם ניתן להימנע מתשלום מזונות או לפחות להפחית אותם משמעותית. הפסיקה בישראל קובעת בעקביות וברור: החובה למזונות אינה מתבטלת גם אם הוכחה הטעיה מצד האם.

הסיבה לכך פשוטה אך עוצמתית:
המערכת המשפטית מבדילה בין מערכת היחסים בין הגבר לאישה – לבין החובה כלפי הילד.
הילד לא אשם בנסיבות היווצרותו, ולכן טובתו היא העיקרון המוחלט שמנחה את בתי המשפט.

מהי המשמעות המעשית?

1. האב חייב במזונות גם אם הוטעה.
   הדין הדתי והחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מחייבים הורה לספק צרכים בסיסיים לילדו.
2. הטענה להטעיה עשויה להשפיע רק על גובה המזונות.
   במקרים חריגים שבהם ההטעיה ברורה ומשמעותית, בתי המשפט עשויים להפחית חלק מרכיבי המזונות או לקבוע תשלום מצומצם יותר מ"המינימום המקובל".
   אין פטור מוחלט.
3. האם ילד שנולד ממצב של גניבת זרע נהנה ממלוא הזכויות?
   כן. זכויות הילד אינן נפגעות: הוא זכאי למזונות, הכרה, ירושה, זכויות ביטוחיות ועוד.
4. מה לגבי תביעה נזיקית נגד האם?
   זהו מסלול נפרד. לעיתים נדירות בתי משפט פסקו פיצוי לגבר שנפגע מהתרמית, אך הפיצוי אינו מונע את חובת המזונות.

למה הנושא הזה חשוב לגולש?

כי כאן טמון פער גדול בין הציפייה לבין המציאות המשפטית.
רבים מאמינים ש"אם היא רימתה – אני לא צריך לשלם", אך בפועל גניבת זרע כמעט אף פעם לא מבטלת את חובת המזונות. הבנה נכונה של העיקרון הזה מונעת אשליות ומאפשרת לגבר להתנהל בצורה חכמה יותר בהמשך ההליך.

איך מוכיחים גניבת זרע? – הראיות, ההודעות והטעויות שאסור לעשות

אחת השאלות המורכבות ביותר במקרים של גניבת זרע היא כיצד ניתן להוכיח שההיריון נוצר עקב הטעיה או מצג שווא מצד האם. בתי המשפט אינם ממהרים לקבל טענות כאלו, ולכן נדרש בסיס ראייתי מוצק, עקבי ומשכנע.
חשוב להבין: לא די באמירה כללית של הגבר ש"חשב שהכול מוגן". בית המשפט בוחן מה באמת נאמר, כיצד הצדדים התנהלו, ומה היה ידוע לכל אחד מהם בזמן אמת.

אילו ראיות עשויות לסייע?

1. התכתבויות כתובות – ההוכחה המשמעותית ביותר
   הודעות וואטסאפ, SMS, מיילים או כל מסמך בדיגיטל שבו האם:
   1. מצהירה כי היא משתמשת בגלולות,
   2. מודיעה שאינה יכולה להרות,
   3. מבטיחה שלא יהיה היריון,
   4. או מציגה מצג שווא אחר.

בתי המשפט נותנים משקל רב למסרים כתובים, במיוחד כשהם ברורים ולא משתמעים לשתי פנים.

1. הסכמות קודמות בין הצדדים
   זוגות רבים מנהלים מערכת יחסים מזדמנת שבה סוכם במפורש שאין רצון להביא ילד.
   אם ניתן להוכיח שהאם הפרה הסכמה זו באופן מודע – הדבר מחזק את טענת ההטעיה.
2. התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ההיריון
   לדוגמה:
   1. ניסיון להסתיר את ההיריון מהגבר
   2. התקשרות ליחסי מין בזמן שהאם טענה שהקשר הסתיים
   3. שינויים גרסה משמעותיים של האם
      כל אלו עשויים להיות ראיות נסיבתיות בעלות משקל.
3. עדויות מצד שלישי
   שיחות עם חברים, קרובים או בני משפחה עשויות לחזק טענה להטעיה – אך חשיבותן נמוכה יותר מהתכתבויות ישירות.

 

אילו טענות בית המשפט כמעט לעולם לא מקבל?

1. “חשבתי שהיא לוקחת גלולות, אבל לא שאלתי.”
2. “היא אמרה שהיא ‘לא בימים מסוכנים’.”
3. “לא חשבתי שהיא תעשה משהו בכוונה.”

בית המשפט רואה בגבר שותף מלא לאחריות למניעת היריון, ולכן טענות של “חוסר מודעות” כמעט לעולם אינן מספיקות.

 

טעויות נפוצות שמזיקות לתיק

1. מחיקת הודעות או ניסיונות “לנקות” שיחות
   הדבר מעלה חשד לפגיעה בראיות ועלול לערער את אמינות הגבר.
2. כתיבת הודעות כועסות או מאיימות
   אלו עלולות לפגוע בטענות לגיטימיות ולהציג את הגבר כתוקפני ולא אמין.
3. הצגת טענות כלליות ללא ראיות
   טענה לא מבוססת עלולה לפגוע בכל קו ההגנה.
4. האשמת האם בשקרים ללא הוכחות
   מעבר לכך שזה מזיק, זה גם הופך את הגבר ללא אמין בעיני השופט.

 

המסקנה העיקרית

הוכחת גניבת זרע אינה עניין רגשי; היא מבוססת על תיעוד, עקביות ושקיפות.
החלק הראייתי קובע את סיכויי הגבר להפחתת מזונות, לתיק נזיקין או להסדר הורי מאוזן.

 

מה קורה עם בדיקת אבהות? – חוק מידע גנטי, מגבלות ומצבי ממזרות

בדיקת אבהות היא אחד השלבים הקריטיים בכל מקרה שבו גבר מטיל ספק בהורותו או חושש שהילד לא שלו.
למרות שהציבור חושב שבדיקת DNA היא עניין פשוט ומהיר, במציאות זהו הליך משפטי מורכב שמוסדר בחוק מידע גנטי ומותנה בהחלטה מפורשת של בית המשפט.

מדוע לא ניתן לבצע בדיקת אבהות באופן פרטי?

לפי החוק, בדיקת רקמות לקביעת אבהות יכולה להתבצע רק באישור שיפוטי, וזאת משום:

1. הגנה על פרטיות הילד
2. השלכות משפטיות כבדות על הורות, מזונות וירושה
3. חשש ממעמד ממזרות במגזר הדתי–הלכתי

בדיקה פרטית לא מוכרת בבית משפט ועלולה להוות עבירה פלילית.

 

מתי בית המשפט יאשר בדיקת אבהות?

1. כאשר אין חשש ממזרות
   במקרים שבהם האם איננה נשואה לגבר אחר, או שאין כל חשש שהילד עלול להיות מוכרז כממזר לפי ההלכה.
2. כאשר הבדיקה נחוצה לקביעת זכויות הילד
   למשל, מזונות, הכרה משפטית, אזרחות, רישום במשרד הפנים.
3. כאשר טובת הילד מחייבת זאת
   בית המשפט לא בודק מה "נוח" לאב, אלא מה נכון עבור הילד.

 

מה קורה אם האם מתנגדת לבדיקת אבהות?

האם יכולה לטעון:

1. פגיעה בפרטיות הילד
2. חשש מנזק רגשי
3. טעמים הלכתיים
4. פגיעה במבנה המשפחתי

בית המשפט ישמע את הצדדים, לעיתים ימנה פקידת סעד או מומחה, ורק אז יכריע.

במקרים נדירים שבהם הבדיקה אינה מתאפשרת – בית המשפט עשוי לקבוע אבהות אזרחית על בסיס ראיות נסיבתיות, כלומר:
האב יכול להיות מחויב במזונות גם ללא בדיקת DNA.

 

מה הקשר בין בדיקת אבהות לבין גניבת זרע?

במצבי הטעיה:

1. הבדיקה יכולה לאשר האם הגבר הוא אכן האב – מה שיקבע את המשך ההליך.
2. אך אין לבדיקת האבהות השפעה על עצם חובת המזונות.
   גם אם הבדיקה מוכיחה שהגבר הוא האב בעקבות מרמה – הוא עדיין יישא באחריות כלפי הילד.

 

מצבי ליבה שבהם מתעוררות מחלוקות קשות

1. האם טוענת שהגבר אינו האב – כדי למנוע ממנו מעורבות
2. הגבר טוען שאינו האב – מתוך חשש שנוצל
3. משפחות דתיות – חשש ממזרות מונע בדיקת DNA
4. הורה אחר טוען שהבדיקה תפגע ביציבות הילד

בכל אחד מהמקרים הללו נדרשת התערבות משפטית מקצועית ומדויקת.

 

הפלה וגניבת זרע – האם ניתן לחייב אישה לסיים היריון?

אחד הנושאים הרגישים והטעונים ביותר סביב מקרים של גניבת זרע הוא שאלת ההפלה. גברים רבים שסוברים כי ההיריון נוצר במרמה רוצים למנוע את לידת הילד, ומבקשים להבין האם קיימת דרך משפטית לכפות על האישה לסיים את ההיריון. התשובה חד־משמעית וברורה: לא.

זכות האישה על גופה – עיקרון יסוד במשפט הישראלי

זכותה של אישה להחליט על המשך היריון או הפסקתו היא זכות יסוד. בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, חזרו וקבעו כי אין סמכות לכפות על אישה לבצע הפלה – גם אם הוכחה הטעיה חמורה, מצג שווא או ניצול.

הסיבה לכך פשוטה:
המשפט הישראלי מעמיד את האוטונומיה הגופנית של האישה מעל כל טענה הקשורה ליחסים שבין בני זוג.

האם גבר יכול לבקש צו מניעה להפסקת היריון?

בקשות מסוג זה נדחות באופן עקבי.
בתי המשפט קובעים כי:

1. אין סמכות חוקית להתערבות כזו.
2. אין בידי הגבר כלים משפטיים למנוע את ההיריון או את המשך ההיריון.
3. הזכות להורות אינה גוברת על זכות האישה על גופה.

האם יש נקודות בהן טענת ההטעיה משפיעה על שאלת ההפלה?

לא.
הטענה עשויה להיות רלוונטית למערכת היחסים בין בני הזוג, למזונות, ואף לתביעה נזיקית (כפי שיוסבר בחלק הבא), אך אין לה השפעה על זכות האישה לשלוט בגופה.

היבט רגשי – מה עושים גברים במצבים כאלה?

גברים רבים חווים:

1. כעס,
2. בגידה,
3. חוסר שליטה,
4. פחד מהשלכות כלכליות עתידיות,
5. חוסר אונים מול חוסר היכולת למנוע את ההיריון.

חשוב לדעת: התחושות טבעיות, אך אין להן ביטוי משפטי במסגרת שאלת ההפלה.
מה שכן ניתן לעשות הוא לפנות לשיחה משפטית מסודרת, להבין מה צפוי, ולתכנן את הצעדים הבאים מבחינה כלכלית, משפטית והורית.

מסקנה מעשית

מהרגע שההיריון קיים – ההחלטה על המשך ההיריון היא בידי האישה בלבד.
המשמעות: ההתמודדות המשפטית מתחילה לאחר הלידה, במסגרת מזונות, בדיקת אבהות והסדרי הורות.

 

האם אפשר לתבוע את האם? – תרמית, נזיקין ופיצויים על הטעיה מכוונת

בעוד שטענת גניבת זרע אינה מבטלת את חובת המזונות, היא עשויה להיות בסיס לתביעה אזרחית נגד האם.
מבחינה משפטית, מדובר במקרים נדירים – אך קיימים. חלק מהאתרים מתחרים מתייחסים לכך ברמז בלבד; כאן נעמיק בעובדות, בפסיקה ובסיכוי האמיתי להצלחה.

באילו עילות ניתן לתבוע?

העילות העיקריות שעולות בפסיקה:

1. תרמית (סעיף 56 לפקודת הנזיקין)
   כאשר אישה מציגה מצג שווא ברור – למשל:
   1. “אני לא יכולה להיכנס להיריון”,
   2. “עשיתי עיקוב ביוץ”,
   3. “אני לוקחת גלולות בקביעות” –
      ובפועל הכניסה את עצמה להיריון במודע, מתוך כוונה שהגבר לא יידע.
2. הפרת חובה חקוקה
   נדירה יותר, אך נטענת במקרים שבהם האם פעלה באופן מטעה המנוגד לכללי תום הלב בין בני זוג.
3. פגיעה באוטונומיה
   זוהי עילה מוכרת שבה אדם מקבל פיצוי על פגיעה בזכותו להחליט לגבי חייו.
   ישנם מקרים שבהם בתי המשפט הכירו בכך שגבר שלא ידע על סיכון בהריון – נפגעה האוטונומיה שלו.

האם בתי המשפט פוסקים פיצויים לגבר במקרים כאלה?

כן – אך בזהירות רבה ובמקרים חריגים.
הפסיקה כוללת מספר מצומצם של מקרים שבהם נפסקו פיצויים, בדרך כלל סכומים לא גבוהים, על רקע:

1. מצג שווא מוכח
2. ניצול מכוון
3. פגיעה קשה באוטונומיה

עם זאת, בתי המשפט מקפידים שלא ליצור הרתעה שתפגע בזכויות הילד. לכן, גם אם נפסק פיצוי, הוא לעולם אינו פוטר ממזונות.

דוגמה עקרונית ממקרים שנידונו בבתי משפט

במקרה שנדון בבית משפט משפחה:
הגבר טען כי האישה אמרה שהיא עקרה בעקבות טיפולים רפואיים.
התכתובות בינו לבינה הראו כי היא הציגה מצג ברור ומטעה.
בית המשפט פסק לו פיצוי חלקי על פגיעה באוטונומיה – אך הדגיש:
הוא חייב לשלם מזונות מלאים לילד.

מהו הסיכוי האמיתי לתביעת נזיקין מוצלחת?

ההצלחה תלויה ב־3 גורמים מרכזיים:

1. חומר ראיות חזק וברור
   בלי ראיות כתובות – הסיכוי נמוך מאוד.
2. הוכחה לכוונה להונות
   לא מספיק להראות שלא היו אמצעי מניעה; צריך להראות שהייתה מרמה.
3. מניעת פגיעה בילד
   בתי המשפט לא ייתנו פיצויים שיפגעו בעקיפין בזכויות הילד.

האם שווה לתבוע?

תביעה נזיקית יכולה להיות רלוונטית כאשר:

1. הראיות חזקות,
2. הנזק מוכח,
3. והגבר מעוניין לא רק בסעד כלכלי אלא גם בהכרה עקרונית בכך שנפגע.

עם זאת, יש לציין כי התהליך עלול להיות ארוך, רגשי ומתיש – ומומלץ לבחון אותו בעיניים מפוכחות.

זכויות האב כהורה – משמורת, אחריות הורית ובניית קשר תקין עם הילד

על אף שמקרים של גניבת זרע יוצרים לעיתים תחושת פגיעה עמוקה, חשוב להבין כי מהרגע שמוכחת אבהות – לאב יש זכויות הוריות מלאות, בדיוק כפי שיש לו חובות כלפי הילד.
החוק רואה בילד אדם עצמאי הזכאי לקשר משמעותי עם שני הוריו, ללא קשר לנסיבות היווצרותו. לכן, גם כאשר הגבר מרגיש שנוצל או הוטעה, זכותו להיות אב פעיל אינה נשללת.

1. אחריות הורית מלאה – לא רק תשלום מזונות

אחריות הורית כוללת:

1. קבלת החלטות מהותיות בחיי הילד (חינוך, בריאות, רווחה).
2. יצירת רצף בקשר עם הילד.
3. זכות לדעת פרטים רפואיים, חינוכיים ורגשיים.

בניגוד למה שפעמים רבות חושבים גברים במקרים של גניבת זרע – גם אם האם פעלה במרמה, אין לה "בעלות" על הילד.

2. זמני שהות ומשמורת – איך נקבעים?

במצבים של קונפליקט בין ההורים, בית המשפט בוחן:

1. את יכולת ההורה לספק סביבה יציבה.
2. את מידת המעורבות שהאב מעוניין ויכול לספק.
3. את טובת הילד, שהיא העיקרון המכריע תמיד.

במקרים רבים נקבעים:

1. זמני שהות קבועים
2. משמורת משותפת או רחבה
3. חלוקת אחריות הורית שוויונית ככל הניתן

גם אם הילד נולד בנסיבות כאובות, מערכת המשפט דואגת לנתק בין מערכת היחסים של ההורים לבין הזכויות של הילד לזכות בקשר מלא עם אביו.

3. מה קורה כשהאם מנסה למנוע קשר עם הילד?

דבר זה קורה לעיתים במצבי גניבת זרע, כאשר יחסי ההורים עכורים במיוחד.
במקרים אלה ניתן:

1. להגיש בקשה דחופה להסדרי ראייה
2. לפנות לפקידת סעד לחוק הנוער
3. להגיש תביעה למשמורת או אחריות הורית
4. לדרוש טיפול מרכזי בהורות ובתקשורת

בית המשפט אינו מקבל ניסיונות "להדיר" את האב – במיוחד אם רצונו להיות מעורב אמיתי.

4. כיצד בונים קשר בריא עם הילד?

הפגיעה בין ההורים אינה צריכה להקרין על הקשר עם הילד.
בפועל, ילדים מצליחים לבנות קשר מיטיב עם הורה גם אם נסיבות ההיריון אינן אידיאליות, כל עוד ההורה יציב, עקבי ומוכן להיות שם עבורם.
לכן, לצד ההליך המשפטי, מומלץ לתת מקום גם לגישה רגישה – להבין שהילד אינו חלק מהקונפליקט, אלא אדם חדש שזקוק להורה אוהב.

 

מה עושים בפועל אם אתה חושד שנפלת קורבן לגניבת זרע? – מדריך צעד־אחר־צעד

כאן נמצא החלק הפרקטי ביותר, שחסר כמעט בכל אתר מתחרה.
גברים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סיטואציה בלתי צפויה, ללא מושג מה עליהם לעשות ומבלי להבין את ההשלכות המידיות. לכן, חשוב לפרט תהליך מדויק וברור.

שלב 1: לאסוף תיעוד – לפני שעושים כל פעולה אחרת

אסוף כל מסר, התכתבות, צילום מסך, שיחה מוקלטת (חוקית), עדים שיכולים לחזק טענות:

1. מצג שווא לגבי אמצעי מניעה
2. הצהרות לגבי יכולת להרות
3. שיחות על רצון משותף (או היעדר רצון) להורות
4. התנהגות שסותרת את מה שנאמר

התיעוד הזה יכול להיות ההבדל בין תיק חלש לתיק בעל בסיס ראייתי אמיתי.

שלב 2: אין לכתוב הודעות מאיימות או אימפולסיביות

זוהי טעות קריטית.
כל הודעה כועסת, משפילה או מאיימת עלולה לשמש נגדך בבית המשפט, לפגוע באמינותך ואף לפגוע בזכויות ההוריות שלך.

שלב 3: בירור משפטי מוקדם לגבי בדיקת אבהות

עוד לפני שמתחילים להתווכח, חשוב להבין:

1. האם ניתן לבצע בדיקת אבהות במקרה שלך
2. האם יש חשש ממזרות
3. מהו המסלול המשפטי הרלוונטי
4. האם ניתן לדרוש בדיקה כבר בשלב מוקדם

במקרים רבים, אנשים מבזבזים זמן על מה שאין לו בסיס משפטי.

שלב 4: תכנון כלכלי ורגשי לקראת האפשרות להיות אב

גם אם אתה מאמין שנוצלת – מהרגע שיוכח שאתה האב, יהיו לך:

1. חובות כלכליות (מזונות, הוצאות חינוך)
2. זכויות הוריות (קשר, אחריות משותפת)

הבנה מוקדמת מונעת הפתעות.

שלב 5: בחינת האפשרות לתביעה נזיקית

אם יש ראיות חזקות להטעיה מכוונת – אפשר לשקול תביעה אזרחית לפיצוי.
הדבר דורש תשתית משפטית רצינית, הערכת סיכויים, והכנה ראייתית מסודרת.

שלב 6: בניית אסטרטגיית הורות

אם הילד ייוולד ותוכח האבהות – התהליך אינו מסתיים בתשלום המזונות.
אתה זקוק לתוכנית:

1. להסדרי הורות
2. לבניית קשר רגשי בריא
3. להתמודדות עם אם עוינת או מסוכסכת
4. לשמירה על זכויותיך כהורה

המפתח: להבין שזכויות וחובות הולכות יחד.

 

זקוק לייעוץ מקצועי ומדויק? עו"ד רן רייכמן כאן כדי להגן על הזכויות שלך

בסוגיות טעונות כמו גניבת זרע, כל מילה וכל פעולה משמעותיות.
עו"ד רן רייכמן הוא מהשמות המובילים בישראל בדיני משפחה, ירושה ומזונות, ובעל ניסיון של למעלה מ־25 שנים בהתמודדות עם תיקים מורכבים – כולל מקרים של הטעיה, סכסוכי אבהות, מזונות, ובניית אסטרטגיות הורות במצבים רגישים.

משרדו של עו"ד רייכמן מלווה לקוחות מכל רחבי הארץ ומתמחה בין היתר ב־

1. תביעות אבהות ומזונות
2. בדיקות DNA לפי חוק מידע גנטי
3. תביעות נזיקין במקרים של תרמית או הטעיה
4. ליווי רגשי–משפטי במצבים של משבר פתאומי
5. בניית מערך הורות מתקדם ומאזן
6. התמודדות עם סכסוכי זוגיות והורות מורכבים
7. ייצוג בבתי המשפט למשפחה ובערעורים

הגישה של המשרד משלבת:
מקצועיות חסרת פשרות, ליטיגציה חדה, ניסיון מצטבר עשיר ורגישות אנושית עמוקה – מתוך הבנה שכל תיק הוא סיפור חיים.

צרו קשר – ונבנה יחד אסטרטגיה שמגנה עליך ועל עתידך

אם אתה מתמודד עם מצב של גניבת זרע, חושש שהוטעית או קיבלת הודעה מפתיעה על היריון – אל תישאר לבד.
פנה אלינו לשיחה דיסקרטית, מקצועית ואישית.
אנחנו כאן כדי להקשיב, לנתח את מצבך לעומק, ולהוביל אותך בדרך המשפטית הנכונה והמדויקת ביותר.

 

גניבת זרע – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהי בעצם גניבת זרע?
   המונח מתאר מצב שבו גבר טוען כי האישה הטעתה אותו לגבי רצונה או יכולתה להרות, או בנוגע לשימוש באמצעי מניעה. למרות השימוש הרחב במושג, חשוב להבין שהוא אינו מוגדר בחוק הישראלי.
2. האם גניבת זרע מוכרת כעבירה פלילית?
   לא. אין עבירה פלילית בשם זה, ואין סעיף חוק שמסווג את ההתנהגות כפשע. ההתמודדות נעשית באמצעות דיני משפחה ונזיקין.
3. אם האישה רימתה אותי – האם אני חייב במזונות?
   כן. חובת המזונות כלפי הילד אינה נפגעת מהנסיבות שבגללן נוצר ההיריון. טובת הילד גוברת על כל טענה ביחסים שבין ההורים.
4. האם גבר יכול לבקש שלא ייקבע שהוא האב?
   ניתן לבקש בדיקת אבהות, אך היא מחייבת אישור בית משפט ותיבחן בהתאם לטובת הילד, לנסיבות המקרה ולשיקולים הלכתיים כשצריך.
5. מה קורה אם האם מסרבת לבדיקת אבהות?
   בית המשפט יכריע לאחר בחינת הטעמים לסירוב. במקרים מסוימים ניתן לקבוע אבהות על בסיס ראיות נסיבתיות גם בלי בדיקה גנטית.
6. האם ניתן לחייב אישה לבצע הפלה?
   לא. אין דרך משפטית לכפות הפלה. האוטונומיה של האישה על גופה היא זכות יסוד בחוק הישראלי.
7. האם ניתן להפחית מזונות במקרה של גניבת זרע?
   לעיתים נדירות, כאשר מוכחת הטעיה חמורה, בית המשפט עשוי להפחית חלק מרכיבי המזונות. אך פטור מלא כמעט אינו קיים.
8. האם גבר יכול לתבוע את האם על מרמה?
   כן, במקרים מסוימים ניתן לתבוע בתביעת נזיקין בעילות כמו תרמית או פגיעה באוטונומיה. הצלחת התביעה תלויה בראיות ברורות.
9. איזו סוג ראיות דרושות להוכחת הטעיה?
   התכתבויות, הודעות כתובות, תיעוד שיחות או כל מסמך שמראה כי האישה הציגה מצג שווא לגבי אמצעי מניעה או כוונתה להרות.
10. האם ניתן לטעון שיחסי מין ללא קונדום מוכיחים הסכמה להיריון?
    לא. בתי המשפט קבעו כי שימוש או אי־שימוש באמצעי מניעה אינו מהווה "הסכמה" לכניסה להיריון או ויתור על טענות עתידיות.
11. האם הילד מושפע משפטית מהטענה לגניבת זרע?
    לא. הילד אינו אחראי לנסיבות היווצרותו והוא זכאי למזונות, להכרה ולהגנה מלאה על זכויותיו.
12. האם האב יקבל זכויות הוריות גם אם נטען שנעשה שימוש במרמה?
    כן. מהרגע שהוכחה אבהות, לאב יש זכויות הוריות מלאות, כולל אחריות הורית וזמני שהות.
13. מה עליי לעשות אם אני חושד שנפגעתי מגניבת זרע?
    יש לאסוף תיעוד מיידי, להימנע מהודעות פוגעניות, להתייעץ עם עורך דין ולבחון אפשרות לבדיקת אבהות או לתביעה נזיקית.
14. האם אפשר להגיע להסכמות בלי לפנות לבית משפט?
    במקרים רבים כן. ניתן להגיע להסכמות על מזונות, על אחריות הורית ועל מעורבות האב – אך מומלץ לעשות זאת בליווי משפטי.
15. האם יש משמעות לקשר שהיה בין הצדדים לפני ההיריון?
    כן. בתי המשפט בוחנים את אופי הקשר, משך הזמן, ההתנהלות בין הצדדים והאם הייתה הסכמה מפורשת או משתמעת לגבי הורות משותפת.